ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיתי עדני נגד בטוח לאומי-סניף :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו

בל 004917/08

בפני:

כבוד השופט אילן איטח

26/05/2009

ע"י ב"כ עו"ד

גלעד משה

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

רנה הירש

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.8.08 אשר קבעה למערער 20% נכות.

מסגרת הדיון

2. ואלה העובדות הרלוונטיות לעניננו:

2.1. המערער, יליד שנת 1957, עובד בתברואה באחת הרשויות המקומיות בתור מנהל אזור. ביום 29.7.04 ארע לתובע אוטם לבבי אשר הוכר כפגיעה בעבודה.

2.2. ועדה מדרג ראשון קבעה למערער בהחלטתה מיום 9.12.07 15% נכות שהם 25% נכות לפי סעיף 9 (1) (ג) - שענינו דרגתו התפקודית של הלב לאחר אוטם לתקופה שלאחר ששת החודשים הראשונים, לפי סעיף קטן (II) – שענינו "מסוגל לעבודה שאיננה דורשת מאמץ גופני מיוחד (דרגה תפקודית ראשונה)". מדרגת הנכות ניכה הדרג הראשון 'מצב קודם' בשיעור של 10%. כמו כן החליט הדרג הראשון, על יסוד המלצת ועדת הרשות, שלא להפעיל את תקנה 15.

2.3. ביום 6.1.08 ערער המערער על החלטת הדרג הראשון בפני הועדה הרפואית לעררים. בפני הועדה הרפואית לעררים הוצגו מטעם המערער חוות דעת של פרופ' קפלנסקי ולפיהן דרגת תפקוד הלב מתאימה לסעיף קטן (III) – "קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת קלה, אין הפרעות בקצב (דרגה תפקודית שניה)".

2.4. ביום 13.5.08 דנה הועדה הרפואית לעררים ובדקה את המערער. הועדה קבעה כי יש לבטל ניכוי מצב קודם. טרם סיכום ביקשה הועדה לעיין בדו"ח הארגומטריה עליו הסתמך פרופ' קפלנסקי וכן לבצע דו"ח תפקודי ריאות.

2.5. ביום 5.8.08 התכנסה הועדה הרפואית לעררים בשנית. בפרק 'סיכום ומסקנות' קובעת הועדה כך:

"...לדעת הועדה קיימות מגבלת תפקודית אשר נובעת מקוצר נשימה שסיבתו מוערכת – הפרעה בתפקוד דיאסטולי של חדר שמאל ושל מחלת הריאה. הועדה אינה מסכימה עם דרגת הנכות אשר מוצעת לפי דעתו של פרופ' קפלינסקי שכן לדעת הועדה לא משקפת את מצבו התפקודי של הנפגע וכאמור לא מקבלת את מסקנותיו של פרופ' קפלינסקי נכותו הכוללת של הנפגע בגין קוצר נשימה הנאמדים היום 25% ע"פ סעיף 9(1)דII מסוגל לעבודה אשר אינה דורשת מאמץ גופני מיוחד. וזה אכן מצבו של הנפגע + אך היות ולנכות זו תורמת גם מחלה ריאתית אשר אינה קשורה לתאונת העבודה הועדה מנכה 5% ע"פ סעיף מותאם (בהיעדר סעיף מתאים) ע"פ 8(1)-א-ב 5%. נכותו היום 20%...."

3. ביום 11.9.08 הגיש המערער ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים. נימוקיו הוגשו ביום 19.1.09. ביום 28.1.09 התקיים דיון בפני כב' הרשמת ויסמן. בהמשך לדיון השלים המערער ביום 12.3.09 את טיעוניו לענין תקנה 15. ביום 6.5.09 השיב להם המשיב, וביום 17.5.09 הגיב המערער.

הכרעה

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור כי דין הערעור להתקבל בחלקו כמפורט להלן. ואלה טעמיי בתמצית:

5. העדר דו"ח הארגומטריה

5.1. בישיבתה מיום 13.5.08 ביקשה הועדה לעיין בדו"ח הארגומטריה עליו הסתמך פרופ' קפלנסקי בחוות דעותיו. בישיבה מיום 5.8.08 מציינת הועדה שלא הוצג הדו"ח אלא רק תרשים א.ק.ג.

5.2. טוען המערער ובצדק כי הועדה לא נימקה מדוע הדו"ח שנדרש קודם אינו נחוץ עוד, ומדוע אין לעמוד על המצאתו. זאת במיוחד משהועדה מציינת כי בתרשים לא צויינה סיבת הפסקת המאמץ והועדה נדרשה להערכה לגבי סיבת ההפסקה.

5.3. לפיכך, על הועדה לשקול מחדש האם נדרש הדו"ח, וככל שתגיע למסקנה שאינו נדרש תסביר מדוע.

6. התייחסות לחוות הדעת מומחה מטעם המערער

6.1. צודק המערער כי מחד נמצא ממצא של קוצר נשימה שמקורו לפחות ברובו (לשיטת הועדה) בהפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל, ומאידך הועדה לא נימקה מדוע אין ליישם במקרה של המערער את סעיף קטן (III) אשר הומלץ ע"י פרופ' קפלנסקי.

6.2. העדר ההנמקה בולט נוכח האמור בסעיף א' לחוות הדעת המשלימה של פרופ' קפלנסקי מיום 27.1.08. כלל הוא שעל הועדה לנמק את דחיית חוות דעת מומחה מטעם המבוטח, ולא להסתפק ב'דחיית מסקנותיה'.

6.3. במאמר מוסגר אציין כי מפרוטוקול הועדה כלל לא ברור כי חוות דעת המשלימה עמדה בפני הועדה, שכן היא לא פורטה ברשימת המסמכים.

6.4. אשר על כן, הועדה תתייחס לאמור בסעיף א' לחוות הדעת המשלימה של פרופ' קפלנסקי מיום 27.1.08 ותשקול בשנית מהו הסעיף המתאים לתפקוד הלב של המערער (מתוך סעיף 9 (1) (ג) לרשימת הליקויים) – סעיף קטן (II) המתאים לדרגה תפקודית ראשונה או סעיף קטן (III) המתאים לדרגה תפקודית שניה. הועדה תנמק מדוע נבחר הסעיף האחד ונדחה הסעיף האחר. במסגרת נימוקיה תבהיר הועדה כיצד מתיישבים הממצאים שנמצאו: איוושה סיסטולית, צפצופים וחרחורים שאיפתיים ונשיפתיים על פני שתי הריאות עם ממצא של 'מסוגל לחזור לעבודתו'.

7. 'ניכוי מצב קודם' / 'קשר סיבתי חלקי'

7.1. למעשה, הועדה לא ניכתה 'מצב קודם', אלא קבעה קשר סיבתי חלקי בין תפקוד הלב של המערער לבין התאונה. מהחלטת הועדה עולה כי לכאורה תפקודו הלבבי של המערער נובע 20% מתאונת העבודה ו- 5% ממחלה ריאתית. ענין זה הוא רפואי בעיקרו ומסור לשיקול דעתה של הועדה.

7.2. יחד עם זאת, צודק המערער בשלוש מטענותיו:

א) הראשונה - מהחלטת הועדה לא ברור באופן מספק האם בעיית התפקוד מיוחסת לתפקוד הכללי של המערער או שמא לתפקוד הלבבי, כדרישת הסעיף. צודק המערער כי לפי תקנה 9 (1) (ג) התפקודיות הנבחנת היא של הלב ולא של המערער בכללותו. כך שקשר סיבתי חלקי יכול להקבע במקרה של נכות לבבית שמקורה אחר (למשל: מחלת ריאות הפוגעת בתפקוד הלב, כפי שיכול להשתמע מהחלטת הועדה כאן).

ב) השניה – הועדה קבעה על יסוד תפקודי הריאות כי 'מחלת הריאות' אשר לכאורה גרמה חלקית לבעיית התפקוד הלבבי יציבה. אך מפרוטוקול הועדה עולה כי לבעיה הריאתית "מרכיב הפיך". על הועדה להסביר כיצד מתיישבת הקביעה של 'מרכיב הפיך' עם קביעה של נכות יציבה.

ג) השלישית - הועדה לא נימקה למעשה את בחירת הסעיף המותאם. העדר הנמקה הוא טעות משפטית.

7.3. אשר על כן, על הועדה להבהיר האם "הניכוי" (הקשר החלקי) נעשה בגין ליקוי בתפקוד הלב. ככל שמדובר בליקוי בגין תפקוד הלב, על הועדה להסביר האם מדובר בליקוי 'יציב' או 'הפיך' וכן להסביר מדוע נבחר סעיף הליקוי המותאם. ככל שמדובר בליקוי שאינו בתפקוד הלב, אין 'לנכות' אחוזי נכות בגינו.

8. הרכב הועדה בדרג ראשון

8.1. המערער מלין על כך שבדרג הראשון לא ישב מומחה קרדיולוג על אף שנדרש הדבר. כתוצאה מכך הפסיד המערער 'ערכאה אחת', ולכן יש להחזיר את ענינו של המערער לדרג הראשון.

8.2. בכל הכבוד, אין בידי לקבל את הטענה. משנפל פגם בדרג הראשון, הרי שהתרופה היא ערעור לועדת הערעורים. וכך נעשה. אין מקום להחזיר את ענינו של המערער לדרג הראשון. זאת ועוד, אמנם לא מצויה בפנינו הודעת הערעור של המערער בפני הועדה הרפואית לעררים, אך מעיון בפרוטוקול ועדת העררים לא מצאתי כי הטענה נטענה כטענה מקדמית.

9. הפעלת תקנה 15

9.1. לענין תקנה 15 מעלה המערער שתי טענות. האחת, נוגעת להעדר הנמקה לגבי מסקנת הועדה כי המערער מסוגל לחזור לעבודתו; והשניה, לאי שקילת חלופת הגיל.

9.2. באשר לחלופת המקצוע – הרי שתקנה 15 (ב) ממילא קובעת שחלופה זו יכולה להשקל ולהשפיע רק בתנאי של ירידה ניכרת בהכנסות. במקרה זה אין ירידה בהכנסות, ולכן ממילא ל"פגם" של העדר הנמקה לגבי המסוגלות לחזור לעבודתו אין משמעות.

9.3. באשר לחלופת הגיל – אכן מדובר בחלופה רגילה, שעל הועדה לשקול את השפעתה ולקבוע האם יש או אין לגיל השפעה על הפעלת תקנה 15. לאור האמור על הועדה לשקול האם יש בגילו של המערער כדי לגרום להפעלת תקנה 15.

סוף דבר

10. לאור האמור, ענינו של המערער יוחזר לועדה לענינים הבאים:

א) על הועדה לשקול מחדש האם נדרש דו"ח הארגומטריה, וככל שתגיע למסקנה שאינו נדרש תסביר מדוע.

ב) הועדה תתייחס לאמור בסעיף א' לחוות הדעת המשלימה של פרופ' קפלנסקי מיום 27.1.08 ותשקול בשנית מהו הסעיף המתאים לתפקוד הלב של המערער (מתוך סעיף 9 (1) (ג) לרשימת הליקויים) – סעיף קטן (II) המתאים לדרגה תפקודית ראשונה או סעיף קטן
(III) המתאים לדרגה תפקודית שניה. הועדה תנמק מדוע נבחר הסעיף האחד ונדחה הסעיף האחר. במסגרת נימוקיה תבהיר הועדה כיצד מתיישבים הממצאים שנמצאו: איוושה סיסטולית, צפצופים וחרחורים שאיפתיים ונשיפתיים על פני שתי הריאות עם ממצא של 'מסוגל לחזור לעבודתו'.

ג) על הועדה להבהיר האם "הניכוי" (הקשר החלקי) נעשה בגין ליקוי בתפקוד הלב. ככל שמדובר בליקוי בגין תפקוד הלב, על הועדה להסביר האם מדובר בליקוי 'יציב' או 'הפיך' וכן להסביר מדוע נבחר סעיף הליקוי המותאם. ככל שמדובר בליקוי שאינו בתפקוד הלב, אין 'לנכות' אחוזי נכות בגינו.

ד) על הועדה לשקול האם יש בגילו של המערער כדי לגרום להפעלת תקנה 15.

11. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום ג' בסיון, תשס"ט (26 במאי 2009) בהעדר הצדדים.

אילן איטח, שופט

נאוה ינאי