ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קורקוס נגד יוניסל פיתרונות :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 057828/08

בש"א 203400/09

בפני:

כבוד השופט מֹשה סובל

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

יוניסל פיתרונות סלולריים מתקדמים בע"מ

המבקשת

הנתבעת

נ ג ד

1. קורקוס רונן

2 . מישאל לוי שרון

המשיבים

התובעים

החלטה

1. מבוא

א. לפניי תביעה כספית ע"ס 340,908 ₪, אשר הוגשה על ידי המשיבים – התובעים, כנגד המבקשת – הנתבעת, בהליך של סדר דין מקוצר, בגין הסכמים ותיקון להסכמים (נספחים ד'1-ו'2 לכתב התביעה), לפיהם התחייבה המבקשת לשלם לידי המשיבים התמורה בגין רכישת 4,447 מניות בנות 20,000 ריאל כל אחת, מהון מניותיו של כ"א מהמשיבים אצל חברת "Solucoes Avancadas LTD Beecontact" (להלן: "ביקונטקט ברזיל" ו/או "החברה").

ב. על פי הנטען בכתב התביעה, מסמכי התיקון להסכמים (נספחים ו'1-ו'2'), נחתמו על ידי הצדדים בחודש ספטמבר 2008, במסגרתם בוטל מוסד הנאמנות שנקבע בהסכם הראשון (נספחים ד'1-ד'2'), וחלף זאת נקבע כי המבקשת תעביר את כספי התמורה בגין המניות ישירות למשיבים, מיד לאחר העברת המניות לידיה.

ג. ביום 5.4.09, התקיים לפניי דיון בבקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת, במסגרתו נחקר מנכ"ל המבקשת, מר נמרוד קמחי, על תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה.

הצדדים הגיעו לכדי הסכמה כי פרוטוקול הדיון בת.א. 54412/08 (בתביעה שהגיש בעל המניות השלישי כנגד המבקשת, להלן: "התיק המקביל"), וכן המסמכים שהוגשו שם, ככל שהינם רלבנטיים לתובעים בתיק זה, ישמשו כחלק מהראיות בבקשה.

בתום הדיון בבקשה הוריתי לצדדים על הגשת סיכומים וקבעתי כי הצדדים יהיו רשאים להתייחס בסיכומיהם גם לחקירת עד המבקשת בתיק המקביל וכן למסמכים שהוגשו באותה חקירה, ככל שהינם רלבנטיים למחלוקת שבתיק זה.

ד. בהתאם להחלטתי, הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב.

ביום 30.4.09, הוגשו סיכומי המבקשת.

ביום 18.5.09, הוגשו סיכומי המשיבים.

ה. אוסיף לציין כי בין לבין, ניתנה על ידי ביום 18.5.09, החלטה בתיק המקביל לפיה דחיתי את בקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת, ולפיכך ניתן פסק דין לטובת המשיב שם (להלן: "פרידלנדר"), על פי כתב התביעה.

2. טענות המבקשת

א. במסגרת הגנתה מפרטת המבקשת את השתלשלות האירועים שקדמו לחתימה על הסכמי ההתקשרות עם המשיבים.

ב. כפי טענתה, ביום 18.4.08, התקשרה המבקשת בהסכם עם חברת בי קונטקט תקשורת בע"מ (להלן:"ביקונטקט ישראל"), לפיו רכשה המבקשת את כלל פעילותה של זו .(נספח א' לבקשה, להלן: "הסכם האב"). חלק מפעילותה של ביקונטקט ישראל, כלל 50% מהון מניותיה של ביקונטקט ברזיל, כאשר כל יתר מניותיה של ביקונטקט ברזיל הוחזקו בידי שלושה בעלי מניות, שהינם פרידלנדר והמשיבים דכאן, כאשר כל אחד מבעלי המניות מחזיק ב – 16.66% ממניות החברה.

ג. בהתאם להוראות הסכם המייסדים שהיה קיים בחברת ביקונטקט ברזיל (נספח ד' לבקשה), הציעה המבקשת למשיבים ביום 21.5.08 (כמו גם לפרידלנדר), להצטרף למכירה ולמכור מניותיהם למבקשת.(נספח ג' לבקשה).

ד. לטענת המבקשת, המשיבים, אשר היו ממייסדי החברה, היו מעורבים היטב בענייני ניהול החברה ותפעולה השוטף והיו בעלי היכרות מעמיקה עם צוות עובדי החברה ובעלי התפקידים בה. בנוסף, במשך שהותם של המשיבים בברזיל, רכשו המשיבים ניסיון וידע רב בשוק עסקי הסלולר ובדרך ניהול העסקים בברזיל. כל אלה הביאו את המבקשת להסכמה עם המשיבים לפיה לא ימכרו המשיבים את מלוא מניותיהם בחברה ויותירו בידי כל אחד מהם כ – 5% ממניות החברה. כן נטען כי בפועל נותר המשיב 1 בתפקידו כמנהל החברה גם לאחר כריתת ההסכמים.

ה. הסכמי מכר המניות נחתמו עם המשיבים בימים 14.8.08 ו – 18.8.08 (נספחים ה'-ו' לבקשה).

ו. לטענת המבקשת, ההסכמים שנחתמו עם המשיבים, הינם הסכמים קצרים הכוללים תיאור חתימת הסכם האב, הצעת ההצטרפות למכירה שניתנה למשיבים, וכן הוראות טכניות לעניין העברת המניות והתמורה בגינן. כפי טענתה, ההסכמים לא כללו כל מצגים ביחס למצבה של ביקונטקט ברזיל, שכן לטענתה היה ברור לשני הצדדים כי המבקשת מסתמכת על המצגים שניתנו לה במסגרת הסכם האב.

ז. הגנתה של המבקשת מתבססת על הטענה לפיה, עובר לחתימתם של המשיבים על ההסכמים, הועבר לעיונם הסכם האב על נספחיו, אלא שהמשיבים מצידם לא הפנו תשומת ליבה של המבקשת להטעיות ולחוסרים שנכללו במצגים שהוצגו בפניה במסגרת הסכם האב. לטענת המבקשת, רק לאחר העברת המניות ועם תחילת ניהול החברה בפועל, התברר לה כי המצגים שהוצגו בפניה במסגרת הסכם האב היו מוטעים וחסרו עובדות מהותיות. כך למשל, מהדוחות הכספיים שהוצגו בפניה הושמטו חובות בהיקפים עצומים ביחס לשווי החברה, ומצבה של החברה היה במצב גרוע באופן משמעותי מזה שעלה מן המצגים שהוצגו בפניה, עובר לחתימה על ההסכם.

ח. לטענת המבקשת, המשיבים אינם זכאים לקבל התמורה בעבור מניותיהם מאחר שלטענתה ידעו מהם המצגים שהוצגו בפני המבקשת, ידעו כי מצגים אלו כוזבים, מטעים וחסרים וכי המבקשת מסתמכת על אלו. כן מוסיפה המבקשת לטעון כי אילו היו המשיבים מיידעים אותה אודות אי נכונותם של המצגים הנ"ל שהוצגו בפניה במסגרת הסכם האב , או אז לא היתה היא מתקשרת עימם בהסכמים לרכישת מניותיהם.

ט. המבקשת מוסיפה וטוענת לנזקים שנגרמו לה עקב השקעות שביצעה בחברה, נזקים העולים לטענתה על תמורת המניות שננקבה בהסכם עם המשיבים.

י. המבקשת משתיתה טענותיה על שלל עילות משפטיות, ביניהן עילות מתחום דיני החוזים (טעות, הטעיה), דיני הנזיקין (רשלנות), וכן על עילה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט.

3. דיון והכרעה

א. לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר על נספחיהם, בסיכומי הצדדים וכן בחנתי טענותיהם מצאתי כי דין בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן – להידחות, וזאת מאותם הטעמים לפיהם מצאתי לדחות בקשתה בתביעתו של פרידלנדר, בתיק המקביל.

ב. הלכה פסוקה כי די למבקש רשות להתגונן שיציג הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן ואולם יפים לעניינינו דבריו של ביהמ"ש בע"א 465/89 בן צבי נגד בנק המזרחי, פד"י מה (1) בעמ' 70:

"על אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן...

כשם שלא ייתן ביהמ"ש רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים".

ג. יאמר כבר עתה במפורש כי לטעמי גרסתה של המבקשת נסתרה מניה וביה ואיננה אלא הגנת בדים.

ד. כפי שעולה מהנספחים אשר צורפו לבקשה, הסכם האב נחתם ביום 18.4.08, טרם נעשתה כל פנייה מצד המבקשים למשיבים לרכישת מניותיהם. הפנייה מטעם המבקשת למשיבים נעשתה רק ביום 21.5.08 (נספח ג' לבקשה, ראה עדותו של מצהיר המבקשת עמ' 2 לפרוטו' הדיון בתיק המקביל שורה 21).

ה. מהודעת הדואר , אשר צורפה כנספח ז' לבקשה, עולה כי ביום 20.5.08, פנתה עו"ד איילת קריספין, ב"כ ביקונטקט ישראל, אל נציגי המבקשת, כדלקמן:

".....

2. בעלי המניות בברזיל פנו לבי קונטקט בבקשה לעיין בהסכם מכירת הפעילות ולהעבירו לעיון עוה"ד שלהם. אמנם אין להם זכות קנויה לעיין בהסכם מכח זכות הסירוב או ה – TAG ALONG, אך לדעתנו אין מניעה להעביר להם את ההסכם, ראשית – כיוון שאין בו מידע שעלול לפגוע בעסקה, ושנית – בהתאם להסכם בעלי המניות בברזיל .........

נשמח לדעתכם".

ו. כשנשאל מצהיר המבקשת בחקירתו האם הוא יכול לאשר כי ההסכם הועבר לעיון המשיבים, השיב:

"אני לא יודע. ראינו בדיון קודם כי השותף של התובעים קיבל את הסכם האב".

(עמ' 5 לפרוטו' שורות 13-4).

קרי, בניגוד לנטען בסעיף 15 לתצהירו, לפיו: "המשיבים קיבלו לעיונם את הסכם האב על נספחיו, עיינו בהם", הרי שמחקירתו של המצהיר עלה כי כלל אין בידו לאשר כי הסכם האב הועבר לעיונם של המשיבים. יצוין כי אין בעובדה שההסכם הועבר לעיונו של פרידלנדר כדי לסייע למבקשת בעניין זה. המבקשת התקשרה עם פרידלנדר בהסכם נפרד מהמשיבים, במועד שונה ואין להקיש בעניין זה לענייננו.

ז. המשיבים אינם צד להסכם האב, וברי כי בלא דרישה מצידם, לא היתה המבקשת כלל מעבירה לעיונם את הסכם האב. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח האופן בו נוסחה הודעת הדואר, נספח ז' לבקשה.

ח. בהודעת דואר שנשלחה לפרידלנדר על ידי היועמ"ש של המבקשת, עו"ד איתן שמיר, ביום 29.7.08, ובטרם החתימה על ההסכם עימו ציין האחרון בפני פרידלנדר כדלקמן:

"........ההסכם עמכם הוא בתנאים טובים יותר מאלה שהוצעו לבי קונטקט ישראל הן מבחינה כלכלית (באופן משמעותי) והן (בעיקר) מבחינת השיפוי והמצגים – בהסכם לא הצגת שום מצג הקשור למצב החברה וכן לא התחייבת לשפות אותנו על הפרה של מצג כזה. לא התעקשנו מלכתחילה על שני התנאים על מנת להקל על החתימה מצדם של בעלי המניות האחרים".

הודעת הדואר נשלחה אומנם לפרידלנדר, אולם כפי שעולה מהכתוב התייחס יועמ"ש המבקשת בדבריו לשלושת בעלי המניות, ביניהם המשיבים.

ט. במסגרת חקירתו בתיק המקביל התקשה מצהיר המבקשת להסביר כיצד מתיישבים הדברים האמורים של יועמ"ש המבקשת עם טענות המשיבה , כפי שהועלו על ידה בבקשה.(עמ' 5 לפרוטו' שורות 4-10).

כאשר עומת עם הדברים המפורשים שנכתבו על ידי יועמ"ש המבקשת, השיב באופן בלתי ענייני שאינו מתיישב עם נוסח הדברים שצוינו במפורש על ידי יועמ"ש המבקשת:

"יש שני הסכמים, הסכם אב שהוא מורכב וארוך וכולל את בי קונטקט והסכם מול התובע שהוא הסכם קצר. אני מבין כי כוונתו של עו"ד שמיר באימל הייתה להסכם מכירת המניות בחברה הברזיאלית ולא למצגים בהסכם האב". (עמ' 5 לפרוטו' שורות 20-17).

י. במסגרת הדיון בבקשה בתיק המקביל הוצגה הודעת דואר נוספת שנשלחה על ידי יועמ"ש המבקשת לפרידלנדר מיום 2.9.08, בה שב יועמ"ש המבקשת וחזר על כך כי ההסכם עם פרידלנדר אינו כולל מצגים שיטילו עליו אחריות כלשהיא.

הודעה זו נוסחה כפנייה לפרידלנדר עצמו, ולא הוצגה בפניי הודעה דומה אשר נשלחה למשיבים, אולם הנני סבור כי בנסיבות המקרה שבפניי ומשלא הוצג בפניי אחרת, יהא זה רק סביר להניח כי יועמ"ש המבקשת לא התכוון לאבחן גם במקרה זה בין פרידלנדר למשיבים. הודעתו של פרידלנדר הנ"ל מיום 29.7.08, שנוסחה בלשון רבים, רק מחזקת הסברה.

יא. אוסיף לציין כי הסכם האב לא צורף כנספח להסכמים או לתיקון להסכמים. כמו כן, ההסכמים אינם כוללים בחובם אזכור של הסכם האב או הוראה המחילה עליהם אי אילו מהוראות הסכם האב. הנני דוחה ניסיונה של המבקשת להסתמך בעניין זה על הסכם המייסדים (נספח ד' לבקשה), ועל העובדה שבמסגרת המבוא להסכם צוין כי הצעת הרכישה ניתנה למשיבים ולפרידלנדר בהתאם להוראת סעיף 14 להסכם המייסדים.

ברי כי אין לציון הסכם המייסדים כל נפקות לעניין תחולת הוראות הסכם האב על ההסכמים שנחתמו כ – 4 חודשים לאחר מכן, עם המשיבים.

יב. אין חולק כי ביום 17.9.08, אושרה על ידי הרשויות בברזיל העברת מניות המשיבים, על שם המבקשת.

יג. ברי כי הודעת הדואר הנ"ל אשר נשלחה על ידי יועמ"ש המבקשת , אשר הוצגה בפני מצהיר המבקשת במהלך חקירתו בתיק המקביל, עומדות בסתירה גמורה לטענות המבקשת ומוטטו את גרסתה כליל.

יד. בהתייחס לטענות שהעלה ב"כ המבקשת בסעיף 42 לסיכומיו, בקשר עם הצגת הודעות הדואר בפני מצהיר המבקשת במהלך חקירתו בתיק המקביל, אין לי אלא להפנותו לאמור בסעיף 3.כ. להחלטתי מיום 18.5.09, שניתנה בתיק המקביל.

טו. מצהיר המבקשת טען בתצהירו כי התמורה בגין המניות לא הועברה לידי המשיבים שכן; "בעת שקיבלה המבקשת לידיה בפועל את השליטה והניהול בחברת ביקונטקט ברזיל, וזאת לאחר העברת המניות לידי המבקשת בפועל, התברר לה כי מהדוחות הכספיים שהוצגו לה כחלק ממצגי הסכם האב הושמטו נתונים מהותיים אודות חובותיה הרבים של החברה לשורה של מפעילים סלולאריים.." (סעיף 23 לתצהיר). זאת בעוד שבחקירתו הנגדית בתיק המקביל הוצגה בפני המצהיר הודעת דואר של יועמ"ש המבקשת המאשר לפרידלנדר בהתאם לפנייתו מיום 22.10.08, כי תשלום התמורה בגין העברת המניות מאושר וכי המבקשת עובדת ב"מלוא המרץ" להעברתה. אוסיף כי בהתייחס להודעה זו שהוצגה בפניו טען שם המצהיר כי המבקשת גילתה אודות מצגי השווא שבוע או שבועיים לאחר משלוח ההודעה. בנוסף אישר כי גם לאחר שגילתה המבקשת המצגים הנטענים, לא נשלח מכתב ביוזמתה לפרידלנדר אלא רק בתשובה למכתב בא כוחו. (עמ' 4 לפרוטו' הדיון בתיק המקביל שורות 22-18). מהנספחים שצורפו לבקשה שלפניי עולה כי גם כאן מכתבה של המבקשת, נספח כ' לבקשה, נשלח למשיבים רק לאחר פניית בא כוחם.

טז. בנוסף, טענותיה של המבקשת, בקשר לידיעותיהם של המשיבים אודות המצגים שהוצגו בפניה וכן אודות נכונותם של מצגים אלו, נטענו על ידה באופן כללי וסתמי מבלי שפורטו על ידה כנדרש.

יז. כידוע, שומה על המבקש רשות להתגונן להרחיב ולהיכנס לפרטי הגנתו, והוא נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק.(ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, עמ' 722).

יח. המבקשת הסתפקה בטענה כללית כי המשיבים ידעו, כי המצגים שהוצגו בפניה במסגרת הסכם האב הינם כוזבים - ולא הוסיפה. המבקשת לא פירטה מקורות ידיעותיהם הנטענות של המשיבים, על אף שלא היה בידו של המצהיר מטעמה לאשר כי הסכם האב הועבר לעיונם של המשיבים.

בנוסף, המבקשת לא העלתה כל טענה כי המשיבים היו שותפים למו"מ שהתנהל בינה לבין ביקונטקט ישראל ולפיכך היו מצויים בהוראות ההסכם ובכלל זה בהצגת המצגים להם היא טוענת.

לפיכך, משהטענה הועלתה באופן סתמי, ללא הפירוט הנדרש, דינה להידחות.

4. בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי המבקשת לא הציגה כל הגנה אפשרית בפני תביעת המשיבים. המבקשת ביקשה לקשור את המשיבים עם התחייבויותיה של ביקונטקט ברזיל על פי הסכם האב, אולם זאת בניגוד להתחייבויות המבקשת עצמה כלפי המשיבים עובר להתקשרותה עימם, וכן בניגוד להוראות ההסכם עימם שלא כולל כל אזכור או הפנייה להוראות הסכם האב. בנוסף, טענתה של המבקשת

הופכת לתמוהה עוד יותר לנוכח העובדה שלא היה בידו של המצהיר מטעמה לאשר כי הסכם האב הועבר לעיונם של המשיבים טרם ההתקשרות עימם. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח כך שלא הועלתה על ידי המבקשת כל טענה לפיה המשיבים היו מעורבים במסגרת המו"מ שהתנהל עם ביקונטקט ברזיל עובר לחתימת הסכם האב.

5. בשולי הדברים, אציין כי לא מצאתי להתייחס בהחלטתי לחקירתו של מצהיר המבקשת בפניי ביום 5.4.09, על ידי ב"כ המשיבים, שכן חקירתו של האחרון התמקדה בנכונות טענת המבקשת לעצם מצג השווא הנטען חרף כך, שממילא על פי ההלכה הפסוקה המבקש רשות להתגונן אינו נדרש להראות כיצד יוכיח הגנתו אלא עליו להראות הגנה אפשרית לכאורית בפני התביעה.

6. לסיכום

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני קובע כדלקמן:

א. בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן, נדחית בזאת.

ב. המבקשת תשלם למשיבים את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

פסק דין

לאחר שבקשת המבקשת למתן רשות להתגונן נדחתה, ניתן בזאת פסק דין לטובת המשיבים בסך 340,908₪, בצירוף העתירות האמורות בסעיף 23 לכתב התביעה.

ב"כ המשיבים יגיש פסיקתא מפורטת לחתימה.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

סובל משה, שופט