ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין GLAXO SMITHKLINE P.L.C נגד אוניפארם בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 6033/13

לפני: כבוד השופט נ' הנדל

המבקשות:
1. GLAXO SMITHKLINE P.L.C

2. GLAXOSMITHKLINE ISRAEL LTD

נ ג ד

המשיבה:
אוניפארם בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 038568-10-11

בשם המבקשות: עו"ד מיכל הלפרין; עו"ד אלון קנטי
בשם המשיבה: עו"ד דבי קאזיס; עו"ד דרור שטרום; עו"ד עדי לויט

בבית המשפט העליון

החלטה

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שניתנה במסגרת קדם משפט (ת"א 38568-10-11, כבוד השופט ג' גינת). הבקשה מתמקדת בשני רכיבים של ההחלטה: האחד מורה למבקשות לגלות למשיבה מסמכים הנוגעים להיקף המכירות של תרופה מסוימת המשווקת על ידן ואת מחיריה, לפי לקוחות; והשני קובע כי טענת המבקשות בדבר שינוי חזית בתצהירי המשיבה אינה חייבת לידון כעת (להלן, בהתאמה: ההחלטה בעניין גילוי המסמכים ו-ההחלטה בעניין שינוי החזית).

1. המבקשות (להלן ביחד: גלקסו) הן חברות העוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות. גלקסו השיקה בישראל תכשיר רפואי בשם Seroxat לטיפול בתופעות דיכאון וחרדה (להלן: התרופה). בשלב מסוים, הגישה גלקסו בקשה לרישום פטנט בקשר עם התרופה. המשיבה (להלן: אוניפארם) הגישה התנגדות לבקשת הפטנט. בקשת הפטנט נדחתה לאחר תקופה ארוכה על ידי רשם הפטנטים. במקביל, החלה אוניפארם לשווק גרסה גנרית של התרופה תחת שם אחר. גלקסו הגישה בקשה לצו מניעה זמני כנגד אוניפארם – שנדחתה. על רקע זה, הגישה אוניפארם תביעה למתן חשבונות ולסעד כספי כנגד גלקסו, בטענה כי היא ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בתחום התרופות נוגדות הדיכאון. לטענת אוניפארם בתביעתה, גלקסו נקטה הליכי סרק – הבקשה לרישום פטנט והבקשה לצו מניעה זמני – שנועדו לעכב את כניסתה של אוניפארם לשוק הרלוונטי ולדחוק את רגליה ממנו.

בעקבות הצטברות של בקשות דיוניות, התקיים קדם משפט בפני בית משפט קמא. במסגרתו, נידונה טענת גלקסו לשינוי או הרחבת חזית בתצהירי אוניפארם, לעומת הנטען על ידה בכתב התביעה. כמו כן, נידונה השאלה מהם המסמכים שעל גלקסו לגלות לאוניפארם במסגרת ההליכים המקדמיים, ובפרט האם עליה לגלות את הכמויות והמחירים בהם היא משווקת את התרופה לכלל לקוחותיה.

2. בית המשפט המחוזי דחה את עמדת גלקסו בסוגיות שעמדו על הפרק בדיון קדם המשפט. ההחלטה בעניין שינוי החזית קבעה כדלקמן:

"לעניין טענת הנתבעות, כי חומר הראיות של התובעת חורג מהאמור בכתבי הטענות, אני סבור שמוקדם מדי להחליט בטענה האמורה, וזו שמורה לנתבעות. מכל מקום, אינני רואה מניעה לכך, שהנתבעות יכללו את תגובתן המלאה גם לטענות ה"חדשות", במסגרת התצהירים המוגשים על-ידיהן".

באשר לשאלה האם על גלקסו לגלות לאוניפארם נתונים על מחירי התרופה, קבע בית משפט קמא כי התשובה לכך חיובית, שכן נתונים אלה נדרשים לביסוס טענת אוניפארם בדבר המעמד המונופולי של גלקסו. לפיכך, בהחלטה בעניין גילוי המסמכים נקבע כי על גלקסו לגלות לאוניפארם את המחירים בהם מכרה את התרופה לכל אחד מלקוחותיה – כגון בתי חולים, קופות חולים, משרדי ממשלה ובתי מרקחת – וכן לעדכן את הנתונים שכבר מסרה באשר להיקף מכירותיה בחתך לפי הלקוחות הנ"ל.

מכאן הבקשה שבפניי. תיאור טענות הצדדים והדיון בהן יפוצלו להלן בהתאם לשני רכיבי ההחלטה של בית משפט קמא. מרבית טענותיה הכלליות של המשיבה כנגד הבקשה אינן נדרשות להכרעה ולא מצאתי מקום להקדיש להן דיון נפרד.

ההחלטה בעניין שינוי החזית

3. לטענת גלקסו, השלב הראוי לדון ולהכריע בטענתה בדבר שינוי או הרחבת חזית בתצהירי אוניפארם היה שלב קדם המשפט, בטרם תידרש להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה. עוד נטען כי מתן האפשרות לגלקסו להתייחס בתצהירים מטעמה לטענות החדשות שהעלתה אוניפארם בתצהיריה שלה, אינה מספקת מענה הולם משני טעמים: ראשית, היא מאפשרת בפועל את שינוי החזית – אף אם ההחלטה אינה סופית. שנית, היא שוללת מגלקסו זכויות דיוניות שונות כגון מיצוי הליכי גילוי המסמכים גם ביחס לטענות החדשות. במסגרת הבקשה מוסיפה גלקסו ומפרטת לגופם של דברים את הסעיפים והסוגיות שהועלו בתצהירי אוניפארם ומהווים, לשיטת גלקסו, הרחבת חזית פסולה. גלקסו מבקשת להורות, אפוא, כי בתצהירי אוניפארם יש משום שינוי חזית ויש למחוק כמה מסעיפיהם. לחלופין מבקשת גלקסו להורות לאוניפארם להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ולהורות לבית משפט קמא לדון בבקשה זו ולהכריע בה.

אוניפארם טוענת כי אין בתצהיריה משום שינוי חזית, אלא רק תיאורי רקע לעילת התביעה. עוד נטען כי גלקסו מושתקת ומנועה מלהעלות את הטענה בדבר שינוי חזית. זאת לנוכח הימנעותה בכתבי הטענות ובחוות הדעת מטעמה לציין מהו השוק הרלוונטי מבחינתה, המהווה התחמקות מיצירת חזית לגבי הגדרת השוק. התחמקות זו שוללת, על פי הנטען, את הטענה כי החזית שונתה. עוד ציינה אוניפארם כי באחת מישיבות קדם המשפט הצהירה ב"כ גלקסו לפרוטוקול כי היא מסכימה שטענת שינוי/ הרחבת החזית תישמר לה.

4. לאחר עיון בטענות הצדדים באשר לטענת שינוי החזית, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה בעניין זה להתקבל, במובן זה שעל בית משפט קמא לדון ולהכריע בטענה זו בשלב הנוכחי של ההליכים ובטרם יוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי גלקסו. דחיית הדיון וההכרעה בשאלת שינוי החזית לאחר שלב קדם המשפט עלולות ליצור נזק דיוני, וכנגזר מכך – נזק מהותי, הן צופה פני עבר והן צופה פני עתיד. צופה פני עבר – שכן ייתכן, למשל, שההליכים המקדמיים לא הושלמו ביחס לטענות שלא נחשבו כחלק מגדר המחלוקת עד להגשת התצהירים ולשינוי החזית במסגרתם. כך אכן טוענת גלקסו בענייננו, ולמצער על פני הדברים יש בסיס לטענה זו. צופה פני עתיד – שכן בירור הטענה רק לאחר הגשת התצהירים, למשל בשלב חקירת העדים, פוגע ביעילות ההליך ומסרבל אותו שלא לצורך. איני רואה טעם בהגשת תצהירים – ובהמשך לכך, בקיום חקירות – המתייחסים גם לנקודות שלגביהן יתברר בעתיד כי למעשה אינן חלק מגדר המחלוקת בין הצדדים. בית משפט קמא אף לא ציין מהו לדעתו המועד הראוי לדון בטענת שינוי החזית. כמו כן, לא הובהר מדוע בנסיבות מקרה זה יש לסטות מדרך המלך והיא קביעת עמדה בדבר שינוי החזית בסמוך לשלב שבו הועלתה. השארת סוגיה זו תלויה ועומדת יוצרת מעין ערפל דיוני בדבר המשך ההליך המשפטי, באופן ששני הצדדים אינם יכולים לכלכל את צעדיהם באופן מלא. והרי התוצאה של דחיית או קבלת הטענה של שינוי חזית פותחת אפשרויות שונות לשני בעלי הדין. מוטב שלא לדחות את הקץ בנדון, ודאי בהעדר נימוק ביחס למקרה הקונקרטי.

כפי שכבר נפסק בבית משפט זה, כאשר טענת שינוי החזית מועלית לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית וביחס אליהם, אזי "יש לדון ולהכריע בה במסגרת קדם המשפט, כאשר בית המשפט אינו נתון באילוצים הקיימים כאשר הטענה מועלית במהלך שמיעת העדים. ככל שנושאים אלה ילובנו ויוכרעו בטרם ייקבע התיק להוכחות, תפחת האפשרות שגבולות המחלוקת יישארו מעורפלים בשלב שמיעת העדים" (רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' שמחה משטה (3.2.2013)).

אשר על כן, נכון יהיה להורות כי התיק יוחזר לבית משפט קמא אשר ידון בשאלה האם האמור בתצהירי אוניפארם מהווה שינוי או הרחבת חזית לעומת כתבי טענותיה. אמנם, גלקסו עתרה לשתי תוצאות אחרות: הכרעה לגופה בשאלה האם יש שינוי חזית בתצהירי אוניפארם, ולחלופין קביעה כי על אוניפארם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה על מנת שבית משפט קמא יכריע בה. החלופה הראשונה אינה מתאימה למסגרת הדיונית של בית משפט זה, ואילו החלופה השנייה אינה מתאימה למסגרת הדיונית של בית משפט קמא – נכון לשלב זה. לאמור, אין זה נכון כי בית משפט זה, כערכאת ערעור ברשות, יחליט בראשונה האם ישנו שינוי חזית אם אַיִן. כאמור, זוהי סוגיה דיונית, ועל בית משפט קמא – שההליך עוד מתנהל בפניו – לדון ולהכריע בה. כעולה מההחלטה בעניין שינוי החזית – לא התקיים כל דיון כאמור וממילא טרם הוכרעו הטענות לגופן. עוד איני רואה מקום להורות לאוניפארם להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתה, שהרי ייתכן ובית משפט קמא יגיע למסקנה, לאחר שידון בטענה, כי לא היה כל שינוי חזית או הרחבה שלה. לשון אחר, הסעד של ההתערבות הערעורית הדיונית – גם אם יש הצדקה לו – נובע ממהות ההחלטה מושא הבקשה למתן רשות ערעור. כאן, בית משפט קמא החליט שלא להחליט בשלב זה, וכאמור דעתי היא כי שאין לדחות את העניין. התערבות מעבר לכך תהווה סטייה מהמסגרת הדיונית של הבקשה ביחס להחלטה כפי שניתנה, ומהמיקום הדיוני של ההליך בשלב זה.

ההחלטה בעניין גילוי המסמכים

5. לטענת גלקסו, החלטה זו שגויה משלוש סיבות: ראשית, מדובר בתביעה למתן חשבונות, בגדרה ביקשה אוניפארם לקבל את כל המידע בנוגע למכירת התרופה, ובכלל זה הכמויות והמחירים בהם נמכרה. ההחלטה מעניקה, אפוא, לאוניפארם כבר בשלב גילוי המסמכים את הסעד העיקרי שביקשה בתביעתה ובטרם הוכיחה אותה; שנית, המידע שעל גילויו הורה בית משפט קמא אינו נחוץ לאוניפארם לצורך הוכחת העילה – שכן מונופול נבחן לפי נתח השוק וההיקף הכמותי של המכירות ולא על פי מחזורו הכספי; שלישית, מדובר במידע סודי ורגיש, הנוגע בסודות מסחריים של גלקסו, וגילויו לאוניפארם – מתחרה ישירה שלה – יסב לה נזק רב.

אוניפארם טוענת כי המידע רלוונטי להוכחת הטענה בדבר היותה של גלקסו מונופול ולטענות אחרות שלה; כי בית משפט קמא בחן את טענת הסודיות שהעלתה גלקסו ודחה אותה; וכי סעד זה אינו חופף במלואו את הסעד שהתבקש בגדר התביעה.

6. ראשית נזכיר, כי היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין. ככלל, בית משפט זה, כערכאת ערעור, לא ייטה להתערב בו – אלא אם מדובר בהחלטה שמגלה טעות בולטת על פניה, שעשויה לפגוע בצורה ברורה בבעל הדין. בענייננו איני סבור כי מתקיימים חריגים אלה המצדיקים התערבות.

הלכה פסוקה היא, כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי נרחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי לסוגיה שבמחלוקת. עוד נפסק כי לא נדרשת רלוונטיות ודאית של המסמך, ודי בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ראו, למשל, רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (15.8.2012), בפסקה 17 וההפניות המובאות שם (להלן: עניין עמירם גרופ)).

היחס בין היקף גילוי המסמכים לבין טענות חיסיון שונות, לרבות הטענה בדבר קיומו של סוד מסחרי, נדון אף הוא בפסיקה. נקבע, כי הזכות לגילוי ועיון במסמכים, על אף חשיבותה, אינה זכות מוחלטת. קיומו של סוד מסחרי עשוי להביא להגבלתה. הכרעת בית משפט בדבר היקפה של הזכות לגילוי ועיון במסמכים כאשר קיים אינטרס נוגד של סוד מסחרי מצריכה איזון בין השניים, וזאת על פי התשתית הראייתית הלכאורית שהציג התובע (ראו: רע"א 3638/03 ביטום תעשיות פטרוכימיות בע"מ כמיפרן – ישראל בע"מ, פ"ד נח(1) 97, 101-100 (2003)). מההחלטה בעניין גילוי המסמכים עולה כי בית משפט קמא אכן בחן את טענת הסוד המסחרי שהעלתה גלקסו, ודחה אותה לאחר איזון ושקילה. בנסיבות אלה לא ראיתי מקום להתערב בדרך בה יישם בית משפט קמא את האיזון הנדרש, על פי התשתית והחומר שהוצגו בפניו. יצוין, כי כחלק ממלאכת האיזון, בית המשפט המחוזי קבע כי המידע בדבר כמויות ומחירי התרופה ייחשפו רק בפני אוניפארם ולא בפני צדדים שלישיים. אף לכך יש משקל, אם כי לא משקל מכריע.

כמו כן, נקבע בהחלטתו כי יש בנתון המחיר כדי להצביע על הכוח והמעמד הכלכלי של המוכר, ובכך לתמוך בטענת אוניפארם בדבר היותה של גלקסו מונופול. מטענות גלקסו בפניי עולה כי אף לשיטתה ייתכנו מקרים, הגם ספורים, בהם המחיר יהיה נתון רלוונטי (ראו למשל סעיף 110 לבקשה). גלקסו לא עמדה בנטל להוכיח כי מקרה זה אינו בא בגדר אותם מקרים, אפילו יהיו ספורים. כמו כן, תביעתה של אוניפארם היא למתן חשבונות ולסעד כספי לא מבוטל שהועמד, לצרכי אגרה, על סך של 2.5 מיליון ש"ח. כפי שנפסק בעניין עמירם גרופ, "אין לפסול את הסעד של גילוי ועיון במסמכים רק משום שנתבקש כאחד גם בתובענה העיקרית... לצורך הבקשה הנוכחית, די בכך שהמסמך חשוב לבירור התביעה, כפי שקבע בית המשפט" (שם, בפסקה 22) – והדברים יפים גם לענייננו.

לטענת גלקסו בבקשה שבפניי, הטעם היחיד בשלו דרשה אוניפארם את חשיפת הכמויות והמחירים בהם נמכרה התרופה הוא הצורך להוכיח כי גלקסו היוותה מונופול בשוק. ואולם, מתשובת המשיבה עולה כי במהלך הדיונים בפני בית משפט קמא, הודתה גלקסו כי מידע זה עשוי להיות רלוונטי לעניינים אחרים הקשורים בתביעה – גם אם לשיטתה הוא אינו רלוונטי להוכחת טענת המונופול. לכן איני מוצא לשנות גם מרכיב ההחלטה הקובע כי חשיפת המידע תהיה בחלוקה על פי לקוחות. הבקשה, ככל שהיא נוגעת להחלטה בעניין גילוי המסמכים – נדחית.

7. על רקע כל האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן: הבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת באופן חלקי, ביחס להחלטה בעניין שינוי החזית, כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שידון בשלב קדם המשפט ובטרם יוגשו התצהירים בטענת גלקסו בדבר שינוי או הרחבת חזית; הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בכל הנוגע להחלטה בעניין גילוי המסמכים.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אוניפארם תישא בהוצאות גלקסו ביחד ובשכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ש"ח.

ניתנה היום, ה' בכסלו התשע"ה (27.11.2014).


מעורבים
תובע: GLAXO SMITHKLINE P.L.C
נתבע: אוניפארם בע"מ
שופט :
עורכי דין: