ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה כהן נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק ע"פ 2122/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

בפני: כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופטת א' חיות

המערער:
משה כהן

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים מיום 3.2.03 בע"פ 3164/02 שניתן על ידי כבוד השופט
ב' אוקון

תאריך הישיבה:
כ"א בתמוז תשס"ג
(21/7/03)

בשם המערער:
עו"ד ניסים בלאס

בשם המשיבה:
עו"ד שרית טובבין

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1. זהו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער בגין עבירת הצתה בה הורשע על פי הודייתו. המערער החליט לנקום במתלונן על אשר מסר נגדו במשטרה עדות מפלילה בעבירת הונאה. על מנת לממש את נקמתו נטל המערער בקבוק המכיל חומר דליק והצית את רכבו של המתלונן שחנה אותה עת בסמוך למקום מגוריו. עקב ההצתה נגרם לרכב נזק כבד.

2. בית המשפט המחוזי בחן לפרטיהן את מכלול נסיבות המקרה והעריכן לקולא ולחומרה. הוא שקל את חומרתו של מעשה ההצתה אל מול נסיבות אישיות מקלות המיוחדות למערער, ובכללן את מצבו המנטלי והחרטה אותה הביע, וראה לגזור עליו עונש מאסר בפועל של 10 חודשים וכן מאסר על תנאי.

3. המערער השיג בפנינו על חומרת עונשו. בא כוחו הדגיש את מאפייני אישיותו הגבולית, את גילו הצעיר בעת המעשה ואת החרטה אותה הביע. הוא טען כי מאסר בפועל עלול להסב לו נזק כבד לאור מגבלותיו האישיות ולדרדרו לפשיעה ולקטוע את סיכוייו לשיקום. הוא ביקש להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער במאסר בעבודות שירות.

באת כוח המדינה בקשה להשאיר את העונש שנגזר בעינו, משהוא מאזן, לדעתה, את שיקולי החומרה והקולא, בדרך ראויה. היא הצביעה על קיום הרשעה קודמת כנגד המערער בעבירות רכב (שבל"ר, נטישה ונהיגה בלא רשיון) מיוני 2001, ועל כך כי המערער הפר תנאי מעצר בית בעת שהתנהל ההליך הפלילי בתיק זה. מכל אלה בקשה להסיק כי מדובר בצעיר הפועל בקו עברייני וכי עונש המאסר בפועל הינו אמצעי הרתעה הולם לגביו.

נציגת שירות המבחן חזרה בפנינו על המלצת שירות המבחן להקל בעונשו של המערער על דרך המרת עונש המאסר בפועל לעונש מאסר בעבודות שירות והציעה להטיל עליו פיקוח מבחן לשנה וחצי. הטעם העיקרי להמלצה זו נעוץ באישיותו הגבולית של המערער ובחשש כי חולשת אופיו עלולה להעמידו בסכנת ניצול לרעה בכלא ולהעמיק את דפוסי התנהגותו העבריינית.

4. לפנינו מקרה קשה להכרעה. עבירת הצתת הרכב בה הורשע המערער היא חמורה והעובר אותה צפוי לעונש חמור. עבירה זו כורכת עמה לא רק נזק כבד לרכוש אלא גם סיכון ישיר ומיידי לשלומם של בני אדם ולחייהם. קו חומרה מיוחד נילווה לעבירה גם על רקע נסיבות ההצתה במקרה זה – מעשה נקמה במתלונן על אשר מסר עדות במסגרת חקירה משטרתית, מעשה שיש בו משום פגיעה חמורה בהליך אכיפת החוק. העבירה הקודמת בה הורשע המערער, כמו גם הפרת תנאי מעצר הבית על ידו, מוסיפים גם הם מימד של חומרה לנסיבות שיש לשוקלן בעניינו.

עם כל זאת, ולאחר התלבטות קשה, באנו לידי מסקנה כי באיזון כולל של כל הנתונים, יש לתת משקל מיוחד ומכריע לנסיבותיו האישיות של המערער במקרה זה, ולהתחשב בהמלצת שירות המבחן להימנע מלשולחו לבית האסורים. המלצה זו מושתתת על קיום סיכויי שיקום מן הצד האחד ועל חשש לגורלו של המערער בכלא, שמקורו בקשיי אישיותו והסיכונים להם הוא צפוי עקב כך. בעשותנו כך, אנו מודעים לעובדה כי אנו חורגים ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מסוג אלה שעבר המערער וזאת מתוך התחשבות מיוחדת בנסיבותיו האישיות ומתוך תקוה כי יעלה על מסלול שיקומי, ובעזרת שירות המבחן יפנה לדרך חיים קונסטרוקטיבית.

לאור זאת, החלטנו לקבל את הערעור על חומרת העונש ולהקל בו באופן שבמקום עונש המאסר בפועל שנגזר, יוטל על המערער מאסר לששה חודשים שירוצה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודת שירות. כן יוטל על המערער צו מבחן לשנה וחצי בתוקף מהיום. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

לאחר קבלת חוות דעת הממונה נשלים את פסק דיננו בהתאם.

ניתן היום, כ"א בתמוז תשס"ג (21.7.03).

ש ו פ פ ט ת


מעורבים
תובע: משה כהן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: