ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזיז אבו רג'ב נגד ביטוח לאומי :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002962/08

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

תאריך:

27/05/2009

ע"י ב"כ עוה"ד

סלמאן פרג ואח'

המערער

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד

שרה מינטוס

המשיב

הנוכחים:

מטעם המערער: בעצמו וע"י עו"ד ג'רייס סלמאן

מטעם המשיב: עו"ד מינטוס

פרוטוקול

ב"כ המערער: מדובר בערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) שהתכנסה בשלושה מועדים 16/6/08, 15/9/08 וב-19/11/08. הוועדה התכנסה מכח פסק דין שניתן בתיק בל 2218/07 אשר ניתן ביום 30/4/08. הוועדה קבעה למערער 28% נכות.

באת כח המשיב: לעניין הטענה בדבר צירוף הפגימות – אני התלבטתי. כי טענתו של חברי בעניין הזה מוצדקת. יש פסק דין והוועדה היתה צריכה לפעול על פי הוראות פסק הדין ולא להרחיב מעבר לזה.

ב"כ המערער: אני לא חושב שצריך להחזיר לוועדה מאחר ואפשר להשתמש באותו חלק בפרוטוקול הוועדה שהוועדה קיימה את פסק הדין ולהתעלם מאותם חלקים בפרוטוקול שהוועדה החליטה להתייחס לעניינים לגביהם לא נדרשה להתייחס.

באת כח המשיב: הוועדה עשתה את מה שהיא היתה צריכה לעשות והיא עשתה את זה כמו שצריך. ואז פתאום היא החליטה להרחיב מעבר להוראות פסק הדין.

ב"כ המערער: לא צריך לחזור לוועדה בהרכבה החדש. אלא רק שהוועדה היתה צריכה להתייחס לעמוד השדרה ושתתייחס לעמוד השדרה. ולהשאיר את מה שהוועדה הזאת קבעה וגם את מה שהוועדה הקודמת קבעה.

המערער: אני מכיר את התיק טוב. הוועדה של המשיב, עם כל הכבוד לרופאים שבודקים, הרי פעם נותנים לי 10% על צוואר, פעם 0 ופעם 20%. רופא אומר שמה שקרה לי בצוואר לא קשורה לתאונה, ואז הוועדה אומרת שהרופא טועה ואז אני הולך לבית הדין, ואז בית הדין מחזיר אותי לוועדה. אני מבקש קבעו לי את בית החזה ואת הצלקות, קבעו לי על עמוד שדרה, מה שקבעו לי אני מקבל.

ב"כ המערער: בהתחלה היה למערער 53% כולל תקנה 15. אחרי זה היה 37% 20% צוואר ו10% שינוי בית חזה ו-10% עמוד שדרה גבי. הם ביקשו בדיקה מחדש, אנו הפננו את תשומת ליבם לעניין הצלקות, ואז השאירו את מה שהיה לו והוסיפו עוד 10% צלקות. והם ביקשו התייעצות עם וועדת הרשות. כאשר הוועדה המליצה לגבי התקנה, אז הם אומרים שהם רואים שאין קשר בצוואר, ואז היא מבטלת את הצוואר. העניין הוא כל כך פשוט, יש פסק דין.

המערער: היום אני עובד בחקירות, יש לי משרד חקירות. אני יודע שבביטוח לאומי בנצרת יש אנשים שהמליצו לאותן וועדות לשחק בתיק שלי ולהוריד את הנכות.

ב"כ המערער: אנו הגשנו ערעור. ניתן פסק דין. פסק הדין אמר שהערעור אז הוגש אז לעניין עמוד שדרה, פסק הדין אמר לוועדה שמה שהוחלט להשאיר ולבדוק את עמוד השדרה, והם בטעות התייחסו לשאר. הם התייחסו לעמוד שדרה ונתנו את אחוזי הנכות. הם לא היו אמורים להתייחס למה שהיה אז. ולכן אנו דורשים שיתווסף רק הנושא של העמוד שדרה. אנו אומרים שבהתאם לפסק דין, אנו צריכים לקבל 10% פלוס 10% וזהו. הם לא התייחסו לפגיעה בהכנסה בכלל. הם לא ביקשו מסמכים ולא ביקשו כלום. כאשר וועדת הרשות קיבלה את ההחלטות היא קיבלה החלטות לנכויות שהועלמו, בקשר להתערבות שלא היתה אמורה להיות. הם אמרו שהוא יכול לחזור לעבודתו הקודמת הכוונה למסגר, רתך ומרים צינורות.

המערער: אני הייתי מסגר, רתך ומרים צינורות. לאחר שנפגעתי, אני למדתי על חשבוני את נושא החקירות.

באת כח המשיב:לכן לדעתי הפיתרון הוא להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

ב"כ המערער:אני עדיין סבור שבית הדין יכול לתקן את טעותה של הוועדה אולם מאחר ואני מבין שבית הדין אינו מקבל את עמדתי. אני מבקש שעניינו של המערער יחזור לוועדה הרפואית באותו הרכב, אשר תקבל הנחיות ברורות כיצד לתקן את הטעות שביצעה עת לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין.

באת כח המשיב: אני לא מסכימה לזה. כי הסכמה כזאת מנטרלת את שיקול הוועדה ואין לי סמכות לעשות זאת. הדרך שבה היא הגיעה הוועדה לקביעתה, היא דרך שגויה. הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, רואים שיש הינעלות, ולכן זה המקום להורות על העברת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

ב"כ המערער: אני מייצג את המערער. לדעתי הוועדה לא אמורה לראות את זה לא יפה או כן יפה. שכן היא ציינה שאת פסק הדין מכוחה אמורה היתה לפעול, וכנראה עקב טעות היא עשתה דברים שלא היתה צריכה לעשות. לדעתי הטעות היא טכנית בלבד ולכן לא צריכה להיות בעיה לוועדה בלתקן אותה. צריך לשים לב שהוועדה לא נדרשת לבדוק את המערער מחדש. שכן הערעור הוא משפט בלבד. והיות והמשיב לא ערער, הוא לא יכול לבקש העברה לוועדה בהרכב חדש. אם הם רצו שהמערער ייבדק על כל נכויותיו, הם היו צריכים להגיש ערעור, היות והם לא עשו כן, הם מנועים מלטעון בעניין. היות ואנו הגשנו את הערעור, בטענה לחריגה משפטית בלבד, הרי שאין שום מניעה, להענות לבקשתנו – החזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב, עם הנחיות ברורות אשר יאפשרו לה לתקן את השגגה שנפלה תחת ידה בכל הקשור ליישום פסק הדין שמכוחו חזר עניינו של המערער אליה.

באת כח המשיב: חברי מבקש שבית הדין יתערב בשיקול דעתה של הוועדה. וגם ינטרל אותה. אין מחלוקת שהוועדה חרגה מהוראות פסק הדין, ובשל כך שלא פעלה לפי ההוראות, על בית הדין לקבוע כי דרך המלך היא השבת העניין לוועדה בהרכב חדש.

פסק דין

1. עניינו של המערער הוחזר לוועדה הרפואית לעררים, מכח פסק דין שניתן במסגרת תיק בל. 2218/07 (להלן:"פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין נתנו לוועדה הוראות ברורות:

"..שתבדוק שוב את טווח התנועות של עמוד השדרה של המערער ותקבע את נכותו בענין זה, באופן מנומק.

..אין הוועדה רשאית לסטות מן הקביעה שקיים קשר סיבתי בע"ש צווארי לבין התאונה בעבודה.

לגבי הפעלת תקנה 15 לתקנות, על הוועדה להתייחס התייחסות מפורטת למסוגלותו של המערער לחזור לעבודתו לאור נכויותיו וכן, האם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו, הוועדה רשאית להתייעץ לעניין זה עם וועדת רשות".

3. הוועדה הרפואית לערערים, התכנסה, מכוחו של פסק הדין, שלוש פעמים (16/6/08; 15,9,08 ו-19/11/08).

4. מעיון בפרוטוקולים הנ"ל עולה כי הוועדה חרגה מהוראות פסק הדין עת דנה בנושאים להם לא נדרשה להתייחס.

5. בנסיבות אלו, בדין נהגה באת כח המשיב עת הודיעה, כבר בתחילת הדיון, כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר.

6. בנסיבות הענין וחרף בקשתו של ב"כ המערער להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, באותו הרכב, עם הנחיות ברורות לתיקון השגגה שנפלה תחת ידה, עת לא קיימה את הוראות פסק הדין, הריני קובעת כי במקרה דנן, הוכיחה הוועדה כי היא נעולה בעמדתה ולכן אין מקום להחזיר את עניינו של המערער אליה.

7. בנסיבות הענין לא מצאתי שיש מקום להתייחס לטענות המערער לעניין וועדת הרשות, הגם שמצאתי בהם טעם.

8. אשר על כן ובשים לב לטענות באת כח המשיב בעניין, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים, בהרכב אחר, על מנת שתדון מחדש בעניינו.

9. בפני הוועדה, בהרכבה החדש, לא יהיו המסמכים הבאים:

א. פסק הדין בתיק בל 2218/07.

ב. פרוטוקולי הוועדות הרפואיות לעררים מיום 8/1/07, 30/7/07, 16/6/08, 15/9/08 ו-19/11/08.

ג. פרוטוקול הדיון כאן היום ופסק הדין למעט סעיף 8 לו.

10. לעניין הוצאות - הריני מחייבת את המשיב לשלם למערער סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ענבל