ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דלא אל ברקא רנטא דוח-מטה-38500709258 :

1


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה קרית גת

ת 031706/08

בפני:

כבוד השופט איל באומגרט

תאריך:

27/05/2009

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32


בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

דלא אל ברקא רנטא קאר

הנאשם

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק-דין אשר ניטל בהעדר התייצבות המבקשת ביום 16/3/08 ובו הורשעה המבקשת בעבירת מהירות בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

לטענת המבקשת, לא התייצבה לדיון בעניינה מאחר וסברה כי הדיון נדחה, לבקשתה.

לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה.

דיון והכרעה:

ההלכה היא כי בקשה לביטול פסק-דין תידון בהיעדרם של הצדדים ורק במקרים המצדיקים זאת יחרוג בית המשפט מכלל זה. ההלכה הובאה לראשונה ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מד"י, פ"ד נז(6) 793 (2003) ואושרה לאחרונה בע"פ 4808/08 מד"י נ' מנחם, (טרם פורסם, 6/01/09).

מעיון בנימוקי הבקשה עולה כי לא נתקיימו תנאים המצדיקים את החריגה מהכלל כאמור ולפיכך הבקשה הנוכחית תידון על סמך החומר שהוגש בפני בית המשפט ומבלי לקיים דיון במעמד הצדדים.

סעיף 130(ח) לחסד"פ קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם נתנו בהעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין..."

כלומר, על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ על המבקש את ביטול פסה"ד אשר ניטל בהעדר התייצבות להוכיח שני תנאים, שאינם מצטברים (ראו לדוגמא: רע"פ 10200/03 שחוח נ' מדינת ישראל). אלו הם התנאים:

1. סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות לדיון.

2. עיוות דין באם הבקשה לביטול פס"ד לא תתקבל.

יש לזכור כי בשלב הדיוני הנוכחי הורשע המבקשת בדינה ועל מנת "לגלגל" את כל המערך מחדש מוטל עליה נטל כבד לנמק כי סיבת אי התייצבותה לדיון הייתה מוצדקת. לחילופין, מוטל על המבקשת הנטל להוכיח שבאם ההרשעה תיוותר על כנה ייגרם לה עיוות דין. כעולה מהדוגמא המועלית ברע"פ 9142/01 הנ"ל, אין הנטל קל. שם הדוגמא הייתה טענת נאשם שלא נכח במקום האירוע.

התובעת טוענת בבקשה כי הוגשה על-ידה בקשה לדחיית מועד דיון והיא סברה, לתומה, כי הדיון אכן נדחה. טענה זו אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון שכן משהוגשה הבקשה לדחיית מועד דיון, היה על המבקשת לעקוב אחרי מתן ההחלטה ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא אל עצמה.

כעת, על בית המשפט לפנות לשאלה השנייה, האם ייגרם עיוות דין למבקש, בהותרת פסק הדין על כנו.

המבקשת שהינה חברה להשכרת רכבים, טוענת בבקשתה כי העבירה נשוא הבקשה בוצעה על-ידי נהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה. המבקשת צירפה לבקשה הסכם שכירות ממנו עולה כי הרכב הוחזר לידיה ביום 18/7/09. כאמור, העבירה בוצעה ביום 16/3/09.

מעיון בהסכם השכירות לא ניתן לדעת האם ביום ביצוע העבירה הרכב היה בשליטת הנהג, שכן לא צוין מועד מסירת הרכב.

ההלכה היא כי אין להגיש בקשה לביטול פסק-דין באופן סתמי וללא ביסוס הטענות המועלות בה. כפי שנקבע ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מד"י, פ"ד נז(6) 793 (2003) על המבקש להעלות בבקשתו את כל טענותיו, כולל אסמכתאות להן. בית המשפט המעיין בבקשה לביטול פסק-דין מוסמך לדחותה על סמך האמור בה בלבד ועל דרך של קל וחומר ייעשה זאת אם הטענות אינן מאומתות ולא נתמכו בראיות מתאימות.

אי לכך, משלא צורפה אסמכתא מספקת לנטען בבקשה, הרי שגם התשובה לשאלה השנייה הינה שלילית ולא נותר אלא לקבוע כי המבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה עיוות דין באם תדחה בקשתה.

התוצאה היא כי דין הבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר המבקש להידחות.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

איל באומגרט, שופט