ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה ערה נגד המאגר הישראלי :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 027985/07

לפני:

כבוד השופט יחזקאל הראל

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

שלמה ערה

ע"י ב"כ

עו"ד שלמה אגמי

התובע

נ ג ד

המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

ע"י ב"כ

עו"ד צבי רפפורט

הנתבעת

החלטה

מבוא

התובע יליד 22.12.78, נפגע בתאונה שארעה ביום 24.10.05 (להלן: "התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשלה- 1975 (להלן: "החוק"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

התובע נבדק על ידי ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, אשר בהחלטתה מיום 8.2.07 קבעה כי נגרמה לתובע בגין התאונה נכות לצמיתות בשיעור של 5% לפי סעיף 37(8)(א)(מותאם) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

בפני הועדה התלונן התובע "בתקופה הראשונה ישנתי רק בעזרת כדורי שינה. לא מסוגל להרים משאות כבדים בגלל כאבים, לא מסוגל לרכב על האופנוע בגלל כאבים".

בבדיקתו ביום 23.11.06 ע"י הועדה נמצאו "רגישות מעל חוליות מותניות, רגישות בשרירי הגב, טווחי תנועה בע"ש מותני שמורים, הגבלה קלה בתנועות הטיה שאר התנועות תקינות. סימן לסג 70 מעלות דו צדדי...הועדה עיינה בדוח מיון בי"ח בלינסון 24.10.05 ובמכלול המסמכים הרפואיים כולל טיפולי פיזיותרפיה...". הועדה הפנתה את התובע לביצוע בדיקת t.c שמצאה " בלט דיסק עם לחץ קל L-4 L-5 S-1 L-5”.

בעקבות זאת נקבעה לתובע נכות לצמיתות שלא בנוכחותו.

התובע הגיש תביעתו זו תוך שהוא נסמך על קביעת הועדה.

ביום 11.11.07 הגישה הנתבעת בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בטענה כי "...טעה המוסד לביטוח לאומי טעות רפואית, לשורשו של עניין, ולא היה מקום לקבוע למשיב נכות כלל, שכן המוסד לביטוח לאומי לא היה ער לעברו הרפואי של התובע בגב וכן המשיב, למרבה הצער, לא גילה ואף הסתיר מהמוסד לביטוח לאומי את העובדה, כי סבל מכאבי גב תחתון עוד קודם לתאונה וכי היו בידיו ממצאי C.T. עוד קודם לתאונה המוכיחים בעיה רפואית קשה בגב.

אם היה מודע המל"ל לעברו הרפואי של המשיב, ולמצער היה המשיב מגלה למל"ל את עברו הרפואי, כי אז היתה מחליטה הועדה הרפואית שלא לקבוע למשיב נכות כלשהי בעקבות התאונה נשוא התביעה...".

התוהע התנגד לבקשה וטען כי "...אין כל אמת בטענת המבקשה לפיה, כביכול, המשיב לא אמר אמת כאשר כתב בטופס התביעה לנכות כי לא סבל ממגבלות או כאבים בגבו התחתון לפני התאונה. התובע אכן לא סבל מכאבים ומגבלות בגבו התחתון. העובדה שהתובע סבל מספונדיאלוזיס מולד, אין משמעותה כי חש בכך בדרך כלשהי, שכן מדובר בפגם שהמשיב נולד עמו ולפיכך לא חש בו בהיותו א-סימפטומטי. העובדה שבהיותו בשירות סדיר, בגיל 18 או 19, התלונן פעם או פעמים על כאבי גב, אין משמעותה כי סבל מכאבים כרונים. כאבי גב בעת שירות צבאי יכולים לקרות גם לחייל הבריא ביותר, בעקבות פעילות מאומצת.

בפני הועדה של המל"ל היה כל תיקו הרפואי של המשיב וקביעת דרגת הנכות בשיעור 5% בלבד כבר לקחה בחשבון את נתוניו המולדים של התובע... בלט דיסק הינה פגיעה חבלתית באופיה בגילו של המשיב, ולמשיב לא היתה כל תאונה קודמת בעברו..."

בהחלטתי מיום 7.1.08 סקרתי את טענות הצדדים ולאחר שבחנתין במשקפי ההלכה הפסוקה קבעתי כי "לדידי, לא מתקיימים התנאים המנויים בפסיקה בכדי להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדבר נכותו הרפואית של המבקש.

לא ארע על טעם משפטי המצביע כי ההליך היה נגוע בפגם מהותי שכן התיעוד הרפואי המלא הונח על שולחן הועדה הבודקת, הועדה התייחסה התייחסות מלאה למסמכים ולתלונות המשיב והגיעה למסקנותיה הרפואיות, אליהן הגיעה.

זאת ועוד לא ארע כל טעם עובדתי המעיד על כך שחל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על פי דין ועד למועד הדיון המשפטי והמבקשת אף לא טענה זאת במסגרת בקשתה דנן.".

הנתבעת הגישה בר"ע על החלטתי (בר"ע 1163/08 ת"א). הדיון בבר"ע התקיים ביום 5.5.09 ובהסכמת הצדדים נדונה הבר"ע כבערעור עצמו. ערכאת הערעור קבעה כי "מעיון בהחלטת בית המשפט קמא לא ניתן להסיק אם בית המשפט קמא בדק את החומר שהיה בפני הועדה.

אשר על כן, סבורתני כי יש להחזיר את העניין לבית משפט קמא על מנת שבית המשפט קמא יפרט איזה חומר לגבי עברו הרפואי של המשיב עמד בפניו בעת החלטתו שעל פיו הגיע למסקנתו. היה ולא היה בפניו החומר שהוצג בפני הועדה, יהיו בעלי הדין רשאים להמציא, כל פי הוראות בית משפט קמא, את החומר האמור.

בית משפט קמא לא יהיה קשור בהחלטתו נשוא הבר"ע לאחר בדיקת החומר האמור...".

דיון

האם כל החומר הרפואי עמד בפני הועדה הרפואית

אקדים ואומר כי בשל הזמן הרב שחלף מאז שניתנה החלטתי, לפני כשנה ומחצה, לא עלה בידי לרדת לסוף דעתי בעת מתן החלטתי. מעיון בחומר הרפואי שצורף לבקשת הנתבעת ואשר עמד בפני בעת מתן החלטתי, הנני למד כי נפלה שגגה בהחלטתי וכי מלכתחילה היה מקום להעתר לבקשה.

המסמכים בדבר עברו הרפואי של התובע, אשר צורפו לבקשת הנתבעת ואשר עמדו בפני בעת מתן החלטתי, כללו, בין היתר, מסמכים מתיקו הרפואי של התובע בצה"ל. מדוח הועדה הרפואית במל"ל עולה כי עמדו בפני הועדה מסמכים רפואיים שונים של התובע, אולם ביניהם לא נכלל תיקו הרפואי של התובע בצה"ל.

כן צורף לבקשה מסמך מיום 12.9.91 שכותרתו "הפניה לטיפול פיזיותרפי" כשסיבת ההפניה הינה Mild Scoliosis (עקמת). המסמך נערך על ידי אורתופד וככל הנראה נלקח מתיקו הרפואי של התובע בקופת חולים אצל רופא אורתופד.

מכרטיסו הרפואי של התובע במרפאת הפיזיותרפיה עולה כי עבר ארבעה טיפולי פיזיותרפיה בחודש אוקטובר 1991.

מעיון בדוח הועדה הרפואית מצאתי כמו כן כי עמד בפני הועדה "תיק רפואי כללי" - לא צוין כי עמד בפני הועדה תיקו הרפואי של התובע אצל אורתופד קופת חולים ותיק הפיזיוטרפיה. על כן, לכאורה, נראה כי גם המסמך מיום 12.9.91 וכרטיס הטיפולים של התובע במרפאת הפיזיותרפיה לא עמדו בפני הועדה.

לאור האמור לעיל, ברי כי נפלה שגגה בהחלטתי בה נקבע כי כל התיעוד הרפואי הרלוונטי עמד בפני הועדה הרפואית במל"ל, טרם מתן החלטתה.

האם יש להעתר לבקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור

משהגעתי למסקנה כי החומר הרפואי הרלוונטי מעברו של התובע לא עמד בפני הועדה טרם מתן החלטתה - יש לבחון האם בנסיבות אלו יש להעתר לבקשה.

סעיף 6ב' לחוק קובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נקבע בפסיקה כי על בית המשפט לעשות שימוש במשורה בסיפא לסעיף 6ב', וכלשון כבוד השופט אור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4)77:

"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".

בע"א 634/95 עודה נ' רותם, פ"ד לט(4) 505 קבעה כבוד השופטת בן פורת כי סטייה מהכלל האמור לעיל, תהיה בנסיבות יוצאות דופן, אך במקרים בהם יהא מקום לכך, הטעמים יהיו טעמים משפטיים או עובדתיים:

א. טעמים משפטיים כגון: האם נראה לביהמ"ש, כי הליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון תרמית קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).

ב. טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת.

בהיות רשימת הטעמים רשימה לא סגורה, התירו בתי המשפט להביא ראיות לסתור כאשר החומר הרפואי שעמד בפני הועדה אינו שלם ואינו משקף את המצב הרפואי לאשורו (רע"א 3233/94 קרנית נ' פלבינסקי, מפ' כבוד השופט אור).

כן התאפשר הדבר כשחל שינוי משמעותי במצב הנפגע מיום קביעת הועדה ועד לדיון בביהמ"ש, או כאשר לא היו בפני הועדה עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה שלו היו בפניה, היו מביאים לתוצאה שונה.

בטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה ולתשלום גמלת נכות מהעבודה נשאל התובע מהם המגבלות או הכאבים מהם הינו סובל עקב הפגיעה והוא השיב "כאבים ומגבלה בתנועות הגב התחתון, ברך וירך ימין". כן נשאל התובע בטופס התביעה "האם סבלת בעבר ממגבלות או כאבים דומים" והוא השיב בשלילה.

כאמור, מתיקו הרפואי האורתופדי/פיזיותרפי של התובע משנת 1991, בעת היותו כבן 13, עולה כי אובחן כסובל מספונדיאלוזיס. יאמר כי התובע אינו חולק בתגובתו לבקשה כי סבל מספונדיאלוזיס מולד, אולם טוען כי לא סבל מכאבים ומגבלות בגבו התחתון.

התובע עמד לבדיקה, סמוך לגיוסו לצה"ל, על ידי ועדה רפואית של צה"ל מיום 24.12.95, אשר מצאה כי הינו סובל, בין היתר, מ"ע"ש סקוליוזיס". בעקבות קביעת הועדה נקבע לתובע סעיף ליקוי בגין "קיפוזיס קלה המתיישרת ללא הפרעות..." (מסמך צה"ל מיום 21.6.07).

בחודש נובמבר 2007, במהלך שירותו הצבאי, הופנה התובע לאורתופד בפניו התלונן כי סבל מכאבי גב עוד טרם גיוסו וטופל בתרופות משכחות כאבים. בבדיקה נמצאה רגישות בחוליות L5-S1, הומלץ, בין היתר, על קבלת טיפול פיזיותרפי וניתן פטור ממאמצים פיזים לתקופה של חודש ימים.

ועדה רפואית נוספת שבדקה את התובע מספר ימים לאחר מכן, מצאה אצל התובע, (ככל הנראה בהסתמך על בדיקת C.T. שביצע התובע בשלב כלשהו), " Spondylolisthesis L5-S1 קלה, ספונדילוזיס דו-צדדי עם ..( ???) דו-צדדי של 5L".

בעקבות זאת נקבע לתובע סעיף ליקוי "Spondylolisthesis דרגה I עם כאבים תמידיים".

חזקה כי אם התובע לא היה סובל מכל כאבים בגבו בגין הפגם המולד - לא היה עומד לבדיקה נוספת בפני ועדה רפואית בצה"ל. עצם העמדתו לבדיקה של התובע בפני ועדה רפואית, (בין ביוזמתו ובין ביוזמת שלטונות צה"ל) - מלמדת, לכאורה לפחות, כי התובע סבל בעברו מכאבים בגבו.

משהתובע הצהיר בפני הועדה הרפואית במל"ל כי לא סבל בעבר מכאבים בעמוד שדרה ומשלא עמד בפני הועדה התיעוד הרלוונטי העומד לכאורה בסתירה להצהרתו זו של התובע - אין מנוס מלהעתר לבקשת הנתבעת, ולהורות על הבאת ראיות לסתור.

לפיכך אני נעתר לבקשה. החלטה בדבר זהות המומחה תשלח לצדדים בנפרד.

יובהר כי אין להמציא למומחה את דוח הועדה הרפואית במל"ל ואת דוחות הועדות הרפואיות בצה"ל.

המזכירות תשלח לצדדים העתק החלטתי זו.

ניתנה היום 27 במאי, 2009 (ד' בסיון תשס"ט) בהעדר הצדדים

________________

יחזקאל הראל , שופט