ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד שרף יפה נגד דרעי עמוס :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 012813/06

בפני:

כבוד השופטת רחל ערקובי

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

עו"ד שרף יפה

ע"י ב"כ

עו"ד שרף יפה

התובע

נ ג ד

דרעי עמוס

ע"י ב"כ

עו"ד הרניב צבי

הנתבע

פסק דין

בפניי תביעה כספית על פיה עותרת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום מלוא שכר הטרחה המפורט בהסכמי שכר הטרחה שצורפו לכתב התביעה, ובסכום כולל של 65,857 ₪.

הנתבע הגיש בר"ל ובהחלטתי מיום 24.4.06 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה.

הנתבע עתר בערעור, וביהמ"ש שלערעור, הורה, כי מלוא הכספים ששולמו על ידי הנתבע על פי פסק הדין יוותרו בידי התובעת, ותינתן לנתבע רשות להתגונן.

לאור זאת נקבע מועד לדיון בתיק לגופו.

במסגרת העדויות העידה התובעת, לאחר שמצהירים אחרים לא התייצבו, הודיע ב"כ התובע אלה עדיי, ומטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו.

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי התקשרה עם הנתבע בחמישה הסכמי ייצוג, אשר על שלושה שהוא חתם, ולא הכחיש את התחייבותו על פי הרביעי. על פיהם, שקדה ועמלה לייצגו נאמנה בהליכים השונים, במסגרת ביהמ"ש לענייני משפחה, בית הדין הרבני, ביהמ"ש השלום ברמלה בשל הליך פלילי, ועריכת צוואה.

התובעת טוענת, כי הנתבע הגיע אליה, כשהוא מותקף מכל עבר, בשל סכסוך עם אשתו, וכי נחלצה לעזרתו והשקיעה עשרות רבות של שעות עבודה לשם הטיפול בענייניו.

התובעת טוענת, כי בשלב כלשהו, הנתבע פיטר אותה, וביקש כי תפסיק לייצגו, וכי זאת לאחר שהמאמצים שהשקיעה הניבו פרי, ולא שילם את מלוא התשלום על פי הסכמי שכר הטרחה, שעליהם הוא חתום.

התובעת טוענת, כי על פי הסכמי שכר הטרחה, גם אם הנתבע מחליט להפסיק את ההתקשרות עליו לשאת במלוא שכר הטרחה שהוסכם.

לפיכך, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא סכום התביעה לרבות הוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע:

הנתבע טען, כי הכיר באקראי את התובעת, והסביר לה שאינו יכול לשלם בעבור שירותיה, וכי רק לאחר מכירת הבית המשותף לו ולאשתו, שעמד ביסוד ההתדיינות בתביעה לפירוק שיתוף, יוכל לשלם את שכרה.

הנתבע טוען, כי חתם על הסכמי שכר הטרחה לאחר שהופעל עליו לחץ על ידי עו"ד שרף.

הנתבע טוען, כי הסכם שכר הטרחה אמור היה לחייבו רק לאחר מיצוי כל ההליכים עד למתן פסק דין בעניינים המתוארים כמהות שכר הטרחה, וכי הואיל והגיע לשלום בית עם אשתו, הרי התובעת אינה זכאית למלוא שכר הטרחה המפורט בהסכמים.

הנתבע טוען, כי ביחס להסכם שכר טרחה, שצורף כנספח ג' לכתב התביעה, הרי עליו אינו חתום, ולכן התובעת זכאית לשכר טרחה ראוי המתבטא בסכום שכבר גבתה.

הנתבע טוען, כי לא היה כל ייצוג של התובעת בהליכים בבית הדין הרבני. גם ביחס להסכם הנוגע לייצוג בהליכים הפליליים, לא היה כל ייצוג.

הנתבע טוען, כי התובעת קיבלה שכר טרחה, בגין הסכם שכר הטרחה, הנוגע לעריכת צוואה, בכך שגבתה 2,500 ₪, שהיו אמורים להיות מועברים אליו כשכר דירה, ונותרו בידיה.

על פי גרסתו שולמו לתובעת 9,000 ₪ המהווים שכר טרחה ראוי מלא על כל פעולותיה, ולכן עותר הנתבע להורות על דחיית התביעה.

דיון:

אין מחלוקת כי נכרתו 5 הסכמי שכר טרחה, כאשר על ההסכם לא מופיעה חתימת הנתבע, אך כפי שפורט לעיל, ביחס לטענותיו הנתבע אינו מכחיש את תוכנו, או את הסכמתו לשכר הטרחה מהפורט בהסכם זה.

ההסכמים שנכרתו:

הסכם ראשון - נספח א' לתצהיר התובעת, הינו הסכם מיום 27.7.05, לתשלום הסכום של 4,500 דולר + מע"מ, ומהותו, עריכת כתב הגנה, הגשת צו מניעה להגבלת שימוש בנכס.

הסכם שני - נספח טו' לתצהיר התובעת, הינו הסכם מיום 6.10.05, עליו לא מופיעה חתימת הנתבע, לתשלום 2,500 דולר + מע"מ, ומהותו, הגשת תביעה רכושית - פסק דין הצהרתי (בי"מ לענייני משפחה).

הסכם שלישי - נספח כו' לתצהיר התובעת, הינו הסכם מיום 29.9.05, לתשלום הסכום של 3,000 דולר + מע"מ, ומהותו, טיפול בכתב אישום וצו הרחקה בבית משפט השלום ברמלה.

הסכם רביעי - נספח מ' לתצהיר התובעת, הינו הסכם מיום 14.8.05, לתשלום הסכום של 2,500 דולר + מע"מ, ומהותו טיפול בתביעה להקטנת מזונות בביה"ד הרבני בירושלים.

הסכם חמישי - נספח מט' לתצהיר התובעת, הינו הסכם מיום 27.8.05 לתשלום סכום של 500 דולר + מע"מ, ומהותו עריכת צוואה.

במהלך שמיעת העדויות, נשאלה התובעת , מהן הפעולות שביצעה עבור הנתבע, והיא פצחה באריכות רבה בתיאור עובדתי של כל הפעולות שביצעה בעבור הנתבע בגין כל הסכם, שהוסכם.

לא מצאתי לנכון לחזור ולהעתיק את עדותה לפסק דיני, די כי אציין, שלאחר שאלה זו לא נשאלה התובעת שאלות נוספות, ועדותה לא רק שלא הופרכה אלא שעדותה עמדה לה ללא כל מענה מצד הנתבע.

למעשה לאחר שמיעת העדים, לא יכולה להיות מחלוקת עובדתית באשר למכלול העבודה שביצעה התובעת בעבור הנתבע, ואשר פורטה בהרחבה בתצהירה שלא נסתר כהוא זה.

הנתבע טען, כי הופעל עליו לחץ מטעם התובעת לחתום על הסכמי שכר הטרחה, הנתבע לא פרט איזה לחץ, מה היו הנסיבות של הלחץ הנטען, ולאחר עדותה של התובעת, נראה, כי התובעת התגייסה במלוא המרץ לסייע לנתבע בשעת מצוקתו, כאשר הוא עמד בעיצומה של מלחמת גירושין קשה, שכללה תלונות במשטרת ישראל, צו הרחקה מהבית וכד'.

לכן אני סבורה כי אין לקבל את הטענה שהסכמי שכר הטרחה נחתמו בלחץ.

הנתבע טוען, כי התובעת לא פעלה לייצגו בביהמ"ש השלום ברמלה, ולכן אינה זכאית לקבלת מלוא שכר טרחתו, בעניין זה טען, מה שלא טען לכתחילה, כי לא הוא היה זה שפיטר את התובעת, אלא שהתובעת בחרה לעזוב אותו.

אלא שהנתבע לא הצליח להסביר, אם התובעת לא ייצגה אותו כיצד הגיע לעסקת טיעון, של מבחן ללא הרשעה? הנתבע לא הצליח להסביר, אם הדבר לא היה בשל מסירותה של התובעת, ועבודתה, כיצד יתכן וכתב אישום , הופסק כדבריו?

אני דוחה את גרסתו של הנתבע שלא הייתה סבירה ומאמצת את גרסת התובעת, אשר הסבירה, כי בנוגע לכתב האישום, פעלה אצל נציג המשטרה, והצליחה להגיע לעסקת טיעון על פיה הנתבע לא יורשע, אלא יבצע עבודות לתועלת הציבור, ולאחר שהצליחה להגיע לעסקת הטיעון פוטרה על ידי הנתבע.

אני סבורה כי בנסיבות אלה אי אפשר להעלות את הטענה, כי התובעת לא ביצעה את מלאכתה עד תום.

הנתבע טען, כי התובעת לא ביצעה את מלוא האמור בהסכמי שכר הטרחה, והואיל והגיע להסכם עם אשתו, לשלום בית, הרי התובעת אינה זכאית לקבל את מלוא הסכום המפורט בהסכמי שכר הטרחה, אלא רק כפי שכר טרחה ראוי, ולאחר שקיבלה חלק משכר הטרחה עליה להסתפק במה שקיבלה.

לאחר שמיעת התובעת, ברור כי התובעת מילאה את חלקה באופן מלא, בביצוע עבודתה, ביחס להסכמים א' ב' ג' וה-', על פי התיאור של עבודת התובעת כעולה מהסכמים אלה, הרי התובעת ביצעה את העבודה במלואה.

ביחס להסכם ד' שהינו ייצוג הנתבע במסגרת בית הדין הרבני, התובעת אישרה כי לא השלימה את המלאכה משום שהנתבע פיטר אותה והפסיק את הייצוג שלה הואיל והצליח להגיע לשלום בית עם אשתו.

התובעת טענה, כי למרות שלא השלימה את הייצוג ביחס להסכם זה, הרי היא זכאית לקבלת מלוא שכר טרחתה, הואיל והנתבע חתם על הסכם , נספח מ' לתצהיר התובעת, ובמסגרתו בסעיף 6 נאמר:

"במקרה של ניתוק הקשר ע"י הלקוח ... במקרה כזה שכ"ט יישאר וישולם במלואו."

ובסעיף 10:

"שכ"ט יישאר וישולם במלואו החל ממועד חתימת הסכם זה, למען הסר ספק מובהר כי שכ"ט יישאר וישולם במלואו גם במקרה של פשרה לפני הגשת תביעה ו/או כל הליך משפטי אחר וכי לאחר ההגשה ו/או בכל שלב משפטי אחר."

הנתבע חתום על ארבעה מתוך חמשת ההסכמים, ובכל ההסכמים מופיעים סעיפים אלה, ולכן ברי כי הנתבע, אם לא שת ליבו לכך בהסכם הראשון, הרי בוודאי שראה זאת בהסכם השני או השלישי.

בע"א 136/92 - ביניש-עדיאל - עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114 , 124-125 (1993), קובע ביהמ"ש העליון כי:

"בהתקשרות שבין עורך דין ולקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו."

בת"א (שלום ת"א) 18142/03 - עו"ד ליבוביץ אלינור נ' מורג ציפי, תק-של 2003(4), 24574 , 24577 (2003) קובע כב' השופט סטולר כי:


"לעניין שיעור שכ"ט עו"ד, כבר נפסק כי במקרה שלא הוסכם אחרת, הלקוח יכול להפסיק את הייצוג בכל עת שיחפוץ, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן וזאת כאשר הסכם שכ"ט לא סוכם מראש ( ע"א 136/92 בייניש-עדיאל נ' דניה סיבוס פ"ד מז(4), 114, 124). במקרה שבפני, נחתם חוזה ברור ומפורש בין הצדדים בו הוסכם על תשלום מלוא השכר, גם במקרה של הפסקת הייצוג ביוזמתה של הנתבעת. (ראה ע"א (ת"א) 1191/00, ברטה רוזנבלט נ' עו"ד שאול דחבש (טרם פורסם)). "


בת"א (ת"א)67267/01, עו"ד אורון איילון נ' אנסירי בשיר (טרם פורסם) נקבע לעניין תשלום שכר הטרחה :


"שכר הטרחה שיש לשלם הוא שכר הטרחה המוסכם שנקבע במקרה זה לאחר מו"מ, ולאחר שניתנה הנחה. קיימת אפשרות לקבוע שכר טרחה מדורג עם אבחנה בין משפט הוכחות להליך אחר, אלא שבמקרה זה הדבר לא נעשה, ולא הובא טעם לסטייה מההסכם שנעשה בין הצדדים" (סע' 13, עמ' 6).

ולאחרונה ניתן פס"ד ממנו עולה, כי לקוח אינו יכול להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו באורח חד צדדי, וכך נפסק מפיו של כב' השופט דנציגר בעניין ע"א 8854/06 - חיים קורפו, עו"ד ואח' נ' משה סורוצקין ואח' . תק-על 2008(1), 4818:


"דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הינה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פיצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פיצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד. "


בענייננו, הנתבע חתם על הסכם שכר טרחה ממנו עולה באופן חד משמעי, כי הוסכם שבמקרה של פשרה התובעת תהא זכאית למלוא שכר טרחתה.

הנתבע לא הצליח להראות ולו נימוק אחד, מדוע התובעת לא תהא זכאית לקבל את מלוא שכר הטרחה המופיע בהסכם, מה גם שהתובעת החלה בביצוע העבודה, והשקיעה מאמצים לא מבוטלים בהכנת כתב התביעה להקטנת המזונות לבית הדין רבני.

לאור הפסיקה הנ"ל, משנקבע כי במקרה של הפסקת ייצוג על הנתבע לשאת במלוא שכר הטרחה, כאשר נוכחתי לדעת כי התובעת אכן השקיעה מזמנה וממרצה לשם הכנת החומר המתאים לייצוג הנתבע, כאשר הסכום הנתבע בגין הסכם זה אינו חורג מסבירות הרי אין להפחית מסכום שכר הטרחה בגין הסכם זה.

סיכום:

לאחר שקבעתי, כי התובעת ביצעה את המוטל עליה ביחס לכל ההסכמים למעט הסכם ד' וביחס אליו התובעת החלה בביצוע המלאכה אך הדבר הופסק משום הנתבע הגיע להסדר עם אשתו.

ולאחר שקבעתי, כי בהסכם ד' הנתבע אישר כי גם אם יגיע להסדר פשרה הרי התובעת תהא זכאית לקבלת מלוא הסכום על פי הסכם שכר הטרחה.

ולאחר שקבעתי, כי בנסיבות שבפניי הנתבע לא הצליח להראות מדוע יש לשנות מההלכה הפסוקה, ולא מצאתי כי יש נימוק ראוי להפחתת שכר הטרחה, שאינו מוגזם או בלתי סביר.

אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע בתשלום מלוא התביעה.

כפי שהוסכם בין הצדדים הנתבע שילם את פסק הדין הקודם והתשלום נשאר בידי התובע, ולכן כל שנותר בידי ביהמ"ש הוא לחייב את הנתבע בסכום ההוצאות בגין ניהול הליך זה.

לפיכך, בנוסף לפס"ד הקודם אני מחייבת את הנתבע בתשלום האגרה השנייה, וכן שכ"ט בגין ניהול ההליך בסכום של 4,500 ₪ + מע"מ.

מזכירות תשלח פסק דיני לצדדים.

ניתן היום, ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

רחל ערקובי, שופטת