ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאידה נגד מ.מ. :

1

בתי המשפט

בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה

עתמ000633/08

בשא 1449/08

בפני:

שופט: עמית יצחק

תאריך:

27/08/2008

סאידה עבד אלחלים בע"מ

בעניין:

המבקשת

מוניר עזאם

ע"י ב"כ עו"ד

נ ג ד

1. מועצה מקומית כפר מנדא

ע"י ב"כ עו"ד מחמיד חוסין

2. מדינת ישראל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

המשיבים

פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

ע"י

פסק דין

עתירה להורות למשיבים לעשות כל שנדרש כדי להאריך תוקף ההכרה בצהרונים של העותרת גם במהלך שנת הלימודים הנוכחית.

1. העותרת מפעילה ומנהלת 15 צהרונים, מהם שניים בתחומי המשיבה מס' 1 (להלן: "המועצה המקומית"). המועצה המקומית מנוהלת כיום על ידי ועדה קרואה שמינה שר הפנים.

בהחלטת ממשלת ישראל מיום 5.6.05 מספר 3689, נקבע כי משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמ"ת") יסבסד צהרונים ומועדוניות לילדים ששני הוריהם עובדים במשרה מלאה, וכן לילדים למשפחות חד הוריות, תוך מתן קדימות ליישובים "בעלי עדיפות גבוהה" בתכנית מסלול תעסוקה שמפעיל משרד התמ"ת.

על פי החלטת הממשלה הנ"ל, הוכן ע"י משרד התמ"ת נוהל הכרה בצהרונים לקראת שנת הלמודים תשס"ח, שפורסם ביום 17.10.07, ונוהל מעודכן פורסם ביום 1.5.08 לקראת שנת הלמודים תשס"ט (להלן: "הנוהל").

צהרון מוכר על פי הנוהל, מקבל את סכום ההשתתפות המגיע ל"הורה זכאי", בהתאם לכללים שנקבעו בנוהל.

על פי הנוהל, צהרון המבקש לקבל הכרה נדרש לעמוד במספר תנאים ולצרף מספר אישורים נדרשים, ובין היתר: הצהרון נועד לטווח הגילאים 3.5 עד כתה ו' כולל; ימי פעילות א-ה בחודשים ספטמבר–יוני למעט חגים וימי מנוחה; שעות פעילות מסיום הלמודים בגן/בית הספר ועד שעה 16.00; אספקת ארוחה חמה לילדים; מספר מינימלי של ילדים ושל מבוגרים; גודל המבנה; ציוד; ביטוח אחריות, והתנאי הרלוונטי לענייננו - "אישור מטעם הרשות המקומית/הרשות הממשלתית המפקחת לפיו אותו צהרון מבוקר ומאושר על ידה בהתאם לנוסח המפורט בנספח 1 או 1א.". על פי הטופס נספח 1, נדרשת הרשות המקומית לחתום על אישור "פיקוח ובקרה" המופנה לאגף מעונות יום ומשפחתונים בתמ"ת ולפיו היא מאשרת כי הצהרון "מבוקר ומאושר ע"י הרשות המקומית".

2. בשנת הלימודים 2007-2008 הוכרו הצהרונים שהופעלו ע"י העותרת, לרבות שני הצהרונים שהפעילה בתחום המועצה המקומית. על פי הנוהל המעודכן שהתפרסם ביום 1.5.08, לצורך הארכת אישור ההכרה בצהרון, נדרשה העותרת להמציא אישור פקוח עדכני מהרשות המקומית.

העותרת, שבשנה החולפת קבלה מהמועצה המקומית את האישור הנדרש, קיבלה לקראת שנת הלימודים החדשה את כל האישורים הנדרשים כדי לזכות בהכרה (אישור משרד הבריאות; ביטוח; אישורי מע"מ ומס הכנסה) ופנתה למועצה המקומית כדי לקבל אישור פקוח עדכני. אלא שזו הפעם סירב יו"ר הועדה הקרואה של הרשות המקומית לחתום על אישור הפיקוח.

וכך, מצאה עצמה העותרת במלכוד. מחד, היא נדרשת על פי נוהל התמ"ת לקבל את אישור המועצה המקומית, ומנגד, המועצה המקומית מסרבת ליתן את האישור המבוקש.

בדלית ברירה, עתרה העותרת לבית משפט זה בעתירה דכאן וביקשה לקבוע את העתירה לדיון מהיר עוד לפני תחילת שנת הלמודים. על פי החלטתו של כב' השופט גריל מיום 19.8.08 נקבע הדיון בפני ליום 25.8.08.

3. בעת הדיון, ובתוספת טיעון בכתב שהגיש למחרת הדיון, טען ב"כ המועצה כי האישור שניתן לעותרת בשנה שעברה נחתם בהיסח הדעת ומבלי שבפועל נתקיים פיקוח ובקרה. לטענת המועצה, אין לה משאבים כספיים לפקח על הצהרונים, אין זה מתפקידיה לקיים פיקוח ובקרה על הצהרונים, וגם לא נקבע בנוהל מה היקף הפיקוח והבקרה שעליה לקיים. לשיטתה של המועצה המקומית, היה זה התמ"ת שקבע בנוהל, על דעת עצמו, כי על הרשות המקומית להמציא אישור על קיום פיקוח ובקרה. בכך התיימר התמ"ת להעביר לפתחה של המועצה המקומית חובת פיקוח על פעילות שמתנהלת בנכס פרטי על ידי גורם פרטי, מבלי שהדבר מעוגן בדין. ככל שמשרד התמ"ת מבקש לפקח על הצהרונים, ייכבד ויעשה זאת באמצעיו שלו.

4. התמ"ת תמך בעמדת העותרת לפיה על המועצה המקומית להעניק את אישור הפיקוח הנדרש לשם הכרה בצהרונים. פעילותו של צהרון יוצרת סיכונים, ומטבע הדברים, יש לקיים מנגנון פיקוח כלשהו. מאחר שמדובר בהטבה שניתנת ליישובים בעלי עדיפות גבוהה, לרשות המקומית יש אינטרס מובהק בפעילות של צהרונים מוכרים. לתמ"ת אין כלים ומשאבים לקיים מנגנון פיקוח, ומשכך, צירף התמ"ת לתמונת הפיקוח את הרשות המקומית, כמי שברשותה הכלים הטובים ביותר לקיים את הפיקוח הנדרש, ולו בשל הזיקה שלה להורים תושבי המקום.

5. העותרת טענה למניעים זרים ופסולים, לשיהוי ולהיעדר הנמקה. לגופה של עתירה, תמכה העותרת בעמדת התמ"ת, ולחילופין, ככל שייקבע שהמועצה המקומית אינה חייבת להמציא את האשור המבוקש, על התמ"ת ליטול את חובת הפיקוח והבקרה שהוא עצמו קבע בנוהל.

6. דין העתירה להתקבל.

מאחר שפתיחת שנת הלמודים מתדפקת בדלת, לא אאריך בדברים ואומר בקצרה כי משאישרה המועצה המקומית בעבר וחתמה על הטופס הנדרש של "אישור פיקוח ובקרה על הפעלת צהרון", עליה הנטל להראות כי הנוהל של משרד התמ"ת אינו חוקי או מתיימר להטיל עליה חובות שאינן בתחום אחריותה. טענת המועצה המקומית, כי האישור שניתן לעותרת בשנה שעברה ניתן בהיסח הדעת כעניין טכני, אינה טענה ראויה.

המועצה המקומית אינה יכולה להתנצל מחובתה, כמעט ב"דקה ה-89", בטענה שהנוהל של משרד התמ"ת הותקן תוך חריגה מסמכות או שלא על פי החלטת הממשלה. די בהפרת חובתה של הרשות לפעול במהירות הראויה, כדי ליתן סעד לעותרת – בג"ץ 5931/04 מזורסקי נ' מדינת ישראל-משרד החינוך, פ"ד נט(3) 769 (2004) פסקאות 15-16.

לא למותר לציין כי פנייתה של העותרת למועצה המקומית לא נענתה כלל, ורק בדיון, נתבררו לעותרת, לראשונה, הנימוקים בגינם מסרבת המועצה המקומית להמציא את האישור הנדרש.

7. בסעיף ג(1)(ב) להחלטת הממשלה הנ"ל, נקבע כי "כללי הסבסוד של צהרונים ומועדוניות ייקבעו בהסכמה בידי משרדי התעשיה, המסחר והתעסוקה והאוצר". לרשות המקומית, כמי שתושביה נהנים מההטבה, יש אינטרס וחובה ליטול על עצמה את הפיקוח והבקרה, בגדר הסמכויות הכלליות המסורות למועצה מקומית לפי סעיף 146 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 או סעיף 140א לצו המועצות המקומיות (ב) תשי"ג-1953 (בדומה לסעיף 249 לפקודת העיריות).

עניינה של העתירה קרוב עד מאוד לנושא החינוך, ונזכיר שהזכות לחינוך נתפסת במשפטנו כאחת מזכויות האדם. ברגיל, רשות מקומית היא גם רשות חינוך מקומית לפי חוק חינוך חובה, התש"ט-1949, וככזו יש לה אינטרס בנושא חינוך ומוטלת עליה החובה לקיים בתחומה מוסדות המתאימים למימושה - בג"ץ 8046/04 בן עטיה נ' ראש עיריית בת-ים, שלמה לחיאני, פ"ד נט(4) 29 (2005). באותו מקרה, נקבע על ידי בית המשפט כי ראש הרשות המקומית אינו רשאי להשבית את בתי הספר בעירו, ונדחתה הטענה שמצבם הרעוע של מבני החינוך מסכן את בטחונם של הילדים. אכן, הצהרון אינו בית ספר או מוסד חינוכי במשמעותו הרגילה, אך הפעילות בצהרון עד לשעות אחה"צ משלימה את פעילות בתי הספר ומוסדות החינוך ביישוב, וכמו כל מוסד חינוכי גם הצהרון נדרש לרשיון.

כפי שיש לרשות המקומית אינטרס בקיום גני ילדים לגילאי טרום חובה – בג"ץ 2910/04 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' משרד החינוך, פ"ד נט 3) 825 (2004) – יש לה אינטרס דומה בקיום צהרונים, וכפי שמשרד החינוך חייב בפיקוח גם על "מוסד פטור" – השווה פסק דינו של כב' השופט אוקון בעת"מ (י-ם) 1320/03 אלקסלסי נ' עיריית ביתר עילית (ניתן ביום 21.6.04) - כך חייבת הרשות המקומית בפיקוח ובקרה על צהרון פרטי שמתנהל בתחומה לרווחת תושביה.

8. התוצאה לפיה העותרת "נופלת בין הכסאות" אינה תוצאה סבירה. העותרת המציאה את כל האישורים הנדרשים על מנת לזכות בהכרה, וקשה להלום כי תיפול קורבן למחלוקת בין התמ"ת לבין המועצה המקומית. יפים לענייננו דברי השופט חשין בבג"ץ 8046/04 הנ"ל:

"....נזכור כי במארג היחסים המורכב והסבוך שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי אין ראש-עירייה רשאי לראות עצמו מנותק מן השלטון המרכזי, וגם אם נתגלעו מחלוקות בינו לבין השלטון המרכזי, על הרשויות לשתף פעולה ביניהן לפתרון המחלוקות. ואסורה היא רשות לעשות דין לעצמה... כך על דרך הכלל וכך – במיוחד – בנושא החינוך, שהשלטון המרכזי והשלטון המקומי נושאים במשותף באחריות לו. ודאי שהיה אסור מר לחיאני לחרוש על גבם של התלמידים".

ככל שהמועצה המקומית סבורה שאין זה מתפקידה לקיים פיקוח ובקרה על הצהרונים, תיכבד ותעתור לבית המשפט המוסמך, קרי לבג"צ, בטענה שהוראות הנוהל אינן חוקיות. לא למותר לציין בהקשר זה, שהעותרת מפעילה צהרונים ברשויות מקומיות אחרות, שהסכימו לחתום על האישור הנדרש.

9. סופו של דבר, שאני מקבל את העתירה ומורה למשיבה מס' 1 לחתום על "אישור פיקוח ובקרה מטעם הרשות המקומית" לשנת הלימודים הקרובה, עבור שני הצהרונים שמפעילה העותרת בתחומה.

מאחר שהמועצה המקומית נימקה את סירובה רק כתוצאה מהגשת העתירה, אני מחייב אותה לשאת בהוצאות העותרת בסך 5,000 ₪ בצירוף מ.ע.מ.

10. בשולי הדברים אציין כי אין בנוהל כל הנחיה שהיא לגבי היקף הפיקוח, מהותו וטיבו, ודומה שהדברים נכתבו כדי לצאת לידי חובה. ראוי כי משרד התמ"ת יבהיר מה היקף הפיקוח והבקרה הנדרשים (אופן הפיקוח, תדירותו, וכיו"ב). ככל שהדרישה לפיקוח ובקרה מוסיפה נטל של ממש על הרשות המקומית, שומא על התמ"ת והרשויות המקומיות הרלוונטיות להסדיר נושא זה ביניהם.

למזכירות: להודיע לצדדים טלפונית תוצאת פסק הדין.

ניתן היום כ"ו באב, תשס"ח (27 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.

י. עמית, שופט