ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משרד התחבורה נגד פסק דין :

בעניין:
אבני דרך- א.מ. הנדסה אזרחית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רות ברק ואמוץ ויס

העותרת

- נ ג ד -

1. משרד התחבורה
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, עו"ד רם צביאלי
2. יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ
באמצעות עו"ד רונית ליבשין ועו"ד חן עמידור

המשיבים

פסק דין

לפני עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של משרד התחבורה (להלן: "משרד התחבורה" או "המשרד") לפסול את הצעת העותרת ושלא לפסול את הצעת משיבה 2 (להלן: "המשיבה" או "גדיש") למכרז 13/13 לבחירת חברות לעבודות פיקוח ויעוץ על פרויקטים תחבורתיים ביישובי המיעוטים ואחרים (להלן: "המכרז").

רקע עובדתי וטענות העותרת
1. העותרת הנה חברה המתמחה בשירותי ניהול, תיאום ופיקוח על פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית, לרבות תשתיות ופרויקטים תחבורתיים. העותרת הגישה את הצעתה למכרז, אשר כלל ביצוע של עבודות פיקוח, הכוללים שמירה על המסגרת התקציבית של פרויקטים תחבורתיים; מתן ייעוץ לגבי שינוי המסגרת התקציבית; מעקב אחר התקדמות הפרויקט התחבורתי בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לו ומסירת דיווחים למשרד התחב ורה. המכרז כלל ביצוע של עבודות פיקוח בשלושה אזורים: אזור א' (גליל צפוני ורמת הגולן); אזור ב' (גליל דרומי ומרכז הארץ) ואזור ג' (מדרום לקו אשקלון – מצפה שלם). מועד קבלת ההצעות למכרז נקבע ליום 23.2.14. נכון למועד פרסום המכרז, הייתה העותרת ספקית של חלק מהשירותים נשוא המכרז באזורים א' ו-ב', כקבלן משנה של גדיש. המשיבה, גדיש, הנה חברה העוסקת בתחום נשוא המכרז וספקית של חלק מהשירותים נשוא המכרז באזור א'. העותרת התמודדה על אזורים א' ו- ב' של המכרז.

2. בתאריך 16.7.14, כחמישה חודשים לאחר הגשת ההצעות, פנתה ועדת המכרזים של המשרד (להלן: "ועדת המכרזים" או "הוועדה") אל העותרת וביקשה ממנה הבהרות בעניין עמידתה במספר רב של תנאי סף של המכרז בנושאים מגוונים: (א) היקף כספי של עבודות התשתית הציבוריות שניהלה או שפיקחה עליהם העותרת במהלך שלוש שנים, כולל ההיקף הכספי של כל שנה בנפרד; (ב) קיומם של יחסי עובד-מעביד בין העותרת לבין כל אחד מהמהנדסים המועסקים על ידה, לפחות שנה אחת קודם למכרז; (ג) השכלתו, ניסיונו וכישוריו של ראש הצוות בתחומי ניהול ופיקוח על עבודות תשתית ציבוריות וקיומם של יחסי עובד-מעביד בין ראש הצוות לבין העותרת; (ד) השכלתם והכשרתם של צוות העובדים הנוסף של העותרת, הכולל לפחות ארבעה מהנדסים אזרחיים הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כאשר שניים מהם הם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בניהול ופיקוח על פרויקטים של עבודות תשתית ציבוריות; (ה) רשימת לקוחות, עבודות ושירותים שניתנו על ידי העותרת לצורך בחינת סוגיית ניגוד העניינים; (ו) פירוט הניסיון הנדרש להפעלת מערכות ממוחשבות; (ז) פרטים מלאים ומדויקים בדבר המבנה הארגוני של העותרת, בעלי תפקידים עיקריים בה, בעלי העניין בה, מבנה ההון שלה, ניהול עסקיה, ועוד.

3. במענה לשאלות ההבהרה שנשאלו על ידי ועדת המכרזים, ביום 23.7.14 מסרה העותרת את תשובותיה יחד עם מסמכים נוספים. ברם, חרף ההבהרות, ביום 3.9.14 קיבלה העותרת הודעה בדבר פסילת הצעתה ועל זכייתה של גדיש באזור א' למכרז. על פי פרוטוקול ועדת המכרזים שצורף להודעה, עמדה העותרת על פי הבהרותיה בתנאי הסף שנדרשו למעט שניים: העסקת שלושה מהנדסים ביחסי עובד-מעביד שנה קודם למועד ההצעה כאשר על פי דרישות המכרז נדרשו כאמור ארבעה מהנדסים ו ניסיון מצטבר של 76 חודשים לראש הצוות שהועסק על ידי העותרת, בעוד שעל פי דרישות המכרז נדרשו 84 חודשי ניסיון. משכך, נפסלה הצעת העותרת. ממועד קבלת ההודעה ולמשך כשבועיים, עיינה העותרת במסמכי ההצעה של המשיבה ועשתה בדק בית אצלה באשר לקיומם של תנאי הסף בגינם נפסלה הצעתה, עד שביום 22.9.14, היא פנתה אל המשרד בבקשה לאפשר לה להשלים מסמכים חסרים בהצעתה ואשר לא צורפו בטעות במסגרת תשובתה לשאלות ההבהרה. במסגרת פניה זו היא טענה, כי היא עומדת בכל תנאי הסף למכרז, כי החלטת הוועדה הנה מוטעית, וזאת בשל טעות שמקורה באי הבנה של מי שפעל בשם העותרת בעת היעדרותו של מנהלה מהארץ בעת הגשת ההצעה. לפיכך, ההבהרות לא כללו את כל פרטי ניסיונו של ראש הצוות ומשך ניסיונו, למרות שניסיונו האמיתי הנו של למעלה מ-84 חודשים (כנדרש בתנאי המכרז). לפיכך דרשה העותרת לתקן את טעויותיה על ידי החזרת הצעתה לדיון בוועדת המכרזים, אחרת תהיה זאת "עצימת עיניים" של הוועדה.

4. ללא קשר לטעויותיה של העותרת, היא טענה כי בכל מקרה דין הצעת גדיש להיפסל, וזאת בגין הגשת מסמך "משופץ" על ידה. העותרת טענה, כי גדיש צרפה להצעתה תמצית רישום המונפקת על ידי רשם החברות (להלן: "נסח"), אך היא "שיפצה" אותה כדי שהמידע האמור בה לא ישקף את האמת. בפועל, נכון למועד הגשת ההצעה על ידי גדיש, היא הייתה חברה "מפרת חוק", כמשמעות מונח זה בסעיף 362א' לחוק החברות, תשנ"ט-1999, היינו היה לה חוב בגין אי תשלום אגרה שנתית ו/או לא הגישה דו"חות שנתיים לרשם החברות. ברם, גדיש מחקה את רישום "הפרת החוק" מהנסח שהיא צרפה למכרז. להוכחת טענתה, העותרת צירפה שני מסמכים: נסח של גדיש מעודכן לתאריך 3.2.14 – אותו כללה גדיש בהצעתה למכרז ונסח של גדיש מעודכן לתאריך 25.2.14, ובו קיימת שורה בה כתוב: "מעמד חברה מפרה: חברה מפרת חוק".

5. הוועדה השיבה ביום 28.10.14 לפניית העותרת במכתב בו הודיעה שהיא דנה בטענותיה של העותרת בישיבתה מיום 20.10.14 (לאחר קבלת תגובת גדיש) ולאחר ששקלה את הטענות, החליטה לדחותן. למכתב צורף פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים שבה נדונה הבקשה ונדחתה ועיקריו הם: בהתייחס לטענת המצג הכוזב ("שיפוץ" המסמך), תנאי המכרז קבעו כי היעדר חובות לרשם החברות, מהווה תנאי להתקשרות עם המציע הזוכה בחוזה ולכן יש אך לבדוק אם הזוכה במכרז אינו מפר חוק רק לאחר הזכייה במכרז ועובר לחתימת החוזה עם המציעים הזוכים, ולא תנאי סף להשתתפות במכרז (סעיף 22 לתנאי המכרז). במקרה זה, נכון למועד הדיון בוועדת המכרזים, הציגה המשיבה נסח מעודכן מרשם החברות לפיו אין לה חובות לרשם החברות והיא איננה במעמד של חברה מפרת חוק. לכן על פניו, לא היה לפני הוועדה הפרה של תנאי המכרז. בהתייחס לאי עמידתה של העותרת בתנאי הסף להשתתפות ה במכרז, השיבה הוועדה כי העותרת הודתה כי היא לא הצליחה להוכיח את עמידתה בתנאי הסף להשתתפותה במכרז, אך אם יותר לה להוסיף פרטי פרויקטים ואישור רו"ח שלא פורטו במסגרת הצעתה המקורית, תעמוד היא בתנאי הסף. ברם, בשל עקרון סופיות ההצעות במכרז, שהנו מאבני היסוד של דיני המכרזים, אין לשנות או לתקן הצעה לאחר הגשתה. מה גם, חלקם של המסמכים שצורפו על ידי העותרת לאחר מעשה, סותרים מסמכים קודמים שהוגשו על ידה ונחתמו על ידי רואה החשבון שלה. לכן קבעה הוועדה כי מתן אפשרות כזו תהווה פגיעה בשוויון בין המציעים, תעכב את ההליך המכרזי שלא לצורך ואת מתן השירותים נשוא המכרז.

העותרת טוענת אפוא, שתי טענות: האחת בדבר פסילת מועמדותה ; והשנייה בדבר זכייתה של גדיש.

6. באשר לפסילת מועמדותה, טוענת העותרת לאי סבירות החלטת ועדת המכרזים. לטענתה, היא עומדת בתנאי המכרז, אלא שעקב טעות אנוש לא ציינה את מלוא הפרטים הנדרשים בהצעה למכרז, ויש לאפשר לה להבהיר את ההצעה, שכן מדובר בפגם טכני בלבד, במסמכים דקלרטיביים, הרלוונטיים למועד הקודם להגשת ההצעות. באשר לאי פסילת הצעת המשיבה טוענת העותרת, כי מסקנת ועדת המכרזים שגויה, שכן לשיטתה לא ניתן למחול על מעשה מרמה רק משום שהמסמך שצורף בפועל על ידי גדיש לא היה דרוש לצורך הוכחת תנאי הסף. מדובר בהפרת כללי טוהר המידות על ידי המשיבה. יתר על כן, לאחר שהוועדה פנתה אל רשם החברות לצורך קבלת סקירה אודות המשיבה, ביום 22.10.14 נתקבלה מרשם החברות התשובה, כי "בתאריך 3.2.14 החברה הייתה רשומה כמפרת חוק לכל דבר ועניין" וכי הכרזה זו ביחס למשיבה הוסרה רק בתאריך 24.4.14. ברם, תשובה זו מטעם רשם החברות לא עמדה בפני ועדת המכרזים בעת הדיון מיום 20.10.14 וממילא לא נשקלה על ידה. כמו כן, בתגובתה של המשיבה שהוגשה לוועדה, היא לא הכחישה את שיפוץ המסמך, אלא רק טענה שלא היה צורך בצירופו להצעתה. הגשת מסמך "משופץ" זה, טוענת העותרת, מחייבת פסילת ההצעה של המשיבה, שכן היא מהווה הטעיה של ועדת המכרזים, בהיותה כוללת נתונים כוזבים וממילא גם הפרה של חובת המציע לפעול בתום לב. לעניין זה, טוענת העותרת, אין משמעות לעובדה שמהסמך נמסר מבלי שהייתה דרישה למסירתו במכרז.

תשובות המשיבות
7. המשרד טען כי יש לדחות את העתירה הואיל וניתנה לעותרת הזדמנות נאותה ומספקת להשלים מסמכים חסרים אותה היא ניצלה בהגשת מסמכים שונים אל ועדת המכרזים. אלא, שהעותרת ביקשה להחזיר את הצעתה לדיון בוועדה משום טעות שנפלה אצלה ואצל אנשיה, ביחס לפרטים שנדרשה למסור במסגרת ההבהרות. ברם, בתנאי המכרז נקבע כי על המציע חלה האחריות לבדיקת הצעתו, לרבות המסמכים המצורפים לה וכי הצעה חסרה, עלולה לפסול את ההצעה. יתר על כן, גם משניתנה לעותרת הזדמנות, לפנים משורת הדין, להשלים מסמכים, היא לא ניצלה את ההזדמנות כראוי. ביחס לטענה, כי המשיבה "שיפצה" את תמצית הרישום, לא היה בידה לאשר את הטענה מהבחינה העובדתית או להכחישה, שכן היא לא נזקקה לבדוק אותה. מכל מקום, אין לטענה כל השלכה במישור המכרזי, שכן מסמך זה לא אמור היה להיות מצורף כלל להצעה, משום שתנאי הסף האמורים בחוברת המכרז אינם מציגים כל דרישה לצירוף תמצית רישום או נסח מרשם החברות להצעה. הסעיף היחיד בחוברת המכרז המתייחס להמצאת נסח מרשם החברות קובע, כי תנאי מוקדם להתקשרות עם הזוכה יהיה הצגת נסח בו לא מצוין כי החברה מפרת חוק. לשיטת המשרד, גם "חברה מפרת חוק" כמשמעותו בסעיף 362א לחוק החברות, הייתה רשאית להתמודד במכרז. רק בשלב ההתקשרות החוזית וכתנאי לה, על החברה הזוכה, ועליה בלבד, מוטלת חובה להמציא למשרד את נסח רשם החברות האמור.

8. המשיבה-גדיש טענה, כי הטענה לזיוף מסמך ("שיפוץ" בלשון העותרת) הנה טענה ריקה הנטענת ללא הוכחה או ראשית ראיה. לא בכדי נמנעה העותרת מלהביא את "חשדה" בדבר זיוף לבירור במשטרת ישראל. צרוף הנסח מרשם החברות כפי שהיה מצוי בידי המשיבה לא היווה חלק מתנאי הסף וצורף מכוחו של הרגל בהגשת מכרזים, שכן במכרזים אחרים נדרש צירוף נסח כאמור כאחד מתנאי הסף. לעומת זאת, מה לה לעותרת שתלין על המשיבה, שעה שהעותרת הגישה הצעה פגומה, חסרה ולא בהירה בלא פחות משבעה עניינים מהותיים. לפיכך, ה עותרת חסרת זכות עמידה לעתור לפסילת הצעתה של גדיש. העותרת גם השתהתה למעלה מחודשיים מיום שידעה על זכיית המשיבה במכרז, ועד למועד הגשת עתירתה, זכייתה של המשיבה כבר השתכללה לכדי חוזה מחייב.

דיון והכרעה
9. ראשית, יש לדחות את טענת העותרת כי החלטת הוועדה לפסול את הצעתה בשל אי עמידתה בתנאי סף (בכל הנוגע להשלמת מסמכים בפעם השנייה) איננה סבירה. במכתבה מיום 22.9.14 הוד תה ב"כ העותרת כי לא היה בידי העותרת להוכיח את עמידתה בתנאי הסף להשתתפות במכרז, אף לאחר הגשת הבהרות במענה לפניית ועדת המכרזים מיום 16.7.14. את מחדל העותרת נימקה ב"כ העותרת ב"טעויות של אנשי מרשתה". ברם, דרישותיה של העותרת, להזיז את גלגלי הזמן לאחור, ולהתעלם מהליך המכרז שהתקיים ומן ההכרזה על הזוכים בו מטעמים של "טעויות אנוש" כאלה ואחרות, וודאי בעניינים מהותיים כפי שפורטו לעיל, אינן סבירות ואין מקום להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים בעניין זה.

10. למעלה מן הצורך אציין כי בקשתה של העותרת להתיר לה להשלים בשנית את תנאי הסף למכרז, איננה בקשה לתקן פגם פרוצדוראלי גרידא כטענתה, אלא בקשה לתקן פגם מהותי. תכלית הגבלת המועדים על ידי ועדת המכרזים, הנה להשוות בין המתחרים במכרז, על ידי הצבת מועד זהה להגשת כל ההצעות על נספחיהן. מדובר בכלל שנועד ליצור שוויון בין כלל המתחרים. בקשת העותרת שלא תחול לגביה הגבלת המועדים היא למעשה בקשה שתופלה לטובה תוך יצירת חוסר שוויון במכרז לעומת המתמודדים האחרים. לכך אין כל הצדקה, ודאי מקום בו האחריות להגשת המסמכים כנדרש הוטלה על העותרת עצמה. לכן אין לעותרת להלין בעניין זה אלא על עצמה.

11. לא זאת כי אף זאת, ניתנה לעותרת ההזדמנות להשלים את הצעתה, בהתאם לסמכות ועדת המכרזים וללא חובה לעשות כן. ואולם, ההזדמנות שניתנה לעותרת לא נוצלה על ידה כראוי, משום שהגישה לוועדת המכרזים מסמכים בסבב שני שגם בהם נפלו "טעויות". בנסיבות אלה אין כל עילה להתערב בהחלטת ועדת המכרזים בדבר פסילת הצעת העותרת, שכן מדובר בהחלטה סבירה שאינה חורגת ממתחם שיקול הדעת של ה וועדה.

12. באשר לטענת העותרת כי המשיבה הגישה לוועדת המכרזים תמצית רישום מרשם החברות "משופצת" כך שהמידע, כנטען, בתמצית הרישום ולפיו המשיבה הנה "חברה מפרת חוק", לא הופיע בתמצית הרישום. אכן ישנן רגליים לסברת העותרת כי במקרה שבו מוגש לוועדת מכרזים מסמך מזויף, וגם במקרה שבו היה המסמך בלתי מהותי עבור מגישו באותו שלב, די בכך כדי לפסול את הצעת המציע, לא כל שכן את זכייתו. דבר מעין זה, פוסל את אמינותו ומהימנותו של המציע ומן הפן הנורמטיבי, יוצר פגם בכשרות ההצעה על פי כללי המנהל התקין המחייבים עמידה בעקרון טוהר המידות (ראו: ע"א 700/89 חברת החשמל נ' מליבו פ"ד מז (1) 667); עת"מ (ת"א) 1587/02 קבוצת השומרים שמירה ובטחון בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל (פורסם בנבו, 14/9/03); עת"מ (ת"א) 1377/03 י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 11.9.03)). ברם, העותרת לא עמדה בנטל הראיה הנדרש להוכחת טענתה.

13. הנה כי כן, העותרת לא הציגה לא לפני הוועדה ואף לא לפני בית המשפט, ראיה בעלת משקל להוכחת טענתה כי המסמך זויף. אכן, העותרת הגישה לתמיכת טענתה ובמצורף לעתירתה, נסח פרטי חברה מרשם החברות מעודכן לתאריך 3.2.14 ו נסח מעודכן לתאריך 25.2.14. מהשוואת שני נסחים אלה בקשה העותרת ללמד כי המשיבה זייפה את ה נסח מיום 3.2.14. ברם, מעיון והשוואת שני המסמכים עולה, כי המסמכים שונים בתכלית ואין המדובר ב"שיפוץ" כלל . למשל, בנסח מיום 3.2.14 נרשמו פרטים על חוב אגרות לשנת 2014 בסך 1,131 ₪ וכן נרשמה בו הערה: "סה"כ חוב אגרות 1,131 ₪". לעומת זאת, בנסח מיום 25.2.14 קיימת שורה בה כתוב: "מעמד חברה מפרה: חברה מפרת חוק" ובמקום אחר נרשם: "אין לחברה חובות אגרה שנתית". כמו כן, מעיון ב נסח מיום 25.2.14 עולה, כי בנוסף לרישום "חברה מפרת חוק", נמחק הרישום (המופיע ב נסח מיום 3.2.14) על חובות אגרה שנתית ונרשם, כי "אין לחברה חובות אגרה שנתית". משמעותו של דבר, כי מי ש"שיפץ" כנטען, את הנסח מיום 3.2.14, צריך היה להשמיט את השורה "מעמד חברה מפרה: חברה מפרת חוק" במלואה (שכן אין שורה חסרה ב נסח זה וה נסח רשום ברצף) ובנוסף היה עליו להוסיף מיוזמתו, את הסעיף המתייחס לחוב אגרות ולסכום החוב וכן את השורה המסכמת את סכום חוב האגרות. אפשרות זו אינה סבירה. אציין עוד, כי נקודה זו לגבי ההבדל שבין המסמכים, לא זכתה לכל התייחסות מצד העותרת. גם השאלה, כיצד ניתן למחוק באופן מלא את השורה "חברת מפרת חוק" נותרה ללא מענה, שכן, העותרת לא פנתה, למשל, למומחה שיחווה דעתו בעניין ואין בפני בית המשפט כל ראיה לכך שהדבר אכן אפשרי. לפיכך, שני המסמכים שהוגשו, כל אחד מהם בנפרד ושניהם יחד, אינם מהווים ראיה לטענת העותרת כי נסח 3.2.14 "שופץ".

14. קושי נוסף בעניין זה מונח לפתחה של העותרת בכך, שהיא טוענת להתקיימותה של עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר. העותרת לא הסבירה, איזה צורך היה למשיבה, "לשפץ" מסמך, שכלל לא הייתה צריכה להגישו מלכתחילה, כאחד מתנאי הסף למכרז. האפשרות הסבירה יותר היא, כי המשיבה קיבלה את הנסח מיום 3.2.14 מרשם החברות, גילתה על פי ה נסח כי יש לה חוב אגרות ופעלה לתשלום האגרה כך שב נסח מתאריך 25.2.14 נרשם כי אין לחברה חובות אגרה שנתית. בכל מקרה, אפשרות זו לא פחות מסתברת מהאפשרות השנייה הטעונה רמת הוכחה משמעותית, שהמשיבה זייפה את המסמך.

15. באשר לפניית ועדת המכרזים אל רשם החברות מיום 2.10.14. העתק מתוכן פנייתה של העותרת לרשם החברות לא הוצג לעיונו של בית המשפט, אלא הוצגה תשובת רשם החברות מיום 22.1.14, שנשלחה באמצעות דוא"ל (נספח ט"ז לעתירה). בתשובה זו נכתב, כי אין לרשם החברות אפשרות להפיק "נסח היסטורי". היינו לא היה באפשרות רשם החברות להפיק את הנסח כפי שהיה קיים נכון לתאריך 3.2.14. עם זאת צוין, כי נערכה "סקירה קצרה של התנהלות החברה" ממנה עולה בין היתר, כי ביום 8.9.13 הוכרזה המשיבה כחברה מפרת חוק בשל אי הגשת דו"ח שנתי עדכני. ביום 24.4.14 הגישה המשיבה דו"ח שנתי עדכני לשנת 2014 ובכך תיקנה את ההפרה בגינה הוכרזה כחברה מפרת חוק. בו ביום הסיר רשם החברות את ההכרזה על החברה כמפרת חוק. אכן נכון, כי בשולי מכתב זה נכתב כי: "מהאמור לעיל יוצא, כי בתאריך 3.2.14 החברה הייתה רשומה כמפרת חוק לכל דבר ועניין". ברם, מקום בו לא ניתן היה להפיק נסח היסטורי, לא ניתן לדעת אם ההפרה אכן נרשמה בפועל בנסח ולכן מדובר בהסקת מסקנות סובייקטיביות בלבד. משכך, לא היה מקום להסתמך על מסקנת רשם החברות ולראות בה כבעלת ערך ראייתי ראוי ומספיק בנסיבות המקרה (ראו והשוו: בג"צ 442/71 לנסקי נ' שר הפנים, פ"ד כו (2) 337 (1972); בג"צ 1971/07 שירקוב נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 15/11/12)). הוסף לכך שלא היה בידי רשם החברות לשלול את האפשרות כי הנסח שהופק ביום 3.2.14 לא כלל את הרישום בדבר היות החברה חברה מפרת חוק (מסיבות כאלה ואחרות). מטעמים אלה ברי, כי אין למכתבו של רשם החברות המשקל הראייתי הנדרש כדי להוכיח את טענת העותרת לזיוף הנסח מתאריך 3.2.14.

יוצא אפוא, כי העותרת לא הוכיחה ברמה הנדרשת, את טענתה בדבר זיוף מסמך על ידי המשיבה, המחייב את פסילתה מלהשתתף במכרז.

16. בשולי הדברים אציין, כי גם לוּ הייתה נפסלת זכייתה של המשיבה במכרז, לא הייתה העותרת רשאית לחזור ולהשתתף בו, שכן לא היה בפסילת המשיבה כדי לרפא את הפגמים בהצעת העותרת. נזכיר, כי העותרת לא עתרה לביטול המכרז, אלא ביקשה לבטל את החלטת ה וועדה בנוגע ל אי פסילת המשיבה ואת החזרת הצעת העותרת לדיון לפני הוועדה.

סופו של יום אפוא, העתירה נדחית והעותרת תשא בהוצאות כל אחד מהמשיב ים בסך של 50,000 ₪.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ה, 25 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משרד התחבורה
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: