ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אוזון נגד זוננשוילי זיו :

1


בתי המשפט

ב"מ לתביעות קטנות ראשון לציון

תק 002496/08

בפני:

כב' השופטת מ. עמית-אניסמן

תאריך:

27/05/2009

בעניין:

אוזון סלבה

התובעת

נ ג ד

זוננשוילי זיו איקה

הנתבע

פסק - דין

  1. לפניי תביעה על הסך של 4,000 ₪, אשר עניינה אירוע שהתרחש ביום 23.10.2008 בסניף מגה בבת ים.
  1. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע, שהינו הקב"ט של סופר מגה בבת ים, האשים את התובעת שלא בצדק בגניבת שתי גבינות. משכך, טוענת התובעת, נפתח כנגדה תיק במשטרה ולאחר חקירה נסגר התיק מחמת עילת סגירה של "לא נמצאה אשמה פלילית".
  1. התובעת טוענת, כי הנתבע האשים אותה האשמת שווא ונוכח פתיחת החקירה הפלילית כנגדה נגרמה לה עוגמת נפש גדולה ובושה מפני מכריה בסניף הסופר-מרקט אשר ראו אותה מואשמת בגניבה. לפיכך, תובעת התובעת פיצוי כספי על עוגמת נפש ופגיעה בשמה הטוב.
  1. מנגד, טוען הנתבע בכתב הגנתו, כי נתבקש על ידי עובד אחר בסניף הסופר לעקוב אחרי התובעת, שעה שהיא נחשדה בגניבה. לטענתו, הבחין בבירור כי התובעת לקחה גבינות מהמדף, הכניסה את הגבינות לשקית ואת השקית הכניסה לתיקה. הנתבע מוסיף וטוען, כי לאחר שיצאה מהסופר ניגש אליה וביקש לבדוק את תיקה ומצא שם את השקית עם הגבינות הגנובות. בנסיבות אלו, נתבקשה התובעת על ידי הנתבע לסור לחדר מנהל הסניף והוזמנה משטרה. הנתבע מוסיף וטוען, כי התייחס לתובעת במשך כל זמן השתלשלות העניינים בנימוס וזאת למרות איומיה של התובעת, כי תתבע אותו.
  1. לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. ואנמק.

יובהר, כי אין מקום לקבוע במסגרת תביעה זו, באם התובעת גנבה באם לאו, אלא אך לקבוע, באם מגיע לתובעת פיצוי מהנתבע בגין מעשיו.

ראשית, עדותו של הנתבע מהימנה עלי ומצאתי כי בנסיבות העניין היה בידיו חשד סביר לבדוק אפשרות של נטילת מוצרים שלא כדין על ידי התובעת. בנסיבות אלו, ביצע הנתבע את תפקידו נאמנה ולא חרג מגבולות סמכותו. עדותו של הנתבע נתמכת בעדותו של רוסלן קוטלר אשר ביסס את הטענה בדבר קיומו של חשד סביר כלפי התובעת וכן ביסס את הטענה בדבר התנהגות התובעת כלפי הנתבע.

שנית, התובעת היא זו שבחרה להזמין את המשטרה, למרות שיכלה לסיים את הפרשה בנועם ובדרכי שלום. בנסיבות אלו, אין לה אלא להלין על עצמה על כך שנדרשה לעבור חקירה במשטרה על השתלשלות האירועים.

שלישית, הנתבע פנה לתובעת מחוץ לכותלי הסופר ולא בנוכחות אנשים נוספים, ומשכך שמר על פרטיותה.

רביעית, גם אם הייתי מקבלת את טענת התובעת, כי התנהלותו של הנתבע מהווה לשון הרע, ולא היא, הרי שבנסיבות העניין קמה לנתבע הגנת תום הלב וזאת מכוח סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965, שעה שמוטלת על הנתבע חובה חוקית לפעול בדרך שבה פעל.

  1. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בתשלום הוצאות לנתבע בסך של 250 ₪ מהיום.

המזכירות תשלח פסק דיני זה לצדדים.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק דיני זה.

ניתן היום ד' בסיון, תשס"ט (27 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

מיכל עמית-אניסמן - שופטת

002496/08תק 326 איריס יפת