ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גורה זאב נגד בנק הפועלים בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 7166/14

לפני: כבוד השופטת א' חיות

המבקשים:
1. גורה זאב

2. רומטק מימון בע"מ

3. הדס גורה

נ ג ד

המשיבים:
1. בנק הפועלים בע"מ

2. עדינה גרינברג - שמאית מקרקעין

3. און שפיצר - שמאי מקרקעין

4. גרינברג אולפינר שלף – שמאות מקרקעין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.09.2014 בת.א. 2221/05 שניתנה על ידי כבוד השופט יהודה פרגו

בשם המבקשים: עו"ד שאול קוטלר

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' פרגו) בת"א 2221/05 מיום 15.9.2014 בה נקבע המועד לחישוב קרות הנזק הנתבע על ידי המבקשים בתביעתם.

1. המבקשת 2 (להלן: רומטק) היא חברה בע"מ בבעלותם של המבקשים 1 ו- 3. במהלך שנת 1998 התקשרה רומטק בהסכם עם חברת צמנטכל ב. קוטיק בע"מ (להלן: צמנטכל) לפיו רומטק תשקיע כספים בפרויקט בנייה של צמנטכל בחיפה (להלן: הפרויקט) תמורת 30% מהרווחים שיתקבלו מהפרויקט. הפרויקט מומן ולווה על ידי המשיב 1 (להלן: בנק הפועלים או הבנק) וכל הזכויות בו שועבדו לטובת החזר ההלוואה שנתן לצמנטכל לצורך מימונו. בהתאם להסכם בין רומטק לצמנטכל העבירה רומטק כספים מאשראי שהעמיד לה בנק הפועלים לחשבון הליווי הסגור של הפרויקט שהתנהל בבנק (להלן: חשבון הליווי). בשנת 2004 נפתח נגד צמנטכל הליך פירוק והמבקשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי נגד הבנק ונגד המשיבים 4-2 שפיקחו על הפרויקט, בטענה כי הפרו את חובות האמון שלהם בכך שאישרו לצמנטכל למשוך מחשבון הליווי כספים שלא הייתה זכאית להם לצורך כיסוי חובותיה. לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מומחים מטעמם בנושא הורה בית המשפט המחוזי על מינוי של מומחה מטעמו (להלן: המומחה) וזה חיווה דעתו כי צמנטכל משכה מחשבון הליווי כספים שלא הייתה זכאית להם בסך של 4,779,642 ש"ח (להלן: המשיכה העודפת). ביני לביני, מכר המפרק של צמנטכל את כלל הזכויות בפרויקט ובעקבות זאת טען בנק הפועלים כי התמורה שהתקבלה ממכירת הפרויקט אינה מכסה את חובה המובטח של צמנטכל לבנק, וכפועל יוצא גם אם תתקבל התביעה וכל כספי המשיכה העודפת הנטענת יוחזרו לקופת הפירוק עדיין לא יהיו זכאים המבקשים, כנושים בלתי מובטחים, לתשלום כלשהו. בית המשפט המחוזי הורה למומחה לערוך חוות דעת משלימה לבדיקת טענה זו, ובתגובה הפנה המומחה לבית המשפט המחוזי מספר שאלות ובהן: מהו המועד על פיו יש לבחון את שווי הפרוייקט וגובה חובה של צמנטכל לבנק – האם ביום מכירת הפרויקט על ידי המפרק בשנת 2012 או שמא בהתאם לערכם ביום תחילת הליך הפירוק, דהיינו בשנת 2004.

2. בהחלטתו מיום 15.9.2014 הורה בית המשפט המחוזי למומחה לחשב את שווי הפרויקט ביחס לגובה חובה של צמנטכל לבנק בהתאם לערכם ביום מכירת הפרויקט על ידי המפרק, דהיינו בשנת 2012. זאת מן הטעם שההסכם בין רומטק לצמנטכל אינו מקנה לרומטק זכויות קנייניות בפרויקט אלא רק זכות שיורית לקבל אחוז מהרווחים שיוותרו ממכירת הפרויקט לאחר סילוק כל חובותיה של צמנטכל לבנק. לפיכך, כך נפסק, המועד בו נולדה הזכות שלטענת המבקשים ניזוקה כתוצאה מהתרשלותו של הבנק הוא יום מכירת הפרויקט על ידי המפרק ומכאן שזה גם המועד בו יש לערוך את תחשיב הנזק הנטען על ידם.

3. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי יש לאמוד את נזקיהם הנטענים בהתאם לשווי הפרויקט וגובה חובה של צמנטכל לבנק ביום מכירת הפרויקט. לגישתם, הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמשיכה העודפת מחשבון הליווי התגבשו עם סיום הפרויקט בסוף שנת 2003 ולכל המאוחר במועד הגשת התביעה בשנת 2005. בהקשר זה טוענים המבקשים כי עיקרון יסוד הוא בדיני הנזיקין כי יש להשיב את הניזוק למצב בו היה לפני מעשה העוולה ומכאן שאין מקום לאמוד את נזקיו על פי מצבו שנים רבות לאחר הגשת התביעה. על כן טוענים המבקשים כי מאחר והסעד המבוקש על ידם במסגרת התביעה הוא השבתם למצב בו היו לפני המשיכה העודפת מחשבון הליווי בשנת 2003, לא היה מקום לאמוד את נזקיהם בהתאם לשווי הפרויקט וגובה חובותיה של צמנטכל לבנק שנים רבות לאחר מכן, במועד בו נמכר הפרויקט על ידי המפרק. עוד נטען, כי בזמן שחלף מאז סיום הפרויקט ועד למכירתו על ידי המפרק הלך שוויו של הפרויקט ופחת ואילו חובותיה של צמנטכל לבנק הלכו וטפחו. לפיכך, אומדן נזקי המבקשים במועד מכירת הפרויקט משמעותו כי על המבקשים לשאת בתוצאות העיכוב במכירתו על אף שעיכוב זה לא היה תלוי בהם ונבע כתוצאה מהתנהלותם של הבנק והמפרק אשר פעלו משיקולים שאינם מעניינם של המבקשים.

5. דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתגובה.

החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 15.9.2014 עוסקת בפן אחד של התביעה שהגישו המבקשים, המועד בו התגבשו נזקיהם הנטענים, וזאת לצורך הכרעה בטענת הבנק כי התביעה שהגישו המבקשים התייתרה ואין להמשיך ולבררה. ממילא, אין בהחלטה זו משום הכרעה בשאלת האחריות או הכרעה בטענת הבנק כי התביעה התייתרה. משכך, החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה מסיימת את ההליך. לגבי החלטות מסוג זה נפסק לא אחת כי הרשות לערער עליהן תינתן רק במקרים יוצאי דופן בהם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, וככלל על בעלי הדין להעלות את מכלול טענותיהם במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי שיינתן בתביעה (ראו, רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל (17.8.2006); רע"א 7901/12 כהן נ' אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ (17.1.2013); סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). המבקשים לא טענו וממילא לא הוכיחו, כי מתקיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים המצדיקים מתן רשות ערעור, ועיון בהחלטתו של בית המשפט קמא מעלה שאין מדובר באחד המקרים יוצאי הדופן בהם תינתן רשות ערעור, כאמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית, כל טענות המבקשים שמורות להם. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ב בכסלו התשע"ה (‏14.12.2014).

ת


מעורבים
תובע: גורה זאב
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: