ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנשה נגד בן שמעון :

1


בתי המשפט

ב"מ לתביעות קטנות ראשון לציון

תק 002501/08

בפני:

כב' השופטת מ. עמית-אניסמן

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

1. מנשה זאב

2. ביטוח ישיר, אי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

התובעים

(הנתבעים שכנגד)

נ ג ד

1 . בן שמעון אסתר

2 . פניקס חברה לביטוח בע"מ

הנתבעות

(התובעות שכנגד)

פסק - דין

1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד, אשר עניינן נזק לכלי רכב המעורבים בתאונה אשר ארעה ביום 24.7.2008, בתוך חניון ציבורי מול קניון אחוזת ראשונים בראשון לציון (להלן: "החניון").

2. חילוקי הדעות בין הצדדים הינם בשאלת האחריות לקרות התאונה וממילא להטבת הנזקים.

3. התובע טוען בכתב התביעה, כי שעה שעשה דרכו בנתיב הימני בכביש פנימי דו סטרי, חש לפתע חבטה חזקה בצידו השמאלי של רכבו. לטענתו, הנתבעת, אשר הייתה במהלך עקיפה משמאל, סטתה לנתיב נסיעתו, ופגעה עם צידו הימני קדמי של רכבה בחלקו השמאלי של רכבו.

4. לאור האמור לעיל, עותר התובע לתשלום הסך של 850 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכבו והסך של 400 ₪ בגין טרחה ועוגמת נפש.

5. מנגד, בכתב הגנה מתוקן שהוגש מטעם הנתבעות, נטען כי הנתבעת נסעה משמאל לרכב התובע, בעת שרכבו עמד בנתיב נסיעה בתוך חניון. לטענתן, התובע החל לפתע לנהוג ברכבו, כאשר הוא מתעלם מרכב הנתבעת שנסע משמאל לרכבו. כתוצאה מכך, פגע התובע ברכב הנתבעת בחלקו הצידי ימני.

6. בכתב תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, תובעת היא את התובע בתביעה העיקרית בגין הנזקים שנגרמו לרכבה בסך של 8,316 ₪ ובגין אגרת בית משפט, בסך של 85 ₪.

7. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בתרשים מקום התאונה, אשר הוצג על ידי התובע ובתמונות מקום התאונה, ראיתי את תמונת הנזקים בכלי הרכב ומיקומם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע באמצעות "מכוניות צעצוע", הגעתי למסקנה, כי האחריות לקרות התאונה חלה בחלקים שווים על הצדדים. ואנמק.

8. ראשית, איני מקבלת את טענתו של התובע, לפיה, התאונה אירעה שעה ששני כלי הרכב נסעו במקביל זה לצד זה, התובע במסלול הימני והנתבעת במסלול השמאלי. טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שמדובר בחניון אשר המעברים בו צרים, ואין זה סביר כי הנתבעת תעקוף את התובע ותסטה באופן חד לתוך נתיב נסיעתו, לאחר שנסע במקביל אליה.

9. משכך, מקבלת אני לענין זה את גירסתה של הנתבעת כי התובע עמד במקום, שעה שהמתין למציאת מקום חניה או לחילופין נסע במהירות כה איטית עד שהיא היתה סבורה, כמו גם כלי רכב נוספים שעקפו את התובע, כי אין בכוונתו להמשיך בנסיעה, ומשכך אין מנוס אלא לעקפו. בנסיבות אלו, שעה שהתובע עמד עם רכבו או נסע במהירות אפסית, ולפתע החל בנסיעתו, הרי שרובצת על כתפיו חלק מהאחריות לקרות התאונה.

10. עם זאת, אין חולק בין הצדדים, אף לגירסת הנתבעת כי ביצעה עקיפה כדי להשתלב בנתיב הנסיעה הימני המוביל ליציאה מהחניון. על הנתבעת מוטלת חובת זהירות, מכוח הוראת תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961, לפיה לא יסטה נהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. משעקפה הנתבעת את התובע, בלא שוידאה כי באפשרותה לבצע עקיפה בטוחה, וזאת במקום צר של חניון, הרי שיצרה סיכון לקרות התאונה. גם אם התובע החל בנסיעה פתאומית, היה על הנתבעת לוודא כי היא נוקטת בכל אמצעי הזהירות בטרם ביצעה עקיפה.

11. בנסיבות העניין, נחה דעתי כי התאונה אירעה שעה שרכבו של התובע עמד בצד הדרך במקום אסור, ושעה שהנתבעת עקפה את רכבו לפנות ימינה ליציאה מהחניון, בלא שנקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים, החל בנסיעתו. גרסה זו מתיישבת אף עם מיקום הפגיעה בכלי הרכב וסוג הפגיעה.

12. לאור האמור לעיל, סבורה אני כי האחריות לקרות התאונה רובצת בחלקים שווים על שני הצדדים. התובע התרשל בכך שהעמיד את רכבו במקום אסור והחל בנסיעה פתאומית, ואילו הנתבעת, בכך שביצעה עקיפה מבלי לנקוט בכל אמצעי הזהירות במקום כה צר כמו החניון.

13. לאור האמור לעיל, הנתבעות תשלמנה לתובע הסך של 425 ₪, ואילו הנתבעים שכנגד ישלמו לתובעות שכנגד הסך של 4,158 ₪.

14. נוכח התוצאה האמורה – איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק דיני.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

מיכל עמית-אניסמן - שופטת

002501/08תק 326 איריס יפת