ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נטליה זברוב נגד קליניקה סאן :


בפני הרשמת - כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

המבקשת

נטליה זברוב

נגד

המשיבים

  1. קליניקה סאן (קליניקה לכירורגיה פלאסטית)
  2. מרכז רפואי רמת אביב מדיקל סנטר
  3. קליניקה של ד"ר יעקב דביר
  4. קליניקה פרופורציה
  5. בית חולים "סניטס"
  6. עו"ד שלמה מרבאום
  7. היועץ המשפטי לממשלה

(לענין אגרת המשפט בלבד)

החלטה

1. מונחות לפני בקשות לפטור את המבקשת מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון בערעור נוכח מצבה הכלכלי והבריאותי.

2. עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת יעל הניג) מיום 16.03.2014 (ת"א 26688-11-12), לפיו נדחתה על הסף תביעת רשלנות רפואית שהגישה המבקשת כנגד המשיבים הן מחמת התיישנות והן מהטעם כי המבקשת לא התייצבה לדיון.
כמו כן חוייבה המבקשת לשלם לכל אחד מהמשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ + מע"מ (להלן: "פסק הדין").

3. יוער כי עד למתן החלטה זו לא התקבלה תגובת המשיבה 4 והמשיב 5, זאת חרף העובדה כי הבקשות וההחלטות המורות להם להגיב נשלחו על ידי מזכירות בית המשפט ונמסרו כדין .

4. לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשות, לתגובות המשיבים 3-1 ו-6, לעמדת המשיב 7 (ביחס לבקשה לפטור מאגרה בלבד) ולתשובה, באתי לכלל דעה כי דין הבקשות לפטור מלא מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

6. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

7. בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-
א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;
ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.
(בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

8. "השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

9. עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.
בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי- כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

10. כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור .
שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

11. לטענת המבקשת מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון הנדרש.
המבקשת, על פי הנטען, ילידת 1961, אלמנה, מתקיימת מקצבת נכות כללית (100% דרגת אי כושר) בסך של 2,714 ₪ (ברוטו) ומסיוע ממשרד השיכון בסך של 770 ₪.
המבקשת מתגוררת בשכירות בדירת חדר וחצי עבורה היא משלמת סך של 2,400 ₪ לחודש וכנגדה ניתן בהוצל"פ צו איחוד תיקים (21,000 ₪).

12. המשיב 3 מתנגד למבוקש.
לטענתו סיכויי הערעור אפסיים, זאת משדין התביעה להדחות על הסף הן מחמת התיישנות (התביעה הוגשה ביום 14.11.2012 ואילו האירוע נשוא התביעה, אשר מתייחס למשיב 3, הינו מיום 18.09.2005), הן מהטעם שהוגשה ללא חוות דעת רפואית להוכחת הקשר הסיבתי המשפטי והרפואי והן מחמת העדר עילה כלפיו (המסמך אשר צורף לכתב התביעה, מטעם פרופ' דן מילר, לתמיכה בטענות המבקשת, קובע כי תוצאות הניתוח שביצע המשיב 3 "להרמת שדיים היא סבירה") (סעיפים 2, 8 ו-13 לתגובת המשיב 3).

בהתייחס למצבה הכלכלי הנטען של המבקשת מוסיף המשיב 3 וטוען כי משעלה ביד ה לשלם עבור מספר ניתוחים פלסטיים באופן פרטי, ניתוחים אשר עלותם הסתכמה בעשרות אלפי שקלים, יקשה לומר כי היא סובלת מחסרון כיס ומצוקה כלכלית , בעטיה אין באפשרותה לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון (סעיף 16 לתגובת המשיב 3).
כמו כן מציין המשיב 3 כי המבקשת לא שילמה עד כה את ההוצאות שנפסקו כנגדה בבית משפט קמא.

13. המשיבה 1 הצטרפה לטיעוני המשיב 3 והוסיפה כי המדובר במבקשת שה ינה 'מתדיינת סדרתית', המציפה את מערכת בתי המשפט, כמו גם את הצדדים , בתובענות ובקשות סרק מרובות מלל מבלי שיש בידה עילות שבדין (סעיף 3א לתגובת המשיבה 1).

14. היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לבקשה לפטור מאגרה.

לטענתו כתב הערעור נשוא הבקשה אינו מגלה עילה, הוא אינו סדור והטענות המובאות בו אינן מובנות, מה גם שהמבקשת לא פרשה תמונה מלאה ועדכנית של מצבה הכלכלי (סעיף 13 ואילך לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).

15. המשיב 2 הצטרף לטעוני המשיב 3 ולטיעוני היועץ המשפטי לממשלה ואף הוסיף וטען כי "שימש אכסניה בלבד לביצוע ניתוח הרמת השדיים והרמת העפעפיים מיום 18.9.05 בלבד" (ההדגשה במקור) .

16. המשיב 6 מתנגד אף הוא למבוקש וטוען כי ייצג את המשיבה 1 בהליך נשוא הערעור שנדון בבית משפט קמא ואף מייצג את המשיבה 1 עת ה, כך שדומה כי שמו שורבב ללא כל הצדק בדין.

17. בהתייחס למצבה הכלכלי של המבקשת נחה דעתי כי יכולתה הכלכלית מוגבלת.
למבקשת הוענק ביום 21.05.2014 פטור מלא מתשלום אגרת המשפט בע"ר 11497-05-14.
החלטה זו של בית המשפט (כבוד השופטת צ'רניאק) משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולתה של המבקשת לשלם את אגרת המשפט (ראה הוראת תקנה 14(ד)(1) לתקנות) ודומה עלי כי לא נסתרה.

18. כמו כן, מעיון בפניית עיריית פתח תקווה האגף לשירותים חברתיים מיום 16.02.2014 למר טל חיים עולה כי האחרון התבקש להעניק למבקשת "סיוע לקראת פסח תשע"ד ובכלל" (צורף כנספח לבקשה לפטור מהפקדת ערבון).

19. עם זאת, המבקשת לא התייחסה כלל לאפשרות, אם קיימת, ללוות את סכום האגרה והערבון, בין מבני משפחה ובין מכל גורם אחר ודומה כי לא הוכיחה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום האגרה והערבון כחובתה-
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

20. כמו כן ראוי ליתן את הדעת לעובדה כי המבקשת, לא שילמה, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חוייבה בבית משפט קמא ומשכך גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיבים, שתשלום הוצאותיהם בערכאת הערעור יובטח בבטוחה זמינה ויעילה (ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה ; רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).

21. המבקשת לא התייחסה כלל בבקשתה לסיכויי הערעור ולמעלה מן הצורך, מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור (המשיבים בתגובתם לבקשה העלו טענות סף כבדות משקל), אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור באופן מלא את המבקשת מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבים לאפשרות כי תשלום הוצאותיהם בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

בהינתן כל האמור ולאחר לעיל ולאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות לזכות הגישה לערכאות, הערכת היקפו ומורכבותו של ההליך וזהות הצדדים, מורה אני כדלקמן:
א. אגרת משפט בסך של 200 ₪ תשולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבי ם החל מחודש דצמבר 2014 (עד ל- 20 בכל חודש).
ב. הערבון יעמוד על 4,000 ₪ וישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ועוקבי ם החל מחודש דצמבר 2014 (עד ל- 20 בכל חודש).

החלטה זו ניתנה על ידי בתפקידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: נטליה זברוב
נתבע: קליניקה סאן
שופט :
עורכי דין: