ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלחאת נשאת נגד בטוח לאומי :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002631/08

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

תאריך:

27/05/2009

המערער

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עוה"ד

שרה מינטוס

המשיב

הנוכחים:

מטעם המערער: בעצמו

מטעם המשיב: עו"ד שרה מינטוס

פרוטוקול

המערער (מתורגם על ידי עו"ד חליחל): קיבלתי סכום מהמשיב שזה כל כך נמוך, ולכן אני מערער על מה שקיבלתי.

באת כח המשיב: מדובר בערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר אשר התכנסה ביום 27/4/08 אשר קבעה כי המערער איבד 60% מכושרו לעבוד.

המערער (מתורגם על ידי עו"ד חליחל):אני לא עובד. יש לי מחלת לב, היו לי אירועים מוחיים. יש לי מחלת סכרת ויש לי כולסטרול.

בית הדין מסביר לי שמעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה היתה מודעת למצבי הרפואי, לגילי, שמעה את דבריי, וכן ציינה שאינני מסוגל לעבוד עבודה פיסית ו/או עבודה בהיקף של יום מלא, אך כן מצאה שאני יכול להשתלב בעבודות קלות כאשר סביבת העבודה תאפשר לי ארוחות קלות ולהזריק לעצמי אינסולין. אני מבין שבית הדין לא מצא טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

אני מבין שאין מנוס אלא לדחות את הערעור ואני מודיע שאני מסכים לכך.

פסק דין

מאחר ולא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, כפי שהוסבר למערער ובהתאם להודעתו, הריני מורה על דחיית הערעור.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

עו"ד בן משה התייצב לדיון בשעה 11:38, (שמיעת ערעורו של המערער היתה אמורה להתקיים בשעה 11:40).

עו"ד בן משה: אני מגיש לתיק בית הדין יפוי כח. המערער חתום עליו. הייצוג הוא לפי חוק הסיוע המשפטי. מבית הדין אני למד כי המערער היה פה קודם לכן היום, וכי ניתן פסק דין בעניינו אשר הורה על דחיית ערעורו. אני מבין שלמערער הוסברו הדברים והושמעו טענותיו בעזרת עו"ד שהיתה באולם ואשר תרגמה את הדברים לשפה הערבית ולשפה העברית בהתאמה.

אני מבקש להוסיף - בכל הכבוד על אדיבותה של העורכת דין שהסבירה בערבית למערער את המצב המשפטי, אך לא מדובר בעורכת דין שמייצגת את האיש. היא לא מכירה את התיק. אני אומר שצריך לתת לו את יומו. המערער מיוצג. אני מבקש לבטל את פסק הדין, כי המערער הופיע בלי ייעוץ משפטי וככל הנראה עקב מגבלותיו לא הבין את משמעות הויתור לדחיית הערעור. ויש לו סיכוי טוב לזכות. אני מבקש לבטל את פסק הדין ולתת למערער את יומו עם ייצוג ראוי. וצריך לקחת בחשבון שמדובר במינוי על פי הלשכה לסיוע משפטי, שהוא חתם על יפוי כח ביום 25/5/09 ושלא היתה אפשרות להגיש הודעה לפני הדיון, ולכן בחרתי בטיעונים בעל פה. חשוב לי לציין שיש הנחיות של הלשכה לסיוע משפטי לא לבקש אורכה. אין כאן שום נימוקי למה נתנו למערער 60% ולא 75%. בית הדין ראה את המערער ויודע באיזה מצב הוא נמצא.

באת כח המשיב: לאור המלצת בית הדין, אני מסכימה לביטול פסק הדין.

החלטה

בנסיבות העניין ולאור דבריו של עו"ד בן משה וכן על סמך יפוי הכח שהגיש לתיק, הריני מורה על ביטול פסק הדין שניתן קודם לכן היום.

מזכירות בית הדין תעדכן ברישומיה את פרטי ב"כ המערער כפי שהם מפורטים ביפוי הכח שהוגש היום לתיק.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ברשות בית הדין, הצדדים יוצאים להפסקה.

לאחר ההפסקה.

ב"כ המערער: לא הגענו להסכמה ולכן אני מבקש להעלות טענותיי.

למערער נקבעו 88% נכות רפואית. ביניהם 65% עקב סוכרת עם סיבוכים ומחלת לב 50%. בנוסף יש לו קישיון אצבעות ביד שמאל.

עיננו רואות ששתי המחלות העיקריות שלו הן סוכרת עם סיבוכים ומחלת לב קשה.

בפסק הדין עזאת מוארה, עב"ל 327/03 נפסק כי אבחון כושר עבודה מתבצעת בשני שלבים. השלב האובייקטיבי שהוא אבחון השפעת הליקויים וחומרתם על כשור לעבוד שזה האבחון האובייקטיבי, והשלב השני זה האבחון הסובייקטיבי, כלומר לבחון את נסיבותיו האישיות של הנכה, יכולתו לחזור לעבודה קודמת. גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיזית, שהרי אין דומה, כושר עבודה, של מישהו שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר עבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי הכשרתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזו. יותר מאוחר, בית הדין הארצי בעב"ל 651/05 יעקב חיימוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי, אף הרחיק לכת ואמר שיש "לבחון את מצבו הרפואי וגם את האפשרות שילובו בשוק העבודה במצבו הרפואי הנתון". ולכן הוחזר העניין לוועדה על מנת שתנמק את החלטה כדבעי.

אם מסתכלים בעיניים מאירות, אז הוועדה מתחילה באזכור המחלות. היא לא מדברת על חומרתן, היא לא מתייחסת איך הן משפיעות על כושרו לעבוד, היא רושמת את המחלות. ולאחר מכן היא מסבירה למה הוא לא חוזר לעבודה כי הוא אומר שהוא לא מסוגל לעבוד. אין כאן כל אבחון אובייקטיבי של מצבו, וגם לא אבחון סובייקטיבי. הם אומרים שהוא מסוגל לעבוד עבודה חלקית במקום שיאפשר ארוחות קלות ולהזריק לעצמו. זו מסקנה ואין כאן נימוקים. למה הם קבעו 60% ולא 75%, אין כאן הסבר.

באת כח המשיב: דבר ראשון המערער צריך ללכת לשיקום, הוא יכול לעשות את העבודות האלה.

דבר שני, לפי מה שראינו בבוקר, אפשר להעלות את זה, כי יש לו בעיית התמצאות, שאף אחד לא העלה.

ב"כ המערער: כפי שאני ראיתי את המערער ואיך הוא הגיב למה שאני הסברתי לו, כאשר הזמנתי אותו למשרד, הוא הגיע לבית הדין, בשעה 16:30 והסתובב בבניין ומישהו ריחם עליו וטלפן אלי.

באת כח המשיב: אם למערער יש בעיה של כושר התמצאות, הוא צריך להביא מסמך אחד שהוועדה תתייחס לעניין זה.

ב"כ המערער:בפרוטוקול זה אין שום אבחון של המחלות וההשפעות של המחלות.

באת כח המשיב: יש כאן התייחסות לליקוים וסוג של פיתרון, הכל כפי שהוועדה היתה צריכה לעשות. כבר פעם רביעית שהמערער מגיע ואומר שהוא לא כשיר.

ב"כ המערער: אין גם התייחסות לגיל ועל הפסקת העבודה במשך 10 שנים.

באת כח המשיב: הם מודעים לכל הפרמטרים והם מתעקשים שיש לו מסוגלות, התעקשות רפואית, התעקשות של פקידת שיקום ושל הוועדה עצמה.

אין פה שום טעות משפטית על פניו. אז אם המערער באמת בחוסר מסוגלות, אז אולי לנסות לכוון אותו למקום שייתן שינוי רפואי שישפיע. להיות פרקטיים. כרגע ההתעקשות הזאת לא תוביל אותו לתוצאות, זאת דעתי.

ב"כ המערער: אנו מדברים על הפרוטוקול הזה והפרוטוקול הזה לא מנמק את המסקנה.

אני מבקש שעניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים על מנת שתתייחס לכל אחד מליקויי של המערער, והשפעתם על כושרו לעבוד.

באת כח המשיב: אני לא מסכימה כי הוועדה עשתה את זה.

ב"כ המערער: ותבחן גם את כושרו להשתכר לאור מצבו הרפואי, גילו, הפסקת עבודה במשך 10 שנים.

באת כח המשיב: איך הפסקת עבודה במשך 10 שנים עשוי לשנות את העובדה.

ב"כ המשיב: והאפשרות לאור נתונים אלה לשילובו בשוק העבודה. הוועדה תפרט ותנמק את החלטתה כדבעי, אם תסבור שיש מקום לשנות מקביעתה, תנהג בהתאם.

באת כח המשיב: אני מתנגדת בתוקף. לבקשת בית הדין אני מראה פרוטוקול לעניין אובדן כושר עבודה (מיום 25/4/07).

ב"כ המערער: הדוחות האלה לא היו בפני הוועדה. למרות שאני מבין מבית הדין שגם בהם יש חיזוק להמלצת הוועדה.

פסק דין

חרף טענותיו של ב"כ המערער לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה לעררים לענין אי כושר, אשר התכנסה ביום 27/4/08.

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי היא היתה מודעת למצבו הרפואי של המערער, וכן היתה מודעת לגילו ולעברו התעסוקתי.

הוועדה שמעה את תלונות המערער ואף ציינה לפניה את דבר היותו לא עובד "מעל 10 שנים".

הוועדה התייחסה למגבלותיו של המערער והבהירה כיצד עבודה חלקית, בתנאים מסויימים, תהיה אפשרית מבחינתו.

בשולי הדברים יצויין כי גם דו"ח כושר השתכרות מיום 26/11/07 ודו"ח נוסף שאינו נושא תאריך וכן פרוטוקול דיון מיום 25/4/07 תואמים את קביעות הוועדה.

אשר על כן ולאור טענות באת כח המשיב הריני מורה על דחיית הערעור ללא צו להוצאות.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ענבל