ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לב )צחי( נגד חברת ניר לט צבעים :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תלֿֿאביב-יפו

א 010985/07

לפני:

כבוד השופט רחמים כהן

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

יצחק לב (ת.ז 029085164)

התובע

נ ג ד

נירלט צבעים בע"מ (ח.פ 520037532)

הנתבעת

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 58,252 ₪.

התובע ניהל משרד המספק, בין היתר, שירותים של אמרגנות והפקת אירועים לחברות ולגופים שונים בשם "פרטי שוק".

הנתבעת היא חברה בע"מ המאוגדת כדין בישראל ונמנתה עם לקוחותיו של התובע.

כידוע, כתבי הטענות משקפים את המוסכמות והפלוגתאות שבין הצדדים, מגדירים ותוחמים את מסגרת הדיון (ד' שוורץ, סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות, תשס"ז, עמ' 195).

לפיכך, נפנה תחילה לכתבי הטענות.

תמצית טענות התובע בכתב התביעה

במהלך חודש יולי 2006 פנתה הנתבעת לתובע וביקשה ממנו הצעת מחיר לתכנון, ארגון וביצוע של אירוע לעובדיה. פניית הנתבעת לתובע נעשתה לאחר שבעבר כבר ארגן עבורה שלושה אירועים.

הנתבעת הבהירה לתובע, כי לאור ההיכרות הקודמת היא אינה פונה למשרדים אחרים.

הבקשה הראשונית הייתה לקבל הצעת מחיר עבור נופש לעובדים. לאחר שהתובע מסר לנתבעת הצעת מחיר לנופש הודיעה הנתבעת, כי הסכום הנדרש גבוה מהמתוכנן ועל כן היא מבקשת הצעת מחיר ליום כיף לעובדים על חוף הים. התובע הציע לנתבעת לוותר על חוף הים והמליץ בחום, לערוך את האירוע בפארק נחשונית, סמוך לראש העין.

בהתאם לבקשת הנתבעת, פעל התובע לבנות הצעה מתאימה ולצורך כך השקיעו התובע ועובדיו זמן ומשאבים רבים בתכנון האירוע, באיתור מקומות מתאימים, בהכנת תוכנית אירוע מפורטת, באיתור ספקים, קייטרינג וכיו"ב. במהלך תקופה זו, התכתבה הנתבעת עם התובע ועובדיו וכל העת ביקשה מידע ופרטים, מחירים, תכנונים מפורטים לאירוע, תפריטים, עלויות וכיו"ב.

לאור הצעת התובע, הנתבעת ביקשה לקבל תכנון מפורט לאירוע בפארק נחשונית. התובע השקיע זמן ומשאבים לצורך התכנון ושריין את התאריך שנקב לטובת האירוע המתוכנן.

הנתבעת ביקשה הצעה "מודולרית" של האירוע, קרי פירוט עלויות לגבי כל רכיב ורכיב של האירוע. התובע נענה לבקשה זו, אולם לאחר שהעביר את הצעת המחיר המפורטת, הופתע לשמוע מהנתבעת, שפנתה ישירות לחברת הקייטרינג, העבירה לה את התפריט שתוכנן על ידי התובע וקיבלה ממנה הצעה זולה יותר לגבי אותו תפריט. פניה בלתי מקובלת זו ישירות לחברת הקייטרינג, הפתיעה את התובע, אך לאור הקשר בין הצדדים הסכים התובע, כי הזמנת הקייטרינג תיעשה ישירות בין הנתבעת לחברת הקייטרינג. וזאת למרות ההשקעה בבניית התפריט.

הפניה לחברת הקייטרינג התבררה כשיטה וכקצה הקרחון. בעוד התובע ממתין לתשובת הנתבעת לאישור ההזמנה והמחיר, לאור עיכוב שהיה – לטענת נציגת הנתבעת – כתוצאה מכך שאחד ממנהליה הוזעק למילואים, צלצל התובע לפארק נחשונית על מנת לתאם פגישה לנציגי הנתבעת. לתדהמתו נמסר לו, כי זמן קצר קודם לכן יצאה משם נציגת הנתבעת אשר הגיעה למקום כדי לשכור אותו ישירות. לשם הדברים אלה צלצל התובע לנתבעת, שהופתעה מכך שנודע לו על דבר הפגישה והודתה, שהלכו לבדוק אפשרות לשכור את המקום בעצמם וכי קיבלה הצעה זולה יותר מאשר זו שהוצעה על ידי התובע. לכן, הם "שוקלים מה לעשות" והחל מאותו יום ניתקה מגע עם התובע.

בדיעבד התברר לתובע, שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב וניצלה ניצול ציני את מקצועיותו, ניסיונו, זמנו ומשאביו, שכרה ישירות את הפארק, שכרה ישירות את הקייטרינג וערכה את האירוע בהעתקה כמעט מושלמת של המתכונת והתוכן שתוכננו על ידי התובע, באמצעות פניה לנותני שירותים לפי ההצעה שנבנתה עבורה על ידי התובע כאשר, בין היתר, ניתן למנות את הזמנת המופע של להקת "הופה היי" הידועה, דרך אמרגן אחר.

הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מוחלט וניצלה אותו על מנת לקבל חינם אין כסף תכנון לאירוע ובכך עשתה על חשבונו עושר ולא במשפט.

שוויו של התכנון ולפיכך הסכום אותו חייבת הנתבעת לשלם לתובע עבור תכנון האירוע הוא בסך של 33,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, שהם 38,252 ₪.

הנתבעת ניהלה עם התובע משא ומתן שלא בתום לב ולפיכך, היא חייבת לפצות אותו בגין השחתת זמן והמשאבים שהושקעו בגין אובדן עסקאות אחרות שהיה יכול לבצע באותו מועד, אותו שריין לטובת הנתבעת. לפיכך, נגרם לו נזק בסכום השווה לרווח אותו מנעה ממנו.

הנתבעת גרמה לתובע לפגיעה קשה במוניטין ובקשרים העסקיים עם הספקים, אליהם פנתה הנתבעת ישירות. בגין אלה, זכאי התובע לפיצוי בסך שלא יפחת, מ- 20,000 ₪.

לפיכך, חייבת הנתבעת לפצות את התובע בסך של 58,252 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

תמצית טענות הנתבעת בכתב ההגנה

הנתבעת הייתה מעוניינת לקיים אירוע חברתי, "יום כיף", לעובדיה ולבני משפחותיהם. הנתבעת פנתה לתובע וביקשה ממנו למסור לה הצעת מחיר להפקת האירוע. הנתבעת מסרה לתובע את המאפיינים הכלליים של האירוע המבוקש והתובע הודיע, שימסור לנתבעת הצעת מחיר כוללת לגבי האירוע ויציע מקומות לעריכתו וכן פעילויות חברתיות שונות.

אירועים כגון אלה נעשים מדי יום ביומו ואין בהם כל ייחוד. מדובר, בדרך כלל, בשכירת מקום (פארק כלשהו כגון שפיים, נחשונית, חוף ניצנים וכיו"ב), ניצול המתקנים והפעלות שבפארק, התקשרות עם חברת קייטרינג והתקשרות עם אמן או צוות אמנותי. זהו תכנון האירוע.

בפני בעל האירוע עומדות שתי אפשרויות: האחת, להפיק את האירוע בעצמו. השניה, להתקשר עם חברת הפקות אשר תבצע את העבודה עבורו. האפשרות השניה קלה יותר לביצוע ולעיתים גם זולה יותר, לאור מחירים מיוחדים שיכול להשיג המפיק.

כדוגמה לאפשרויות הפתוחות בפני הלקוח יצוין, כי הנתבעת ערכה אירוע ללקוחותיה כחודש ימים לפני האירוע הנדון בתביעה. האירוע נערך בפארק המים בשפיים והופק עצמאית על ידי הנתבעת.

כאשר לקוח מתקשר עם חברת הפקה לשם קבלת הצעת מחיר, מטבע הדברים, שהצעת המחיר תכלול את כל מתווה האירוע, לרבות מיקום האירוע, זהות האמן ומרכיבי הקייטרינג. אחרת, כיצד ידע הלקוח להשוות בין הצעת שונות שקיבל מחברות הפקה וכיצד ידע להשוות את החלופה שהוצעה לו אל מול ביצוע הפקה עצמאית. מובן, שכל הצעת מחיר של מפיק אירועים, תכלול את כל "תכנון" האירוע. מובן, שאין להבין מכך, כי בגין כל הצעת מחיר על הלקוח לשלם למציע "דמי תכנון".

פניה הנעשית על מנת לקבל הצעת מחיר מספק/נותן שירותים אינה מהווה התקשרות חוזית וגם פניית הנתבעת לתובע אינה מהווה התחייבות כלשהי להפיק את האירוע על ידי התובע או לשלם לתובע סכום כלשהו. התובע יודע זאת היטב וחרף זאת, בחר להגיש תביעה מופרכת.

התובע מסר לנתבעת מספר הצעות מחיר לקיומו של האירוע וניהל משא ומתן קצר עם הנתבעת בעניינן. הצעות המחיר שנמסרו על ידי התובע כללו פרטים כלליים ביותר לגבי מקום האירוע המוצע, חברת הקייטרינג, הפעילויות החברתיות השונות, מופע בידורי ועלותם של המרכיבים הנ"ל. לשם מסירת הצעות המחיר לנתבעת, קיבל התובע הצעות מחיר מספקים ומגורמים אחרים.

במקביל לפניה לתובע, פנתה הנתבעת לגורמים נוספים בעצמה ובין היתר, לפארק האירועים "נחשונית", עימו ניהלה הנתבעת מספר חודשים קודם לכן מגעים לקיומו של אירוע אחר עבור לקוחותיה וקיבלה גם מהם הצעות מחיר בקשר לאירוע.

התובעת לא קיבלה ולא הסכימה להצעות המחיר שנמסרו על ידי התובע לשם עריכת האירוע. בסופו של דבר החליטה הנתבעת להפיק את האירוע בעצמה ולקיימו בפארק "נחשונית". הנתבעת הודיעה על כך לתובע מפורשות, כבר בסוף חודש אוגוסט 2006 (כשבועיים לפני מועד האירוע) ועוד הודיעה לתובע, כי בכוונתה להפיק את האירוע בעצמה.

הנתבעת ערכה והפיקה את האירוע בעצמה בפארק נחשונית ביום 15.9.06. האירוע לא היה שונה במתכונתו ובאופיו מהאופי המוכר והרגיל, המקובל באירועי עובדים מסוג זה.

טענת התובע, שהנתבעת תכננה את האירוע בעצמה, תוך שעשתה שימוש בתכנון המפורט על ידו, חסרת כל בסיס. הצעת המחיר של התובע כללה פרטים כלליים בלבד והתייחסה ברובה לעלויות שהתבססו על הצעות מחיר שנמסרו לתובע על ידי ספקים וגורמים שיטלו חלק באירוע. הצעת המחיר הייתה סטנדרטית ולא כללה מיומנות או יצירה מיוחדים של התובע בגינם יכול התובע לטעון שהנתבעת עשתה "עושר ולא במשפט" על חשבונו.

התובע לא ביצע עבור הנתבעת כל "תכנון" של האירוע, ובוודאי שלא "תכנון מפורט". התובע לא העניק לנתבעת שירות כלשהו בגינו הוא זכאי לתשלום ולא נקשרה בין הצדדים התקשרות חוזית כלשהי. התובע אינו זכאי לתמורה כלשהי מהנתבעת רק בגין העובדה, שהנתבעת בחרה להפיק את האירוע בעצמה.

התקשרות עם משרד הפקות משמעה, שמשרד ההפקות מבצע לא רק את ההתקשרויות עם הספקים ונותני השירותים, אלא ובעיקר, אחראי להוצאת האירוע מהכוח אל הפועל, אחראי על פתרון תקלות ביום האירוע וביצוע כל הארגון הקשור לכך. התובע לא הוציא את האירוע אל הפועל.

הנתבעת מכחישה את הסכום הנדרש בכתב התביעה. הנתבעת מכחישה את הנזקים המפורטים בכתב התביעה. הנתבעת לא גרמה לתובע לאובדן זמן. הנתבעת לא התקשרה בהסכם מחייב עם התובע והוא אינו זכאי לפיצוי כלשהו.

העדים שהעידו

מטעם התובע העידו גב' שירי בנאור (להלן – שירי), מנהלת הפקות ואירועים במשרד התובע, החוקר, מר אייל רוזנברג והתובע בעצמו. העדים נחקרו על תצהיריהם ועדותם לא נסתרה.

מטעם הנתבעת העידו מנהלת משאבי אנוש, גב' ליליה פאוקר (להלן – ליליה) וסמנכ"ל השיווק, מר אראל ברקאי.

דיון

התביעה שבפני אינה תביעה חוזית, שכן לא נכרת חוזה בין הצדדים, אלא תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט וניהול משא ומתן בחוסר תום לב וכן בגין פגיעה במוניטין של התובע.

ליליה פנתה לתובע, המנהל משרד הפקות אירועים, וביקשה ממנו להגיש לה הצעת מחיר לקיום אירוע לעובדי הנתבעת ובני משפחותיהם. בסופו של דבר, התובע לא הפיק את האירוע והודעה על כך נמסרה לו בסוף חודש אוגוסט 2006, כשבועיים לפני מועד האירוע (סעיף 24 לתצהיר ליליה). הנתבעת הפיקה את האירוע בעצמה.

לטענת התובע, הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ובמסווה של ניהול משא ומתן לקראת הסכם, גרמה לו לתכנן עבורה את האירוע וביצעה אותו בעצמה, תוך פניה ישירה לנותני השירותים שהוצעו לה על ידו ולמתחרים של התובע.

לטענת התובע, מדובר בעשיית עושר ולא במשפט ושהתנהגותה של הנתבעת היתה חסרת תום לב. כמו כן טוען התובע, לפגיעה במוניטין.

הנתבעת טוענת, שפעלה בתום לב וכל עוד לא נכרת חוזה בין הצדדים, היא רשאית וזכאית להפיק את האירוע בעצמה. הנתבעת מכחישה שניצלה את התוכנית שהכין התובע ושפעלה על פיה. כמו כן, מכחישה הנתבעת את הנזקים הנטענים בכתב התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובנספחיהם ולאחר ששמעתי את החקירות הנגדיות ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה, שהצדק עם התובע. למרות שלא נחתם חוזה בין הצדדים, אין זה ראוי ואין זה הוגן ליצור את הרושם, שהתובע יבצע את הפקת האירוע, לקבל ממנו תוכנית ופרטים מדוייקים לגבי האירוע ולאחר מכן לפנות לספקים, לקבל מהם הצעות מחיר נמוכות יותר ולבצע את ההפקה באופן עצמאי.

אין ספק ואין מחלוקת, שהנתבעת הייתה רשאית לפנות למספר מפיקים, לבקש הצעות מחיר ולבחור את המפיק המתאים לה. אין ספק ואין מחלוקת, שהנתבעת הייתה רשאית לבצע את ההפקה בעצמה ואף להתייעץ לצורך כך עם התובע, שלו היכרות מוקדמת עם הנתבעת. מאידך, אין זה ראוי לבקש מהתובע להכין תוכנית מפורטת ו"מודולרית", לפנות ללא ידיעתו לנותני השירותים, לקבל מהם הצעה זולה יותר ולבצע אירוע זהה כמעט לחלוטין לאירוע שהוצע על ידי התובע.

ליליה פנתה לתובע וביקשה הצעת מחיר עבור נופש משפחות לעובדים. בשל העלויות הגבוהות, שינתה הנתבעת את בקשתה וביקשה הצעות מחיר ליום כיף בחוף הים (סעיף 4 לתצהיר התובע, סעיף 9-10 לתצהיר ליליה).

הנתבעת פנתה לתובע בלבד ולא פנתה למפיקים אחרים, וגם יידעה אותו בעניין זה, וזאת בשל היכרות קודמת ביניהם: "אני חושבת שבאופן כללי, היה פה ערבוב אחד גדול בין מה שצריך להיות יחסים עסקיים וענייניים, לבין היחסים האישיים שנוצרו, בגלל שהפקנו ביחד אירועים קודמים. אני אמרתי לו, שאני לא פותחת את העניין הזה למכרז..." (עמ' 48 לפרוטוקול שורות 22-23, עמ' 49 לפרוטוקול שורה 1). יחסים אלה, הביאו את התובע לידי כך, שלא "שריין" את הנתבעת כלקוח שלו מול הספקים, כך שתישמר לו "זכות ראשונים" לביצוע האירוע (סעיפים 9, 10 לתצהיר התובע).

כפי שעולה מהראיות בתיק, הרעיון להעביר ולמקם את האירוע ב"נחשונית" היה של שירי (סעיף 17 לתצהירה). כפי שניתן לראות בהצעת המחיר מיום 25.7.06, האופציה הראשונה היא "פארק נחשונית בראש עין". אכן, בסופו של דבר נערך האירוע בנחשונית, לאחר שנציגי הנתבעת פנו אליהם ישירות (סעיף 3 לתצהירו של מר ברקאי).

התובע הציע מספר מופעים, ובין היתר את להקת הופה היי בעלות של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ (ההצעה מופיעה בהצעות המחיר וגם בפירוט המודולרי של ההצעה מיום 13.8.06). ליליה הגיעה אל הלהקה לכאורה באמצעות חיפוש באינטרנט (סעיף 27 לתצהירה), והזמינה אותה לאירוע, באמצעות מתחרה של התובע, ענת סליצקי – הפקות בע"מ. ההסכם נחתם ביום 23.8.06 (לפני שהודיעו לתובע שלא יפיק את האירוע), כנגד אותה תמורה ממש, 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנה, גם ההופעה המרכזית נעשתה בהתאם להצעתו של התובע.

אשר לתפריט, השוואה בין התפריט שבהצעת המחיר של התובע לבין התפריט שנבחר בסופו של דבר, חברת ריפבליק (נספח ד' לתצהיר ליליה), מגלה זהות יוצאת דופן. לדוגמה, בהצעת המחיר נכתב, "פינת קפה ושירות עצמי: פינת קפה הדורה ואטרקטיבית מעץ. אנו מגישים את כל סוגי הקפה, כל סוגי התה ליפטון וחליטות תה, השירות הינו שירות עצמי ומוגש בכוסות חד פעמיות מעוצבות". אותו ניסוח ממש מופיע בהצעת המחיר של ריפבליק. כך דבר לגבי פינת צמר גפן מתוק, לגבי פופקורן, "פופקורן טרי וחם המוגש בקרטוניות 'קולנוע'", קרטיבים, פינת שתייה קרה, טאבון, פוקצ'יות, קבב, נקניקייה בלחמנייה ועוד ועוד... ישנה זהות רבה גם בתוכן וגם בטקסט. כפי שניתן לראות בנספחים ג2 ו-ג3 לתצהיר הנתבעת, ישנו מגוון אפשרויות של תפריט והזהות בין התפריט של ריפבליק לבין התפריט שהציע התובע מצביעה על כך, שהנתבעת "אימצה" את הצעתו של התובע גם בעניין זה.

כך גם ישנה זהות רבה בין הפעילות שהציע התובע לבין הפעילות שבוצעה בפועל. לצורך דיון זה, אין צורך בזהות מלאה ודי בכך, שהנתבעת אימצה את מרבית הצעותיו של התובע.

הנתבעת טענה, שהתובע ידע היטב שהיא בוחנת הצעות נוספות (סעיף 21 לתצהיר ליליה). אך בחקירתה הנגדית הודתה ליליה, שלא שיתפה את התובע בעניין זה (עמוד 37 לפרוטוקול, שורות 9 – 11).

יתירה מזאת, ליליה הודיעה לתובע, שלא יפיק את האירוע, רק לאחר ש"סגרה" את כל הדרוש לקיום האירוע עם הספקים או נציגיהם. ההודעה נמסרה לתובע בסוף אוגוסט וההסכמים נחתמו עוד קודם לכן (עמוד 53 לפרוטוקול).

לאור כל האמור סבורני, שהתובע זכאי לפיצוי בגין עבודת התכנון שביצע, כאשר הנתבעת פונה במקביל לפארק שהוצע על ידי התובע, לקייטרינג שהוצע על ידי התובע, ללהקה שהוצעה על ידי התובע, למפיק אירועים מתחרה, שיספק פעילות זהה או דומה לפעילות שהוצעה על ידי התובע, מנהלת אתם משא-ומתן, מקבלת כפי הנראה הצעה נמוכה מהצעת התובע ומקיימת את האירוע בלעדיו. יצויין, שיש ממש בטענת ב"כ התובע, שכאשר יש בידי הנתבעת הצעה מפורטת ומודולרית של התובע, היא מגיעה למשא ומתן עם הספקים האחרים בעמדת פתיחה טובה יתר.

הנתבעת קיבלה שירות או טובת הנאה מהתובע (תוכנית מפורטת לאירוע), השתמשה במרכיבי ההצעה שלא כדין (תוך פניה למתחרים ולספקים שהוצעו על ידו), קיבלה הצעות מחיר נמוכות יותר וחסכה בהוצאותיה, מבלי לשתף את התובע ומבלי לשלם לו דבר. בנסיבות אלה, יהיה זה צודק ונכון לפסוק לתובע פיצויים על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979.

השאלה היא, לאיזה פיצוי זכאי התובע. התובע הגיש תכנית והצעת מחיר, אך לא ארגן את האירוע ולא ביצע את האירוע. לפיכך, אינו זכאי למלוא הסכום שהיה מקבל לו ביצע את העבודה במלואה. מאידך גיסא, לא ניתן להתעלם מהתנהגות הנתבעת, כפי שתוארה לעיל.

התובע מבקש בכתב התביעה את "שווי התכנון" או פיצוי בגין השחתת זמן ומשאבים ובגין אבדן עסקאות אחרות, בסך 33,000 ₪ בתוספת מע"מ, ופיצוי בגין פגיעה במוניטין, בסך של 20,000 ₪.

התובע לא הוכיח פגיעה במוניטין וגם לא הוכיח אבדן עסקאות אחרות. יצוין, שמדובר בתביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט ולא בתביעה חוזית, וגם מטעם זה אין לקבל את הטענה ביחס לאבדן עסקאות אחרות.

התובע צירף לתצהירו טבלה המסכמת את הרווח שהיה צפוי לו מאירוע לאלף איש (נספח ד2), בסך של 33,000 ₪, שהם כ-14% מהעלות הכוללת של האירוע, על פי הטבלה.

מר אראל ברקאי, עד מטעם הנתבעת, השיב בחקירתו הנגדית שעלויות ההפקה נעות בין 7 אחוזים לֿֿ15 אחוזים וליליה אישרה זאת בחקירתה הנגדית (עמ' 26, 27, 33 לפרוטוקול).

מאידך, אין מדובר בעלות הפקה אלא ב"שווי תכנון" וההפקה בפועל לא בוצעה בידי התובע.

לאור כל האמור ובשים לב להתנהלותה מול התובע, תשלם הנתבעת לתובע סך של 16,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4.1.07.

נוסף על כך, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר-טרחת עורך-דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותקים מפסק הדין לבאי-כוח הצדדים.

רחמים כהן, שופט

קלדנית: מורן