ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קמ"ן אחזקות בע''מ נגד שמואל לוי :

בפני כבוד השופטת שולמית ברסלב

תובעת

קמ"ן אחזקות בע''מ (בפירוק)

נגד

נתבע

שמואל לוי ת.ז. XXXXXX638
ע"י ב"כ עוה"ד דוידוב ואח'

ובעניין:

עו"ד ארז חבר,
מנהל מיוחד לחברת קמ"ן אחזקות בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת לביטול פסק דין.

2. אסקור להלן, בתמצית, את העובדות הצריכות לענייננו:
2.1 עסקינן בתביעה שטרית לביצוע שלושה שטרות על סך של 150,000 ₪ ליום 28/6/05 המשוכות מחשבונה של חברת פייפ ליין קווי צנרת בע"מ (להלן "החברה") לפקודת "ישראל מנדלסון בע"מ" (אשר שינתה שמה פעמיים ולאחרונה ביום 11/4/05 לשם התובעת) ועל גבי שלושת השטרות חתום הנתבע כערב בערבות אישית להתחייבות עושה השטר (וביחד להלן "השטרות").
2.2 ביום 25/5/10 הוגשו השטרות לביצוע לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 01-XX943-10-7 (להלן "תיק ההוצל"פ").
2.3 ביום 14/7/10 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע השטרות. במסגרת ההתנגדות טען הנתבע, בין היתר, כי המדובר בהליך משפטי נוסף לאחר שהליך משפטי קודם (ת.א. (חיפה) 13050-05 - להלן "ההליך הקודם") נמחק ביום 9/2/10 תוך קביעת תנאים מפורשים להגשת תביעה חדשה בגין האירוע נשוא התובענה: תשלום הוצאות בסך של 20,000 ₪ בצרוף מע"מ; נוסח כתב התביעה החדש יהיה זהה לנוסח כתב התביעה המתוקן בהליך הקודם; כל ההליכים שהתקיימו בהליך הקודם וההחלטות שניתנו בו יחייבו את הצדדים גם בהליך החדש וההליך החדש יחל מהשלב בו הפסיק ההליך הקודם (להלן "פסק הדין בהליך הקודם").
לשיטתו, התובעת פנתה בדרך עוקפת והגישה השטרות לביצוע כאשר המערכת החוזית היא אותה מערכת חוזית, החוב אותו חוב, טענות ההגנה נותרו כשהיו ורק עילת התביעה השתנתה (שטרית ולא חוזית) ועל כן, דין הבקשה להיות מסולקת על הסף. עוד נטען כי טענות ההגנה מפורטות בכתב ההגנה שהוגש במסגרת ההליך הקודם.
2.4 ביום 29/7/13 קיבל כבוד הרשם אפרים צ'יזיק את התנגדות הנתבע והורה על הגשת כתב הגנה מפורט. כבוד הרשם קבע, בין היתר, כי אין מחלוקת כי השטרות נמסרו בגין ההתקשרות שהיתה בבסיס התובענה בהליך הקודם ולפיכך, המדובר בהליך משפטי נוסף בגין אותו אירוע כנקוב בפסק הדין בהליך הקודם ופסק הדין מקים מחסום דיוני גם במקרה דא. מה גם שעל פי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 בקשה לביצוע שטר כמוה ככתב תביעה בסדר דין מקוצר מרגע שהוגשה התנגדות לביצוע שטרות ועל כן, המדובר בתביעה נוספת בגין אותו אירוע. כך גם העילה הנוספת (העילה השטרית) אין בה כדי לשנות ממסקנתו בשים לב לכך שהמדובר בצדדים קרובים לשטר. כבוד הרשם הוסיף וקבע כי אמנם היה מקום לפרט את טענות ההגנה לגופא גם בהתנגדות ולא על דרך הפנייה לכתב ההגנה בהליך הקודם, אך אין מניעה לאפשר זאת בנסיבות, בפרט משעל פי פסק הדין בהליך הקודם יהיה על התובעת לתקן את תביעתה (להלן "החלטת הרשם").
2.5 הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הרשם מחמת שלא הורה על ביטול ההליך לאור פסק הדין בהליך הקודם ואי קיום התובעת את התנאים המפורטים בו. בקשתו נדחתה בהחלטת כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון מיום 15/9/13 (בר"ע 6667-09-13). יחד עם זאת, כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון קבעה כי החלטת הרשם צ'יזיק אינה מונעת מהנתבע להגיש יחד עם כתב הגנתו כל בקשה נדרשת אחרת בנוגע להמשך ההליכים בתביעה זו לפני הערכאה המוסמכת "ויש ממש בטיעוניו כי המשיבה [התובעת - ב.ש.] לא ביצעה הנדרש ממנה" . עוד מצאה כבוד השופטת קראי-גירון את החלטת כבוד הרשם כי המחסום הדיוני בפסק הדין בהליך הקודם רלוונטי גם לתביעה זו ועל התובעת לנהוג כנדרש בפסק הדין הנ"ל כהחלטה סבירה ונכונה. ברם, נפסק כי לא היה מקום כבר בשלב הדיון שהתנהל בפני כבוד הרשם להוסיף ולתת הוראות המבטלות הליך וחוסמות את זכות הגישה לערכאות מבלי שנבדקה לגופא השאלה האם התובעת ביצעה את הנדרש ממנה בפסק הדין בהליך הקודם ו/או האם יש מקום ליתן ארכה לביצוע הנדרש (להלן "החלטת ערכאת הערעור").
2.6 בהתאמה, ביום 2/10/13 הגיש הנתבע בקשה להורות לתובעת לקיים את הוראות פסק הדין בהליך הקודם וארכת מועד להגשת כתב הגנה, בשלב זה הועברה התביעה לטיפולי והוריתי על תשובות התובעת והנתבע לאחר מכן והכל בהתאם לתקנות והבאת התיק לעיוני ביום 17/11/13, תוך מתן ארכה, בשלב זה, להגשת כתב הגנה.
2.7 ביום 9/10/13 הודיע ב"כ התובעת, עו"ד תומר שילה, כי נודע לו אך כעת כי ביום 27/1/13 או בסמוך לכך נכנסה התובעת להליך הקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר 40912-11-12 ועו"ד ארז חבר מונה כבעל תפקיד לצורך המשך ניהול תקין שוטף של התובעת מטעם בית המשפט (להלן "המנהל המיוחד"). ועל כן, התבקש שחרורו מייצוגה. בו ביום הוריתי על המצאת עמדת המנהל המיוחד.
2.8 ביום 31/10/13 הודיע המנהל כי ביום 19/3/13 ניתן צו פירוק מותלה כנגד התובעת במסגרת תיק פר"ק 53841-01-13 ומינויו כמנהל מיוחד של החברה אשר אמור להיכנס לתוקף לא לפני 19/5/13 וביקש להורות על עיכוב ההליך שבנידון מכוח סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983.
בהחלטה מאותו היום הבהרתי כי קמ"ן אחזקות בע"מ היא התובעת בהליך זה והוריתי כי המנהל יודיע תוך 45 יום את תוצאות ההליך בתיק הפירוק וכפועל יוצא, האם הוא עומד על המשך ההליכים בתיק זה. בהתאמה, הוריתי כי התיק יובא לעיוני לכל היאוחר ביום 28/12/13 וכן ניתנה, בשלב זה, ארכה לביצוע החלטה מיום 2/10/13.
2.9 ביום 15/12/13 הודיע המנהל המיוחד כי ביום 2/12/13 נכנס לתוקף צו הפירוק ומינויו כמנהל המיוחד. עוד נטען כי החל מיום מינויו ולצורך המשך ניהולה התקין והשוטף של התובעת נדרש הוא מעת לעת גם לברר טענות שונות נגד התובעת ו/או שנטענו על ידי התובעת בעבר כלפי צדדים שלישיים, אך משמינויו נכנס לתוקף לפני מספר ימים הוא אינו בקיא דיו בפרטי התביעה והוא נדרש לפנות לכלל הגורמים הרלוונטיים שניהלו את התביעה ו/או את העיסקה נשוא התביעה לשם קבלת התייחסות על מנת שיהיה בידו לשקול כדבעי את כדאיות המשך ניהול ההליכים.
2.10 ביום 16/12/13 ניתנה למנהל המיוחד ארכה נוספת לבירור עמדתו עד ליום 31/1/14. עוד הובהר כי בהעדר הודעה ואישור כנדרש - תימחק התביעה ללא אתראה נוספת.
2.11 חלף קיום ההחלטה הגיש המנהל המיוחד ביום 28/1/14 הודעה נוספת ובקשה לארכה נוספת בת 60 יום. בהחלטה מאותו יום (28/1/14) הובהר כי המדובר באותם טעמים נשוא החלטות קודמות וכי לא ניתן לעכב את הטיפול בתיק עד בלי די. יחד עם זאת, בנסיבות ניתנה למנהל המיוחד ארכה נוספת בת 30 יום והורייה כי התיק יובא לעיוני ביום 2/3/14, כאשר, כאמור, בהעדר הודעה עד למועד זה - תימחק התביעה, כאמור, ללא אתראה נוספת.
2.12 חלף הגשת עמדה, הוגשה ביום 27/2/14 הודעה נוספת מטעם המנהל המיוחד ובקשה נוספת למתן ארכה בת 60 יום נוספים מאותם טעמים. עוד הוסיף המנהל המיוחד כי אך ביום 26/2/14 הומצאו למשרדו כל החומרים הרלוונטיים שהיו במשרד בא כוחה הקודם של התובעת ועל כן, טרם עלה בידו להגיש עמדה סדורה באשר להמשך ניהול ההליכים.
2.13 ביום 2/3/14 הבהרתי כי הגשת הודעה/בקשה זו, רביעית במספר, מטעמים דומים גורמת להשחתת זמן שיפוטי. יחד עם זאת, ניתנה ארכה עד ליום 16/3/14 לקיום ההחלטות מיום 2/10/13 ומיום 31/10/13, שאם לא כן תימחק התביעה כאמור בהחלטות קודמות.
2.14 ביום 13/3/14 הודיע המנהל המיוחד כי בנסיבות ונוכח סד הזמנים שהוקצב לו ובראי החלטותיו הקודמות של בית המשפט - אין בידו אלא לבקש את מחיקת ההליך ללא צו להוצאות וזאת מבלי שיהיה בדבר משום הודאה ו/או ויתור על טענותיה של התובעת ו/או המנהל המיוחד בקשר עם העובדות נשוא התביעה ותוך שמירת טענותיה של התובעת והמנהל המיוחד וזכותם להעלות טענות אלה בכפוף להוראות בפני בית משפט של פירוק. עוד ציין המנהל המיוחד כי בד בבד מוגשת על ידו לבית משפט של פירוק והסכמתו מותנית באישורו והחלטתו של בית המשפט של פירוק בעניין.
2.15 בנסיבות אלה, ניתן ביום 18/3/14 פסק דין המורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות, הוא פסק הדין שביטולו מבוקש (לעיל ולהלן "פסק הדין").
2.16 ביום 11/5/14 הגיש המנהל המיוחד הודעה ובקשה לעיון מחדש, אך בהחלטה מיום 12/5/14 הובהר כי המדובר בפסק דין ואם וככל שהתובעת מבקשת להגיש בקשה לביטול פסק דין, שומה עליה להגיש בקשה מתאימה וכדבעי. עוד הוריתי כי עותק ההחלטה תומצא גם לתיק הפירוק.
2.17 ביום 15/5/14 הגיש המנהל המיוחד בקשה זו לביטול פסק דין.

3. אכן, הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בחוק ואין לפניי טעם מיוחד לארכת מועד (ולעניין 'טעם מיוחד' ראה למשל: רע"א 10436/07, ציון נ' בנק הפועלים בע"מ (2008); בש"א 954/11, הוליס תעשיות בע"מ נ' מ"י (2011)). הבקשה הוגשה ביום 15/5/14 או לכל המוקדם ביום 11/5/14, בעוד פסק הדין ניתן ביום 18/3/14. לא הוגשה בקשה לארכת מועד והמנהל המיוחד אף לא מציין את המועד בו הומצא לו פסק הדין. די היה בכך כדי לדחות את הבקשה.
יחד עם זאת, בנסיבות, מצאתי כי מן הראוי להמשיך ולדון בבקשה לגופא.

4. בבואנו לבטל פסק דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות: האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכוח שקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); רע"א 8646/04, כריים נ' מינהל מקרקעי ישראל (2004); בש"א (ת"א) 12746/08 , פיתוחי חוטם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ' COLGATE PALMOLIVE COMPANY (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

5. המנהל המיוחד איננו טוען כי ההחלטות לא הומצאו לידו ו/או שקיימן.
משכך, לא נפל כל פגם בהליך מתן פסק הדין.

6. השאלה הנשאלת היא, אם כן, האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. לעניין זה שומה עלינו לבחון שניים: האחד, הטעם למחדל - בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות; והשני, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול (ראה: רע"א 5904/10, אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (2010); רע"א 9565/09, מרגוליס נ' גנץ (2010); ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); רע"א 5357/99, נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בע"מ (1999); ע"א 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; ת.א. (ת"א) 2209/05, אורן נ' השמירה-טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ (2010); ע"א 10152/07, פדידה נ' רפאלי (2010)).

הטעם למחדל
7. בבקשתו חוזר המנהל המיוחד וטוען כי הוא מונה כבעל תפקיד ביום 27/1/13 וביום 2/12/13 הוא מונה כמפרק, כאשר על ההליך נודע לו אך ורק ביום 30/10/13 ומסמכי בא כוח התובעת הועברו אליו אך ביום 26/2/14 ולשיטתו, הארכות שניתנו לא אפשרו את לימוד החומר וגיבוש עמדה באשר להמשך ההליכים. משכך בלבד, ועל אף שלשיטתו יש ממש בניהול ההליכים, לא עלה בידו בפרק זמן זה ללמוד את החומר על בוריו כנדרש ועל כן, ביקש ביום 13/3/13 את מחיקת התביעה בכפוף לאישור בית המשפט של פירוק.

מצינו כי כל טענות המנהל המיוחד כבר הועלו, ולא פעם אחת, עובר למתן פסק הדין, טענות בגינן ניתנו למנהל המיוחד ארכות במשך כמעט כ-4 חודשים ואין בכך כדי להוות טעם לביטול פסק דין.
מה עוד שגם ארכת המועד בת 60 יום שנתבקשה בבקשתו האחרונה מיום 27/2/14 חלפה זה מכבר מבלי שהמנהל המיוחד הודיע במסגרת בקשתו הנוכחית מהי עמדתו. קרי: האם הוא מבקש להמשיך בהליכים אם לאו, ואם כן - האם התנאים שנקבעו בפסק הדין הקודם קוימו באופן שיאפשר את ניהול ההליך שלפניי.

8. יתירה מכך, המנהל המיוחד, המלין קשות על כי לא נקצב לו פרק זמן מספיק ללימוד התיק, טוען בד בבד כבר בחודש מרץ 2014 כי מבדיקותיו עד כה ומהחלטות בית משפט בהליכים קודמים נראה כי יש ממש בטענות התובעת אשר הועלו במסגרת ההליך הקודם וידרש המשך ניהול ההליכים כנגד הנתבע.

ראשית, הדברים אינם מתיישבים זה עם זה.
שנית, אם כך הם פני הדברים והמנהל המיוחד מצא כי יש ממש בטענות התובעת ויש מקום להמשך ההליך - כל שהיה עליו לעשות הוא להודיע על כך לבית המשפט וכן להודיע על קיום התנאים בפסק הדין שניתן בהליך הקודם, כך שניתן יהיה סוף סוף לדון בתביעה לגופא. אלא שהמנהל המיוחד לא עשה כן ומצא לנכון להודיע ביום 13/3/13 כי בנסיבות לא נותר לו "אלא לבקש את מחיקת ההליך דנן, וזאת מבלי ליתן צו להוצאות".

משכך, פסק הדין אף ממלא אחר בקשתו. אמנם, בהמשך, המנהל המיוחד מודיע כי הסכמתו למחיקת ההליך מותנית באישור בית המשפט של הפירוק ובקשה מוגשת בד בבד, אך מחיקה עקב מחדלי התובעת לקיים אחר החלטות בית המשפט, חרף ארכות, אינה תלויה בהסכמת בעל הדין החודל.

בשים לב לכך שטענת הנתבע כי המדובר בהליך חדש בגין אותו סכסוך התקבלה על ידי כבוד הרשם ועל ידי ערכאת הערעור, הרי שאין תמה כי מעבר לתשלום ההוצאות ידרש הגשת כתב תביעה מתוקן ועל כן, בקשת המנהל המיוחד מיום 13/3/14 למחיקת ההליך עולה בקנה אחד גם עם נתוני ההליך שלפניי ועם לימוד החומר.

9. זאת ועוד. במסגרת בקשת הביטול מבוקשת ארכה נוספת בת 6 חודשים לבירור עמדת התובעת, תוך חזרה על הטענה כי אין בכך כדי לגרום נזק למי מהצדדים ומאידך מחיקת התביעה תגרום נזק משמעותי לקופת הפירוק של החברה. בפרט בנסיבות תיק זה, כאשר הליך קודם נמחק כעבור 5 שנים עקב מחדלי התובעת, טענה לארכה נוספת בת 6 חודשים, לאחר שכבר חלפו חודשים רבים מני ההחלטה מקורית (אוקטובר 2013) יש בה כדי לפגוע הן בצד שכנגד ולגרום לו לעינוי דין והן בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו. עם כל הכבוד לתפקידו החשוב של המנהל המיוחד, אין בכך כדי להכשיר משיכת זמנים ללא קץ "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה" (ראה: רע"א 83/01, וייס נ' מרדכי, פ"ד מ"ה(3) 730; והשווה: רע"א 1957/12, חלה נ' כהן (2012); ע"א 625/68, מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721, 723; בר"ע 88/72, אורן נ' מיכאל, פ"ד כו(1) 772, 773; ע"א 2328/07, גיל נ' דרזנר (2009); ע"א 10152/07, פדידה נ' רפאלי (2010); ת.א. (ת"א) 2209/05, אורן נ' טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ (2010); רע"א 8292/00, יוספי נ' לוינסון (2001); ע"א 32/83, אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431); ע"א 5000/92, רע"א 4680/92, בן ציוני נ' גורני, פ"ד מח(1) 830; רע"א 8864/99, אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח (2000); בש"א (ירושלים) 2246/03, מדינת ישראל נ' קיבוץ שריד (2003); רע"א 9572/01, דדון נ' וויסברג (2002)).

אכן, אין המדובר בזלזול בהחלטות בית המשפט, אך מנגד, הגשת הודעות ובקשות חוזרות, מטעמים דומים, חלף התעמקות בתביעה משך חודשים רבים - אינם מאפשרות את קידומו של ההליך תוך פגיעה בצד שכנגד וכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו. הדברים אמורים במיוחד בנסיבות מקרה דא משמדובר בהליך שני לאחר שתביעה קודמת נמחקה, כאמור, נוכח מחדלי התובעת. מה עוד שהתובעת היתה צד להליכים לפני הרשם ואף בערכאת הערעור וכלל לא נהיר מדוע נדרשו חודשים כה רבים על מנת לעדכן את בית המשפט באשר למינויו של המנהל המיוחד עוד בחודש ינואר 2013, קרי: אף בטרם מתן החלטת הרשם. כך גם לא הובהר מדוע נדרשו חודשים רבים על מנת להעביר חומר מבא כוח התובעת. מה עוד שניתן היה לעיין בתיק בית המשפט.

מסקנה זו עולה בקנה אחד עם הצורך לדון באירועים מן ההווה ולא במחלוקות עבר (האירועים נשוא התביעה הם לכאורה משנת 1992 ואילך).
מנגד, מאחר והמדובר במחיקת התביעה בלבד, אין בכך כדי לחסום את דרכו של המנהל המיוחד להגיש את ההליך בכפוף לקיום התנאים המפורטים בפסק הדין בהליך הקודם, בין במסגרת תיק הפירוק ובין בפני בית משפט לאחר קבלת האישורים הנחוצים.

10. המנהל המיוחד, הער לכך, משתית את בקשתו על החלטת כבוד הש. א. אורנשטיין בתיק הפירוק. המנהל המיוחד מציין כי ביום 24/4/14 ניתנה תגובת הכנ"ר לפיה "כנ"ר סבור כי ככל והדבר אפשרי, יהיה זה יעיל ונכון לגלות מאמץ ולנהל את התביעה בבית המשפט השלום בחיפה חלף מחיקתה והעברתה לבית המשפט של פירוק מקום שזו כבר נפתחה ומנוהלת בבית משפט מוסמך". בהתאמה, ביום 27/4/14 קבע כבוד השופט א. אורנשטיין בתיק הפירוק כי "בשים לב לכך שעל התביעה בבית המשפט השלום בחיפה, נודע לבעל התפקיד רק לפני חודשים ספורים ובהינתן שלדעתו יש לכאורה ממש בתביעה, ועל מנת לאפשר בידו להיערך לקראתה כדבעי, כמו גם לאור עמדת הכנ"ר המצדדת בהמשך בירור התביעה, מצופה שבית משפט השלום בחיפה, יאשר מתן ארכה של כ-6 חודשים מהיום לבעל התפקיד לשקול את המשך בירור התביעה אם לאו".

ברם, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי.

ראשית, המנהל המיוחד הודיע לבית משפט של פירוק כי לשיטתו, לאחר לימוד החומר, יש ממש בניהול התביעה ועל יסוד זה ניתנה תגובת הכנ"ר וכן ההחלטה.
שנית, בבקשה לתיק הפירוק אין כל התייחסות לשלב בו נמצאת התביעה שלפניי ולעובדה כי על מנת שניתן יהיה לנהל את התביעה שומה על התובעת, והמנהל המיוחד שנכנס בנעליה, לשלם הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪ ומע"מ וכן להגיש כתב תביעה מתוקן הזהה לכתב התביעה משנת 2005. על פניו, מתגובת הכנ"ר עולה כי המדובר בתביעה המתנהלת כבר לגופא ולא היא.
שלישית, בבקשה לפירוק גם אין כל התייחסות למחדלי התובעת שהובילו למחיקת ההליך הקודם ולעובדה כי בשנת 2014 מבוקשת ארכה נוספת בת חודשים לבירור עמדת המנהל המיוחד באשר להמשך הליך משנת 2005 בגין סכסוך מתחילת שנות ה-90.
רביעית, החלטת כבוד השופט אורנשטיין ניתנה ביום 27/4/14 קרי: לאחר מתן פסק הדין ובלא שהמנהל המיוחד הודיע כי בין לבין כבר ניתן פסק דין בתיק זה.

כך או כך, גם היום, בחלוף אותם 6 חודשים שקצב כבוד השופט אורנשטיין - המנהל המיוחד לא מצא לנכון לעדכן את תוצאות חקירותיו ובירוריו ולגבש עמדה סופית באשר להמשך ההליכים בתיק זה וכפועל יוצא לעמוד בתנאים שנקצבו בפסק הדין בהליך הקודם.

11. משכך, תנאי זה אינו מתקיים. יחד עם זאת, מאחר והמדובר בתנאים שלובים (ראה למשל: ע"א 3645/92, קלנר נ' לופוביץ (1993); רע"א 7657/11, גריסרו נ' ברמן (2012)), אמשיך ואבחן את סיכויי ההצלחה.

סיכויי ההצלחה
12. לעניין זה יבחנו סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול מאחר ואין טעם להחזיר את ההליך לדיון מקום שברור כי הדבר יוביל בסופו של יום למתן אותו פסק-דין אשר יצא תחת ידי בית המשפט לראשונה (והשווה: רע"א 10436/07, הראל ציון נ' בנק הפועלים בע"מ (2008); ע"א 3645/92, קלנר נ' לופוביץ (1993); בר"ע (ירושלים) 694/05, בן חנן נ' חסון (2005); בש"א (ירושלים) 7146/04, מפרק חברה י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ נ' הכונס הרשמי (2008) ; ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; י. זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995 בעמוד 738; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית, 2009) בעמוד 373).

בזהירות בה אני מצווה בשלב זה, לא ניתן לאמר כי המדובר בתביעה קנטרנית חסרת כל סיכוי שאין מקום לבררה לגופא, הגם שההתנהלות עד כה מעידה כמו גם חוסר שיתוף הפעולה הנטען על ידי המנהל המיוחד על קשיים בבירורה והוכחתה.

ברם, בשלב זה ומשעד כה המנהל המיוחד לא הודיע את תוצאות בירוריו (אם וככל שהושלמו) וכן לא הודיע על קיום התנאים הנקובים בפסק הדין בהליך הקודם - אין תוחלת לביטול פסק הדין. לשון אחר: ביטול פסק הדין בשלב זה עדיין לא יאפשר בירור התביעה לגופא.

מנגד, אין בהותרת פסק הדין על כנו כדי לחסום מהמנהל המיוחד להגיש התביעה, כאמור, לכשיהיה ערוך ומוכן לכך.

13. זאת ועוד. לא רק שכנגד זכויות החברה קיימות זכויות הנתבעת שאין כל מקום לפגוע בהן, אלא שגם משיקולים מערכתיים, אין מקום להיעתר לבקשה.

במקרה דא, האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול יעיל של מערכת בית המשפט גובר ואין די בפסיקת הוצאות על מנת לאזן נכוחה במקרה דא בין האינטרסים ה'מתגוששים בזירה'.

14. סוף דבר
14.1 דין הבקשה להידחות.
14.2 בנסיבות, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים עותק החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ה, 27 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קמ"ן אחזקות בע''מ
נתבע: שמואל לוי
שופט :
עורכי דין: