ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי יחיאל גולדנברג נגד גרינקו אנרג'י בע" :

כבוד השופטת דליה אבי-גיא, סגן נשיא

התובעים

  1. צבי יחיאל גולדנברג
  2. שרה גולדנברג

ע"י ב"כ עו"ד שושנה אטד

נגד

הנתבעת

גרינקו אנרג'י בע" מ
ע"י ב"כ עו"ד יהודה לוי

בבית המשפט מסר גרסה שונה ולפיה צפה רק על שטח קטן בגג ובו נראו כיפופים ספורים בלבד.

פסק דין

לפניי תביעה בסך 300,000 ₪, שזהו סכום נטען של עלות תיקון נזקים לגג במשק החקלאי של צביקה ושרה האן גולדנברג ממושב רמת צבי (להלן: "התובעים"), עליו הותקנה מערכת סולארית לייצור חשמל (להלן: "המערכת") על-ידי חברת גרינקו אנרג'י בע"מ (להלן: "הנתבעת").

השאלות המרכזיות הן האם הנתבעת נושאת באחריות לנזק שנגרם לגג; היקף הנזק שגרמה הנתבעת ועלות תיקונו.

עיקרי טענות התובעים

ההסכם עליו חתומים הצדדים הינו חוזה אחיד שנוסח על-ידי הנתבעת.

הוסכם כי המערכת תותקן תוך 12 שבועות מהיום שניתן היתר הבניה להקמתה (8.12.09).

הגג היה תקין לחלוטין עד להתקנת המערכת על-ידי הנתבעת, למעט שני שקעים בחלקו הצפוני.

בטרם החלה עבודת ההתקנה, ביקרו נציגי הנתבעת במקום וראו את השקעים.
תובע 1 ידע על קיום השקעים וביקש מנציגי הנתבעת כי יתקינו המערכת במקום מתאים, אחר , בגג.

לגג נגרמו נזקים כתוצאה מדריכות, מעיכות ושקיעות.

חברה אחרת מטעם הנתבעת, שהתקינה את התושבות על הגג, לא הייתה מיומנת או אחראית די הצורך ו/או התרשלה, ומכל מקום לא פעלה מלכתחילה להתקנת מדרך הליכה על הגג, או שהתקינה מדרך הליכה לא תקין.

לאחר התקנת המערכת התברר כי מדרך ההליכה לא תקין ואף מסוכן.

הנתבעת לא דאגה לניקוי השבבים שהונחו, באיסור, על הגג והצטברו עליו בעת התקנת המערכת, לכן הגג התמלא בכתמי חלודה.

בשל עבודות חשמלאי מטעם הנתבעת, נדחה המועד לחיבור המערכת לרשת החשמל עד ליום 7.7.10, אך הנתבעת לא הזמינה את חברת החשמל לביקורת ולא חיברה המערכת לרשת החשמל.

כל התשלומים שולמו לנתבעת על-פי ההסכם, למעט סכום שאמור היה להשתלם במעמד מסירת המערכת, ויתרה נוספת לתשלום לאחר החיבור לרשת החשמל.

ביום 9.7.10 הגיעו נציגי הנתבעת כדי למסור לתובעים את המערכת ודרשו את יתרת התשלום. הנתבעת לא הביאה הצעות לתיקון הנזקים ולמעשה ניתקה קשר עם התובעים.

נזקי התובעים הנתבעים בתביעה זו כוללים את החלפת הגג, לרבות פירוק והרכבה מחדש של כל המערכות המותקנות עליו (כולל המדרך), וכן הפסד הכנסה מהמערכת שלא חוברה לחשמל נכון למועד הגשת התביעה.

עיקרי טענות הנתבעת

התובעים היו מוזמנים להעיר הערות טרם החתימה על הסכם והם נמנעו מלעשות כן.

הגג היה פגום כבר בעת סיום התקנתו, ותוצאות ההתקנה באו לידי ביטוי בחלוף כמעט ארבע שנים לאחר מכן.

מנהלי הנתבעת ציינו בפני תובע 1 – טרם התקנת המערכת – על קיומם של פגמים נוספים בגג, מלבד שני שקעים צפוניים.

הנתבעת מתקינה מערכות סולאריות, מדרכים וכיוצ"ב, רק באמצעות בעלי מקצוע מיומנים.

לא ניתן להתקין מדרכים לפני התקנת התושבות ומיקום סופי של המערכת . יתרה מזאת, אין כל תקנה או הגבלה הדורשת התקנת מדרכים ככלל.

קבלנים נוספים מטעם התובעים עבדו על הגג, לאחר שהנתבעת סיימה עבודתה להתקנת המערכת , והשאירו אחריהם לכלוך רב וחוטי ברזל פזורים.

נציגי הנתבעת הגיעו בסיום התקנת המערכת, ניקו את הגג ולא הבחינו בשום חלודה נטענת.

הנתבעת סיימה להתקין את המערכת במועד ובכך עמדה בהתחייבויותיה על-פי ההסכם.

ביום 8.7.10 סקר מנהל הנתבעת, יחד עם תובע 1 , את המערכת על כל רכיביה, ומסר לתובע 1 את ספר המערכת כולל המפרט ותוכניות ההקמה.

במועד זה התובעים אמורים היו לבצע תשלום נוסף (של 186,637 ₪), ואז הנתבעת שמעה, לראשונה, על קיומם לכאורה של נזקים לגג.

הנתבעת הייתה אמורה לחבר את המערכת לרשת החשמל, בכפוף להשלמת חיבור החשמל במשק לחיבור תקני ומאושר של "80x3 אמפר", באמצעות חשמלאי מוסמך מטעם התובעים.

מכיוון שעבודות החשמל האלמנטריות טרם בוצעו על-ידי התובעים, נכון למועד הגשת התביעה, לא היה בידי הנתבעת וחברת החשמל לחבר את המערכת לרשת החשמל כדין.

מומחה מטעם הנתבעת מצא כי לגג לא נגרם כל נזק על-ידי הנתבעת, וככל שנדרשות עבודות תיקון לגג, הרי שמקורן ב ליקויים בהתקנת הגג או עקב חלוף הזמן, וללא קשר לעבודת הנתבעת.

אין יסוד לטענות התובעים כי יש צורך בפירוק המערכת והגג, והתקנתם מחדש.
זאת ועוד, הנזקים הנטענים מבוססים על הנחות והערכות בלבד, ולו רק מטעם זה, דינה של התובענה להידחות.

הנתבעת עמדה בקשר רצוף עם התובעים וליבנה עמם כל טענה, אלא שהם ניתקו מגע, פעלו מאחורי גבה והגישו תביעה לפני מיצוי הליך הבדיקה, במטרה להימנע מתשלום יתרת התמורה על-פי ההסכם.

הערות דיוניות

ביום 19.7.10, הגישו התובעים לבית משפט השלום בנצרת, בקשה לצו עשה (חיבור המערכת לרשת החשמל) וכן תובענה זו, בעילה של הפרת הסכם, נגד הנתבעת ונגד חברת חשמל לישראל כנתבעת פורמלית.

במסגרת דיון שהתקיים שם ביום 2.8.10, בפני כבוד השופטת תמר נסים שי, הגיעו הצדדים להסכמות אשר קיבלו תוקף של החלטה, בין היתר לעניין חיבורה של המערכת לחשמל ותשלום יתרת התמורה לנתבעת.
כן הוסכם כי הדיון בתביעה העיקרית יועבר לבית משפט השלום בתל-אביב.

ביום 16.8.10, חוברה המערכת הסולארית של התובעים לרשת החשמל.

התביעה נגד חברת החשמל נמחקה בהסכמה, ביום 14.11.10.

מסכת הראיות וגדר המחלוקת

הצדדים הגישו תצהירי עדויות מטעמם ונספחים, לרבות חוות דעת של מומחים.

מטעם התובעים הוגשו תצהירים של התובע, מר צביקה גולדנברג, של הגגן מר דותן גל ושל החשמלאי מר טל מושקט. כן הוגשו חוות דעת של המהנדס מר יקי נחמן ושל המסגר/הרתך מר עלאא שרארי.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מנכ"ל הנתבעת מר ערן בר ושל מנכ"ל בחברת פ.ס.ק תקשורת בע"מ, מר אייל מיורצ'יק. כן הוגשה חוות דעת של האדריכל מר מרדכי ברנבוים מהמכון לאיכות הבנייה.

תצהיר מר זאב צור (בעל מניות ומנהל בנתבעת), נמשך מהתיק ב החלטה מיום 9.12.13.

העדים נחקרו על התצהירים וחוות הדעת במסגרת דיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק.

ב"כ הצדדים הגישו את סיכום טענותיהם בכתב.

כאמור, התובעים טענו בתביעתם , בין היתר, לאיחור בחיבור המערכת לרשת החשמל ונזק שנגרם אגב כך , אולם בעקבות הסכמות דיוניות אשר הושגו בין הצדדים וקיבלו תוקף של החלטה, ויתרו התובעים על רכיב זה של התביעה.

גם אין חולק כי יתרת התשלום עבור המערכת שולמה לנתבעת, בהפחתת סך של 50,000 ₪ אשר הופקד בנאמנות אצל ב"כ הנתבעת, לשם הבטחת הוצאות תיקונים (לגג, למדרך ולמערכת), ככל שהנתבעת תימצא אחראית לנזקים בגג ויוכח הצורך בביצוע התיקונים.

לפיכך נותר לדון בשאלת האחריות לנזק בגג והיקפו של נזק זה.

דיון ומסקנות

ביום 28.3.10 התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבעת, לצורך רכישה והתקנה של המערכת אשר נועדה לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.

(במאמר מוסגר אציין כי התובעים זנחו טענתם לגבי היותו של ההסכם בבחינת "חוזה אחיד", ולכן לא אדרש לכך).

המערכת הותקנה על חלק מגג מבנה המשמש רפת, וגודלה כ-700 מ"ר (פחות ממחצית שטח הגג).

המבנה עשוי קונסטרוקציית פלדה וקירוי מפח "איסכורית", אשר נבנה כשלוש שנים קודם להתקנת המערכת.

תהליך ההתקנה של המערכת כלל הרכבת תושבות (קונסטרוקציה) ופנלים (קולטים), וכן ביצוע עבודות חשמל.

את התקנת התושבות והפנלים על הגג ביצעה עבור הנתבעת, חברת פ.ס.ק תקשורת בע"מ.

את עבודות החשמל ביצע עבור הנתבעת מר טל מושקט (להלן גם: "החשמלאי"), אשר בנוסף נשכר גם על-ידי התובעים, לצורך התקנת חלקם בחיבור החשמל הדרוש להפעלת המערכת.

התובעים טענו בתביעתם כי לפני התקנת המערכת, הגג היה תקין לחלוטין וללא פגמים, פרט לשתי שקיעות בחלקו הצפוני, שם הותקנה המערכת, וכי נזקים נגרמו לגג במהלך ביצוע עבודת הנתבעת.

לפי דעתם של התובעים, כתוצאה מהנזקים נדרש להחליף את הגג וכן לפרק ולהרכיב מחדש את המערכות שהותקנו עליו, בכלל זאת המערכת הסולארית, מערכת האזעקה ומערכת החשמל.

התובעים – באמצעות הראיות שהציגו – מבקשים להוכיח כי המעיכות והעיקומים המתוארים על הגג הם תוצאה של עבודה לא נכונה על הגג של הנתבעת או מי מטעמה.

מוסכם כי טרום ההתקנה אותרו שתי שקיעות בקצה הצפוני של הגג, נושא אשר קיבל ביטוי גם בנספח בטיחות וגיהות שניסחה הנתבעת עבור קבלני המשנה שביצעו עבורה את ההתקנה.

במסמך זה צוין כי "בחלק הצפוני של הגג קיים חלק של איסכורית פחות טוב" וכן "בקצה הגג קיימת רצועה של איסכורית רעועה" שלגביה יש לנקוט במשנה זהירות, והיא סומנה בשרטוט.

למרות האמור, לא היה כל פגם או נזק מהותי בלוחות האיסכורית של גג המבנה ולא הייתה מניעה להתקנת המערכת על חלקו הצפוני של הגג.

הנתבעת ביצעה בדיקה מקדימה, בליווי קונסטרוקטור מטעמה, ווידאה את בטיחות הגג לצורך ההתקנה.

כן היה בידי הנתבעת אישור של מהנדס (שצורף לבקשת ההיתר להקמת המערכת), בדבר תקינות הגג והיכולת שלו לשאת בעומס הנדרש.

מוסכם כי בגג, במצבו דהיום, קיימים כיפופים ומעיכות, הפזורים בכל שטח הגג, לרבות באזורים שבהם לא הותקנה המערכת.

העדות היחידה מטעם התובעים, לגבי מצב הגג טרום ההתקנה של המערכת , היא של הגגן מר דותן גל, אשר גילה שתי שקיעות בגג לאחר סיום בנייתו – דהיינו שנים לפני התקנת המערכת.

ברי כי אין בעדות זו כדי להצביע על מצב הגג לאשורו, בסמוך למועד ביצוע התקנת המערכת על-ידי הנתבעת .

לאחר שהושלמה התקנת המערכת, נטען כי מר דותן גל בדק שוב את הגג, ואז איתר בגג מעיכות ועיקומים רבים.

החשמלאי מר מושקט, הצהיר כי לפני שהחל לבצע את עבודות החשמל בגג, ראה בגג "הרבה מעיכות".

בבית המשפט מסר גרסה שונה ולפיה צפה רק על שטח קטן בגג ובו נראו כיפופים ספורים בלבד.

למרות שעובד מטעם החשמלאי צילם את הנזקים בגג, אדם זה לא זומן להעיד על מצב הגג והתיעוד שערך .

המסגר מר שרארי בנה חלק מגג האיסכורית ובהמשך גם את גרם המדרגות המוביל לגג.
מר שרארי סתר גרסתו הראשונית מיום 13.7.10 ( מוצג ת/2), משהתברר כי עלה לגג רק לאחר שחלק מהמערכת כבר הותקן , ולא קודם לכן.

עוד התברר כי בשלב זה של עבודות ההתקנה, כלל לא שם לבו לנזקים על הגג.

זאת ועוד, לפי טענת מר שרארי, במהלך ביצוע ההתקנה ראה "גג הרוס ומעוך באין ספור מקומות", צילם את הנזקים ואף סימן אותם בצבע.

צילומיו את הגג, כביכול לאחר סיום עבודת הנתבעת, הוגשו כחלק מראיות התביעה, אך ללא תצהיר מאמת של מר שרארי עצמו.

אוסיף כי מר שרארי טען כי בדק, עבור התובעים, עשרה גגות במשקים חקלאיים סמוכים, המחופים פח איסכורית ועליו מערכת סולארית, ולדבריו כל הגגות נמצאו תקינים.

את תוצאות הבדיקה הוא לא תמך בתמונות, ולפיכך, לא ניתן לערוך את ההשוואה המתבקשת בין מצב הגגות האחרים לעומת גג התובעים.

עוד סיפר מר שרארי בבית המשפט (עמ' 34 לפרוטוקול מיום 30.9.14, ש' 31-21) כי בעודו מתקין את מדרגות הגישה לגג, ראה שעובדים על הגג ללא מדרכים ותוך דריכה על גלי האיסכורית.

בנוסף צירפו התובעים את חוות דעתו של המהנדס מר יקי נחמן, מיום 11.9.11, ואת מסקנותיו, כי העובדים ישבו, דרכו ונשענו על גלי האיסכורית, תוך התעלמות מהוראות הבטיחות ומבלי לדרוך מעל הקורות התומכות של פח האיסכורית.

לפי קביעת המומחה נחמן, מדרכים הונחו על גג התובעים ללא קונסטרוקציה וייצוב מתאימים, דבר שגרם, לשיטתו, לפגיעה בלוחות האיסכורית בשטח התקנת המערכת ובחלקים ששימשו למעבר עובדים.

אלא שלא הוכח כי מדרך ההליכה היה חלק מתכנון המערכת, גם לא כי היה הכרחי מבחינה מקצועית ובטיחותית, לשם ביצוע העבודה על הגג הנדון.

לדברי המומחה מטעם הנתבעת, מר מרדכי ב רנבוים, המדרך אינו דרוש לצורכי בטיחות ואינו מחויב על-פי התקן בגגות איסכורית.

גם מומחה התובעים מסכים כי אין הכרח להתקין מדרך, אם יודעים כיצד לדרוך, כלומר "רק איפה שהקונסטרוקציה שמתחת לפחי איסכורית נמצאת" (עמ' 23 לפרוטוקול מיום 17.6.13, ש' 30-26).

הטענה כי עיתוי התקנת המדרך (בסיום הרכבת התושבות והקולטים) או אופן התקנתו (קיבועו לפח האיסכורית), הם שיצרו, או למצער לא מנעו, נזקים בגג, נסתרה בעדות מומחה הנתבעת לפיה דריכה של אנשים, על הגג, כלל אינה גורמת למע יכות ולכיפופים, חרף עוביו של פח האיסכורית.

מומחה התובעים הסכים כי דריכה נכונה אכן אינה גורמת למעיכות וכיפופים.

בעניין זה העיד עד הנתבעת, מר מיורצ'יק (בשם החברה שהתקינה התושבות והקולטים), והוסיף:

"...השאיפה כשהולכים על גג, זה לזהות את הפטות מלמטה... בכל מקרה, מותר לדרוך גם בשאר חלקי הגג. השאלה, איך הולכים על הגג? ולא איפה שדורכים. זה גג שאסור לרוץ עליו או לקפוץ עליו. מה שבוודאות לא בוצע מעבודות מסוג זה..." (עמ' 43 לפרוטוקול מיום 9.12.13, ש' 9-3).

התזה שהעלה מומחה הנתבעת הינה כי המעיכות והכיפופים בגג נוצרו בשל שינוע לא זהיר של לוחות האיסכורית עצמם והעמסת יתר על הגג, או טעות ביצוע מצד מתקין הגג, הכל בשלב הקודם (במספר שנים) לעבודת הנתבעת.

לפי קביעתו של מומחה הנתבעת (בסעיפים 4.4.13-4.4.12 לחוות הדעת מיום 6.12.10):

"ריבוי המעיכות בגג הנדון נובע מליקוי יסודי בבחירת פחי גג חלשים הנוטים להימעך בקלות... לו בוצע המבנה כחוק עם פיקוח וקבלן רשום, מראה הגג היה שונה..."

בבית המשפט הוסיף וטען מומחה הנתבעת כי שלדת המבנה עקומה ולכן נוצרה אי התאמה בין פחי האיסכורית והתרוממות של הפחים בחיבורים.

התובעים בחרו שלא להתמודד עם טענה זו (לעניין הכשל התכנוני של הגג) כלל.

מומחה הנתבעת מסיק בחוות דעתו כי באזור הצפוני של הגג שבו בוצעה התקנת המערכת, אין פגמים ייחודים לאזור זה, למעט תקלות או ליקויים שלדברי המומחה קדמו לתחילת עבודות הנתבעת ומופיעים גם באזור הדרומי של הגג, שכלל לא היה באחריותה.

חרף האמור, נמנעו התובעים מהבאת עדויות רלבנטיות מטעמם, למשל של מתכנן הגג או של מתקין הגג, שהיו עשויות לשפוך אור על מצב הגג בעת הקמתו וסמוך לאחר השלמת עבודות ההתקנה שלו, ובכל מקרה, עובר לעבודת הנתבעת.

במהלך שמיעת הראיות וקבלת חוות דעת מומחה הנתבעת, כנ ראה תוך ניסיון להתמודד עם טענת הנתבעת למחדלים בעצם בניית הגג, העלו התובעים את הטענה כי הנזקים בחלקו הדרומי של הגג (שם לא פעלה הנתבעת) , נגרמו כתוצאה מהעלאת צוותים, עובדים וציוד לגג, בעזרת כף של טרקטור, מקצה מרוחק באזור הדרומי של הגג, והליכה מנקודת העלייה באזור הדרומי, למקום ההתקנה בחלקו הצפוני של הגג, באופן שנוצרה "טיילת" מדרום לצפון.

כך ביקשו להתמודד עם קיומם של נזקים בעלי אופי דומה באזור הדרומי של הגג, בו כזכור לא הותקנה המערכת ובו לא פעלה הנתבעת או עובדיה.

המדובר בגרסה כבושה (לרבות לעניין עיתוי בניית מדרגות הגישה אל הגג, איחור הגעת המשאית עם הקולטים, היות מנוף המשאית קצר מדי וכיוצ"ב), שאינה נזכרת בכתב התביעה שהוגש לתיק ולכן ב"כ הנתבעת התנגד לה, ובצדק, מטעמי הרחבת חזית אסורה.

לאחר בחינת הראיות שבפניי ולאור שלב הבאת הטענה מצד התובעים בדבר אופן העבודה על הגג וביצוע עבודות ההתקנה של התושבות והקולטים, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעת לפיה המדרגות המובילות אל הגג, הותקנו לפני הגעת הציוד והעובדים, והם עלו במדרגות ישירות אל אזור העבודה באזור הצפוני של הגג ולא נדרשו לדרוך ב חלק הדרומי של הגג.

זאת ועוד, על התובעים היה להראות כי "שוטטות" עובדי הנתבעת, על הגג, מדרום לצפון ועוד בטרם הותקנו המדרגות – על-מנת לעמוד על אופן יישום תוכנית ההתקנה ומצבו של הגג – גרמה לנזקים.

גם בזאת כשלו התובעים.

בהקשר זה אוסיף כי האפשרות שהכיפופים בגג נגרמו במעבר אנשים מכף של טרקטור אל הגג, נשללה באופן מוחלט על-ידי מומחה הנתבעת: "זה לא יכול להיות מבני אדם. לא בישיבה ולא בהליכה. כי הפח מכופף כלפי מעלה בקצוות..." (עמ' 38 לפרוטוקול מיום 1.7.13, ש' 4-3).

כפי שציינתי בסעיף 61, התובעים בחרו שלא להתמודד עם טענה זו.

בסיכומו של דבר, לאחר בחינת כלל הראיות בעניין:

התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הגג התעקם עקב דריכה לא נכונה של עובדים מטעם הנתבעת על הגג ואי התקנת מדרך הליכה תקין על קונסטרוקציית הגג.

התובעים גם לא התמודדו כדבעי עם טענת הנתבעת לפיה כשלים תכנוניים והנדסיים של הגג, הם שגרמו להופעת נזקים אלו (כיפופים ומעיכות), ולמעשה לא שכנעו כי יש להעדיף את גרסתם וחוות הדעת התומכ ת בה, על-פני גרסת הנתבעת (הנתמכת בחוות דעת נגדית) .

גם אם נגרמו לגג נזקים עקב הליכה לא נכונה על גג המבנה (וזאת לא הוכח), הרי שהוכח בפניי (כפי שיוסבר להלן) כי לאחר סיום ביצוע עבודת הנתבעת או מי מטעמה וטרם בדיקת הגג, עבדו על הגג עובדים נוספים, שלא מטעם הנתבעת.

לאור האמור, אני דוחה את גרסת התובעים כי הנזקים לגג הכוללים מעיכות ושקיעות, מקורם בביצוע עבודות ההתקנה של המערכת וכי הסיבה לכך נובעת מאופן ביצוע התקנת המערכת על הגג על-ידי הנתבעת ועובדיה או מי מטעמה.

הוא הדין באשר לטענת התובעים בדבר אחריות הנתבעת לנזקי חלודה מפסולת ואביזרים (שבבים, ברגים וחוטים), שהושארו כביכול על הגג, ובהם הבחין מומחה התובעים, כשנתיים לאחר סיום התקנת המערכת.

הוסכם כי לצורך התקנת התושבות, בוצעו על הגג עבודות קידוח, במהלכן נוצרו שבבי קידוח.

בתוך כך, הצהיר מנהל הנתבעת כי השבבים נוקו בסיום העבודה, מה גם שלדברי העד מר מיורצ'יק: "מדובר על מיקרונים... זה אבק. הרוח הכי קטנה מעיפה אותו משם..." (עמ' 45 לפרוטוקול מיום 9.12.13, ש' 17-14).

בניגוד לטענת התובעים והמומחים מטעמם, מומחה הנתבעת לא מצא סימני חלודה על פחי האיסכורית, ולא נזקים בגין שבבי מתכת הנובעים מקידוח הפחים. הוא איתר כתמי חלודה על-גבי הברגים עצמם, שבבים שהחלידו ופגמו בצבעו של הגג, ובנוסף כמויות קטנות של חלודה על הברגים ששימשו לחיזוק הגג, ואשר לטענת מומחה הנתבעת נובעים מבלאי טבעי.

משלא הוכח, במידת ההסתברות הנדרשת, הקשר שבין התקנת המערכת לבין הקורוזיה, הריני דוחה טענת התובעים בעניין זה.

בפרט, לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי הנזקים הנטענים על-ידי התובעים, הם תוצאה של עבודת בעלי מקצוע אחרים, שלא הובאו על-ידי הנתבעת, אשר הוכח כי שהו על הגג במהלך ההתקנה, וגם לאחריה לצורך תחזוקת המערכת.

התברר למשל, כי קבלן אזעקה עבד על הגג לצורך התקנת אבטחה לקולטים. כחלק מעבודת ההתקנה של מערכת האזעקה, עברו עובדי קבלן האזעקה דרך כל קולט וקולט, והתקינו בו כבלים.

לפי עדות מנהל הנתבעת, עובדים אלו השאירו אחריהם לכלוך רב וחוטי ברזל פזורים.
תובע 1 עצמו העיד על "קבוצת ברגים שהושארה, אני לא יודע בדיוק איפה", גם לא ברור מתי ועל-ידי מי.

כאשר נשאל מומחה התובעים בעניין זה, הוא השיב:

"אם היו נגרמים נזקים על ידי אנשים אחרים שביצעו למשל מערכת אזעקה, אז הייתי מחפש ורואה את זה באזור בו התקינו את מערכת האזעקה ולא בכל שטח הגג." (עדות מר נחמן בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 17.6.13, ש' 31-27).

ואולם, מומחה התובעים הודה כי כלל לא בדק היכן מותקנת מערכת האזעקה, ועובדה היא כי פגמים קיימים בגג, גם במקומות שבהם הנתבעת כלל לא עבדה.

יתרה מכך, לפי גרסת תובע 1, החשמלאי הגיע לגג לצורך ביצוע ע בודת החשמל הדרושה להפעלת המערכת.

החשמלאי טען כי סיים את עבודות החשמל על הגג במצבו הנתון כפי שקיבל אותו.

לא הוצגו בפניי צילומים של מצב הגג, לפני ואחרי עבודתו של החשמלאי, או אישור של מי מהצדדים, הפוטר את החשמלאי מאחריות לנזקים, אשר כאמור, יכול ונגרמו במהלך התקנת מערכת האזעקה או בעת ביצוע עבודות החשמל (הכל לאחר סיום התקנת המערכת) .

אשר על כן, לאחר עיון במסמכים ובחוות דעת המומחים ושמיעת חקירת העדים שהעידו בפניי, הגעתי למסקנה כי בחומר הראיות אין יסוד מספיק לטענת התובעים כי נגרמו לגג נזקים כתוצאה מביצוע העבודות נשוא ההסכם בין הצדדים, שכן הוכח כי לפחות שני בעלי מקצוע (קבלן האזעקה ופועליו, והחשמלאי) שהו על הגג וביצעו בו עבודות לאחר סיום עבודות התקנת המערכת על-ידי הנתבעת או מי מטעמה.

במילים אחרות, לא הוכח כי עבודת הנתבעת הייתה בבחינת סיבה הכרחית (תנאי בלעדיו אין) שגרמה לנזקים הנטענים על-ידי התובעים.

אף אילו הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התקנת המערכת לבין הנזקים – וכאמור כזה לא הוכח – הרי שהוא נותק על-ידי עבודות שביצעו גורמים אחרים על הגג, לאחר שהנתבעת ומי מטעמה סיימו עבודתם על הגג.

יתרה מכך, התובעים לא קיימו את הנטל להקטין את נזקיהם, באשר לא פעלו, מיד עם גילוי הנזקים, למנוע החרפתם של הנזקים הנטענים (למשל, באמצעות ניקוי הגג, סתימה ותיקון של חורים מקידוחים, ועוד).

יש בכך כדי לשלול זכותם של התובעים להיפרע את נזקיהם הנטענים כתוצאה מקורוזיה, השארת שבבים ופסולת עבודה כנטען.

טעם נוסף בגינו אין מקום, לדעתי, לחייב את הנתבעת בעלויות הכרוכות בתיקון הנזקים, נעוצה בהתנהגות התובעים וחוסר תום לבם בקיום ההסכם, שעה שלא התלוננו, בזמן אמת, על אופן ביצוע העבודה על-ידי קבלני הנתבעת, ולא שלחו לה התראה בדבר קיומה של הפרה או נזק, ודרישה לתיקון. התובעים לא הוכיחו כי נתנו לנתבעת הזדמנות נאותה לתיקון, ונראה כי הזדרזו לפתוח נגדה בהליכים משפטיים ללא כל דחיפות נראית לעין.

לאור המקובץ לעיל, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות.

לאור התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשאלת היקף הנזקים בגג ועלות תיקונם .

למעלה מן הצורך אציין בקליפת אגוז עניינים ספורים בלבד:

מומחה התובעים העריך את עלות השיקום של הגג לפי שטח של 1,700 מ"ר, בסך 285,000 ₪ (ללא מע"מ), מבלי שנתן הסבר או פירוט כיצד חושבה עלות זו ובהינתן כי עבודת ההתקנה בוצעה על שטח של כ-700 מ"ר בלבד.

התובעים טענו לנזק עקב אי חיבור המערכת לרשת החשמל, סך של כ-660 ₪ ליום. לא הובאה אף ראשית ראיה לרכיב נזק זה וטוב שהדרישה בעניין נזנחה.

תובע 1 טען, לראשונה במסגרת הבאת ראיותיו, כי יש נזילות בגג לתוך חצר מרבץ הפרות ודליפות בעונת הגשמים. לא הוצגה כל ראיה לחדירת מים דרך הגג או פירוט מהיכן נובעות הנזילות הנטענות, לרבות הקשר לנזקים הקיימים בגג.

התוצאה

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 20,000 ₪ הכולל מע"מ.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ה, 24 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים. דליה אבי-גיא, שופטת סגן נשיא
דליה אבי-גיא, שופטת
סגן נשיא


מעורבים
תובע: צבי יחיאל גולדנברג
נתבע: גרינקו אנרג'י בע"
שופט :
עורכי דין: