ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין -דוד נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 060822/07

בפני:

כב' השופטת אגי זהבה – ס. נשיאה

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

דוד הראל

ע"י ב"כ עוה"ד

פ. רוור

התובע

-נ ג ד-

מנורה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

ברד-יצחקי

הנתבעת

פסק דין

1. התובע, יליד 8/4/1932 היה כבן 74 שנים, בעת שנפגע בתאונת דרכים ביום 16.12.06, כאשר התנגש בגשר בעת שנהג ברכבו.

הנתבעת אינה כופרת בכיסוי ובחבות והמחלוקת מתייחסת לשאלת גובה הנזק בלבד.

2. לאחר התאונה, הועבר התובע באמבולנס לבית החולים 'איכילוב'. בתאונה סבל התובע משבר של הספינוס פרוצס של חוליה צווארית C6, פנאומטורקס קטן בריאה שמאלית וחתך בגבה ובאף. התובע אושפז במחלקה הנוירוכירורגית עקב חולשה קלה בארבע גפיים. בבדיקת CT שנערכה לו בבית החולים אובחנו שינויים ניווניים ניכרים בעמוד השדרה הצווארי. ובנוסף לשבר בפרוצס הספינאלי אובחנה גם פתיחה של המפרק הפאצטרי בגובה חוליה C6 משמאל.

לאחר אשפוז של 10 ימים במחלקה הנוירוכירורגית, הועבר התובע למחלקה הגריאטרית לצורך שיקום. שם קיבל טיפול בפזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק ועזרה סיעודית. בתחילה התהלך התובע עם הליכון או בתמיכה של מטפל, ולאחר מכן עם מקל.

התובע השתחרר מבית החולים 'איכילוב' ביום 26.1.07, לאחר 42 ימי אשפוז. בהמלצות הטיפוליות נרשם, כי הוא זקוק להמשך פיזיותרפיה בקופת חולים כדי לחזור לניידות עצמאית ללא כלי עזר, המשך ריפוי בעיסוק לשיפור תנועות הידיים ועזרה סיעודית להשגחה בניידות, רחיצה, עזרה בהלבשת חלק גוף תחתון והגשת האוכל.

3. לפי עדותו של התובע, הוא למד להתהלך עם מקל במקום ההליכון. באשר לעזרה צד ג', אשתו, שהינה עקרת בית סייעה בידו ברחצה בעת שישב על כסא מפלסטיק ואשתו רחצה אותו.

4. אין חולק, כי ביום 6.12.07, כשנה לאחר התאונה דנן, נפגע התובע בתאונה נוספת כאשר איבד את שיווי משקלו ונפל בביתו ונגרם לו שבר של עצם הירך מימין (להלן – "התאונה השנייה").

התובע אושפז בבית חולים, עבר ניתוח של החלפה חלקית של מפרק הירך והשתחרר לשיקום בבית רבקה. הוא קיבל פזיוטרפיה, ריפוי בעיסוק טיפול סיעודי והשתחרר לביתו עם הליכון. בהמלצות השחרור נרשם כי הוא זקוק להמשך עזרה ברחצה.

5. לאחר התאונה השנייה פנה התובע בתביעה לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי ואושרו לו שירותי סיעוד בהיקף של 9.75 שעות שבועיות, כאשר הזכאות הוכרה החל מיום 1.2.08 על פי האישורים שצורפו כנספח ב' לתצהיר העדות הראשית שלו. מאז מקבל התובע עזרה, פעמיים בשבוע למשך כ- 4 שעות בכל פעם. לדבריו המטפלת הסיעודית עוזרת לו ברחצה, בלבוש ולאחר מכן הוא יוצא לעשות איתה טיול רגלי ליד הבית ומשחרר אותה לאחריו. התובע הדגיש, כי המטפלת הסיעודית מנועה מלבצע ניקיון יסודי של הבית, אותו ממשיכה לבצע אשתו בעזרת ילדיו.

6. ד"ר אשכנזי מומחה בתחום האורטופדי מונה כדי לקבוע את נכותו של התובע כתוצאה מתאונת הדרכים.

בבדיקתו את התובע מצא כי קיימת הגבלה בתנועות הצוואר, וכן הגבלה בתנועות בעמוד השדרה המותני. בדיקות הדימות שנעשו מגלים היצרות דיסקאלית עם שינויים ניוונים קשים בעמוד השדרה הצווארי ביחד עם בלטי דיסק. צילום שבוצע לבקשת המומחה ביום 4.5.08 מגלה, בנוסף לשינויים הספונדילוטיים הקשים, גם הצרות המפרקים הבין חולייתיים, הנמכה של גוף החוליה C6 עם זיזים גרמיים קדמיים ואחוריים. למרות השינויים הניוונים הקשים בעמוד השדרה הצווארי, מציין המומחה כי על פי התיק הרפואי של התובע, עובר לתאונה התובע לא היה במעקב רפואי בגין עמוד שדרה צווארי או מותני.

בפרק הסיכום והמסקנות מציין המומחה, כי בתאונה נגרם לתובע בנוסף לשבר בחוליה C6 גם נזק עצבי שחלף.

באשר לנכות מציין ד"ר אשכנזי כך:

"לכאורה נראה שהנכות המתאימה היא של 5% עקב שבר זיז קוצני אולם בסי טי שנערך סמוך לתאונה נראית פתיחה של מפרק פצטרי של חוליות צ5 – צ6 וייתכן שפתיחה זו היא גם בעקבות תאונת הדרכים ולא רק עקב שינוים ניוונים קודמים.

לכן, אני מעריך את נכותו הצמיתה של מר דוד הראל בעקבות תאונת הדרכים ב- 10% עקב השבר בזיז הקוצני של עמוד שדרה צווארי ב- C6 ועקב הפתיחה שייתכן שהיא טראומטית של המפרק הפצטרי ועקב ההגבלה הקשה בתנועות שחלק ממנה יש לייחס לממצאים החבלתיים שתוארו לעיל על פי סעיף 37(5)(א) או לחילופין 35(1)(ב)".

7. עיקר מחלוקת בין הצדדים מתייחסת לשאלה – אם בעקבות תאונת הדרכים נשוא התביעה נזקק התובע בעבר וייזקק גם בעתיד לעזרה צד ג' ולסיעוד ואם כן, באיזה היקף.

8. אקדים ואציין, כי התובע נפגע בעבר הרחוק בשתי תאונות בגינן נקבעו לו נכויות בשתי הידיים: בשנת 1952 נפגע ביד ימין, נגרם לו שבר קשה, בעקבותיו היה מאושפז וטופל תקופה ממושכת. בגין תאונה זו נקבעו לו 35% נכות. התובע נפגע גם ביד שמאל ובגין התאונה ביד שמאל נקבעו לו 10% נכות. יחד עם זאת, למרות הפגיעות בידיים במשך למעלה מ- 40 שנה, עבד התובע כמנופאי באתרי בנייה גדולים בארץ, מכך ניתן ללמוד כי למרות הנכות הרפואית הגבוהה, נכות זו לא הגבילה את התובע בתפקודו.

9. התובע העיד כי היה עצמאי לחלוטין לפני התאונה דנן, עזר לאשתו במלאכות משק הבית וכן ביצע את כל עבודות התחזוקה והתיקונים בביתו שלו ובבית ילדיו ולא נזקק לעזרת בעלי מקצוע שונים. עדותו מהימנה עלי.

10. על מצבו של התובע בעקבות התאונה דנן ניתן ללמוד מסיכום האשפוז מבית החולים "איכילוב" שם אושפז. בהמלצות לשחרורו נרשם במפורש כי הוא זקוק לעזרה סיעודית, השגחה בניידות, עזרה בהלבשת חלק גוף תחתון, רחיצה והגשת אוכל. המלצות אלו תומכות בעדותו של התובע כי לאחר שחרורו מבית החולים נזקק לעזרה של אשתו בעת הרחצה וכי הפסיק לסייע לה בעבודות משק הבית.

11. אין ספק, כי מצבו התפקודי של התובע הורע בעקבות התאונה מיום 6.12.07 בעת שנפל ושבר את עצם הירך. בעקבות הפגיעה הזו החל לקבל עזרה סיעודית מן המוסד לביטוח לאומי. העזרה הסיעודית היא בהיקף של 9.75 שעות שבועיות והיא מתקבלת פעמיים בשבוע.

אני מאמינה לתובע, כי גם לאחר התאונה דנן נזקק לעזרה סיעודית ברחצה ובהלבשה לפחות של חלק גוף תחתון ולהשגחה בניידות שכן כבר לפני התאונה השנייה הוא נזקק למקל הליכה כעולה מהסיכום הרפואי מ"בית רבקה".

12. במצבו, העזרה הסעודית שהוא מקבל מן המוסד לביטוח לאומי אינה מספקת,שכן התובע זקוק לעזרה ברחצה מידי יום, לבישול והשגחה וליווי. הנני מעריכה את העזרה לה הוא נזקק בהיקף של שעתיים ביום, קרי: 14 שעות שבועיות.

מכאן, שהתובע זקוק להשלמה של 4.25 שעות שבועיות, אך לא את כל ההשלמה יש לזקוף לחובת התאונה דנן. בחלקו הדבר נובע מפגיעתו בתאונה השנייה ומגילו המתקדם של התובע שהינו היום בן 76 שנים.

במעוגל, אני סבורה, כי יש לפצות את התובע בגין מחצית מן ההשלמה לה הוא זקוק, כנובעת מן התאונה נשוא התביעה, דהיינו: בהיקף של כשעתיים שבועיות בעלות של 40 ₪ בשבוע בסה"כ: 180 ₪ לחודש.

התובע לא נזקק לסיעוד בשכר עד היום, ועל כן אין לפסוק לו פיצוי בגין סיעוד לעבר.

לעתיד, זכאי התובע לפיצוי בגין סיעוד בסך של 20,474 ₪ [180 * 113.7451]

13. בנוסף לסיעוד האישי, זקוק התובע לעזרה גם לביצוע עבודות משק הבית, שכן הסיעוד שהוא מקבל מן המוסד לביטוח לאומי אינו כולל ביצוע עבודות ניקיון יסודיות של הבית.

עד כה, בוצעו עבודות אלו על ידי אשתו, בסיוע בני משפחה. עזרת צד ג' זו אינה חורגת מן המקובל בין בני משפחה, ואינה מזכה בפיצוי, מה גם שאינני סבורה כי חל שינוי משמעותי המצדיק פסיקת פיצוי.

באשר לעתיד – לא ניתן לסמוך על כך כי התובע יוכל לקבל עזרה בניקיון הבית מבני המשפחה ואני סבורה, כי יש לפצותו באופן גלובאלי בסך של 10,000 ₪.

פרט לכך אינני סבורה כי יש לפצותו בגין הצורך להיזקק לעזרת בעלי מקצוע. מן הסתם בשל גילו המתקדם לא היה התובע צפוי לבצע עבודות הקשורות בתחזוקת הבית ממילא.

14. התובע טוען, כי בעקבות התאונה הוא נזקק גם לטיפולים תרופתיים. התובע צירף תדפיס משירותי בריאות כללית על התרופות אשר צרך מאז התאונה ועד למועד הגשת המסמך.

טוען ב"כ הנתבעת, כי את כדור השינה לו נזקק התובע לטענתו בעקבות הפציעה בתאונה דנן, התובע החל לצרוך רק בעקבות התאונה השנייה, ואין הדבר קשור בענייננו. הדבר נכון לגבי כדור הבונדורמין אך כבר לאחר הפגיעה בתאונה הראשונה נזקק התובע לתרופות משרות שינה כמו BROTIZOLAM [ראה : http://www.infomed.co.il/drug] ולתרופות משככות כאבים.

אני מעריכה השתתפות התובע בגין תרופות אלו בסכום של 30 ₪ לחודש. הפיצוי לעבר עומד על 900 ₪ ולעתיד בסך 3,412 ₪ [30 * 113.7451].

15. עוד זכאי התובע להחזר הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. הוגשו קבלות על סכום נומינלי של 445 ₪. במעוגל, נפסק לתובע פיצוי באב נזק זה בסכום של 500 ₪.

16. התובע זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו ו- 42 ימי אשפוז, בניכוי גיל ובתוספת ריבית ממועד התאונה, בסכום של 23,922 ₪.

17. על הסכומים שנפסקו יתווספו הוצאות משפט בגין אגרת בית משפט וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.

מהסכום הכולל יש לנכות התשלום התכוף שקיבל התובע בסך 10,000 ₪ כולל.

המזכירות ישלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ד' בסיוון, תשס"ט (27 במאי 2009), בהעדר הצדדים