ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חשמל כל יכול נגד בלו יוסף :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום רחובות

בשא001561/09

בתיק עיקרי: א 003463/05

בפני כבוד השופטת נילי קוצר

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

חשמל כל יכול (1998) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד

צבי רפפורט

המבקשת (הנתבעת)

נ ג ד

1 . בלו יוסף (התובע)

ע"י ב"כ עוה"ד הראל מונק

2 . דר רוד חברה לבניין בע"מ

3 . אולג קוסטרינסקי (צדדי ג')

ע"י ב"כ עוה"ד

אורן הירש

המשיבים

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לפטור אותה מהגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, כאשר תצהיריה והראיות מטעמה יוגשו רק לאחר שיוגשו כל ראיות התובע וישמעו כל עדי התביעה.

הבקשה באה לאחר שהוגשה בקשה מטעם התובע להזמנת עדים ופטור מהגשת תצהירים מטעם העדים הנ"ל.

לטענת הנתבעת הודעה זו של התובע מעידה על אי סיום הגשת ראיות מטעם התובע, בכוונתו להעיד עדים נוספים מטעמו בלא מתן תצהיר, ומכאן אין זה מוצדק כי הנתבעת תגיש את ראיותיה כבר עתה, כאשר רק לאחר קבלת תצהירי הנתבעת יביא התובע את העדים מטעמו ויגרום להיפוך הבאת סדר הראיות.

ב"כ הנתבעת מפנה בהקשר זה לפסק הדין שניתן ביום 8/7/2003 בבית המשפט העליון, רע"א 4617/03 טמבור בע"מ ואח' נ' איתן אטיאס, מפי כבוד השופט ריבלין (להלן: "פסק דין טמבור") (פסק דין טמבור ניתן ביום 8/7/2003).

ב"כ צדדי ג' הודיע בתגובה לבקשה זו כי אינו מתנגד לבקשה.

ב"כ התובע מתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בעדים שהינם עובדי או מנהלי הנתבעת, ומטבע הדברים אינם בשליטתו של התובע.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי למסקנה כדלקמן:

בפנינו תביעה שהוגשה על ידי התובע נגד הנתבעת, שהינה המעבידה של התובע, בגין תאונת עבודה שארעה לו, כאשר לטענתו נפל מסולם ונפגע פגיעה גופנית.

התובע הגיש במסגרת ראיותיו תצהיר עדות ראשית מפורט הן לעניין נסיבות התאונה והן לעניין גובה הנזק ובתצהירו הינו מתייחס, בין היתר, גם למי שהיה אחראי עליו בעבודתו, מר איתן בינמן, שהינו אחד מהעדים אותם בדעתו לזמן במסגרת העדים מטעמו.

גם בבקשתו לזימונם של שלושת העדים וגם בתגובה לבקשת הנתבעת, מדגיש ב"כ התובע כי מדובר בעדים אשר אינם בשליטתו של התובע, אלא בשליטתה הבלעדית של הנתבעת בהיותם עובדיה ומנהליה.

בהקשר לכך מן הראוי להדגיש, כי בבקשתה של הנתבעת לפטרה מהגשת תצהירי עדות ראשית, אין ב"כ הנתבעת מוצא לנכון כלל ועיקר להידרש עניינית לטענת ב"כ התובע, כי אכן מדובר בעדים הנמצאים בשליטתה הבלעדית של הנתבעת, בהיותם עובדיה ומנהליה.

בהיעדר התייחסות זו מטעם ב"כ הנתבעת, הריני יוצאת מהנחה כי אכן מדובר בעדים שהינם בשליטתה הבלעדית של הנתבעת, ומכאן נמנע מן התובע לזמנם!

נימוק זה של זימון עדים בהיעדר יכולת לקבל תצהיר, בהיותם בשליטת הצד שכנגד, מביא לתהייה מדוע מצאה הנתבעת לנכון להגיש בקשה זו שבכאן, אולם למרות זאת, למען הסדר הטוב, מצאתי לנכון להתייחס לטענה המשפטית העולה מבקשת ב"כ הנתבעת:

אכן, על פי פסק דין טמבור נאמר כי על בעל דין המבקש לזמן עד אף שלא הוגש מטעמו תצהיר, להגיש תצהיר בדבר התקיימות סיבות מוצדקות לאי הגשת תצהיר מטעם העד ואזי שוקל בית המשפט אם יש מקום לפוטרו מחובת הגשת התצהירים.

גם אם מוצא בית המשפט לנכון להתיר לתובע זימון עדים בלא שיגישו תצהיר, גם אז הרי בלא נימוקים מפורשים, אומר בית המשפט, אין הצדקה לשנות מסדר הבאת הראיות ועל עדויות הנתבע להיות מוצגות רק לאחר שהתובע הביא את כל עדיו.

דברים דומים ברוח זו נאמרו על ידי כב' השופט ריבלין גם ברע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ נ' אושר גדסי (להלן: "פסק דין מוסך ישראל טורס"), שם נאמר כי החלטה המורה כי נתבע יגיש תצהיריו בטרם יוצגו עדויות התובע כולן, משמעה שינוי בסדר הבאת הראיות.

כב' השופט ריבלין ממשיך ואומר כי בית המשפט המחוזי לא פירט בהחלטתו נימוקים לשינוי זה בסדר הבאת הראיות ולפיכך הגיע למסקנה, לפיה לא יוגשו תצהירי הנתבעים אלא לאחר שמיעת כל עדי התביעה.

בפסק דין מאוחר יותר, ברע"א 3312/04 אשורנס ואח' נ' הכונס הרשמי (להלן: "פסק דין אשורנס") אשר ניתן ביום 26/10/2005, אומר כבוד השופט גרוניס בהתייחסו לסוגיה שבפנינו כדלקמן:

"יש, כמובן, לזכור כי בין אם מצווים בעלי הדין להגיש תצהיריהם על פי לוח זמנים מדורג ובין אם במועד אחד, קיימת סטייה מדרך ההתנהלות הקלאסית של ההוכחות, שכן התצהירים מטעם הנתבע מונחים בפני בית המשפט עוד לפני שנערכה חקירתם הנגדית של המצהירים מטעם התובע"...

..."נשאלת השאלה כיצד ינהג בית המשפט בקדם המשפט עת שמתברר לו כי חלק מעדי התובע אינם מוכנים להקדים וליתן תצהיר? האם במצב זה יש לפתוח בשלב ההוכחות בלא שהנתבע חויב להגיש את תצהירי עדיו, או שמא יש לחייב את הנתבע להגיש התצהירים אף שגרסתם של כל עדי התובע טרם נפרסה? נראה, כי החלופה השנייה הינה זו העדיפה. הטעם לכך הוא שקשה יהיה לקדם את ההליך בגדר קדם המשפט כל עוד מונחים בפני בית המשפט אך תצהירים של עדי התובע (שאמנם אינם כל עדיו, שהרי עד או עדים מסוימים סירבו ליתן תצהיר). ברור, כי על מנת שניתן יהיה לקיים קדם משפט יעיל ופורה רצוי שלמצער התצהירים של העדים – הן מטעם התובע והן מטעם הנתבע – אשר מוכנים ליתן תצהיר, יהיו בפני בית המשפט בקדם המשפט (אולם ראו, רע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' אטיאס (לא פורסם); רע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ נ' גדסי (לא פורסם)). יצוין, כי עשויים להיות מקרים בהם יהיה מקום לסטות מן האמור לעיל ולפטור את הנתבע מהגשת התצהירים מטעמו עד לשמיעת עדיו של התובע. כך למשל, מקום בו כל עדיו של התובע מסרבים להגיש תצהירים. מובן, כי מקרים אלו יהיו נדירים ויוצאי דופן." (ההדגשות שלי – נ.ק.).

כפי שנאמר, פסק דין זה ניתן לאחר פסק דין טמבור ופסק דין מוסך ישראל טורס, אשר אף מאוזכרים בפסק דין זה של כב' השופט גרוניס.

דעתו של כב' השופט גרוניס הינה, אם כן, כי דווקא המקרים שבהם יוּתר לנתבע להימנע מהגשת תצהיריו בגין זימון עדים בלא תצהיר על ידי התובע, דווקא מקרים אלה ראוי שיהיו יוצאי דופן ונדירים.

לעניות דעתי יש מקום להידרש לסוגיה זו ברוח האמור בפסק דין אשורנס הנ"ל ומנימוקיו. דהיינו, מן הראוי, על מנת לקדם ההליך בגדר קדם המשפט ולהידרש לראיות הצדדים עניינית, כי למצער יהיו בפני בית המשפט התצהירים של העדים אשר מוכנים ליתן תצהיר, וזאת הן מטעם התובע והן מטעם הנתבעת.

כדעת כב' השופט גרוניס גם אני סבורה כי עשויים להיות מקרים בהם יהיה מקום לסטות מהאמור לעיל ולפטור את הנתבעת מהגשת תצהירים במקרים יוצאי דופן בלבד, והדוגמא שהביא כבוד השופט גרוניס בפסק דינו, של מקרה בו התובע נמנע מלהגיש כל תצהיר מטעמו, הינה דוגמא מתאימה למקרה יוצא דופן כנ"ל.

להשלמת התמונה ראוי להפנות אף לפסק הדין המאוחר לכל פסקי הדין שצוינו לעיל, שהינו רע"א 10732/06 ארגון הנהגים ברעננה בע"מ נ' רעננית הסעות וטיולים בע"מ.

פסק דין זה של כב' השופט רובינשטיין נדרש לערעורם של מבקשים שהיו הנתבעים, אשר חויבו להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, מקום שבו חלק מעדי התובע סירבו למסור עדויות בכתב. החלטה זו ניתנה הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי, וכאמור בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו במסגרת פסק הדין.

מסקנת כב' השופט רובינשטיין הייתה, כי מאחר ומדובר בהחלטה שליבה הוא דרך ניהול המשפט, הרי יש להשאיר החלטה זו בידי הערכאה הדיונית ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

למרות זאת מצא לנכון להידרש ל"מחלוקת הפוסקים" בסוגיה זו והביע דעתו לעניין המבחנים לשיקול דעת בית המשפט בנושא (דהיינו, לאחר קבלת תצהיריו החלקיים של התובע).

כב' השופט רובינשטיין מתייחס בפסק הדין לכל פסקי הדין הקודמים הדנים בסוגיה זו ואינו מתעלם מכך כי קביעתו של כב' השופט גרוניס בפסק דין אשורנס עומדת בניגוד להלכה שנפסקה בפסק דין טמבור ובפסק דין אטיאס על ידי כב' השופט ריבלין.

כב' השופט רובינשטיין נדרש לאמור בפסקי הדין השונים, ומוצא לנכון לציין כי בפסק דין אטיאס נאמר על ידי כבוד השופט ריבלין כי בית המשפט קמא לא נימק את החלטתו ולכן אין לדעת אם קיימת הצדקה לשנות מסדר הבאת הראיות.

ומוסיף כבוד השופט רובינשטיין ואומר "... פשיטא, שעל בית המשפט להשתכנע במקרה זה כי השינוי לא יגרום אי צדק לצד המבקש להגיש ראיותיו בטרם נסתיימה הגשתן של ראיות הצד האחר כולן, ואם תתעורר בעיה ניתן לתקנה בהמשך, כפי שגם צוין בענייננו, על ידי השלמה. חיזוק לכך ניתן לראות בעובדה שמחוקק המשנה עצמו בתקנה 168 קבע כי בית המשפט רשאי להורות "על אף האמור בתקנה 158, כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד", קרי, לתקנה 158 אין "קדושה הרמטית". יתר על כן, בתקנה 158(ב) ניתנת רשות לבית המשפט להורות על העדת בעלי הדין תחילה (וראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 8, 286), והדברים מדברים בעד עצמם". (ההדגשה שלי – נ.ק.).

ובסיפא לפסק הדין מוצא כב' השופט רובינשטיין לנכון לציין כי אם יסתבר כי נותרו נושאים הדורשים הבהרה, חזקה על בית המשפט שיאפשר למבקשים (לנתבעים) להשלים ראיותיהם, גם לאחר שמיעת עדי התובע – אופציה זו יש בה, לדעת בית המשפט, כדי לאיין את החשש כי ייגרם לנתבעים עיוות דין.

דהיינו האיזון הראוי יתקיים עם מתן אפשרות לנתבע להגיש ראיות נוספות, במידת הצורך, לאחר חקירת כל עדי התובע.

מרוח האמור בפסק דין זה התרשמתי כי כב' השופט רובינשטיין מעדיף את ראיית הדברים באספקלריה המשתקפת מדברי כב' השופט גרוניס בפסק דין אשורנס, על ראיית הדברים המשתקפת מדברי כב' השופט ריבלין בפסק דין טמבור.

ולענייננו – כאמור, בתיק שבפנינו מדובר בעדים הנמצאים בשליטת הנתבעת ולפיכך אין בידי התובע לזמנם כעדים מטעמו. יש בנסיבות אלה בבחינת קל וחומר למול הפסיקה המתייחסת למקרים בהם לא הייתה טענה כי העדים הינם בשליטת הצד שכנגד, כפי שפורט לעיל.

ברצוני להדגיש כי גם אם לא היה מדובר בעדים שהינם בשליטת הנתבעת וב"כ התובע היה מודיע כי פנה לעדים והם סירבו למסור תצהיר, גם בנסיבות שכאלה – במקרה בו התובע עצמו מוסר תצהיר עדות מפורט לגבי תאונת העבודה שארעה לו, ומבקש לזמן עדים נוספים אשר סירבו למסור תצהיר – גם אז הייתי רואה לנכון לדחות בקשת הנתבעת להימנע מלהגיש תצהירי עדות ראשית מטעם המעביד, אשר מטבע הדברים אמור להידרש לנסיבות התאונה מנקודת ראותו של הנתבע המעביד, וזאת על מנת שניתן יהא לקיים קדם משפט יעיל, כאשר תצהירי העדים אשר מוכנים ליתן תצהיר, הן מטעם התובע והן מטעם הנתבעת, יהיו בפני בית המשפט (כאמור בפסק דין אשורנס).

בהידרשות לנאמר על ידי כב' השופט רובינשטיין בפסק דין ארגון הנהגים ברעננה בע"מ נ' רעננית הסעות וטיולים בע"מ, גם בענייננו, במידה ועדותם של העדים, אותם מבקש התובע לזמן, תביא לצורך בהשלמת ראיות הנתבעת מעבר לתצהירים שיוגשו – חזקה על בית המשפט כי יאפשר להשלים הראיות על ידי הנתבעת.

במאמר מוסגר הריני רואה לנכון לציין, כי על פי הוראות החוק, על בעל הדין המבקש לזמן עדים אשר סירבו למסור תצהיר, להגיש תצהיר מטעמו לעניין הצורך בזימון העדים וסירובם למסור תצהיר, אולם בנסיבות בהם אין הכחשה כי מדובר בעדים שהינם בשליטת הנתבעת, נראה כמיותר לעמוד על קוצו של יוד בנקודה זו וכל שנותר הוא אך להמתין ולראות האם יתכן ומדובר בעדים אשר יגישו תצהיריהם לבסוף מטעם הנתבעת דווקא!

לאור כל האמור לעיל נדחית בקשת הנתבעת, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ב"כ הנתבעת יואיל להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו וזאת עד יום 5/7/2009.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

_____________

נילי קוצר, שופטת

001561/09בשא133 חלי סלומון