ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קמינצקי אמיר ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה להבים :

1


בתי-המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע

הפ 004036/09

לפני:

כבוד השופט אריאל ואגו

27/05/2009

בעניין:

קמינצקי אירית

קמינצקי אמיר

ע"י ב"כ

עוה"ד מרדכי קמינצקי

המבקשים

נ ג ד

הועדה המקומית לתכנון ולבניה להבים

ע"י ב"כ

עוה"ד ג. פנר

המשיבה

החלטה

עיינתי בעמדות הצדדים כפי שניתנו על רקע החלטתי מיום 21.4.09, החלטה שבה הועלו ביוזמת בית המשפט, וטרם קביעת התיק לדיון, ספקות באשר לסמכות העניינית של בית משפט זה ובאשר להליך ולפורום הנכון, כדין, לבירור הפלוגתא שהוצגה.

למקרא, העמדות שניתנו, ספקות אלה התחזקו, וברור לי שאין ניתן ואין זה ראוי לברר את התביעה בדרך שבה הוגשה ובהליך הנוכחי.

אקדים ואעיר, כי בהיות הסעד המרכזי המבוקש בהמרצת הפתיחה, למעשה, הצהרה על כי הועדה המקומית מנועה מלדרוש היטל השבחה בגין העברת הזכויות בנכס שנרכש על ידי המבקשים, ופועל יוצא מתבקש רישום הנכס על שמם בלשכת רישום המקרקעין, ללא אישור על תשלום המס, הרי עסקינן בבקשה לסעד מן היושר, שנתינתה כפופה לשיקול דעת רחב מצד בית המשפט.

המרצת הפתיחה דנן נועדה לעקוף ולהימנע מ"דרך המלך" שהמחוקק התווה למחלוקות שעניינם היטל השבחה, וסעיף 14 (ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, בניסוחו לעת הרלוונטית, רחב דיו וברור דיו כדי להכיל גם את המחלוקת בצורה כפי שהמבקשים ניסחו אותה.

ההליך גם מבקש לעקוף את המניעה החוקית הקיימת לרישום הזכויות בפנקסי המקרקעין, בהעדר תעודה המעידה על תשלום ההיטל, מניעה המעוגנת בסעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ואף זה לא ניתן להעשות מבלי אשר הדברים בוררו ולובנו בפורום החוקי המתאים.

החוק קבע כי בית משפט השלום הוא זה המוסמך להיזקק לערעור, בנקודה משפטית, על "חיוב בהיטל" ולא רק על הכרעת שמאי מכריע. התיבה "חיוב בהיטל" אינה מצמצמת עצמה לסוג מסויים של מחלוקת או פלוגתא, וברור שבאשר המבקשים סבורים שאין עליהם לשאת אף לא באגורה אחת של היטל השבחה, ממילא חולקים הם מכל וכל על ה"חיוב בהיטל".

אין ספק שמדובר על "נקודה משפטית" הנוגעת לחיוב בהיטל, במובנו הרחב, שכן טוענים המבקשים שדרישות המשיבה וההליך שהיא מסרבת לנקוט לבירור החבות, "אינה חוקית ופסולה", כהגדרתם הם.

הנה כי כן, על פני הדברים הסמכות להיזקק לטענות המבקשים היא לבית משפט השלום בהליך יעודי שהמחוקק התווה לכך.

מעבר לכך, ובהיות בעלי דברה של הועדה המקומית, המוכרים, בני הזוג מארק, שמהם על פי החוק תדרוש הועדה את תשלום ההיטל, בלי קשר להתחייבות החוזית שנטלו על עצמם המבקשים כלפי הזוג מארק לשאת במחצית הסכום, הרי, משלא צורפו המוכרים הללו כלל להליך, ואין הם משיבים, לא כל שכן מבקשים, כפי שהדעת היתה נותנת, וזכויותיהם עלולות להיות מושפעות בצורה משמעותית מתוצאות הליך זה, הרי גם במישור זה יש פגם שורשי בהגשת התביעה כפי שהיא.

המשיבה אף מקצינה נקודה זו וטוענת שדין התביעה להידחות בשל חוסר יריבות כלשהי בין המבקשים לבינה, אולם, אין צורך כעת לקבוע מסמרות לעניין זה.

כידוע, בנושאי סמכות עניינית, רשאי, ואולי אף ראוי, שבית המשפט יעלה את הדברים מיוזמתו, וכך הוא, לפחות לטעמי, גם בעניינים אחרים שיורדים לשורשו של הסעד המבוקש בהליך היחודי של המרצת פתיחה, וכאשר מדובר בסעדים שמן היושר.

עם זאת, כאמור, ניתנה לצדדים הזדמנות להביע עמדתם וטיעוניהם באשר לספקות שנעורו ביוזמת בית המשפט, והם אכן עשו זאת, איש איש לשיטתו.

מכל האמור - ההליך, כפי שהוגש ובמקום שהוגש, אינו יכול ואינו ראוי להתברר לגופו.

אני מורה על דחיית המרצת פתיחה זו על הסף, ומפנה את המבקשים, או את מי שזכאי על פי החוק להביא לבירור משפטי את תעצומותיו בהקשר להיטל ההשבחה הנדון, לבית המשפט המוסמך לכך, ובהליך המתאים.

על המבקשים לשאת בהוצאות המשיבה ושכר טרחת עו"ד, כולל, בסכום של 2,500 ש"ח ומע"מ להיום.

להסיר ספק, ולצורכי מניין זמני הערעור, החלטתי זו מהווה פסק דין בהליך הנוכחי.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

א' ואגו, שופט