ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זויה סזונוב נגד אליהו חברה לבטוח בע"מ :

בקשה מס' 19

בפני כבוד השופטת אילת דגן

המבקשת/תובעת
זויה סזונוב

נגד

המשיבה/נתבעת
אליהו חברה לבטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובעת להורות על מינוי מומחה שיקומי.

התובעת ילידת 03/07/1948 נפגעה בתאונת דרכים ביום 31/12/10. התובעת אובחנה כסובלת מטרשת נפוצה בגיל 60, עובר לתאונה.

פרופ' ירניצקי דוד מונה כמומחה בית משפט בתחום הנוירולוגי, בהתאם לחוות דעתו, בגין החמרה במצב התובעת יש ליחס לתאונה 15% נכות.

לטענת המבקשת, נוכח קביעת המומחה כי 15% מהנכות היא בעקבות התאונה וכי נגרמה החמרה במצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה יש להורות על מינוי מומחה שיקומי לקביעת נכותה בתחום השיקום ודרכי שיקומה. לפני התאונה התובעת לא הלכה עם הליכון ומשהוחמר מצבה הרפואי החלה ללכת עם הליכון. התובעת לא יכולה להתלבש או להתרחץ ללא עזרה, לא יכולה להכין אוכל ולא יכולה להוציא אוכל מהמקרר. כמו כן אינה יכולה לצאת מהבית מאחר ומתגוררת בקומה הרביעית והיא זקוקה לעזרה אינטנסיבית וצמודה בניידות – הכל תוצאה של ההחמרה עקב התאונה. שעות העזרה אותן מקבלת מהביטוח הלאומי אינן מספיקות למתן העזרה לה זקוקה התובעת.

הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה שיקומי, ראשית טוענת הנתבעת כי התובעת נוהגת בחוסר תום לב עם הגשת הבקשה למעלה מחודשיים לאחר הגשת חוות הדעת ולאחר שהצדדים הגישו תחשיבי נזק. לנתבעת השגות לגבי חוות הדעת של מומחה בית המשפט ואף ציינה בתחשיב כי ככל שהתיק לא יסתיים בפשרה מעוניינת לחקור אותו.

לגופו של עניין, אין למנות מומחה במקרה דנן, מצבה של התובעת הינו תולדה של מצבה עובר לתאונה ואין כל קשר בין מצבה הנוכחי לאירוע התאונה. התובעת הייתה מוגבלת מאד בתנועותיה ובהתנהלותה היום יומית קודם לתאונה נשוא התביעה, ואף נקבעה לה במל"ל דרגת אי כושר מלאה יציבה בשיעור 100% החל מיום 01/06/10.
התובעת נזקקה להסעות ועזרה בניידות עוד לפני התאונה בשל המחלה ממנה היא סובלת ועוד בשנת 2009 השתמשה בעזרים דוגמת מקל הליכה לצורך התנידותה. אין זה מן הנמנע כי המעבר לשימוש בהליכון להבדיל ממקל ההליכה הינו תולדה של החרפת מצבה הרפואי הכללי, וגילה המתקדם ואין לתלות את ההחרפה בתאונה.

לבקשה למינוי מומחה שיקומי לא צורף כל חומר המבסס אותה ושיש בו להעיד על צורך חדש של התובעת בעזרה ושיקום הנובע מהתאונה הנטענת להבדיל ממצבה מפאת מחלתה. גם מומחה בית המשפט מציין בחוות דעתו כי ב 2009 נמצאו בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי ממצאים חמורים יותר מהממצאים בתקופה שלאחר התאונה.

לחילופין, סבורה הנתבעת כי יש לדחות את הדיון בבקשה זו עד לאחר שמיעת הצעת בית המשפט ולאחר חקירת פרופ' ירינצקי על חוות דעתו.

לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה לבקשה בחוות הדעת ובתשובה לשאלות ההבהרה דין הבקשה להידחות בשלב זה.

סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") קובע: שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בעניין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה".ו

תקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן: "תקנות המומחים") נקבע: נפגע הטוען בכתב תביעתו לעניין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6 ב לחוק, או לעניין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו...".נ

עם זאת, אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. בדרך כלל, שילוב של נכויות מתחומי רפואה שונים מחייב מינוי מומחה שיקומי, וכפי שנקבע, בפסה"ד בעניין כובחי אבו רואין נ' קרנית (לא פורסם): "כשניתן לעמוד על טיב, כל נכות וכשניתן לתחום את גילויה הפונקציונאליים והטיפולים מבלי שפעולה זו של תחימה וגילוי תעורפל עקב ריבוי הנכויות, אין צורך במומחה שיקומי. אחרי הכל מומחה שיקומי יודע בכל תחום פחות משיודע המומחה לאותו תחום. כך שנקודת התפר בין הגילויים החיצוניים הפונקציונאליים או הטיפוליים של הנכויות השונות יוצרות חפיפה, ערפול ואי בהירות, רק כשקשה או כאשר אי אפשר לעמוד על מכלול תפקודו של הנפגע או של הטיפול בו, רק אז יש צורך במינוי מומחה שיקומי...".

ראו גם קביעת כבוד השופט א. ריבלין ברע"א 5337/04 כלל חב' לביטוח נ. עומר ועקנין, (מיום 2.2.05) " אכן צודקות המבקשות בטענתן כי אין למנות מומחה בתחום השיקום כעניין שבשגרה, וכי הפרקטיקה המקובלת והנהוגה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תוכרע רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי ' הרגיל'"
ובדומה בספרו, תאונות הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, עמ' 679-678 (מהדורה רביעית, 2012): "הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום והמועד הרצוי למינויו מחייבים בחינה מיוחדת. ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. ... במקרים הרגילים אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה. הפרקטיקה המקובלת והראויה היא שהשאלה אם למנות מומחה שיקומי, במקרים הרגילים, תחתך רק לאחר חקירתו של המומחה הרפואי 'הרגיל', אם אומנם נתבקש הוא לחקירה".

במקרה דנן, נקבעה לתובעת נכות בשיעור 15% בתחום הנוירולוגי בלבד. אין המדובר בעירוב מספר נכויות בתחומים רפואיים שונים, אלא בתחום רפואי אחד בו יוכל המומחה הנוירולוגי, להביע עמדתו בדבר הצרכים השיקומיים של התובעת ביחס להחמרה במצב המיוחסת לתאונה, ואין מקום למנות מומחה שיקומי בטרם נחקר המומחה בתחום הנוירולוגי ובטרם נשמעה עדות התובעת.

ככל שיעלה צורך במינוי מומחה שיקומי, הרי שניתן יהיה למנותו במועד מאוחר יותר. על כן, הבקשה למינוי מומחה שיקומי בשלב זה נדחית. בהתאם, יגישו הצדדים הודעה משותפת עד 01/01/15 האם ברצונם לחקור את המומחה או לקבל הצעה על בסיס תחשיבי הנזק שהוגשו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ה, 11 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זויה סזונוב
נתבע: אליהו חברה לבטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: