ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טויטו נגד אור און חשמל ובקרה בע :

168


בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

א 008927/99

בפני:

השופט יעקב שפסר - סגן נשיא

תאריך:

27/05/2009

התובע

טויטו בועז

בעניין:

ורד נעים לוי

ע"י ב"כ עוה"ד

נגד

1 רוטברד יואל

2 . כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רחל הראל מצלאוי

הנתבעים

3. יעקב קונפורטי

4. מנופי אבי תובלה ושירותים (1991) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רבקה לוין

החלטה

1. שתי בקשות נוספות לתיקון טעויות סופר, האחת מטעם התובע, במסגרתה עותר הוא לקביעת זכאותו לרבע מהנזק בהתאם להוראות סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, והשניה מטעם הנתבעים 3-4 ועניינה הוספת ניכוי תגמולי המל"ל ששולמו לתובע בעבר, בהתאם לחווה"ד האקטוארית.

הנתבעים טוענים בתגובתם כי בקשת התובע איננה נופלת לגדרי בקשה לתיקון טעות סופר, ומעבר לכך, הזכאות הנטענת מחייבת בירור עובדתי ומשפטי.

הנתבעים 1-2 מוסיפים וטוענים כי בקשת התובע הוגשה באיחור וכי המדובר בהרחבת חזית פסולה, מאחר והטענה לא נטענה בכתב התביעה, ולפיכך אף לא נדונה.

באשר לבקשת הנתבעים 3-4 מתנגד לה התובע בטענה כי הוגשה באיחור, כי המדובר בתיקון מהותי וכי הנתבעים לא העלו מעולם טענה בעניין זה בסיכומיהם.

2. בפסק הדין שניתן על ידי ביום 19.3.09, כמו גם בתיקונים שבוצעו בו במסגרת פסק הדין המתוקן מיום 4.5.09, נקבעו עקרונות החישוב, גובה הנזק וכן נקבע אלו ניכויים ינוכו מסך כל הנזק, אולם לא צוין גובה הניכויים, שכן הנתונים בעניין זה מצויים היו בידי הצדדים.

מכתבי הטענות ומעדויות העדים מטעם הנתבעים 1-4, לא עולה הכחשה מצד הנתבעים לבעלותם על כלי הרכב המעורבים בתאונה נשוא התובענה, ולהיות המשתמשים בכלי הרכב עובדיהם של הנתבעים.

פלוגתא כאמור, כלל לא הועלתה במסגרת הדיון בתובענה, ומכאן שאף לא נדונה.

הראיה להודאה בבעלות כאמור, טמונה בקבלת החבות לאירוע התאונה נשוא התובענה, ע"י הנתבעים 1-4, בהיותה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד, בכך נפתרה בין כל בעלי הדין שאלת החבות ותביעת התובע נגד מעבידותיו נדחתה.

3. התובע, בסיכומי התשובה מטעמו (ס' 33), ציין את דבר זכאותו בהתאם לחוק, אולם, היות ובפסק הדין לא נערך חישוב סופי של גובה הנזק אל מול גובה הניכוי, לא נדרשתי לקביעה כלשהי בעניין זה, מקום שכאמור אין פלוגתא למעשה בדבר הבעלות בכלי הרכב המעורבים, שאיננה בעלות של המעביד.

מבחינה זו, וודאי שאין המדובר בטענה המהווה הרחבת חזית.

בנסיבות אלה, ככל שתוצאת חישוב הפיצוי הסופי לאחר הניכויים תחייב, הרי שזכאותו של התובע קנויה לו בהתאם להוראה שבחיקוק (ואף בהתאם להלכה הפסוקה), ולשם כך לא נדרשת במקרה זה, ולאור המובהר לעיל, קביעה פוזיטיבית בפסק הדין.

4. אשר לבקשת הנתבעים 3-4, אכן המדובר בהשמטה מקרית, שכן לא יכולה להיות מחלוקת כי במסגרת ניכוי תגמולי המל"ל יש לנכות גם את תשלומי העבר, הכלולים אף הם בחווה"ד האקטוארית.

כן, ברי כי תשלומי עבר יש לנכות כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, כשם שפיצוי בגין העבר נושא הפרשים כאמור.

לפיכך, רכיב ניכוי תגמולי המל"ל יתוקן באופן שמסכום הנזק הנפסק ינוכו תגמולי המל"ל ששולמו בעבר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן התגמולים הצפויים להשתלם בעתיד - בהתאם לחוו"ד אקטוארית שהוגשה כראיה בתיק, כשהיא עדכנית.

5. לא מצאתי בנסיבות העניין מקום לדחיית בקשותיהן ההדדיות של בעלי הדין אך בשל טענת האיחור שבהגשתן, גם בהתחשב בכך שפסק הדין המתוקן ניתן רק ביום 4.5.09.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

יעקב שפסר, שופט

סגן נשיא