ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת "מרום גינוסר" בע"מ נגד אפרים קובי ו -14 אחרים :

החלטה בתיק עע"ם 5808/03

בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשים:
1. חברת "מרום גינוסר" בע"מ

2. רון הברט

נ ג ד

המשיבים:
1. אפרים קובי ו -14 אחרים

2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון

3. הועדה המקומית לתכנון ובניה - טבריה

בקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשת 1: עו"ד משה בלטר ועו"ד טלי ענבר
בשם המבקש 2: עו"ד רון הברט
בשם המשיבים 1: עו"ד ירון בן דוד
בשם המשיבה 2: עו"ד ערן אטינגר
בשם המשיבה 3: עו"ד רני גורלי

בבית המשפט העליון

החלטה

מבוא

1. במסגרת הערעור שהגישו המבקשים על פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כבוד סגן-הנשיא א' אמינוף) מיום 25.5.03, הוגשה הבקשה הנוכחית להורות על עיכוב ביצועו של פסק-הדין, אשר לפיו נאסרו המשך עבודות הבנייה על-ידי המבקשים ואכלוס הבניין בגוש 15001 חלקה 7 בטבריה (להלן: החלקה או הבניין), על-ידי רוכשי הדירות.

הרקע

2. ענייננו בבניין, אשר נבנה בהתאם לתכנית ג/11704, אשר אושרה על-ידי מוסדות התכנון, על-פי היתר בניה תקף שהוצא מכוחה (להלן: התכנית). המשיבים עתרו כנגד התכנית מכוחה נבנה הבניין לבית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת. עתירותיהם התקבלו בחלקן, אולם עבודות הבנייה לא הופסקו. לאחר גלגולים שונים, הגיעה המחלוקת לועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה.

3. ביום 7.8.02, החליטה ועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית), כי התכנית ועבודות הבנייה שבוצעו מכוחה בבניין היא תכנית פסולה וחריגה באופן יוצא דופן, ולכן הורתה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז צפון (להלן: הוועדה המחוזית) לשנות את התכנית, כך שצפיפות הדיור תקטן. עוד הורתה המועצה הארצית לוועדה המחוזית לבחון בשנית את קווי הבניין בקומת החנייה, היוצרים מעין חומה כלפי בתי המשיבים וקרבתם אליהם, וכן לקיים הליך לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק), אשר אליו יוזמנו בעלי העניין על-פי סעיף 106(ב) לחוק.

4. המועצה הארצית החזירה את הדיון בתכנית לוועדה המחוזית. ביום 20.1.03 חזרה ואישרה הוועדה המחוזית את התכנית ולא צייתה להוראות המפורשות של המועצה הארצית, במיוחד ככל שהדבר נגע להוראות צמצום צפיפות הדיור.

5. בעקבות האמור, הגישו המשיבים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, לפיה נתבקש בית-המשפט לבטל את החלטת הוועדה המחוזית מיום 20.1.03 ולהורות לוועדה המחוזית לשנות את התכנית בהתאם להוראות המועצה הארצית. כמו-כן, נתבקש בית-המשפט, בין היתר, ליתן צו מניעה האוסר את המשך עבודות הבנייה ואכלוס הבניין עד לשינוי התכנית. המשיבים סמכו עתירתם על הטענה, כי הוועדה המחוזית לא פעלה על-פי החלטת ועדת הערר, ומשכך דינה להתבטל.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

6. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את טענת המבקשים, לפיה המשיבים לא מיצו את ההליכים בטרם הגישו את העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, שכן לפי סעיף 58(ב) לחוק, כאשר הוועדה המחוזית לא קיימה את הוראות המועצה הארצית, רשאית המועצה הארצית להורות על ביצועה על-ידי אדם ששר הפנים ימנה לכך. יחד עם זאת, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים, כי למען הצדק ועל-מנת למנוע יצירת עבודות נוספות בבניין, יש לאסור את המשך עבודות הבנייה ואכלוס הבניין, תוך חיוב כל אחד מן המשיבים להמציא ערבות עצמית בסך 50,000 ש"ח לפיצוי כל נזק שייגרם על-ידי צו המניעה, באם תידחה התביעה. כמו-כן, התיר בית-המשפט לעניינים מנהליים למשיבים לפצל סעדים על-מנת שיוכלו לתבוע את הנזקים שנגרמו להם בשל פעולות ומחדלי המבקשים.

7. על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, הוגש ערעור, ועיקר הטענות שבו מתמקדות בתוקפו של צו המניעה הזמני לאור הפגמים הקיימים, לטענת המבקשים, בכתב הערבות שניתן כתנאי למתן צו המניעה הזמני. עוד טוענים המבקשים לאפשרות מתן פיצוי כספי למשיבים כחלופה למניעת הפסקת עבודות הבנייה ואכלוס הבניין. את בקשתם לעיכוב הביצוע סומכים המבקשים על שתיים: ראשית, המבקשים טוענים, כי סיכוייהם להצליח בערעור טובים. שנית, לטענת המבקשים, אם בקשתם לעיכוב הביצוע תידחה, ייגרם הן להם והן לרוכשי הדירות נזק בלתי הפיך כתוצאה מהתמוטטות כלכלית של המבקשים וכך יתייתר הצורך בשמיעת הערעור.

דיון

8. לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

9. הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש.

10. באשר לעניינם של המבקשים - מבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי כי סיכויי הערעור מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למבקשים בהפסקת עבודות הבנייה בשלב זה לקראת סיום הבניין, אם לא יעוכב פסק-הדין, לבין הנזק שייגרם למשיבים אם יעוכב פסק-הדין וייפסקו עבודות הבנייה, ידם של המבקשים על העליונה, אולם באופן חלקי. שכן, הבניין מצוי בשלבי סיום, לאחר מכירת חמישים ושש דירות בו ונראה, כי הנזק הכלכלי העלול להיגרם למבקשים עם הפסקת עבודות הבנייה, בשלב זה, ניתן להטבה על-ידי פיצוי כספי למשיבים. יחד עם זאת שוכנעתי, כי אף עם סיום עבודות הבנייה, אין מקום להתחיל באכלוס רוכשי הדירות ותפיסת החזקה על-ידם בבניין, עד למתן החלטה על-ידי המועצה הארצית, בהתאם להוראות סעיף 58(ב) לחוק.

11. בנסיבות העניין, המשך השלמת עבודות הבנייה בבניין, תוך הימנעות מאכלוס רוכשי הדירות ותפיסת חזקה על-ידם עד למתן החלטת המועצה הארצית, מאזנת כראוי בין האינטרס של המבקשים, כי הליכי הבנייה יושלמו ללא עיכובים לבין האינטרס של המשיבים להגנה על קניינם.

מכאן החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, במובן זה, שיימשכו עבודות הבנייה בתוך הבניין, אולם לא יחל הליך אכלוס רוכשי הדירות ותפיסת החזקה על-ידם עד למתן החלטה על-ידי המועצה הארצית, כאמור.

ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ג (20.7.03).


מעורבים
תובע: חברת "מרום גינוסר" בע"מ
נתבע: אפרים קובי ו -14 אחרים
שופט :
עורכי דין: