ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זבולון נגד פסו רומי חברה לבנין :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

א 001474/06

בפני:

כבוד השופט אורן שוורץ

תאריך:

27.5.2009

בעניין:

1 . זבולון נריה

2 . זבולון אולגה

3 . אילרוב מריאנה

ע"י ב"כ

עו"ד סבן אלי

התובעים

נ ג ד

פסו רומי חברה לבנין ולהשקעות בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד רוטברט צבי

הנתבעת

פסק דין

הרקע לתביעה:

  1. עניינה של התביעה שלפניי בליקויי בנייה ופגמים שנפלו בבניית שתי דירות המצויות ברחוב הדר 7, חולון (להלן: "הדירות"). לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה בבניית הדירות, לא קיימה את חובותיה החוזיות ופעלה בניגוד למפרטים והוראות החוק. כתוצאה מכך, נגרמו ליקויי בנייה לדירות, אשר בעטיים יש לחייב את הנתבעת בפיצויים, לרבות ירידת ערך ועוגמת נפש. סכום התביעה הועמד על סך 428,438 ₪.

טענות התובעים:

  1. ביום 7.11.2001 נחתם הסכם מכר בין הנתבעת לתובעים, הם רוכשי דירות מספר 46 (להלן: "דירת זבולון") ומספר 38 (להלן: "דירת אילרוב") בבניין נשוא התביעה. לטענת התובעים, במהלך תקופת הבדק התגלו בדירות מספר רב של פגמים וליקויים, אשר כללו, בין היתר, סדקים, ריצוף פגום, קרמיקה פגומה, עבודות טיח פגומות ובניה בניגוד למפרטים ולהוראות החוק.
  1. התובעים טענו שבתקופת הבדק נעשו תיקונים על ידי הנתבעת בדירת זבולון, זאת לאחר שפנו אליה בדרישה לתקן. אולם, היו אלה תיקונים קוסמטיים בלבד, שכן הליקויים המשמעותיים לא תוקנו ואף החמירו. כך, כאשר שבו ודרשו התובעים לתקן את הליקויים שנותרו, ואף המציאו לנתבעת חוות דעת של מהנדס מטעמם אודות ליקויים אלה, נמנעה הנתבעת מלעשות כן. התובעים הוסיפו וטענו שלאור חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמם, הליקויים הורידו את ערכן של שתי הדירות.
  1. לטענת התובעים, הליקויים נגרמו בגין רשלנות ו/או היפר חובות שבחוק מצד הנתבעת, ובכלל זה חובתה החוזית של הנתבעת לבצע תיקונים ולעמוד בהתחייבויותיה על פי המפרטים, המהווים חלק בלתי נפרד מהסכמי המכר. כן טענו התובעים, לירידת ערך בדירותיהם עקב הפרת התחייבויות הנתבעת. משכך, הנתבעת חבה בתשלום כל נזק שנגרם או יגרם לדירותיהם של התובעים. כמו כן, התובעים זכאים לפיצוי בגין הפרת חוזה וכן לפיצוי בגין עוגמת נפש, באשר לא יכלו ליהנות הנאה מוחלטת מדירותיהם.

טענות הנתבעת:

  1. לטענת הנתבעת, בניית הדירות נעשתה באופן מקצועי, על ידי שימוש בחומרי בנייה תקינים ובשיטות עבודה נכונות המלוות בפיקוח והשגחה. כך, הנתבעת פעלה, בבניית הדירות, בהתאם לדרישות התקן, הוראות החוק והסכמי המכר. לשיטתה של הנתבעת, אין בדירות ליקויי בנייה וכל הליקויים שנתגלו, לאחר שנבדקו על ידה ביסודיות, תוקנו במועד ובהתאם להוראות החוק וההסכם. לנתבעת נודע אודות קיומם של ליקויים נוספים, לגביהם לא קיבלה כל הודעה או דרישה לתקן, רק לאחר שהומצא לידיה כתב התביעה. משכך, הנתבעת עומדת על זכותה לתקן ליקויים אלה, בכפוף להסכמת התובעים לאפשר לבעלי מקצוע מטעמה לבצע את תיקונים.
  1. הנתבעת טוענת, שבחוות הדעת של המהנדס מטעם התובעים עלות תיקון הליקויים נאמדת בסכומים דמיוניים. כך, הנתבעת מכחישה את ירידת הערך הנטענת על ידי התובעים. לשיטתה, השינויים בבניית הדירות נעשו על דעתם של התובעים, במגבלות ההסכמות מטעם רשויות התכנון והבנייה והם אף העלו את ערך הדירות. יחד עם זאת, הנתבעת עומדת על זכותה להתאים את שתי הדירות לתוכניות הבנייה המקוריות על מנת להוכיח את הגינותה כלפי התובעים. כמו כן, הנתבעת הדגישה שהיא פועלת לתיקון שטח החנייה של התובעים.
  1. לצורך הערכת קיומם של ליקויי בניה, תמחור עלויות של עבודות תיקון הליקויים והערכת ירידת הערך של הדירות, במידה וקיימת, מונה במסגרת שלב הקדם משפט מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס בניין ושמאי מקרקעין, מר אייל שנהב (להלן: "המומחה"). המומחה ביקר בדירות נשוא התביעה ביום 22.11.06 וערך את חוות דעתו ביום 18.1.07 (להלן: "חוות הדעת").
  1. בדיון אשר נערך לפניי העידו: התובע 1, מר זבולון נריה (להלן: "התובע"), התובעת 3, גב' אילרוב מריאנה (להלן: "התובעת") ונציג הנתבעת, מר רומי משה (להלן: "מר רומי").

דיון:

זכותה של הנתבעת לתקן את הליקויים:

  1. אין מחלוקת בין הצדדים אודות קיומם של ליקויי בנייה בדירות, אם כי קיימת מחלוקת לגבי היקף הליקויים ועלות תיקונם. המחלוקת הראשונה בה יש להכריע הינה האם זכאית הנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה או שמא עליה לפצות את התובעים בגין הליקויים.
  1. התובע טען בתצהירו שלאחר כניסתו לדירה, בתקופת שנת הבדק, הוא פנה לנתבעת מספר פעמים רב על מנת שתתקן את הליקויים אותם גילה בדירתו, אשר פורטו בחוות דעת של מהנדס מטעמו, מר מרדכי אדלר. לדבריו, הנתבעת אכן ביצעה תיקונים בדירתו, אך התיקונים אשר ביצעה "לא ריפו את הפגמים". כך, פניות חוזרות ונשנות להשלמת התיקונים "המהותיים" כנדרש, לא נשאו פרי והנתבעת לא הראתה כל רצון לבצעם.
  1. בעדותו לפניי, חזר התובע על גרסתו והדגיש את הימנעותה של הנתבעת מתיקון הליקויים המשמעותיים בדירתו, משך תקופה ארוכה, "תקופה של 7 שנים". כך, התובע העיד על חוסר האמון שרוחש לנתבעת, אשר לא עמדה, לטענתו, בהבטחותיה לתקן את הליקויים:

"האמון בינינו כל כך נפגע, היה משבר מאוד חריף... הייתה לו תקופה מאוד מאוד ארוכה, הקבלן לא הגיע וזה רק מראה שהוא שולח מכתבים ולא מיישם בשטח... זה רק מוכיח הם לא אמינים. גם אם הייתי נותן להם 20 שנה, הם לא היו באים לתקן את זה".

[פר' עמ' 13 ש' 7-10, ש' 23-24]

  1. התובעת טענה בתצהירה שדבר לא נעשה מצד הנתבעת לתיקון הליקויים בדירתה. בעדותה לפניי, ציינה התובעת שפנתה לראשונה לנתבעת, על מנת שתבצע תיקונים, עוד בטרם קיבלה את המפתח לבית, מאחר ו"הריצוף לא היה ישר" והייתה "גומה במרפסת שכל הזמן מתמלאת מים". התובעת הדגישה, בעדותה לפניי, את פרק הזמן הרב שחלף מאז פנתה לראשונה לנתבעת, וכן את משבר האמון בינה לבין הנתבעת:

"כבר חמש שנים אנו מבקשים שמר רומי יבוא לעשות תיקונים... למה שיעשה עכשיו את התיקון הגדול הזה? ... יש משבר אמון מאוד גדול בינינו לבין הקבלן".

[פר' עמ' 8 ש' 25-26, עמ' 10 ש' 5-6]

  1. מנגד, מר רומי טען בתצהירו שלא ניתנה לנתבעת הזדמנות לבצע את התיקונים. לא זו אף זו, טען מר רומי, שהדרישה לבצע את התיקונים בפועל שבה והועלתה ביוזמת הנתבעת. אולם, דרישותיה של הנתבעת נענו בסירוב מצד התובעים, אשר לא חפצו כלל בתיקון שהוצע על ידי המומחה מטעם הנתבעת ועל כן לא שיתפו עימה פעולה.
  1. מר רומי חזר על גרסתו בעדותו לפניי וטען שלאחר שקיבל מהתובעים את חוות דעתו של המהנדס מטעמם, הוא התחיל לטפל "על פי המנהג, בדקתי אם יש תיקונים, אם הם מוכנים לשתף פעולה", אך לדבריו התובעים "כל הזמן סירבו". מר רומי הדגיש בעדותו את רצונו לתקן את הליקויים:

"אני רוצה לתקן, אני יודע איזה מוצר אני עושה, אנו נמצאים יום-יום בבנין על מנת שהבין יצא מוצר טוב, כי בנין זה בנין ולא עבודת מכונה, שאפשר לעשות אותם בסטנץ' שכל דבר יצא אותו הדבר, זו עבודת ידיים".

[פר' עמ' 22 ש' 11-14]

  1. אין בידי לקבל את דרישתה של הנתבעת, אשר מועלית כעת, לתקן את הליקויים בדירתם של התובעים.
  1. הלכה פסוקה היא, כי יראו רוכש דירה עומד בנטל המוטל עליו לאפשר למוכר לתקן את הליקויים, אם המוכר לא התחיל בביצוע התיקונים תוך זמן סביר מרגע שנודע לו על אי ההתאמה וניתנה לו האפשרות לתקנה [ראו: אייל זמיר, חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (תשס"ב-2002), עמודים 590-591 (להלן: "זמיר"); ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' חנן רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998)]. במקרה דנן, נוכח חלוף הזמן מרגע היוודע לנתבעת על הליקויים בדירתם של התובעים עד רגע הגשת תובענה זו, אין מקום לטענת הנתבעת, לפיה עומדת לה הזכות לבצע את התיקונים בדירתם של התובעים.
  1. על כך יש להוסיף, התרשמתי מעדותם של התובעים, בכל הנוגע לתיאור הליקויים וחוסר היענותה של הנתבעת, במשך תקופה ארוכה, לבקשתם לתקן את הליקויים. חיזוק לגרסת התובעים, מצאתי בתכתובת שצירפו התובעים [נספח ג' לת/1], ממנה עולה בבירור שהנתבעת הייתה ערה לליקויים עוד "בעבר", ולא בכדי התחייבה הנתבעת, בתגובה למכתב אשר נשלח על ידי בא כוח התובעים [נספח ה' לת/2], לתקן את הליקויים "בדחיפות" ו"במהירות". חרף התחייבות זו, הנתבעת נמנעה מלנקוב במועדים בהם מתכוונת לבצע את התיקונים וממילא נמנעה מלנקוב באותם ליקויים אשר הסכימה לתקן ובמועדים אפשריים לביצוע התיקונים. יתרה מכך, מר רומי הודה, בעדותו לפניי, שעוד בטרם קיבל את חוות הדעת מטעם התובעים, הוא ידע על קיומם של ליקויים, שכן "הייתה התמרמרות על המדרגות כל הזמן עוד לפני שקיבלו את הדירות" [פר' עמ' 22 ש' 18]. נסיבות אלה פועלות לרעת הנתבעת בדרישתה לאפשר לה תיקון בעין וממילא מטילות ספק בדבר כנותה לבצע את התיקונים.
  1. בהקשר זה יש לציין, שהנתבעת ביצעה תיקונים בדירת זבולון, היינו, ניתנה לה ההזדמנות לתקן את הטעון תיקון, אולם היא לא מילאה אחר המוטל עליה אלא באופן חלקי בלבד. כך, לפי עדותו של התובע, התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת היו תיקונים "קוסמטיים" בלבד: החלפת קרמיקות שבורות, צביעת סדקים וכיו"ב [פר' עמ' 13 ש' 12-15]. לעומת זאת, כאשר שב ודרש התובע את השלמת התיקונים, של הליקויים המשמעותיים, או אז נמנעה הנתבעת מלבצעם. אף עדותו של מר רומי, באמירתו: "אם מה שהם מבקשים לא בומבסטי, אז אני בא ומתקן" [פר' עמ' 22 ש' 22-23], מחזקת את המסקנה כי הנתבעת מיצתה את זכותה לתקן את הטעון תיקון.
  1. לא זו אף זו, התרשמתי כי בין הצדדים קיימת מערכת יחסים עכורה, שכללה התדיינויות קודמות. היעדר יחסי האמון וקיומה של מערכת יחסים עכורה זו, אף היא איננה מאפשרת את ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, אפילו אם היא נכונה לבצע תיקונים אלה כעת [ראו בעניין זה: ת"א (חיפה) 1436/98 שמילוביץ נ' אשל הירדן בניה ופיתוח בע"מ, (ט.פ) (2008)].
  1. סיכומו של דבר - הנני קובע שהנתבעת תפצה את התובעים בפיצוי בשיעור עלות תיקון הליקויים בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי, כפי שיפורט להלן.

הפיצוי בגין תיקון הליקויים:

  1. המומחה בחן את הליקויים בדירות ביום 22.11.06. המומחה ביקר בדירות בנוכחות הצדדים ובנוכחות המומחים מטעמם. הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו. להלן ממצאיו של המומחה, בהתאם לסדר הופעת הפריטים בחוות הדעת, וההכרעה בעניינם:

דירת אילרוב:

א. רוחב חדר השינה: נמדד רוחב של 2.98 מ' ברוב אורכו של החדר ו- 2.52 מ' בחלקו הקטן של החדר. לפי קביעת המומחה, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 (להלן: "התקנות"), נדרש שרוחבו של חדר יהיה לפחות 2.60 מ'. עלות תיקון הליקוי (פירוק הקיר הגובל עם מרפסת השירות ובנייתו מחדש במרחק של 2.60 מ') עומדת על סך 3,800 ₪. קביעתו של המומחה עולה בקנה אחד עם התקנות, משכך הנני מאמץ את המלצתו, כמפורט לעיל.

ב. מעקה מסתור הכביסה: נמדד גובהו של המעקה 119 ס"מ ורוחבו 23 ס"מ. לפי קביעת המומחה, ומאחר והיה ניתן להסתפק בגובה 105 ס"מ, נדרש להתקין מתקן תלייה המתכוונן אנכית. עלות תיקון הליקוי כאמור היא בסך 600 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, המבוססת על מדידה במקום והינה קביעה שבמומחיות.

ג. קירות הממ"ד: נמדדו סטיות בהעמדת הקירות מקווי המישק של הריצוף. לפי קביעת המומחה, הסטייה החורגת מתחום הטולרנס המותר הינה הסטייה בקיר דלת – סטייה של 28 מ"מ לאורך 2.39 מ'. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 900 ₪. קביעתו של המומחה הינה מנומקת ומבוססת על הנהוג בתחום הבנייה, משכך הנני רואה לנכון לאמץ את המלצתו, כמפורט לעיל.

ד. קיר דלת מקלחת: נמדדה סטייה גדולה יחסית בשיעור 10 מ"מ. לפי קביעת המומחה, עלות תיקון הסטייה עומדת על סך 900 ₪. הנני מקבל המלצה זו המבוססת על מדידה במקום.

ה. קירות חדר הדיור: נמצאו סדקים בקיר הצפוני ובקיר הדרומי. לפי קביעת המומחה, נדרש לתקן סדקים אלה על ידי צביעה של משטחים נרחבים לקבלת גוון אחיד. עלות התיקון עומד על סך 500 ₪. התרשמותי היא שהצבע תומחר באופן סביר והנני מוצא לנכון לאמץ את המלצתו של המומחה.

ו. קיר מרפסת שירות: נמצאה סדיקה בקיר המערבי. לפי קביעת המומחה, נדרש לתקן סדיקה זו על ידי צביעה של משטחים נרחבים לקבלת גוון אחיד. עלות התיקון עומד על סך 250 ₪. התרשמותי היא שמדובר בתמחור סביר והנני מוצא לנכון לאמץ את המלצתו של המומחה.

ז. תקרת ממ"ד: נמצאה גליות וחוסר אחידות. לפי קביעת המומחה, נדרש לשייף ולצבוע לקבלת מראה אחיד. עלות התיקון עומד על סך 600 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה.

ח. תקרת סלון: נמצא חספוס בטיח. לפי קביעת המומחה, נדרש לשפשף ולצבוע לקבלת מראה אחיד. עלות התיקון עומד על סך 700 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה.

ט. תקרת אמבטיה: נמצא שגימור הטיח באזור הדלת לקוי. לפי קביעת המומחה, נדרש לשפר את הגימור ולצבוע לקבלת גוון אחיד. עלות התיקון עומד על סך 300 ₪. התרשמותי היא שהתיקון תומחר באופן סביר והנני מוצא לנכון לאמץ את המלצתו של המומחה.

י. רצפת מרפסת הסלון: נמצא שהשיפועים ברצפה אינם מספיק מכוונים אל הנקז. לפי קביעת המומחה, נדרש לפרק את הרצפה ולהתקינה בשיפועים המכוונים אל הנקז. עלות התיקון בסך 2,700 ₪. מדובר בתחשיב המבוסס על מחיר ומדידה בפועל ועל כן אני מאמץ את עמדת המומחה.

יא. שיש מטבח: נמצאה התפוררות של הסיליקון בין השיש לבין החיפוי מעליו. לפי קביעת המומחה, עלות התיקון עומדת על סך 50 ₪. סבורני כי מדובר על תחשיב שבמומחיות ואני רואה לנכון לאמץ את המלצתו של המומחה.

יב. קיר חיצוני של המרפסת הפתוחה: נמצא שחיפוי השיש בקיר זה אינו תקין. לפי קביעת המומחה, נדרש לשייף את הבליטות וללטשן. עלות התיקון עומדת על סך 750 ₪. מדובר בהמלצה מקצועית והנני רואה לנכון לאמצה.

יג. קירות חדר אמבטיה: לפי קביעת המומחה, נדרש לשלים סיליקון בין האמבטיה לבין חיפוי הקירות. עלות התיקון עומדת על סך 100 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, המבוססת על תחשיב שבמומחיות.

יד. לוח החשמל: לוח החשמל אינו מסומן כנדרש ומצויים בו מקומות ריקים בעלי גישה לאזור חיווט הלוח. לפי קביעת המומחה, נדרש לסמן את מפסקי הלוח כנדרש וכן לכסות את המקומות הריקים בלוח. עלות התיקון עומדת על סך 200 ₪. הואיל ועסקינן בהערכה מקצועית, הנני מאמץ את המלצת המומחה.

טו. שקעים באמבטיה ובמקלחת: על פי המפרט הטכני נדרש שקע בחדר המקלחת (בנוסף לחדר האמבטיה). לפי קביעת המומחה, נדרש להשלים והתקין נקודת חיבור קיר בחדר המקלחת. עלות תיקון עומדת על סך 600 ₪. מדובר בהמלצה מקצועית והנני רואה לנכון לאמצה.

טז. תנורי חימום חשמליים בחדרי רחצה: לפי קביעת המומחה, נדרש להתקין חוטי משיכה בקטע שבין המפסק לבין הנקודה שמעל הדלת, בשני חדרי הרחצה. עלות התיקון בסך 100 ₪. הנני מקבל את המלצת המומחה, המביאה בחשבון את רווחת הדיירים, דבר אשר היה אמור להילקח בחשבון בעת התקנת התנור.

יז. רוחב החניה: לפי קביעת המומחה, נדרש לסמן מחדש את מיקומי שלושת החניות כך שהחניה האמצעית תהייה 2.40 מ' ושתי החניות מצידה 2.55 מ'. עלות התיקון 800 ₪. בעניין זה העיד מר רומי "ביצענו זאת מבלי שהיא ידעה". כך, כשנשאלה גב' אילרוב אם הבחינה בתיקון זה, השיבה ש"זה לא משהו ששמתי לב שהשתנה". הנני מקבל את גרסתו של מר רומי בעניין זה, לפיה ביצע את התיקון כנדרש, ואינני מחייב את הנתבעת בעלות תיקון רוחב החניה.

  1. סיכומו של דבר – בהתאם לעלות תיקון הליקויים, כמפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 14,355 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה כולל פיקוח הנדסי בשיעור 10%.

דירת זבולון:

א. חדר אמבטיה: חלון ודלת האמבטיה פונים למרפסת שירות אשר סגורה באמצעות חלון. נדרש להתקין אוורור מאולץ באמצעות מאוורר מכני, כנדרש על פי התקנות. עלות התיקון בסך 1,300 ₪. קביעתו של המומחה עולה בקנה אחד עם התקנות, משכך הנני מאמץ את המלצתו, כמפורט לעיל.

ב. חדר שינה: נמדד רוחבו של החדר ברוב אורכו 2.99 מ' ובחלקו הקטן 2.54 מ'. לפי קביעת המומחה, בהתאם לתקנות התכנון והבניה, נדרש שרוחבו של חדר יהיה לפחות 2.60 מ'. עלות תיקון הליקוי (פירוק הקיר הגובל עם מרפסת השירות ובנייתו מחדש במרחק של 2.60 מ', כולל תיקון בריצוף בטיח במידות חלון האלומיניום במרפסת השירות) היא בסך 3,800 ₪. מדובר בהמלצה המבוססת על תחשיב של מחיר ומדידה בפועל ועל כן אני מאמץ המלצה זו.

ג. מרפסת חדר המגורים: נמצא מדרך רגל אסור לפי תקן ישראלי 1142. לפי קביעת המומחה, נדרש לבטל את מדרך הרגל (לפרק את המעקה ולהזיזו אל המישור הפנימי). עלות תיקון הליקוי עומד על סך 700 ₪. קביעתו של המומחה עולה בקנה אחד עם הוראות תו התקן הישראלי, משכך הנני מאמץ את המלצתו, כמפורט לעיל.

ד. מעקה מדרגות פנימיות: נמצא שהמעקה בנוי משלבים אופקיים וקיימים בו מדרכי רגל במספר גבהים, דבר שאסור לפי תקן ישראלי 1142. לפי קביעת המומחה, נדרש להחליף את המעקה. עלות התיקון עומד על סך 1,400 ₪. קביעתו של המומחה עולה בקנה אחד עם הוראות תו התקן הישראלי, משכך הנני מאמץ את המלצתו, כמפורט לעיל.

ה. גובה המזקף מעל המדרגות הפנימיות: לפי קביעת המומחה, נדרש לקטום את פינת התקרה מעל המדרגה הרביעית, בתאום עם מתכנן שלד הבניין וכן לבצע תיקוני טיח וצביעה במקום. עלות התיקון עומדת על סך 900 ₪. הנני מאמץ את המלצתו המקצועית של המומחה.

ו. מבנה המדרגות הפנימיות: לפי קביעתו של המומחה, מידות המדרגות הללו, אשר בנויות בצורה טרפזית, בחלקן הצר הינו 7 ס"מ. המומחה הפנה לתקנה 3.47 לתקנות התכנון והבניה, לפיה "שלח מדרגה טרפזית ברחבו הצר ביותר לא יפחת מ- 17.5 ס"מ". יחד עם זאת, הנני סבור כי הוראה זו, המצויה תחת הכותרת "אמצעי יציאה מבניין", אינה חלה במקרה דנן, בו עסקינן במדרגות בתוך דירה המשמשות רק את המתגוררים בה. כך, לא הוכח בפניי כי מבנה המדרגות כמתואר בחוות הדעת, פוגע בבטיחות הדיירים או בנוחות השימוש בהן. משכך הנני מנכה את סכום תיקון "ליקוי" זה מהסכום הכללי שקבע המומחה.

ז. ארונות המטבח: כמפורט בחוות הדעת, ישנה מחלוקת לגבי זיכוי בגין ארונות מטבח אשר נכללו במפרט הטכני של הדירה. הנני סבור שלאור העובדה שסוגיה זו הוכרעה לגופו של עניין בהתדיינות קודמת בין הצדדים [ת"א 19323/04 (שלום - ת"א) בפני כב' השופט מרדכי בן חיים, בעמ' 13 לפסק הדין (נספח ה' לתצהיר התובעים)] חל בעניין זה השתק פלוגתא והתובעים מנועים מלטעון טענה זו.

ח. קיר מעקה המרפסת הפתוחה: נמצאה בקיר זה סטייה גדולה בשיעור 4.2 ס"מ לאורך 2.4 ס"מ, שאינה בתחום הטולרנס המותר בבניה. לפי קביעת המומחה, נדרש תיקון בעלות סך 600 ₪. מדובר בהמלצה המבוססת על מדידה בנכס ועל תחשיב שבמומחיות, שאני רואה לנכון לאמץ.

ט. קיר הדלת שבחדר על הגג: נמצאה עקמומיות בקיר זה. לפי קביעת המומחה, נדרש תיקון בעלות 350 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה.

י. קיר ממ"ד: לפי קביעת המומחה, נדרש תיקון במישוריות הקיר שעלותו סך 350 ₪. הואיל ועסקינן בתחשיב המבוסס על מומחיות, הנני רואה לנכון להשית על הנתבעת את עלות התיקון.

יא. קיר חיצוני לממ"ד בחדר השינה: נמצא סדק אנכי שנדרש לתקנו בעלות סך 150 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הנתבעת היה להשלים. כך תמחור העבודה הינו סביר בעיניי.

יב. קיר מרפסת אמבטיה: נמצא סדק שנדרש לתקנו בעלות סך 150 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הנתבעת היה להשלים, וכן תמחור העבודה הינו סביר בעיניי.

יג. מדרגות בקיר הגובל עם המרפסת הפתוחה: נמצא סדק במוקד זה, בו קיימת גם חדירת מים. לפי קביעת המומחה, נדרש תיקון יסודי (כולל איטום ברולקות וחיפוי בסמוך לפנלים) בעלות סך 850 ₪. הנני מאמץ את המלצתו המנומקת של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בהמלצה המבוססת על בדיקה יסודית של המקום.

יד. קיר מערבי בחדר שעל הגג: נמצאו שני סדקים בקיר זה, שנדרש לתקנם בעלות סך 400 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הנתבעת היה להשלים, וכן תמחור העבודה הינו סביר בעיניי.

טו. קיר דרומי בסלון: נמצאו שני סדקים בקיר זה, שנדרש לתקנם בעלות סך 400 ₪. הנני מקבל אומדן זה. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הנתבעת היה להשלים. כך, תמחור העבודה הינו סביר בעיניי.

טז. קיר מקלחת הורים: נמצאה סדיקה בקיר זה מעל החיפוי הקרמי, שנדרש לתקנה בעלות סך 350 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בעבודה שעל הנתבעת היה להשלים. כך, תמחור העבודה הינו סביר בעיניי.

יז. קיר מטבח: נמצא סדק קל מעל ארון המטבח שנדרש לתקנו בעלות סך 200 ₪. הנני מאמץ את המלצתו המקצועית של המומחה.

יח. קירות חיצוניים במבנה החדר שעל הגג: נמצאו בקירות אלה סדקים רבים שנדרש לתקנם באמצעות צביעה של משטח רחב לקבלת גוון אחיד. עלות התיקון עומדת על סך 1,100 ₪. הנני מקבל המלצה זו, הנוקבת בעלות סבירה לתיקון הנזק.

יט. תקרת חדר הורים: נמצא סדק בתקרה שנדרש לתקנו בעלות בסך 150 ₪. הנני מוצא לנכון לאמץ המלצה מקצועית זו.

כ. תקרת ממ"ד, תקרת חדר הורים, תקרה מעל ארון מטבח: במקומות אלה נמצאה רטיבות בעת ביקור המומחה בדירה. לפי קביעת המומחה, יש לבצע מעקב בעונת החורף על מנת לבדוק האם מדובר "ברטיבות פעילה". בעניין זה, העיד מר זבולון שטרם חלפה הרטיבות. כך, כשנשאל האם הודיע על חדירת רטיבות במהלך חורף 2007 או לאחריו, השיב:

"עד עכשיו לא הגבנו... אני יודע שהבן של הקבלן, איציק, בנו לידינו עוד בנין ולאורך כל התקופה הזו, ביקשתי ממנו, אפילו עד לפני 4 חודשים בערך...".

[פר' עמ' 14 ש' 18, 20-21]

התרשמתי מעדותו של מר זבולון ואני מקבל אותה במחלוקת זו. לפיכך הנני קובע שמדובר ברטיבות פעילה ועל כן אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין רכיב זה, כקביעת המומחה, בסך 4,500 ₪.

כא. קיר חיצוני לחדר ההורים: אותרה רטיבות בחדר ההורים מעל השיפולים, אשר חודרת מסדיקה בקיר החיצוני. לפי קביעת המומחה, נדרש לטפל בסדיקה על ידי איטום ותיקון בצבע. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 700 ₪. הנני מאמץ את המלצתו המנומקת של המומחה, בהתחשב בכך שמדובר בהמלצה המבוססת על בדיקה יסודית של המקום ובהתחשב בכך שהתובע העיד לפניי בהקשר זה: "אני גר בדירה ואני יודע מה קורה, נקודת הניקוז היא מעל המיטה שלי" [פר' עמ' 14 ש' 16].

כב. דלת יציאה לגג: נמצא שדלת זו אינה נאטמת כראוי ונדרש לתקנה בעלות סך 300 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה בעניין זה.

כג. חלון ממ"ד: סף החלון אינו מבוטן כראוי ונדרש לקדוח חורים, למלא בדייס צמנטי, להחליק ולצבוע לקבלת מראה אחיד. עלות התיקון עומדת על סך 250 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה, כך תחשיב תיקון הליקוי הינו ראוי בעיניי.

כד. גופי תאורה במעקה הגג: לא נמצאה רטיבות בגופים אלה, זאת לאחר שאותרה וטופלה על ידי התובע. לפי קביעת המומחה, עלות תיקון מעין זה עומד על סך 500 ₪. הנני סבור, בהתאם למסקנתו של המומחה אשר בדק ביסודיות את מקום הליקוי, שיש להחזיר לתובעים עלות תיקון זה.

כה. שיפועי מרפסת הגג: נמצא שהשיפוע בפינה הדרום מזרחית בשטח המרפסת אינו תקין, ונדרש לפרק את הריצוף ולתקן את השיפוע באזור זה. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 1,700 ₪. הנני מאמץ את מסקנתו של המומחה, המבוססת על מדידה במקום.

כו. שיפועי תא מקלחת: השיפועים בתא זה רוצפו באופן לקוי ונדרש לפרק מרצפות ולבצע שיפוע תקין. עלות תיקון הליקוי עומד על סך 600 ₪. הנני סבור, בהתאם למסקנתו של המומחה אשר בדק ביסודיות את מקום הליקוי, שיש להחזיר לתובעים עלות תיקון זה.

ל. שיפועי חדר הדיור: השיפוע בסמוך לקיר הצפוני לקוי (מתחת לתקני הריצוף המאפשר שיפוע עד 0.2%). נדרש לתקן ליקוי זה בעלות בסך 700 ₪. הנני מקבל את המלצתו של המומחה המבוססת על מדידה בנכס ועל תחשיב שבמומחיות.

לא. אריחי מדרגות העלייה לקומת גג: נמצא כתם באריח אחד ונדרש לבצע ליטוש להסרת הכתם. עלות התיקון עומדת על סך 200 ₪. הנני מאמץ את המלצתו המקצועית של המומחה, כמפורט לעיל.

לב. חיפוי קרמי מעל ארון מטבח: נמצא כי לא הותקן חיפוי. התובע לא הוכיח לפניי שלא סופק לו חיפוי קרמי, משכך הנני דוחה את עלות תיקון ליקוי זה.

לג. קירות חיצוניים מחופים שיש: נמצא שבקירות אלה הרובה בוצעה בצורה לא אחידה. לפי קביעת המומחה, נדרש לבצע את הרובה בצורה אחידה בעלות תיקון בסך 300 ₪. הנני סבור שמדובר בתחשיב שבמומחיות, שאני רואה לנכון לאמץ.

לד. שקעים במטבח: נדרש לקרות את השקעים בסמוך לכיור באביזר מוגן מים. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. מדובר בהערכה מקצועית ואני מאמצה.

לה. לוח החשמל: לוח החשמל אינו מסומן כנדרש ומצויים בו מקומות ריקים בעלי גישה לאזור חיווט הלוח. לפי קביעת המומחה, נדרש לסמן את מפסקי הלוח כנדרש וכן לכסות את המקומות הריקים בלוח. עלות התיקון עומדת על סך 200 ₪. הואיל ועסקינן בהערכה מקצועית, הנני מאמץ את המלצת המומחה.

לו. תנור אמבטיה: נדרש להתקין חוט משיכה בין מפסק התנור לבין מיקומו. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. הנני מקבל את המלצת המומחה, המביאה בחשבון את רווחת הדיירים, דבר שאמור היה להילקח בחשבון בעת התקנת התנור.

לז. איטום ממ"ד: נדרש לאטום בין החיווט ובין הצנרת בנקודת החשמל והתקשורת. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. הואיל ועסקינן בהערכה מקצועית, הנני מאמץ את המלצת המומחה.

לח. מרפסת חדר אמבטיה: נדרש להדביק ציפוי הלבשה מתקלף. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. הנני מקבל את המלצתו המקצועית של המומחה.

לט. דלת מרפסת חדר אמבטיה: נעילה לקוייה של הדלת. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. הנני מקבל את המלצת המומחה, המביאה בחשבון את רווחת הדיירים, דבר שאמור היה להילקח בחשבון בעת התקנת הדלת.

מ. ויטרינה סלון: הויטרינה אינה אטומה כראוי. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 100 ₪. מדובר בהמלצה מקצועית המבוססת על בדיקה יסודית במקום, אשר על כן הנני מאמצה.

מא. ארון השירות בגג: נדרש להסיר את החלודה בצידו העליון של ארון הפח ולצבוע לקבלת מראה אחיד. עלות תיקון הליקוי עומדת על סך 150 ₪. מדובר בתמחור ראוי בנסיבות העניין.

25. סיכומו של דבר – בהתאם לעלות תיקון הליקויים, כמפורט לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 26,235 ₪ בתוספת מע"מ כדין. סכום זה כולל פיקוח הנדסי בשיעור 10%.

ירידת ערך בגין הליקויים:

  1. המומחה תמחר את סכום ירידת הערך המיוחס לליקויים בדירת זבולון, בסכום כולל בסך 11,500 דולר. ירידת הערך מתייחסת לאופן בניית המדרגות הפנימיות ולקירוי החלקי של החניה ומידותיה. התובעים הביעו את הסכמתם באשר להערכות אלו של המומחה (ראה עמ' 7 לסיכומיהם). לעומת זאת, הנתבעת קיבלה את הערכתו של המומחה, בנוגע לקירוי החניה, אולם השיגה על הערכתו באשר לאופן בניית מדרגות הגג. לטענתה, דירת זבולון, כולל החדר על הגג ומדרגות העלייה לחדר, נבנתה על פי היתר הבנייה. כך, הוסיפה הנתבעת, לא הוכח על ידי התובעים כי הנתבעת התחייבה לבנות את המדרגות באופן שונה מהמתחייב בהיתר הבנייה ומשכך לא זכאים התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך.
  1. הנני סבור כי דין טענתה של הנתבעת להידחות.

מר זבולון העיד לפניי: "נדהמנו לגלות שהמדרגות הפוכות ולא כפי שסוכם איתנו ביום החוזה" [פר' עמ' 15 ש' 5]. התרשמתי מעדות זו והיא מהימנה עליי. עדותו של מר זבולון מתיישבת עם ליקויים חמורים בעריכת חוזה המכר בין הצדדים:

המפרט שצורף לחוזה המכר שנחתם בין הצדדים היה לקוי, במובן זה שלא מילא אחר התנאים שנקבעו בצו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974. למפרט לא צורפה תוכנית הדירה בקנה מידה "לא קטן מ 1:50 הכוללת מידות כל חדר ומידות כלליות של הדירה", כקבוע בסעיף 10.1.1. לצו.

התובעים לא הוחתמו על תשריט הדירה בנוסח הסופי, הכולל את מיקום המדרגות. מסקנה זו עולה מעדותו של מר רומי, שהעיד כי במעמד חתימת החוזה לא הוחתמו התובעים על התשריט "כי לא היה לי [היתר – ההוספה שלי א.ש.] מאושר מעירייה" [פר' עמ' 29 ש' 31].

  1. במעמד הדיון הוצג למר רומי תשריט עליו חתמו הצדדים [ת/4]. באותו תשריט לא סומנו המדרגות. בהמשך חקירתו הסביר מר רומי את הטעם לכך, בזו הלשון:

"כי הסברתי בתחילה, שהדירה על הגג לא היה היתר סופי על החדרים על הגג, וזה אכן נכון, אמרנו לו באופן כללי שהגג על כל הדירה שלו והחדר זה 23 מ"ר שבתוכו יש חדר מדרגות, שירותים וכן יציאה לגג, זה מה שציינו לו באופן כללי."

[פר' עמ' 33 ש' 11-13]

מר רומי הודה, בעדותו לפניי, שבמעמד החתימה על חוזה המכר, לא היה ברשותה של הנתבעת היתר לבניית שתי הקומות העליונות, היינו, קומות 11 ו-12, בהן ממוקמות דירות התובעים. כך נשאל והשיב מר רומי בעניין:

"ש. האם במעמד חתימת החוזה ביום 7.11.01 היה ברשותך היתר בניה.

ת. היה ברשותי היתר בניה ל- 12 קומות בלי החדרים העליונים. אולי 10 קומות. אחר כך קיבלנו 2 קומות נוספות ו- 8 דירות ואח"כ קיבלנו את החדרים על הגג".

[פר' עמ' 27 ש' 3-4]

  1. אליבא הנתבעת, מוסד התכנון הוא שאחראי לתקלה, שכן העירייה התערבה בתכנון הפנימי של הבית. לדבריו:

"רציתי להפריד ולעשות את המדרגות כפי שהוא ביקש, וסירבו, וזה אחת הסיבות שהתארך לקבל את ההיתר בגלל זה".

[פר' עמ' 27 ש' 5-6]

  1. עדותו של מר רומי מחזקת את גרסת מר זבולון שהנתבעת התחייבה, בעל פה, כלפי התובעים שהמדרגות המובילות לגג, ייבנו מהמסדרון החיצוני ולא יהוו חלק מחלל הבית. אלא מאי, כאשר פנתה הנתבעת לקבל היתר בנייה ממוסד התכנון, האחרון סירב ליתן היתר לבניית המדרגות "על חשבון ציבורי" ולכן "העירייה אחראית לכך שהמדרגות נבנו הפוך".
  1. בנסיבות אלה אני מעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעת. גרסת התובעים מתיישבת עם הפגמים בעריכת המפרט ועם היעדרו של התשריט והיתר הבניה לדירת זבולון. כל אלה פועלים לחובת הנתבעת. הנני קובע, איפוא, שהנתבעת התחייבה כלפי הנתבעים למקם את המדרגות במסדרון החיצוני. משלא התמלאה התחייבות זו, על הנתבעת לשאת בירידת ערך הדירה הנובעת מכך, כקביעת המומחה, בסך השווה ל – 10,000 דולר.
  1. בנוגע לקירוי החניה, קיימת הסכמה בין הצדדים לכך שהנתבעת התחייבה להצמיד לדירת זבולון חניה מקורה, ובפועל הדבר נעשה רק לגבי חלק מהחניה. בכך, קמה לתובעים זכות לקבל פיצוי בגין ירידת ערך, בסך 1,500 דולר, עבור אי-קירוי חלק מהחניה בניגוד למוסכם.
  1. סיכומו של דבר - הנני מאמץ את הערכותיו של המומחה, כמפורט בחוות דעתו ומעמיד את סכום ירידת הערך בסך כולל של 11,500 דולר, בהתאם לשער היציג במועד השומה.

פיצוי בגין נזק בלתי ממוני

  1. התובעים מעמידים את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך 5,000 ₪, לכל אחד מהתובעים. התובעים גורסים כי נגרמה להם עוגמת נפש וצער רב, מפאת היקף חומרת הליקויים וקיומם המתמשך. כך, בעדותם לפניי עמדו התובעים על הפגיעה הקשה בהנאתם ורווחתם. התובעים הדגישו את אי הנוחות שנגרמה להם בגין אותם הפעמים הרבות בהן הבטיחה הנתבעת כי תגיע לדירה לביצוע תיקונים, אך בוששה מלבוא בסופו של יום.
  1. הלכה פסוקה היא, שהערכת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני לרוכש דירה, מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר ייתן דעתו לנסיבות השונות, ובכלל זה, שיעורו של פיצוי זה בשים לב במכלול הנזקים והליקויים שנגרמו לדירה [ע"א 5602/03 (תל-אביב-יפו) אבי ושרה סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, (ט.פ.) (2005)].
  1. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הבאות בחשבון, אני רואה לנכון להשית על הנתבעת פיצוי בגין נזק לא ממוני לזכות התובעים 1-2 ביחד סך 6,000 ₪ ולזכות התובעת 3 סך 1,500 ₪.
  1. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות.
  1. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. על יסוד המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

א. סך 14,355 ₪ בגין תיקון ליקויי הבנייה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למדד תשומות הבניה לחודש נובמבר 2006 (כנקוב בחוות דעת המומחה מר שנהב), בצירוף מע"מ כדין (הסכום כולל 10% עלות פיקוח הנדסי), לזכות נתבעת 3, בגין דירה 38.

ב. סך 26,235 בגין תיקון ליקויי הבנייה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית למדד תשומות הבניה לחודש נובמבר 2006 (כנקוב בחוות דעת המומחה מר שנהב), בצירוף מע"מ כדין (הסכום כולל 10% עלות פיקוח הנדסי), לזכות נתבעים 1-2, בגין דירה 46.

ג. סך השווה ל - 11,500 דולר ארה"ב, כשהוא מתורגם לשער יציג למועד השומה (18.1.07) ומאז יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק, בגין ירידת הערך לדירה 46.

ד. סך 6,000 ₪ בגין נזק לא ממוני לזכות תובעים 1-2 וסך 1,500 ₪ לזכות תובעת 3. סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.

  1. לנוכח התוצאה אליה הגעתי הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט חלקיות: מחצית אגרת בית משפט, שכר מומחה בית המשפט בו נשאו התובעים ובנוסף שכ"ט ב"כ התובעים בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 15.7.09.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהיעדר הצדדים.

אורן שוורץ, שופט