ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק לאומי לישראל בע"מ נגד עו"ד עמית אשור :

לפני כבוד השופט אילן ש' שילה, סג"נ

בעניין: פקודת החברות
ובעניין: טאו תשואות בע"מ וטאו אגרות חוב בע"מ (להלן "החברה")

המבקש:

בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פיני יניב ועו"ד יוכי כדיר-פז

נגד

המשיבים:

  1. עו"ד עמית אשור (מנהל מיוחד)
  2. כונס נכסים רשמי תל אביב

ע"י ב"כ עו"ד אורי וולרשטיין

החלטה

(בקשה דחופה מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ בקשה- 131)

לפניי בקשה דחופה, שהוגשה ביום 20.11.14 , שבה עותר בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") להורות על הארכת מועד למסירת פרוטוקולים של ועדות האשראי של הבנק הקשורות בחברה, לתקופה משנת 2005 ועד שנת 2013, שעל מסירתם לידי המנהל המיוחד הוריתי בהחלטתי מיום 17.7.14 (בקשה מס' 118).

הבנק מציין כי הגיש בקשת רשות לערער על החלטה אחרת (בבקשה מס' 119) שבה דחיתי את בקשת הבנק לאסור את המשך הליכי החקירה שמקיים המנהל המיוחד, כפוף לסייג שאם ימצא הבנק "כי בחקירתו גולש המנהל המיוחד לחקירות הקשורות למעשים שנעשו עד שנת 2001, והקשורים בבקשה 100 או בבקשה 58, יהא רשאי להתנגד להמשך החקירות ולעתור בהתאם" (עמ' 3,שו' 4-2).

אציין כי באותו יום גם החלטתי (בקשה 117) להשעות, בהסכמתו , את המנהל המיוחד דאז, עו"ד ד"ר יוסף שגב, ולמנות תחתיו את עו"ד עמית אשור ממשרדו. הנימוקים לשתי ההחלטות פורטו בהחלטות גופן.
בבקשה לרשות לערער שהגיש הבנק הוא מבקש כאמור לערער על החלטתי בדבר המשך הליכי החקירה, משום שלטענתו המנהל המיוחד גיבש את עמדתו עת הגיש בקשה להצהיר על אחריות האישית של הבנק ולחייבו בסך של מיליארד ומאתיים ₪ (בקשה 110) .

הבנק כרך בבקשה לרשות לערער גם בקשה לעיכוב ביצוע, במעמד צד אחד, של מסירת הפרוטוקולים לידי המנהל המיוחד, אף על פי שההחלטה בדבר מסירת הפרוטוקולים הייתה לחלוטה זה מכבר.
המנהל המיוחד מתנגד לבקשה לעיכוב הביצוע וב"כ כנ"ר תומך בעמדתו. שניהם מצביעים על כך שחלף הזמן למסירת הפרוטוקולים. המנהל המיוחד אף ציין כי עד ההכרעה בבקשה לרשות לערער הוא מסכים שלא לחקור את אנשי הבנק, אך יש לו כוונה לחקור גורמים אחרים באשר לנסיבות קריסתה של החברה . ב"כ כנ"ר מזכיר כי הבנק ביקש שאעיין מחדש בהחלטתי למסירת הפרוטוקולים (בקשה מיום 20.7.14), ושביום 12.8.14, לאחר קבלת עמדות הצדדים וב"כ כנ"ר, דחיתי את הבקשה לעיין מחדש. אמנם הבנק ביקש בזמנו לעכב את ביצוע ההחלטה (בקשה 126) , אך לא החלטתי בבקשה זו, ואציין כי חרף אי מתן החלטה בבקשה נהג הבנק על פי שיטתו, ולא קיים את ההחלטה למסירת הפרוטוקולים עד עצם היום הזה.

לא מצאתי יסוד לעכב את הביצוע של החלטתי בדבר מסירת הפרוטוקולים, וזאת מטעמים כדלקמן:

ראשית, כפי שצוין מדובר בהחלטה חלוטה שלא הוגש עליה ערעור.
שנית, ראוי היה שהבנק יכבד את החלטת בית המשפט זה מכבר , והבעתי דעתי בעניין זה בישיבת יום 9.11.14 (פרוטוקול עמ' 145).

שלישית, איני רואה את הנזק שייגרם לבנק מחשיפת הפרוטוקולים , שהרי המנהל המיוחד הסכים שלא לחקור לגביהם את אנשי הבנק עד לאחר הכרעה בבקשה לרשות לערער , וממילא אין הוא רשאי לחזק את ראיותיו באמצעות החקירות. אציין כי בסיפא להחלטה המקורית בדבר מסירת המסמכים (בקשה 118) אפשרתי לבנק להתנגד באופן נפרד למסירת כל מסמך ספציפי שיש בו משום הפרת סודיות כלפי לקוח מלקוחותיו , אך הבנק לא הגיש התנגדות שכזו.

רביעית, סברתי , בהחלטתי נושא הבקשה לרשות לערער , ועדיין אני סובר כי יש מקום להמשך חקירותיו של המנהל המיוחד , בדבר נסיבות קריסת החברה , ואין למנוע ממנו להשתמש בפרוטוקולים לצורך כך, כאשר ברור כי חקירותיו וממצאיו לא ישמשו נגד הבנק בהליך שהגיש המנהל המיוחד (בקשה 110). הליך זה עוסק בתקופה שעד לשנת 2001 בלבד, ואילו הפרוטוקולים המבוקשים עוסקים בשנים 2005 ואילך, כך ש לא יכולה להיות מחלוקת כי לא נועדו לסייע למנהל המיוחד בתביעתו (בקשה 110).

אין לקבל את טענת הבנק כי לאחר ש המנהל המיוחד הגיש את תביעתו (בקשה 110) , אין לאפשר לו להמשיך ולחקור בדבר נסיבות הקריסה. יפה לענייננו, דוגמה שהציג המנהל המיוחד , בדיון מיום 9.11.14, כי, לשיטת הבנק, אם בחברה מעלו נושאי משרה שלוש מעילות, שעל פניהן מנותקות אחת מהשניה, ככל שהמנהל המיוחד מגבש מסקנות לגבי אחת מהן, אסור לו לפרסמן, שאם יפרסמן אסור יהיה לו להמשיך ולחקור בדבר שתי המעילות הנוספות (עמ' 140, שו' 15 -21). אין זו פרשנות הגיונית של הדין.
אמנם ברע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט חברה פיננסית לתעשייה ולמסחר בע"מ, פ"ד מב(4) 573, 576 (1989) נקבע כי:
"אכן הדין הוא, כי אם הגישו המפרקים תובענה כנגד הנחקר, לא יאופשר להם להשיג באמצעות החקירה מידע רב מזה שלו הם זכאים לפי סדרי הדין הרגילים. והוא הדין גם אם טרם הוגשה תובענה כזאת, אך הוכח כי דעתם של המפרקים נחושה להגישה, ומטרת החקירה איננה אלא לסייע להם בביסוסה (ראה 1232, at[2] (1974).re bletchley boat co. Ltd); "

אלא שאפילו בעניין פקר, איפשר בית המשפט את המשך החקירה, במצב שבו החקירות יאנן מיועדות לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה:
"ואולם בעניננו הצהירו המפרקים, כי לפי שעה אין הם מתכוונים לתבוע את המבקש, וכי אם תשובותיו בחקירה יספקו אותם, הם לא יתבעוהו. אין לי כל יסוד שלא לקבל את הצהרתם האמורה של המפרקים. יש לזכור, כי מטרת החקירה היא, בין השאר, לאפשר למפרקים, אשר לעתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לברר, אם יש יסוד להגשת תובענות אלו או אחרות, ואין למנוע מהם את האפשרות לקיים בירור זה, ובלבד שלא הוכח, כי מטרת החקירה המבוקשת איננה אלא לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידה."

בענייננו, המנהל המיוחד הצהיר כי טרם גיבש מסקנותיו לגבי הנסיבות שהובילו לקריסת החברה בתקופה שלאחר שנת 2001, ואף הנחיתי אותו להימנע מחקירות הקשורות למעשים שנעשו עד לאותה שנה, תוך שאפשרתי לבנק להתנגד להמשך החקירות, ככל שיסטה המנהל המיוחד מהנחיה זו.

בנסיבות אלו ולנוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות והיא נדחית.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

אילן ש' שילה , שופט
סג"נ


מעורבים
תובע: בנק לאומי לישראל בע"מ
נתבע: עו"ד עמית אשור
שופט :
עורכי דין: