ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פחימה נגד ביטוח לאומי :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002410/08

בפני:

כב' השופטת ורד שפר, נשיאה

נציג ציבור (עובדים): מר חיים יאנוס

נציגת ציבור (מעבידים): גב' דינה בולוס

27/05/2009

בעניין:

פחימה יוסף

ע"י ב"כ עו"ד

שגב וימר דן

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

מהלשכה המשפטית

הנתבע

החלטה

1. הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה שיובא לידיעתו כל החומר הרפואי הנוגע לתובע ואשר ישיב על השאלות המצ"ב להחלטה זאת, בקשר לאוטם שריר הלב שפקד את התובע, ואם הוא קשור לאירוע מיום 18/10/07.

2. להלן העובדות הדרושות לקבלת חוות הדעת:

א) התובע יליד שנת 1954, עבד במועדים הרלוונטיים לתובענה כמנהל משק הבית בבית מלון "שרתון" בטבריה.

ב) התובע במסגרת עבודתו היה אחראי תחזוקה וניקיון במלון.

ג) ביום 18/10/07, במהלך עבודתו של התובע, היה ויכוח בינו לבין אחד העובדים הכפופים לו בסוגיה שקשורה לניקיון כורסא שרופדה לאחרונה.

ג) במהלך הוויכוח הנ"ל, הופיעו אצל התובע הפרעות בדיבור.

ד) כמו כן, לטענתו של התובע הוא חש חולשה ותשישות לאחר אותו וויכוח.

ה) מספר דקות לאחר מכן נכנס אחד מעובדי המלון (אדם ששמו יעקב הלל), למשרדו של התובע. בעדותו תאר העד את שראה באופן הבא:

" הוא היה במשרד, נכנסתי אליו.... ואז ראיתי אותו צבע פנים מוזר מאוד שפתיים...מגמגמות, ממלמל, דיבור לא ברור, חיוור מאוד...."

ו) ביום 20/10/07 פנה התובע לבית החולים בגליל המערבי עקב הרגשת כבדות בגפיים מימין שהופיעו בשעות הבוקר של אותו היום ובהמשך חולשה בגפיים וקשיי דיבור.

3. ב"כ התובע ביקש להתיר לתובע להמציא לעיונו של המומחה הרפואי העתק מההודעות שגבו חוקרי הנתבע. ב"כ הנתבע הביעה התנגדות לבקשה זו.

לדעתינו, התנגדות ב"כ הנתבע במקומה, שכן לא מקובל להפנות למומחה הרפואי את הודעות חוקרי המל"ל, ואין זה מתפקידו של המומחה הרפואי לבחון מסמכים מעין אלו, כאשר הצדדים הגיעו לידי הסכמה לעניין התשתית העובדתית אשר אמורה לשמש את המומחה בין היתר כבסיס לקביעתו.

בנדון זה כבר נאמרו הדברים הבאים -

"ברור שלפני הצגת השאלות למומחה הרפואי יש לגבש את העובדות, וכן יש לנסח את השאלות אשר תוצגנה לפני המומחה הרפואי.

גיבוש העובדות וניסוח השאלות אשר תוצגנה למומחה הרפואי, הם מתפקידו של בית הדין. מחובתו של בית הדין ליתן הזדמנות לצדדים לטעון לעובדות בטרם יגבשן בית הדין ויעבירן למומחה הרפואי כרקע לחוות דעתו,ומחובתו לאפשר לצדדים לנקוט עמדה לשאלות שהוא, בית הדין, ניסחן ועומד להציגן בפני המומחה הרפואי". (דב"ע לה/55-0 המוסד לביטוח לאומי נגד אברהם שפיגל, פד"ע ו 379).

בעניין אחר, העיר בית הדין הארצי כי לא מקובל עליו הסדר דיוני, לפיו יועבר למומחה הרפואי תצהיר העדות הראשית של התובע שעל פי העדות המפורטת בו המומחה יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, הסדר בלשון בית הדין שיש "להימנע ממנו". (עבל 1031/04 יעקב מהדב נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג [71], 57).

4. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:

נ/1 - תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית.

נ/2 - תיק מבית חולים "פוריה".

נ/3 - תיק מבית חולים "גליל מערבי".

ת/1- תיעוד רפואי שצורף לכתב התביעה.

5. הננו ממנים את פרופ' קרן אנדרי כמומחה מטעם בית הדין.

6. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

7. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

8. המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שידרש.

שכ"ט המומחה ישולם ע"י בית הדין כמקובל.

9. מוצגים שפורטו בסעיף 4 לעיל הוצגו ע"י ב"כ הנתבע על פי בקשתו להזמנת מוצגים, היה ולתובע תהיינה הערות למוצגים, או אם הנו סבור שלא כל המסמכים הוצגו ומעוניין בארכה להצגת מוצגים, עליו להודיע לבית הדין תוך 15 יום מהיום, לאחר מועד זה תשלח החלטה למומחה.

10. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

___________________ ______________ ________________

ורד שפר, שופטת נציג ציבור (עובדים) נציגת ציבור (מעבידים)

נשיאה

שאלון למומחה

1. מהי המחלה שממנה סבל התובע ביום המקרה?

2. האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ביום כפי שתואר לעיל, לבין אוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום הנ"ל, ומה חלקם של האירועים הללו בבא האוטם?

או שמא -

3. בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, ובמידה ואכן ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הארועים בעבודה לבין האוטם, האם ניתן לקבוע כי השפעת הארועים בעבודה על האוטם בו לקה התובע ביום המקרה, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

במידה וההשפעה היתה פחותה בהרבה כאמור לעיל - מהם אותם הגורמים האחרים?