ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רביב נגד בנק הפועלים סניף המרכז :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 045691/08

בשא 209172/09

לפני:

כבוד השופטת אושרי פרוסטֿֿפרנקל

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

רביב מיכאל

ע"י ב"כ

עו"ד ששון דוד

התובע

נ ג ד

בנק הפועלים סניף המרכזי

ע"י ב"כ

עו"ד ויינרמן ניר

הנתבע

החלטה

הנתבע (להלן: "המבקש") טוען, כי יש למחוק ו/או לדחות את הדחייה על הסף ממספר נימוקים.

א.העדר סמכות עניינית לבימ"ש השלום- לטענת המבקש, הערכאה המתאימה הינה ביהמ"ש המחוזי. לטענתו, זכות הקיזוז מועלית כטענת תביעה, רק כדי לגרום לכך שהתביעה תהיה בסמכות בית משפט זה שידון ויחליט בטענות החיובים השונים שלטענת התובע (להלן: "המשיב") חב לו המבקש. בנוסף מבקש המשיב, כי תוכר "זכותו" לקזז סכומים אלו מהחובות הנטענים לבנק, ומבקש לקבל לידו רק את הסך של 350,000 ₪.

טענת קיזוז במהותה, הינה טענת הגנה ולא טענת תביעה. לכן יש לטעון אותה במסגרת כתב ההגנה ולא במסגרת כתב התביעה.

בימ"ש השלום אינו מוסמך להכריע בטענות שסכומן המצטבר עולה על גבול סמכותו העניינית, שכן מדובר כאן בניסיון להתחמק מתשלום אגרת ביהמ"ש.

לטענת המשיב, על פי סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט {נוסח משולב}, כאשר מצוין שווי התובענה בתביעה כספית, הסמכות לדון נקבעת רק על פי סכום התביעה.

יתרה מכך, במסגרת תיקון כתב התביעה הודיע המשיב כי ככל שיתאפשר לו להגדיל את סכום התביעה, כך יעשה עד גבול סמכות בית המשפט ומה שיקבע בסופו של דבר לעניין סמכות עניינית של ביהמ"ש בתביעה כספית, הוא סכום התביעה.

לטענת המבקש, לפיה המשיב אינו זכאי כערב להעלות טענת קיזוז, טוען המשיב, כי ערב רשאי להעלות טענות נגד נושה, שעניינן חיובו הכספי של הנושה, מעבר לסכום הערבות. לכל היותר זכאי הערב, להעלות טענות קיזוז "כמגן" מפני תביעה ועד לסכום החוב הנערב. אלא שהמבקש טועה, כיוון שהמשיב מציין במפורש בכתב התביעה, כי הוא נשא באופן אישי ובפועל בפיצוי להירשנזון, במקום החברה. המשיב מעלה כנגד המבקש טענת רשלנות שגרמה לעילה נזיקית. וכן חלק גדול מסכום הנשייה של המבקש הינו בגין חוב הנערב ע"י המשיב.

המבקש בתשובתו טוען, כי חרף הגדרתה של התביעה כתביעה כספית, היא איננה תביעה כספית בלבד. עיון בתגובה מגלה, כי הסעדים המבוקשים הם סעדים כספיים אך גם סעדים הצהרתיים. מכאן שהנזקים מסתכמים ב-3,950,000 ₪.

ולטענת הקיזוז מגיב המבקש, כי העובדה שהמשיב בחר לשלם כספים לצד ג' עבור החברה, אינה מקימה לו ישירות את הזכות לטעון כלפי כולי עלמא טענות השייכות למעשה לחברה. כדי שיוכל לעשות זאת עליו להראות- משפטית- כי החברה המחתה לו את זכויותיה וטענותיה.

הסמכות העניינית נקבעת בהתאם לסעד המבוקש ומדובר בסעד כספי שבסמכות בימ"ש זה.

ב. העדר יריבות- הטענות שמעלה המשיב צריכות היו לעלות על ידי אפקטיב ניהול השקעות בע"מ, ולא על ידי המשיב. המשיב כלל לא טען כי החברה המחתה לו את כל זכויותיה וטענותיה כלפי המבקש, ואין כל המחאה כזו בידי המשיב.

לטענת המבקש, ערב- כדוגמת המשיב- יכול להתגונן בטענת קיזוז העומדת לחייב העיקרי, גם כאשר מדובר בחיובים קצובים לגבי עסקאות שערך החייב העיקרי עם הנושה, במסגרת ההליך בו נדרש הערב לשלם את החוב, בהתאם לערבותו, לחובות החייב העיקרי.

במקרה דנן, הערב/המשיב מבקש להעלות טענות קיזוז לא במסגרת הליכים לגביית ערבותו אלא כטענות תביעה נפרדות שלו מול הנושה בגין חובות אישיים שלו, שבמקורם בעסקאות שאינן קשורות לטענת הקיזוז. מכאן שאין כל יריבות בין המבקש למשיב.

המשיב טוען, כי בכתב התביעה מפורט, כי המשיב נשא בתשלום כל הנזקים שגרם המשיב והוציא כספים מכיסו, הוא רשאי לתבוע את אותם הכספים בחזרה.

לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי אין יריבות בין הצדדים. הנושא יתברר רק לאחר דיון ההוכחות.

ג. השתק ומניעות- כנגד המשיב ואחרים ניתנו, בהסכמה, פסקי דין שנסיבות נתינתם יוצרות השתק כלפי המשיב מיכולתו להעלות טענות.

ב-16.10.06 הגיש המבקש לבימ"ש השלום תביעה כספית על סך- 750,077 ₪ אשר הוגשה כנגד פרומק השקעות בע"מ כחייבת וכנגד אפקטיב והמשיב כערביה.

ב-19.10.06 הגיש המבקש לביהמ"ש תביעה כספית נוספת שהוגשה כנגד אפקטיב כחייבת וכנגד פרומק והמשיב כערב.

אצל המבקש התנהל בנוסף חשבון בנק פרטי של המשיב שגם בו הצטברה יתרת חובה.

בסמוך להגשת התביעות התנהל מו"מ בין ב"כ המבקש דאז לב"כ המשיב דאז, בסופו של יום הושג הסדר כולל ביחס לחובות נשוא כל החשבונות דלעיל.

בהתאם להסדר עתר המבקש לקבלת פסקי דין כנגד הנתבעים השונים, לרבות המשיב, וב-23.1.07 נתנו ביהמ"ש פסקי דין כמבוקש, בהסתמך על ההסדר שהושג.

המשיב, מטעמים ברורים, בחר להסתיר עובדות אלה מביהמ"ש בכתב התביעה, ולא ציין כי נתנו על פי ההסדר פסקי דין חלוטים לזכות המבקש עוד ביום- 23.01.07.

כל הנזקים להם טוען המשיב אירעו לשיטתו בשנים 2006 ואחורנית, ולפיכך גם הם נבלעים בתוך ההסדר שהושג. ההסדר מונע מהחתומים להעלות טענות בגין החשבונות נשוא ההסדר.

המשיב טוען, כי במסגרת קדם המשפט, הגיעו הצדדים להסכם, כי יוגש כתב תביעה מתוקן שהיה ידוע למבקש ואם גם אז עדיין רצה לעמוד על בקשתו, היה עליו לעשות כן לפני תיקון כתב התביעה.

המבקש מגיב לטענה זו, כי לא יכול היה לדעת באיזה אופן יתוקן כתב התביעה, ומאחר וכתב התביעה המתוקן כולל טענות שמובלות לסילוק התביעה על הסף-הוגשה בקשה חוזרת.

לטענת ההשתק, משיב המשיב כי אומנם ויתר על טענות שהיו לו במסגרת ההסכם, אך מנגד המשיב לא ידע עילות התביעה שעמדו לרשותו בעת עריכת ההסכם. עניין עמלת המימוש היה נסתר עד למועד הגשת התביעה, וגם חלק מהתשלומים ששולמו, שולמו לפחות חלקם לאחר עריכת ההסדר. המשיב כלל לא כלל בחישוביו את גביית העמלות. אדם לא יכול לוותר על טענה שלא ידע עליה.

המבקש מגיב כי המשיב היה מיוצג באותה עת, במסגרת אימות חתימתו וחתימת החברה על ההסכם אישר בא כוחו של המשיב כי הוא הקריא בפני המשיב את ההסכם והסביר לו את תוכנו. גם באותה העת ידע המשיב על פרשת הרישנזון, שכן ההסכם נחתם ב-21.01.07 וההמחאות הראשונות שניתנו להירשנזון היו ב-2005.

בנוגע לטענת המימוש, אדם יכול לוותר על טענות שיש לו- בין אם הוא יודע עליהן ובין אם לא.

טענת המבקש לפיה לא ידע אודות עילות התביעה שהיו בעת עריכת הסכם הפשרה, מקומן אף הן להתברר בדיון עצמו.

הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

עד יום 25/6/09 יוגשו תצהירי התובע ועד יום 25/7/09 תצהירי הנתבע.

מועד ההוכחות יתקיים ביום 17/1/10 שעה 09:00.

ניתנה היום, ב' בסיון, תשס"ט (25 במאי 2009), בהעדר הצדדים.

אושרי פרוסט-פרנקל, שופטת

קלדנית: דבורה