ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמותת חסידי נגד משרד החינוך :

1


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו

בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים

עתמ002378/08

בפני:

כב' השופט ד"ר עודד מודריק

תאריך:

27/05/2009

עמותת חסידי השריף חוסני אלקואסמי

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד

ד"ר אמנון רפאל

נ ג ד

מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות

ע"י עו"ד אפרת ברנד מפמת"א - אזרחי

פסק דין

מהו גדר שיקול הדעת של משרד החינוך באישור פתיחת מגמת לימודים בבית ספר תיכון? מה טיבם הראוי של התנאים שניתן להציב לשם אישור פתיחת מגמה חדשה? בשאלות אלה עוסקת העתירה דנן.

הנסיבות

העותרת, עמותה רשומה המפעילה בית ספר על יסודי בשם "אלקוואסמי" (להלן: "בית הספר"), בעיר בקה-ג'ת. בית הספר החל לפעול באוקטובר 2007 ורישיון ההפעלה שניתן לו מתייחס לכתות ט' – יב (חטיבה עליונה).

ביום 3.2.08 פנה מנהל בית הספר אל מר גרשון כהן, אחראי מטעם משרד החינוך על תחום הטכנולוגיה בבקשה לאשר פתיחת שני מסלולי לימוד חדשים בבית הספר, האחד בתחום הנדסה מדעית והשני בתחום ביוטכנולוגיה. ביום 21.2.08 נשלחה תשובתו של מנהל תחום הטכנולוגיה האומרת כי לא אושרה פתיחת המגמות הללו והוא על פי המלצת מפמ"ר (מפקח מרכז) המגמה הרלוונטית.

העותרת שבה ופנתה, ביום 1.3.08, אל מנהל תחום הטכנולוגיה בבקשה לאשר את פתיחת המגמות תוך התחייבות להעמיד את המקורות התקציביים הדרושים ואת משאבי כח האדם הנחוצים. העותרת קיימה שיחות עם מנהל אגף הטכנולוגיה, שמעה ממנו לטענתה, שאין סיבה מקצועית המונעת את אישור הבקשה ובכל זאת קיבלה תשובה שלילית. תחילה במכתב מיום 12.5.08 שבו נאמר שלפי הנחיות הנהלת משרד החינוך אין מאשרים את המגמות, ובהמשך לאחר פניות נוספות נדחה העניין בטענות "לך ושוב" שונות. בשלב מסוים במסגרת דיוני העותרת עם הגורמים המקצועיים הוצע לה להמיר את מגמת ההנדסה המדעית בבקשה לאישור מגמת תקשורת והיא אכן עשתה כך.

ביום 25.8.08 הוגשה העתירה דנן. לאחר הגשת העתירה, במסגרת תגובת משרד החינוך לעתירה, הוסרה ההתנגדות לפתיחת מגמת תקשורת. כמו כן התברר בדיון המקדמי כי משרד החינוך הורה על בדיקה מקצועית מקיפה של צורכי מערכת החינוך העל יסודית בבקה-ג'ת בתחום מגמת ביוטכנולוגיה. לפיכך הורה בית המשפט שהמשיבה תנקוט עמדה ביחס לעתירה בעקבות ממצאי והמלצות וועדת הבדיקה המקצועית.

דוח ועדת הבדיקה התקבל ביום 2.2.09. בעקבותיו נערכו דיונים והתקבלו החלטות. אלה באו לכלל ביטוי במכתבו של מר גרשון כהן אל באת כח המשיבה מיום 9.2.09. המכתב מתאר את מהלכי הבדיקה של הוועדה המקצועית, את הצרכים הבסיסיים של מערכת החינוך העל יסודית בבקה-ג'ת ואת חלוקת המגמות והתלמידים בין ארבעה בתי ספר תיכוניים הפועלים בעיר.

לעניין בית ספר אלקואסמי הוחלט כי תאושר מידית מגמת מדיה ופרסום וכן בעתיד יאושרו מגמות תכנון ותכנות מערכות או מגמת מערכות ביו טכנולוגיה בתנאים הבאים:

א) מערכות ביוטכנולוגיה – לאחר שהתלמידים ייגשו לבחינות בגרות ויצליחו באחד המקצועות המדעיים, פיזיקה או ביולוגיה, או כימיה בהיקף מוגבר. מגמת תכנון ותכנות מערכות – לאחר שהתלמידים ייגשו לבחינות הבגרות ויצליחו במקצוע "מדעי המחשב" בהיקף מוגבר.

ב) גיוס מורים בעלי כישורים מתאימים (השכלה מדעית ופדגוגית רלוונטית והשתלמויות).

ג) התחייבות להעמדת מעבדות מצוידות על פי תקני הציוד להוראה והתנסות בהתאם לתכניות הלימודים.

ד) הכנת הספרייה לספרות רלוונטית להוראת מקצועות הלימוד בכל מגמה.

נשלחה לבית המשפט הודעה מטעם המשיבה בעניין הממצאים, המסקנות וההחלטות שהתקבלו בעקבות ועדת הבדיקה המקצועית. כיון שההחלטות מספקות את העותרת באופן חלקי בלבד (אישור מגמת התקשורת), נותרה העתירה על מכונה.

טענות העותרת

העותרת מבססת את טיעוניה על שלושה ראשי עיקר: א) הזכות לחינוך, הלכה ומעשה; ב) שיקולים זרים; ג) התנאה בלתי סבירה.

הזכות לחינוך, הלכה ומעשה

איש לא יחלוק על כך שהזכות לחינוך היא זכות יסוד שאין לפגוע בה אלא על פי חוק משיקולים מוצדקים ובאורח מידתי. סירובו של שרד החינוך לאשר פתיחת מגמת ביו-טכנולוגיה הוא פגיעה בזכות היסוד של תלמידי בית הספר.

רמת החינוך במגזר הערבי נחותה מרמת החינוך במגזר היהודי. פתיחת מגמות בתחומי המדעים השונים במגזר הערבי עשויה לפתוח אופקים חדשים לתלמידים ובד בבד להעלות את רמת החינוך שם זוכים לה. הדבר צריך להיות בגדר משימה בעלת עדיפות לאומית. אולם המציאות היא שנחסמת הדרך מפני פתיחת מגמות חדשות בתחום הנדון ובכך מתקפחת הזכות לחינוך מצד אחד ונפגעת האפשרות לממש את המשימה שהכל מסכימים שהיא צריכה להיות בעלת עדיפות לאומית.

עד שהוגשה העתירה הגיב משרד החינוך והגורמים המקצועיים בו לבקשת בית הספר בתגובות סירוב לקוניות שלא ניצבה מאחוריהן כל תשתית מקצועית. ועדת הבדיקה המקצועית קמה רק לאחר שהעתירה הוגשה. ככל שיש בכלל בממצאיה ובמסקנותיה של וועדת הבדיקה המקצועית כדי לבסס את החלטת משרד החינוך שהתקבלה בעקבות הבדיקה, אין בכך כדי להקנות צידוק ענייני להודעות הסירוב שנמסרו לעותרת לפני שהוקמה וועדת הבדיקה.

שיקולים זרים

ביום 13.5.08 קיים מנהל העותרת ומנהל בית הספר פגישה עם מר גרשון כהן. הפגישה הוקלטה (ככל הנראה בלי ידיעתו של מר כהן) ומתמליל השיחה עולה שהתרשמותו של מר כהן היא שלבית הספר רמה גבוהה ומצוינת, אך הנחיות משרד החינוך לרבות מנכ"ל משרד החינוך הן שלא תאושר פתיחת מגמות לבית הספר. כהן אמר באותה פגישה שהוא איננו יודע מהם הטעמים להנחיה שניתנה מצד הנהלת משרד החינוך אבל הנחיה כזאת ניתנה לו באורח מפורש והוא איננו רואה עצה ותושיה כנגדה זולת האפשרות שהעותרת תערוך פניה לבית המשפט.

ביום 18.5.08 קיימו אנשי העותרת פגישה עם מר עבדאללה חטיב מנהל אגף החינוך הערבי במשרד החינוך. גם שיחה זו הוקלטה בלי ידיעתו של מר חטיב. מתמליל השיחה עולה, בין היתר, שההחלטה שלא לאשר את פתיחת המגמות הייתה החלטתו של מר חטיב והיא נשענת על כך שבית הספר פועל בטווח הכיתות ז' – יב. מר חטיב סבור שעל בית הספר להצטמצם לחטיבת ביניים או לפעול כבית ספר יסודי עד לחטיבת הביניים. אם הצעתו תתקבל יפתחו כל המגמות המבוקשות.

כיוון שמעדותו של גרשון כהן עולה שהוא מהווה סמכות מקצועית בכירה במשרד החינוך לשם מתן אישור לפתיחת מגמה וכיון שמר חטיב איננו בעל הסמכות בתחום הזה, מתבקש שההחלטות שהתקבלו במשרד החינוך ו"הונחתו" על מר כהן מקורן בשיקולים זרים.

התנאה בלתי סבירה

לבד מכך שהתברר באורח מוחלט שמכתבי הסירוב שנשלחו לעותרת באמצע שנת 2008 לא התבססו על שיקול דעת מקצועי וענייני, מתברר עוד שלאחר שכוננה וועדת בדיקה מקצועית הוצבו בפני העותרת חסמי הפעלה של מגמת ביו-טכנולוגיה שאין להבין את טיבם וטעמם.

אי אינו מבאר מדוע מותנית פתיחת מגמת ביו-טכנולוגיה בהגשת תלמידים לבגרות במקצועות כגון פיסיקה, ביולוגיה או כימיה. העותרת סבורה שאין כל זיקה בין תכני הלימוד במגמת ביו-טכנולוגיה ללימודים מוגברים בתחום פיסיקה, ביולוגיה או כימיה. יתר על כן, כיוון שבית הספר התחיל להפעיל באורח מעשי לימודים בתחום הביו-טכנולוגיה עשויים התלמידים הלומדים את התחום הזה לעמוד לפני שוקת שבורה עם סיום לימודיהם כשלא יהיה עדיין אישור למגמה.

העותרת מסכמת את טענותיה בכך שהיא מציינת שבמהלך הדיון בעתירה שינתה המשיבה את עמדתה בסוגיות נושא העתירה מן הקצה אל הקצה. בראשונה אושרה מגמת התקשורת ללא סייג ובשנייה התקבלה החלטה עקרונית בדבר אישור מגמת ביו-טכנולוגיה. כעת נותר רק לקבוע שהדרישה להגשת תלמידים לבחינות בגרות באחד המקצועות פיסיקה, ביולוגיה או כימיה בהיקף מוגבר איננה תנאי רלוונטי ומכאן גם לא תנאי סביר לאישור מגמת ביו-טכנולוגיה.

טיעוני המשיבה

טיעוני המשיבה מבוססים על ראשי העיקר הבאים: א) עקרונות לפתיחת מגמה ביו-טכנולוגית בכלל ובבקה-ג'ת בפרט; ב) טעמי הסירוב של משרד החינוך הושתתו על שיקולים ענייניים והחלטת האישור על התנאה עניינית; ג) מגבלות הביקורת השיפוטית.

עקרונות לפתיחת מגמה ביו-טכנולוגית בכלל ובבקה-ג'ת בפרט

משרד החינוך מאשר פתיחתם של מגמות טכנולוגיות בהתאם לנוהל שהותקן במשרד שעניינו "פתיחה וסגירה של מגמות בחינוך הטכנולוגי" (להלן: "הנוהל"). הטעם לקיומה של מגבלה על היקף ועל כמות של היתרי הקמת מגמות בתחום הטכנולוגי נובע מכך שחינוך זה מצריך קיומה של תשתית הולמת. ביטוייה של התשתית הם בתחום משאבי כח אדם, מעבדות, אמצעים טכניים, ספרת מקצועית, ועוד כיו"ב. אם אין מקפידים על הכנות ברמה מתאימה עשוי התלמיד הלומד במגמה שנפתחה ללא בקרה הולמת למצוא עצמו בסוף פרק הלימודים חסר יכולת מתאימה כדי לעמוד בדרישות בחינות הבגרות. היקף התשומות המושקעות בידי משרד החינוך בחינוך הטכנולוגי גבוה הרבה יותר מזה שמושקע בחינוך העיוני הרגיל. על כן צריך משרד החינוך להבטיח שמן ההשקעות הכספיות המוגברות תופק תוצאה חינוכית הולמת.

מגמת ביו-טכנולוגיה היא מגמה תובענית קשה שדורשת מן התלמידים כישורים טובים במקצועות הריאליים. נדרשת גם השקעה רבה בציוד מקצועי. הדרך היחידה המצויה לפני משרד החינוך לבחון אם מתקיימת רמת תלמידים הולמת את דרישות הבסיס של פתיחת מגמה ביו-טכנולוגית היא על דרך בדיקת הישגי התלמידים הלומדים במוסד חינוכי מסוים בתחום המקצועות הריאליים המוגברים. עמדה על כך גב' אילת אברהם מפמ"רית ביו-טכנולוגיה במשרד החינוך:

בדרך כלל אנחנו לא מאשרים או לא ממליצים על פתיחת מגמה כאשר לא נבדקת היכולת של בית הספר להגיש לבגרות במקצועות מדעיים מוגברים. מאחר ומדובר במגמה תובענית מאוד מבחינת התכנים והתשתיות. אנחנו רוצים מהדאגה לתלמיד להיות בטוחים שבית הספר אכן מיומן ... להגיש את התלמידים לבגרות במקצועות מדעיים מוגברים... [פ/9].

שאלת החלוקה למגמות ו"פיזור" המגמות בין בתי הספר התיכונים בבקה-ג'ת מתעוררת על רקע המציאות בעיר. בבקה-ג'ת פועלת ועדה הקרואה. הוועדה איתרה בעיות חינוכיות רבות והתעורר לכן צורך לקיים בחינה מעמיקה של הצרכים בעיר. מטה משרד החינוך קיבל החלטה שלא לאשר שום מגמה ברמת ישוב כלשהו עד שמוסדרת מערכת החינוך העל יסודית בישוב. לאחר הגשת העתירה התארגן משרד החינוך וסיכם עם נציגי העירייה ומנהלי בתי הספר בעיר לברר ולקבוע את הצרכים ולפי הבירור לקבוע גם את המגמות הטכנולוגית ופיזורן בין בתי הספר השונים. ההחלטה הזאת בדבר קיום הבדיקה השתלבה בדיוני בית המשפט בעתירה דנן ובית המשפט החליט להמתין לתוצאות הבירור.

בבקה-ג'ת ארבעה בתי ספר תיכוניים שבהם לומדים 1,597 תלמידים ומהם 1,023 במגמות טכנולוגיות. בית ספר אלקאווסמי הפעיל בשנת תשס"ח כתה ט' אחת עם 106 תלמידים. בשלושת בתי הספר האחרים לומדים במגמות הטכנולוגיות תלמידים במספר העולה פי שניים וחצי עד ארבעה ממספר תלמידי אלקוואסמי.

וועדת הבדיקה מיפתה את המציאות בבתי הספר התיכוניים בבקה-ג'ת. הוועדה קבעה כי בית ספר אלקוואסמי ובית ספר תיכון נוסף יהיו דומים מבחינת אוכלוסיית התלמידים ויקלטו תלמידים מצטיינים, מוכשרים ומתקשים לכתות י' עד יב' (עד לאותה החלטה קלט בית ספר אלקוואסמי תלמידים מצטיינים בלבד). הוועדה המליצה להשאיר את החינוך הטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים הנוספים על מתכונתו הקיימת ואילו לעניין פתיחת מגמה ביו-טכנולוגית באלקוואסמי הוצבה התנאה שרמת התלמידים תוכח על ידי עמידה בבחינות בגרות באחד מהמקצועות הריאליים בהיקף מוגבר.

המלצות וועדת הבדיקה שאושרו בידי הגורמים המקצועיים במשרד החינוך הם התשתית שעליה נשענת המציאות באלקוואסמי עד הנה ובהתאם למובהר לעיל מציאות זו נטועה בשיקולים מקצועיים ענייניים בלבד.

טעמי הסירוב של משרד החינוך הושתתו על שיקולים ענייניים והחלטת האישור על התנאה עניינית

מכתבי הסירוב הלקוניים שנשלחו אל העותרת בראשית 2008 הובהרו על ידי מר גרשון כהן מנהל תחום הטכנולוגיה במשרד החינוך בעדותו בבית המשפט. הוא העיד שמכתבי הסירוב הושתתו על שיקולים מקצועיים, דהיינו על כך ש"בית הספר חדש לגמרי" (פ/16).

לאחר מכן, בלי קשר למכתבי הסירוב, התברר שיש צורך להסדיר את סוגיית הלימוד העל יסודי בבתי הספר בבקה-ג'ת באופן ספציפי מפני אי הסדרים שהתקיימו בעיר ושבעקבותיהם גם היה צורך לכונן וועדה קרואה. רק אחרי שוועדת הבדיקה המקצועית בדקה את הטעון בדיקה בבקה-ג'ת התבררה האפשרות לאשר לעותרת לקיים מגמת תקשורת וכן ניתנה החלטה עקרונית בדבר אישור מגמה ביו-טכנולוגית כפוף לתנאים מסוימים.

התנאים שנקבעו אינם בלתי סבירים ובוודאי שהם ענייניים. שכן, כאמור לעיל, אישורה של מגמה טכנולוגית אינו דבר של מה בכך. הוא ניתן במסורה ולאחר שמתברר היטב שבית הספר הרלוונטי מסוגל להעמיד את תלמידי המגמה באורח נאות לבחינות בגרות.

לא ניתן לבדוק את טיב ההכשרה שניתנת לתלמידים בתחומה של מגמה מסוימת בטרם המגמה באה לעולם. אולם, ניתן ליצור סביבה או תנאים שיאפשרו חיזוי נאות בדבר יכולת ההצלחה של התלמידים במגמה. כך למשל כאשר ברור שבידי בית הספר משאבים מספיקים כדי לקיים את המגמה ולאיל ידו לגייס (או שכבר מגויס) כוח הוראה מנוסה בעל יכולת מתאימה מונחת בכך תשתית ראשונית לאותו חיזוי של יכולות הצלחת המגמה. בכך לא סגי. כיון שבית ספר אלקוואסמי הוא בית ספר חדש יש צורך חיוני לשם ביסוסה של אותה תחזית מושכלת לבחון כיצד משתלב כוח ההוראה של בית הספר בהוראת מקצועות שיש להם לפחות זיקה אל מקצועות הטכנולוגיה וכיצד במסגרת הניהול של בית הספר ובמסגרת ה"תרבות ארגונית וחינוכית" של בית הספר מצליחים התלמידים להגיע להישגים. על כן ראתה וועדת הבדיקה להציב את התנאי של בחינת מידת ההצלחה של תלמידי בית הספר במחזור הראשון שיגיע לבחינות בגרות באחד המקצועות המדעיים המוגברים.

אין לומר על התניה כזאת שאיננה סבירה ושאינה נוגעת לעניין. מכל מקום לבד מאמירה מסתייגת מן ההתנאה לא הציגה העותרת כל אסמכתא לביסוס טענות ההסתייגות.

מגבלות הביקורת השיפוטית.

ההשקפה המקצועית של משרד החינוך על גורמיו השונים היא סבירה כשלעצמה. מכאן שמידת ההתערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטות גורמי משרד החינוך היא קטנה ביותר. הדברים ידועים. לבית משפט זה אין רשות להמיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו (למשל בר"ם 3186/03 מ"י נ' עין דור פ"ד נח[4] 754).

דיון

חוקיות ההחלטה במציאות הנוכחית

כמדומה לי שבשתי נקודות מרכזיות, אין מחלוקת בין הצדדים. נקודה אחת היא "הזכות לחינוך". זו זכות יסוד שהכול מכירים בה. הנקודה השנייה היא שמשרד החינוך, לעניין בתי הספר המוכרים הרשמיים שמעמידים את תלמידיהם לבחינות בגרות אמון על אישור פתיחת מגמות חדשות ויש לו סמכות להתיר או לסרב להתיר פתיחתן של מגמות מסוימות במיוחד בתחום המדעי והטכנולוגי.

ההסכמה הכפולה הזו משמיעה שהזכות לחינוך אינה נפגמת במקום שמשרד החינוך מפעיל כהלכה ומשיקולים ענייניים ומקצועיים את סמכותו שלא לאשר פתיחת מגמה.

אין תמה אפוא שבא כוחה המלומד של העותרת מיקד את השגותיו כלפי החלטות משרד החינוך בטענה שהשיקולים הניצבים מאחורי סירובו לפתיחת מגמה טכנולוגית בבית ספר אלקוואסמי הם שיקולים זרים ובלתי מקצועיים. במובן זה – ורק במובן הזה – החלטת משרד החינוך, לשיטת העותרת, פוגעת בזכות היסוד לחינוך.

מכאן מתבקש שכל שעלי לבחון הוא האם השיקולים המונעים את פתיחתה של המגמה הטכנולוגית לאלתר הם שיקולים ענייניים ומקצועיים. בעניין זה תשובתי קצרה ופשוטה בתכלית. משרד החינוך גיבש את העמדה שהוצגה בעיצומם של הליכי הבירור של העתירה לבית המשפט על מסקנות ועדת הבדיקה המקצועית. המסקנות הללו כללו מספר תנאים שבחלקם כנראה מתגשמים או סביר שבכוח בית הספר להגשימם בזמן קצר (משאבים כספיים ואמצעים שונים לרבות כוח הוראה מקצועי). החלק האחר הוא תנאי שתלמידי בית הספר יוכיחו הצלחה בבחינות הבגרות במקצוע מדעי מוגבר. אפשרות הגשמתו של תנאי זה תתברר רק בעוד שנתיים ויותר כאשר יגיע המחזור הראשון אל בחינות הבגרות.

המחלוקת מתמקדת, אם כן, בתנאי האחרון שהוא תנאי מתלה שלא ניתן כיום לדעת מה צופן העתיד ביחס אליו.

אין לפני כל תשתית ראייתית מקצועית להניח על יסודה מסקנה כי התנאי המתלה שבמחלוקת נעדר סבירות. הטיעון של משרד החינוך הוא שהתנאי הזה אינו ננקט כלפי בית ספר אלקוואסמי בלבד אלא זהו תנאי מקובל. אכן הצדק עם בא כוח העותרת שהצלחה או אי הצלחה של תלמידי המחזור הראשון של בית ספר אלקוואסמי לבחינות במתמטיקה, פיזיקה וכיו"ב, איננה מצביעה בהכרח על סגולותיהם האינטלקטואליות ויכולת הלמידה של התלמידים שיבואו בעקבותיהם ושיוכלו אולי ליהנות מן המגמה שתיפתח (צריך גם לזכור שכאשר בעוד שנתיים ינחלו תלמידי המחזור הראשון הצלחה בבחינות הבגרות יחול האישור על פתיחת המגמה רק על מי שיצטרפו לאחר מכן לכתה י' במגמה החדשה. הדבר לא יחול לכל הפחות על שני המחזורים העוקבים למחזור הראשון של בית הספר). אולם יכולת הניבוי בדבר סיכויי הצלחה של תלמידים במגמה מסוימת היא פועל יוצא של מרכיבים שונים. הצלחתם של תלמידים בבחינות בגרות במקצועות מדעיים מוגברים עשויה להראות שבית הספר מחזיק כוח הוראה שמסוגל להוליך את המגמה הטכנולוגית להצלחה. הדבר גם מראה שבית הספר פיתח סביבה תרבותית – חינוכית – ארגונית שבמסגרתה מתקיימת סבירות גבוהה להצלחת המגמה החדשה (זה הדבר העולה מן התדמית המפורסמת בציבור שיש לבית ספר "טוב" או "מעולה". הפרסום של בית הספר כבית ספר שרמתו מסוימת נובע מן ההצלחה של מחזורים קודמים בבחינות הסיום. כך בדיוק מבקש משרד החינוך לנהוג עם בית הספר אלקווסמי. המשרד מבקש שבית הספר יצבור לעצמו "שם טוב" בתחום המקצועות הריאליים).

מתבקש בפשטות שהתנאי המתלה האמור אינני בלתי סביר. הוא בוודאי תנאי ענייני ולבית משפט זה אין כל יסוד להתערב בו.

חוקיות הסירוב עד לעתירה

אף על פי שמצאתי שאין לי יסוד להתערב בהחלטה הקיימת של משרד החינוך אינני יכול שלא להידרש למציאות שהייתה שרירה וקיימת עד להגשת העתירה.

העותרת פנתה פעמים רבות למשרד החינוך בבקשה לאשר פתיחתן של שתי מגמות. היא נענתה בסירוב ללא שמץ של הנמקה. עם הגשת העתירה התברר מיד שאין למשרד החינוך כל יסוד להתנגד לאישור פתיחתה של מגמת התקשורת. משרד החינוך "בירר לעצמו" את הצרכים וטעמי הסירוב למגמת הטכנולוגיה רק לאחר שהעתירה נכנסה לשלבי בירור ענייני.

תמונת הדברים הזאת מצביעה על שתי מסקנות. המסקנה הראשונה היא שהעתירה לעת הגשתה הייתה בעליל מוצדקת, שהרי לא זו בלבד שלא ניתן כל טעם ענייני לסירוב אלא אף גם זו שהתברר מיד שהסירוב בחלקו לפחות חסר כל טעם.

המסקנה השנייה היא שבהיעדר הנמקה למכתבי הסירוב מתקיים חשש לא מבוטל שהסירוב נשען על טעמים שאינם מקצועיים ואינם ענייניים. אינני חורץ דעה בעניין זה שכן טבעה של עתירה מנהלית הוא שבירורה אינו נכנס לפרטי פרטים במיוחד אם אין הם נחוצים לשם קבלת ההחלטה בסוגיה שעל הפרק. משרד החינוך חולק כמובן על כך שהחלטותיו הונעו משיקולים זרים. יש לו גם מיני הסברים להקלטות מעוררות החשד שהוצגו לבית המשפט. אולם אין לאיל ידו להסיר את מסך הערפל שמאחורי תשובות הסירוב הלקוניות שאינן מתיישבות עם התרת מגמה אחת והתרה מותנית של המגמה השנייה שהתקבלו לאחר מכתבי הסירוב.

מסקנות פרק זה אינן יכולות להועיל לקבלת העתירה אך צריך שתהיה להן השלכה על שאלת ההוצאות להלן.

התוצאה

התוצאה היא שהעתירה נדחית.

העותרת נדרשה מן הסתם להוצאות לשם הגשת העתירה והכול כדי שיונע התהליך שהביא לאישור המלא והמותנה בעניין פתיחת המגמות שנדרשו בידיה. יש מקום לחייב את המשיבה לשאת בהוצאות הללו ולו באופן חלקי.

המשיבה תשלם לעותרת הוצאות בסך 25,000 ש"ח (מהם 20,000 ש"ח כשכ"ט עו"ד).

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) במעמד הצדדים

דר' עודד מודריק, שופט

חכ