ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לונטין קורמוס נגד בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא :

החלטה בתיק בג"ץ 6603/03

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' א' לוי

העותר:
לונטין קורמוס

נ ג ד

המשיבים:
1. בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא
כדין

2. שר הפנים

3. שר המשפטים

4. משרד הפנים

5. משטרת ישראל (משטרת ההגירה)

6. שירות בתי הסוהר

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותר:
עו"ד יובל מור-מוסלי

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העותר, אזרח רומני, נעצר ביום 13.7.03 על-ידי משטרת ההגירה והוא מוחזק מאז במשמורת. לטענתו, בקשה לשחרור בערובה, שהגיש לבית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (המשיב 1, להלן: בית-הדין), לא נדונה עד כה. העותר מלין על כי בית-הדין חסר את כוח-האדם הנחוץ למילוי תפקידו וכי אינו ערוך לביצוע ביקורת יעילה על מעצר אזרחים זרים. בעתירתו מבקש העותר, לבד מקידום הטיפול בעניינו הפרטני, כי בית-משפט זה יוציא מלפניו צווים על-תנאי, המורים לממשלה להגדיל את מצבת כוח-האדם של בית-הדין וכי עצורים יובאו בפני בית-הדין מייד עם מעצרם, וכן מבקש הוא מתן צווי-ביניים, המורים לממשלה להימנע מהמשך ביצוע מדיניותה בכל הנוגע להרחקת זרים מישראל עד אשר יימצאו לבית-הדין הכלים לפיקוח נאות על יישומה של מדיניות זו.

לא נוכל להיענות לעתירה זו. שכן, הערכאה המתאימה לדיון בהחלטות של רשות מרשויות המדינה – ובכלל זה של בית-הדין – בענייני משמורת שעל-פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, הינה בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. ראו סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. אעיר, כי ממילא, אף בלא פנייה מוקדמת לבית-הדין, רשאי היה העותר להביא עניינו בפני בית-המשפט המחוזי כאמור.

אשר-על-כן, לנוכח קיומו של סעד חלופי זה, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, כ"א בתמוז תשס"ג (21.7.03).

ט


מעורבים
תובע: לונטין קורמוס
נתבע: בית-הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא
שופט :
עורכי דין: