ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ נגד מדינת ישראל :


בפני כבוד השופט אליהו בכר

מבקשת

טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עובדיה כהן ואח'

נגד

משיבים

1. מדינת ישראל – משרד הביטחון
ע"י ב"כ פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי
2. קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רות ברק ואח'

החלטה

הבקשה
1. לפני בקשת העותרת לתיקון עתירה, באופן שתגובת העותרת להחלטתה השניה של המשיבה כפי שהוגשה לביהמ"ש בתאריך 28.9.14 תצורף לעתירה שהוגשה לביהמ"ש בתאריך 31.8.14 ואלה יהוו יחדיו כתב עתירה מתוקן.

טענות העותרת
2. לטענת העותרת, בתאריך 8.9.14, לאחר הגשת העתירה, שעניינה זכיית המשיבה 2 במכרז בו הגישה האחרונה הצעה גרעונית ונעדרת רווח, הוחזרה ההחלטה לבחינה מחודשת של וועדת המכרזים. למרות החלטה זו המשיבה 1 לא טרחה לציין מהו סטטוס ההחלטה הראשונה בגינה הוגשה העתירה המקורית, האם היא בוטלה, עומדת על כנה, אושררה, נתקבלה מחדש או הצטרפה אליה כהחלטה חדשה, או שמא ההחלטה השניה מתאריך 17.9.2014 (להלן: "ההחלטה השניה") החליפה ההחלטה הראשונה, מכשירה למעשה את ההחלטה הראשונה ובוחרת שוב במשיבה 2 כזוכה במכרז.

בגין ההחלטה השניה הגישה העותרת בתאריך 28.9.14 תגובה בת 28 עמודים שכותרתה "תגובת העותרת להחלטה החדשה" ומתייחסת לקשיים, הכשלים והליקויים הקיימים בה, וכן אין בה כדי לתקן את ההחלטה המקורית. על תגובתה זו של העותרת להחלטה השניה, כך עותרת, המשיבות טרם השיבו. כמו כן אין תגובות לעתירה או לתגובת העותרת לעתירה השניה על ידי המשיבות 1 ו- 2. לאלה יש להוסיף העובדה ולפיה, בימ"ש אפשר בתאריך 26.10.14 לעותרת להגיש חוו"ד כלכלית מטעמה ולמשיבות אפשר להגיש חוו"ד נגדית.
מאחר וביהמ"ש הבהיר במסגרת ההחלטה המתירה הגשת חוו"ד כלכלית, כי לא תותר הרחבת חזית מעבר לעתירה גופה, וכל הטענות שהתווספו בבקשות ובתגובות השונות לא יהוו חלק מהעתירה עד שזו לא תתוקן בפועל, הוגשה הבקשה דנא לתיקון העתירה.

טענות המשיבה 1
3. המשיבה 1 טענה, כי לעותרת היה ידוע הצורך בתיקון כתב העתירה זה מזמן, אך היא לא עשתה דבר לתקנה, העותרת סברה כי ההחלטה המקורית וההחלטה החדשה הינן זהות ועמדה על דעתה במפר לא מבוטל של פעמים . רק לאחר החלטת בימ"ש מתאריך 26.10.14 בדבר איסור הרחבת חזית מצאה העותרת לנכון להגיש הבקשה לתיקון העתירה.
המשיבה 1 הוסיפה, כי העותרת לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש, מתאריך 26.10.2014 אלא פנתה בשיהוי בבקשה חדשה לקבלת סעד, ביודעה כי לאחר הגשת תגובת המשיבה 1 יינתן פסק דין בעתירה, בהמשך להחלטת בימ"ש בדיון מתאריך 5.10.14, ו לאמירות ברורות של ביהמ"ש בכל הנוגע להגשת בקשות נוספות מעבר להגשת חווה"ד הכלכלית, כעולה מהחלטת בימ"ש מתאריך 26.10.14.
המשיבה 1 אף ציינה, כי לנוכח הבקשה עצמה ובה עולה כי העתירה המקורית הינה תאורטית יש לדחות את העתירה על הסף, לאחר שבמקום ההחלטה מקורית, ניתנה החלטה מנהלית חדשה אשר אינה נתקפת בכתב העתירה המקורי .
המשיבה 1 הדגישה, כי החלטת ועדת המכרזים מתאריך 13.7.14 המצויה בבסיס העתירה המקורית בטלה ומבוטלת ומכאן שהעתירה במתכונתה הנוכחית אינה רלוונטית עוד ולכן דינה כאמור סילוק על הסף.
בכל הקשור עם החלטת המשיבה מ- 17.9.14 – ההחלטה השניה – לא הוגשה בקשה לתיקון עתירה אלא בבקשה זו לאחר שחלף למעלה מחודש ימים ממועד קבלת ההחלטה החדשה של ועדת המכרזים. לעותרת ניתנו מספר הזדמנויות לפנות בבקשה לתיקון העתירה, כשבמקביל המשיבות מציינות כי לאור ההחלטה השניה, העתירה המקורית הפכה תיאורטית. למרות זאת, עמדה העותרת על העתירה המקורית. לפיכך, הגשת הבקשה עתה תוך צירוף טכני של כתבי בית הדין שהוגשו במהלך ההליך, עוקפת את החלטת בימ"ש מתאריך 26.10.14, מבלי שהוגש עליה כאמור ערעור.
עוד מציינת המשיבה 1, כי תיקון העתירה בשלב זה אינו יעיל ויוצר הכבדה. הדיון בעתירה התקיים מבלי שהונחה בפני בימ"ש, או הצדדים, עתירה מתוקנת ו כבר הוסכם כי פסק הדין יינתן לאחר הגשת תגובת המשיבה 1. לא מן הנמנע כעת לחייב בקיום דיון נוסף בעתירה המתוקנת.
הוסיפה המשיבה 1, כי למקרא כתב העתירה המתוקנת ניתן להיווכח כי העותרת מבקשת בין היתר סעדים שהתבררו בבימ"ש בהליך זה, חלקם התקבל, חלקם נדחה ולכן אין להעלותם בשנית. די בשילוב העתירה המקורית עם התגובה כדי להוות הכבדה על המשיבה 1 ומצדיק דחיית העתירה. עוד לא ברור למשיבה 1 מדוע , ככל שהעתירה המקורית הפכה תיאורטית, היא עדיין מתווספת לכתב העתירה המתוקן.
עוד טענה, כי בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, (להלן "התקנות") על העתירה להיות מוגשת בלא שיהוי. שיהוי בנסיבות הינו פונקציה של דחיפות כאשר ההחלטה לבחינה מחודשת של הזוכה במכרז נמסרה לב"כ העותרת ב- 18.9.14, ולמרות זאת החלטה זו לא נתקפה בעתירה מסודרת עד להגשת הבקשה דנא. הבקשה מוגשת לתיקון עתירה לאחר שחלפו 46 ימים ממועד קבלת ההחלטה, לאחר שהוגשה חוו"ד כלכלית ולאחר שהתקיים דיון בעתירה. מכאן, שקיים שיהוי המצדיק דחיית הבקשה לתיקון על הסף, במיוחד כאשר העותרת ידעה שעליה להגיש עתירה מתוקנת, כאשר החוזה המקורי שבין המשיבה 1 למשיבה 2 מסתיים בחודש אוקטובר ולאחר מכן ייחתם חוזה חדש עם המשיבה 2 כזוכה במכרז.

טענות המשיבה 2
4. המשיבה 2 מתנגדת אף היא לתיקון העתירה, תוך בקשה לעשות סוף להתנהלות העותרת העושה בסדרי הדין כבשלה ומטרידה את ביהמ"ש והמשיבות בעשרות בקשות סרק, תגובות, צירוף מסמכים ללא רשות וכיו"ב. המשיבה 2 הפנתה לכך שנאלצה להגיש תגובה לעתירה המקורית עוד קודם לקבלת החלטת ועדת המכרזים השניה, בעוד העותרת עומדת על דעתה שלא להגיש עתירה חדשה ובקשה לתיקון עתירתה, למרות ההחלטה השניה כאמור. כך גם במהלך הדיון לאחר שהובהר לב"כ העותרת, כי אין למעשה כל עתירה המתייחסת להחלטה השניה, עמד ב"כ העותרת על עתירתו ואף הוסכם על מתן פסק דין בתיק לאחר שמשרד הביטחון יגיב לעתירה, ובכל אותה עת נמנעת העותרת מלהגיש כל בקשה לתיקון העתירה, כאשר המשיבות חוזרות ומציינות כי עסקינן עתה בעתירה תיאורטית, בעוד העותרת סבורה כי מדובר בטענה "הזויה ומקוממת".
אף המשיבה 2 חזרה וטענה, כי רק בתאריך 3.11.14, כחודש ומחצה לאחר שנודע לעותרת על קבלת ההחלטה החדשה, ומעל לחודש לאחר שהוברר לעותרת על ידי המשיבות כי העתירה אינה מתייחסת להחלטה החדשה ו- 40 ימים לאחר שבימ"ש הבהיר כי העתירה אינה מתייחסת לעתירה החדשה, הבינה העותרת כי עליה לתקן את עתירתה וכי זו למעשה תיאורטית, בניגוד למה שסברה קודם לכן.
המשיבה 2 ציינה, כי מהותית עסקינן בבקשה שלישית לתיקון העתירה, כאשר הראשונה היתה בבקשה לצירוף ראיה, השניה היתה בבקשה לצירוף חוו"ד כלכלית ועתה השלישית.
במצב דברים זה, כאשר המשיבה 2 כבר הגיבה לעתירה, ולאחר שניתנו לעותרת כל ההזדמנויות לבקש תיקונה, ולאור השלב שבו הוגשה הבקשה לתיקון, מוגשת הבקשה עתה, אותה יש לדחות כטענתה.
עוד מתנגדת המשיבה 2 לטענות חדשות שהוגנבו לתגובה להחלטה השניה במכרז בבחינת הרחבת החזית, טענות המייחסות לה תכסיסנות או היותה מפרת זכויות עובדים סדרתית ועוד. המשיבה 2 הדגישה, כי כבר החלה באספקת השירותים עפ"י המכרז בו עסקינן ו נמנעה מלקבל על עצמה עבודות אבטחה אחרות ועותרת לדחיית הבקשה לנוכח השיהוי הרב שבהגשתה.

5. בתשובה לתשובות המשיבות ציין ב"כ העותרת, כי בהחלטת בימ"ש מתאריך 23.9.14 נקבע שיש להתייחס להחלטה החדשה, ואמנם התייחסות כזו ניתנה ב- 28.9.14, היא אותה התייחסות אותה מבקשת העותרת לצרף כחלק בלתי נפרד מהעתירה המקורית. משהוגשה כבר תגובה זו לפני כחודשיים, ובאותה תקופה טרם הגישה המשיבה 1 את תשובתה, כי אז יש לראות בה כאמור חלק מהעתירה המקורית. מכל מקום, סברה העותרת כי התייחסה להחלטה החדשה שהוצאה על ידי המשיבה 1 בהזדמנות הראשונה ובתכוף לאחר קבלתה. כך גם ביהמ"ש התייחס במהלך הדיון להחלטה החדשה, והמשיבות לא ביקשו למחוק או להוציא אותה מהתיק. העותרת אף סברה, כי החלטת ביהמ"ש מתאריך 26.10.14 ולפיו לא יתיר הרחבת חזית מעבר לעולה בעתירה כל עוד זו לא תוקנה, הינה "בכל הכבוד והנימוס לביהמ"ש אינה נכונה", וגם אינה עולה בקנה אחד עם החלטה קודמת של בימ"ש שחייבה התייחסות להחלטה השניה כאמור באותה עת. מכאן, הבקשה המצומצמת והסמלית לקחת את שני כתבי הטענות לקובץ אחד ולהתייחס אליהם כאחד , כאשר אין בהם כל שינוי או שיפור או ניצול הזדמנות, כאשר כל החומר על שולחן המשיבות מזה זמן. העותרת הבהירה, כי בקשת תיקון העתירה הוגשה למעלה מן הצורך, ליתר ביטחון ולשם הזהירות, כאשר אין כל חידוש בתוספת זו, ולכל היותר מדובר בפגם פרוצדורלי הניתן לתיקון על מנת למנוע עיוות דין.
ב"כ העותרת הפנה לעובדה ולפיה במהלך הדיון נעשתה התייחסות מצד המשיבים להחלטה השניה, ואף בכך יש לראות בתגובת העותרת חלק בלתי נפרד מהעתירה.

דיון
6. בקשת העותרת אם כן הינה לתיקון העתירה המקורית באופן שישולבו בעתירה המקורית תגובת העותרת להחלטה השניה שהוגשה על ידי העותרת לבימ"ש בתאריך 28.9.14.

בסמכותו של ביהמ"ש להורות על תיקון עתירה (ראה תקנה 7(4) סיפא לתקנות הקובעת כי ביהמ"ש רשאי : " (4) להורות לעותר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שקבע או להגיש נוסח מתוקן של העתירה באופן שהורה").

7. בנסיבות העניין, טוענות המשיבות כי נושא תיקון העתירה עמד לפתחה של העותרת מיד בסמוך לאחר קבלת ההחלטה השניה נשוא המכרז, המכירה במשיבה 2 כזוכה בו, אך זו לא עשתה דבר על מנת לתקן את העתירה כפי הנדרש, למרות הערות חוזרות ונשנות של המשיבות לעניין זה ושל ביהמ"ש, הן בכתובים והן בדיון שהתקיים בתאריך 5.10.14.
הגשת הבקשה עתה מהווה לטענת המשיבות משום התחכמות לאחר שביהמ"ש ציין במפורש בהחלטתו מתאריך 26.10.14 כי לא יתיר הרחבת חזית מעבר לעולה מהעתירה המקורית, ללא תיקונה. מאידך, סבורה העותרת כי לאחר שכלל האינפורמציה אותה הינה מבקשת לצרף לעתירה המקורית בתיקון זה, עמדה כבר לנגד עיני המשיבים, אין בכך כדי להסב להם נזק כלשהו במיוחד כאשר המשיבה 1 טרם השיבה לעתירה.

8. יאמר כבר עתה, כי התנהלותה של העותרת בכל הקשור עם הצורך בתיקון עתירתה המקורית שהפכה אף לטעמה תיאורטית, אינה ברורה לשון המעטה . עותרת הבוחרת שלא לתקן כתב טענות יה, למרות העלאת טענות פעם אחר פעם בדבר היותה של העתירה המקורית תיאורטית על ידי המשיבים ואף על ידי ביהמ"ש, עלולה למצוא עצמה למול שוקת שבורה עת ניתנה החלטה מתקנת/חדשה על ידי ועדת המכרזים של המשיבה 1 ולזו אין התייחסות נאותה בכתבי הטענות. לא בכדי ציינו הן המשיבות ואף ביהמ"ש הפנה תשומת לבה של ב"כ העותרת לכך, שהעתירה המקורית מחייבת תיקון ועדכון, אך זה סבר כי החלטת בימ"ש מתאריך 23.9.14 ולפיה: "הבקשה אינה מנומקת כבקשה לצו מניעה לרבות לא לעניין סיכויי העתירה ומאזן הנוחות, ובמיוחד לאחר שניתנה החלטה חדשה על ידי המשיבה 1 בתאריך 17.8.14 (צ"ל 17.9.14 – א.ב.) שגם אליה יש להתייחס עתה, בעוד שבפני בית המשפט קיימת עתירה לבחינת ההחלטה המקורית". מאפשרת לו מתן תגובה להחלטה השניה.

ב"כ העותרת נטל החלטה זו וראה בה משום מתן היתר להתייחס להחלטה השניה של המשיבה מתאריך 17.9.14. בהגשת התגובה אף ראה משום תיקון והשלמת העתירה המקורית ללא שקיבל כל רשות מפורשת לכך מביהמ" ש. מכאן אף החלטת ביהמ"ש מתאריך 26.10.14 המבהירה את שלא הובן, כך נראה, קודם על ידי העותרת כי ככל שלא תתוקן העתירה המקורית, לא תותר הרחבת החזית.
במצב דברים זה, נכון עשתה העותרת עת ביקשה לתקן עתירתה העומדת על עתירה תיאורטית מחד, ועל תגובה להחלטת המשיבה 2 ללא היתר ביהמ"ש שיהפוך אותה לחלק מן העתירה.

9. השאלה הנשאלת עתה הינה, האם יש בתיקון העתירה כדי להסב נזק לאו בר תיקון למשיבות, כאשר אין ספק בעיני כי בעתירה המתוקנת יש דווקא כדי לקדם בירור השאלות השנויות במחלוקת מחד, אך מאידך הינה מתבקשת לאחר שהתקיים כבר דיון והוחלט על מתן פסק דין לאחר קבלת תגובת המשיבה 1 לעתירה, ותוך שמוסכם כי תגובת המשיבה 2 לבקשה למתן צו ארעי תהווה תגובת המשיבה 2 לעתירה.

10. לאחר שבחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי כי תיקון העתירה גם בשלב זה יסב למשיבות נזק שלא ניתן לתקנו בתשלום הוצאות הולם, וזאת לאחר שטענות העותרת עמדו לנגד עיני המשיבות כבר לפני זמן. מאחר וכך, הנני מקבל את בקשת העותרת לתיקון עתירתה, באופן שהעתירה המקורית ביחד עם תגובת העותרת להחלטה החדשה של המשיבה 1 יהוו יחדיו את העתירה המתוקנת.
במקביל, הנני מתיר למשיבות להגיש כתב תשובה לעתירה המתוקנת בתוך 30 ימים מהיום. לכתב התשובה תדאגנה המשיבות לצרף גם את חוות הדעת הנגדית מטעמן, ככל שיסברו שיש בכך צורך וזאת בהמשך להחלטתי מתאריך 26.10.14.
על סמך העתירה המתוקנת כאמור והתשובות לה, יינתן פסק דין בתיק, אלא אם כן תימסר הודעה על ידי מי מהצדדים עד 7 ימים לאחר קבלת כתבי התשובה לעתירה המתוקנת, כי יש מקום לקיים דיון נוסף בעתירה המתוקנת למרות שבעיני ביהמ"ש, נכון להיום, דיון שכזה הינו מיותר .

11. מאחר ואפשרתי תיקון העתירה כאמור, ומאחר והתנהלותה המסורבלת של העותרת בכל הקשור עם תיקון העתירה מהווה טרחה רבה למשיבות, הנני מחייב את העותרת בהוצאות המשיבות נשוא בקשה זו בסך 10,000 ₪ לכל אחת מהן.

תזכורת פנימית 37 ימים מהיום.

ביהמ"ש משתתף בצערו של ב"כ העותרת עם פטירת אביו.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ה, 23 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טי. אנד. אם סער בטחון בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: