ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונן תורג'מן נגד שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ :

1


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 001265/09

בפני:

כב' השופט אייל אברהמי

27/05/2009

בעניין:

רונן תורג'מן

ע"י ב"כ עו"ד

גל גורודסקי

תובע

נ ג ד

שחק אבטחה שמירה ושירותי משרד בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

ד. כסלו ספקטור

נתבעת

החלטה

המסגרת הנורמטיבית

1. תובענה ייצוגית הינה, ככלל, כלי משפטי שמטרתו ליתן סעד לקבוצה גדולה של תובעים אשר לכל אחד מהם נגרם נזק קטן יחסית על ידי נתבע אחד (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 324). משמעותו של כלי משפטי זה באה לידי ביטוי בעיקר במקרים בהם הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה קטן מכדי שיגיש תביעה נפרדת. התובענה הייצוגית מאפשרת לאגד את נזקם של כל התובעים לתביעה אחת המתבררת בהליך אחד.

2. יפים דברי הנשיא ברק ברע"א 4556/94 רמי טצת ואח' נ' אברהם זילברשץ ו-8 אח', פ"ד מט (5) 774 ,785:

"ביסוד התובענה הייצוגית, מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. ...השיקול השני עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית ערך מרתיע. מפירי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת פעולה נגדם... אינטרס ציבורי זה מוגבר לאור היעילות והחסכון במשאבים של הצדדים ובית המשפט הנילווים לתובענה הייצוגית. כן מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית המשפט בעניינים דומים. נמנע ריבויין של תביעות..."

3. יחד עם זאת, התובענה הייצוגית אף כוללת בחובה חסרונות בולטים. התובענה הייצוגית יוצרת מעשה בית דין כלפי כל קבוצת התובעים המוגדרת על ידי התובע הייצוגי. למעשה אדם עשוי לאבד את זכותו לתבוע מבלי שידע כלל על קיומה של תובענה ייצוגית. חסרון נוסף עשוי להיות ייצוג לקוי על ידי התובע הייצוגי. בכדי להתמודד עם חסרונות אלו פותחו הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה כלים מתאימים בכדי להתמודד עם חסרונות אלו.

4. בשנת 2006 נחקק חוק תובענות ייצוגיות אשר יצר, לראשונה, הסדר ראשוני אחיד לכלי משפטי זה. חידוש מהותי נוסף בחוק תובענות ייצוגיות הינו האפשרות להגשת תובענה ייצוגית בתחומי משפט אשר קודם לכן לא היה הדבר אפשרי בהם או שאפשרות זו לא הייתה טריוויאלית. כך הדבר כאשר מתייחסים אנו לתחום דיני העבודה. התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובעת מהם דברי החקיקה אשר הפרתם תאפשר הגשת תובענה ייצוגית.

הכרה בתובענה כייצוגית מקום בו חל על הצדדים הסכם קיבוצי

5. סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"'תביעה' - למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי;

'הסכם קיבוצי' - הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 42, או הסדר קיבוצי בכתב".

על סעיף זה נאמר בפסיקת בית הדין הארצי (ע"ע 339/07 רותי אורן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', ניתן ביום 18.1.09), כי בהוצאת תביעת עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו מכלל התביעות שאפשר שתנוהלנה כתביעות ייצוגיות, ראה המחוקק את ארגון העובדים כגוף משפטי שייצג באופן הנאמן והראוי ביותר את עניינם של כלל העובדים שבמקום העבודה המאורגן. וכך נפסק בע"ע 1210/02 אמיר ביברינג נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, לח (2003) 115: "מדיניותו של בית-דין זה היא כי הדרך הטובה ביותר לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן היא בהליך של סכסוך קיבוצי".

6. יחד עם זאת, הכיר בית הדין הארצי בכך שיש לאפשר במקרים מתאימים וחריגים הגשת תובענה ייצוגית גם במקום העבודה המאורגן. בפסיקות בית הדין הארצי כבר נקבע, כי אין לקבל פרשנות רחבה וכללית, לפיה בכל מקרה בו קיים הסכם קיבוצי, לא ניתן יהיה לברר את הסכסוך כתובענה ייצוגית, אלא, יש לבחון האם עילת התביעה נובעת מההסכם הקיבוצי אם לאו.

היינו, קיומו של הסכם קיבוצי אינו מאיין לחלוטין את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כך נאמר בע"ע 1154/04 גרוס - מדינת ישראל (ניתן ביום 9.1.07):

"כאשר ארגון עובדים אינו נאבק בענין מסוים, ראוי הוא לאפשר לעובדים בודדים להגיש תביעה ייצוגית במקרים התואמים את העקרונות של תביעה ייצוגית במשפט הכללי. למותר לציין שאם הארגון ימצא לנכון לייצג את העובדים בתביעה זו, הוא רשאי לעשות זאת תוך שהוא מבקש להצטרף לתביעה..."

להלן נבדוק האם בענייננו מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית.


מן הכלל אל הפרט

7. סעיף 10(3) לחוק התובענות הייצוגיות פורש בפסיקה הן בפרשנות רחבה והן בפרשנות צרה. לפי הפרשנות הרחבה, בכל מקרה בו חל על העובד הסכם קיבוצי, לא ניתן לברר את הסכסוך על דרך של תובענה ייצוגית, בין אם עילת התביעה היא מכוח ההסכם הקיבוצי ובין אם לאו. על פי הפרשנות הצרה, אין לשלול את האפשרות להגיש תביעה ייצוגית באופן מוחלט, אלא רק בעניינים המוסדרים בהסכם הקיבוצי. גישת הפרשנות הצרה, אותה אנו מעדיפים, קיבלה ביטוי נרחב בפסיקה של בתי הדין לעבודה ובית הדין הארצי (ר' ע"ע 1154/04 הנ"ל וכן ע"ע 339/07 – נספח ד לתגובת המשיבה).

8. טענתה העיקרית של המשיבה, הינה כאמור, כי הואיל ועל יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי, ממנו נגזרות חובותיו וזכויותיו של המבקש, דין בקשת המבקש לאישור תביעתו כייצוגית, להידחות על הסף.

9. אין אנו יכולים לקבל פרשנות זאת. אמת, בהסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין המשיבה לבין הסתדרות העובדים, נקבע, כי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה יחול על הצדדים להסכם (נספח ב לתגובת המשיבה). אולם, בכך אין, לדידנו, כדי לאיין לחלוטין את האפשרות לבירור התביעה כתובענה ייצוגית, אלא יש לבחון האם העילות בהן מבוקש לאשר התביעה כתובענה ייצוגית, הן עילות המוסדרות בהסכם הקיבוצי אם לאו.

10. המבקש בענייננו, ביקש לאשר התובענה כייצוגית בעילות הבאות: הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה, תשלום דמי חגים בהתאם לצו ההרחבה וניכוי משכר העובדים שלא כדין לקרן מתנות וליד שרה. היינו, מדובר בעילות הנובעות מצו ההרחבה ומהדין ועל כן אין מקום לקביעה כי לא ניתן לאשר התביעה כייצוגית רק לאור העובדה שחל הסכם קיבוצי על יחסי הצדדים.

11. יחד עם זאת, העילות של ימי חגים והפרשות לפנסיה מוסדרות בהסכם הקיבוצי בענף השמירה, שאין חולק בדבר תחולתו על הצדדים שלפנינו. לפיכך, אף אם המבקש ביכר לתבוע את העילות הללו מכוח צו ההרחבה, הרי ששעה שעילות אלה מוסדרות כאמור, בהסכם הקיבוצי, יש מקום לדון בהן מכוח ההסכם הקיבוצי, ולא מצו ההרחבה. מכאן, שבעילות אלה, המוסדרות בהסכם הקיבוצי, אין מקום לאשר תביעה ייצוגית.

12. סיכומו של דבר, על אף קביעתנו כי לא תישלל האפשרות לאשר תביעה כתובענה ייצוגית רק בגלל שחל על הצדדים הסכם קיבוצי, במקרה דנן, בהתחשב בעילות התביעה ובנסיבות העניין, נחה דעתנו כי אין מקום לאשר התביעה כתובענה ייצוגית בעילות המוסדרות בהסכם הקיבוצי שאין חולק בדבר תחולתו.

13. אשר לעילה השלישית, ניכוי משכר העובדים. המשיבה צירפה נוסח מכתב שהופנה לכל עובד בדבר הסכמה לניכויים ליד שרה ולקרן המתנות. אף אם המבקש לא חתם על המכתב האמור, הרי שכדי להפוך את עילת התביעה בעניין הניכויים לייצוגית, יש לבחון במקרה של כל עובד ועובד, האם חתם על המכתב, או שסירב לניכויים. היינו, מדובר בעילה המצריכה בירור פרטני לגבי כל עובד בנפרד, האם חתם או הסכים לניכויים אלה אם לאו, ועל כן, לא מדובר בעילה המתאימה לבירור כתובענה ייצוגית.

14. סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מונה 4 תנאים מצטברים לאישור תובענה כייצוגית:

"(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

15. בענייננו, לא מתקיימים התנאים האמורים. תחילה נציין, כי הצדדים חלוקים בדבר תקופת העבודה של המבקש במשיבה, כאשר לטענת המשיבה, המבקש עבד אצלה פחות מ-6 חודשים. טענה זו לא נסתרה אף אם לא הוכחה, כך שאין בפנינו ראיה לכך שלמבקש זכות עמידה בעניין ההפרשות לקרן הפנסיה. לתקופת העבודה השלכה גם לעניין הזכאות לימי חג, כשלטענת המשיבה, התובע אינו זכאי לימי חג בשלושת החודשים הראשונים לעבודתו ובחודשיים הנוספים, לא חלו ימי חג. כך שגם בעניין ימי החג יש לבחון עניינו של כל עובד בנפרד, האם עבד בימי החג ועל כן זכאי לגמול עבודה בחג, או שלא עבד ולכן זכאי לפיצוי כדמי חג בשיעור של 100% בלבד.

16. עינינו רואות, כי על מנת לזכות את "הקבוצה" בסעדים על פי התובענה הייצוגית, יהיה צורך לבחון כל עובד לגופו, באילו ימים עבד, באיזו תקופה, ומה קובע ההסכם האישי שלו. כך גם יש לבחון את היקף המשרה של כל עובד. בנסיבות אלו, שעה שלגבי כל עובד יש לכמת ולחשב את הסכום לפי קריטריונים אישיים, אין להכיר בתביעה כייצוגית. לכך יש להוסיף את העובדה שהסעד הנתבע אינו נמוך, התביעה כוללת סעדים רבים ושונים כולל סעד של פיצוי בגין חיוב במס, סעד שעל פניו אין הוא זהה לכל חברי הקבוצה.

17. כפי שנקבע בע"ע 1154/04 גרוס - מדינת ישראל, אם לאחר בירור התובענה הייצוגית נותרות סוגיות רבות לבירור בעניינו של כל אחד מחבר הקבוצה, מהווה הדבר טעם טוב שלא לאשר את התובענה כייצוגית. כפי שניתן לראות כתב התביעה של המבקש כולל סעדים רבים ומגוונים, כך שאף אם תתברר התובענה הייצוגית, עדיין יהיה צורך לדון ביתר תביעותיו של המבקש, ואף לקיים דיון הוכחות בעניינו. מכאן שתובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין.

18. די באלה כדי לעורר ספק בשאלת התאמתו של המבקש לנהל את ההליך בשם כל הקבוצה. תובענה ייצוגית מן הראוי הוא כי לא תצריך בירור עובדתי מעמיק באשר לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה. אף לא מתקיים בענייננו התנאי של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שכן אין חולק בדבר חובת המשיבה לשלם לעובדיה, בהתאם לתקופת העבודה של כל אחד את הזכויות הנתבעות, אלא שלטענת המשיבה, המבקש דנן אינו זכאי לזכויות אלה, לאור תקופת עבודתו ולאור הוראות ההסכם הקיבוצי ו/או צו ההרחבה.

סוף דבר

19. הבקשה נדחית.

20. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו ובשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום כ"ז בניסן, תשס"ט (21 באפריל 2009) בהעדר הצדדים.

אייל אברהמי, שופט