ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון יריב נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק

תובע

ציון יריב

נגד

נתבעים

  1. מדינת ישראל
  2. מפעל חיפה לצבע בע"מ
  3. מגן גלוון באבץ חם בע"מ
  4. שושני וינשטיין בע"מ - מחצבה

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת המשפט, על פי חיוב לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז 2007.

בתמצית ייאמר, כי החלטה זאת הינה החלטה משלימה להחלטתי מיום 19.10.2014, ולאחר שניתנה לצדדים זכות הטיעון בהקשר זה.

מדובר בתובענה אשר נדחתה, לאחר סיום הליכי קדם המשפט ושמיעת הוכחות, ובהתאם להחלטתי הקודמת בהקשר זה, לא ניתן לראות בתובענה כפטורה מתשלום אגרה לפי תקנה 5 לתקנות, וכל אשר ניתן הינו לבחון האם מוצדק לפטור התובע מתשלום האגרה בשל מצבו הכלכלי.

בקשתו של התובע הייתה כי לאחר שמיעת הראיות, ובנסיבותיו האישיות, יזכה לפטור מתשלום אגרה, בעוד מ"י השיבה לבקשה, ולגישתה לא ניתן לפנות ולבקש פטור בסיום ההליך אלא רק בתחילת ההליך, וכן טענה מ"י כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו מכח תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) בכל הנוגע להוכחת חוסר יכולתו לעמוד בתשלום האגרות. עוד טענה מ"י בהקשר זה, כי התובע אף לא הבהיר כיצד יממן שכ"ט עוה"ד המייצג אותו, והפנתה לפסק הדין בעניין תורג'מן נ' משרד הרישוי.

אקדים ואציין, כי לגישתי יכול ורשאי צד לבקש פטור מתשלום אגרה, בין אם מדובר במחצית השנייה בתובענה כספית או יתרת אגרה בתובענה לנזק גוף. עמדה זהה הובעה אך לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון ברע"א 1495/14 פלוני נ' בית חולים צרפתי ואח' (הש' הנדל, 22.10.14, מצוי במאגר "נבו"), ורשאי בעל דין בכל עת לבקש כי תיבחן יכולתו לעמוד בתשלום האגרה, גם בסיומו או לקראת סיומו של ההליך.

בכל הנוגע לטענה לפיה על התובע להבהיר ולהסביר כיצד מממן הוא את שכר טרחת עוה"ד המייצג אותו, סבורני כי אבד הכלח על הטענה; רבים הם המקרים בהם בעלי דין שוכרים עורכי דין בעניין אזרחי המותנה בתוצאות ההליך – אם כי בדרך כלל גם נטיית בתי המשפט במקרים שכאלה , בו ישנו "שלל" הצפוי להיות נחלק בין מספר גורמים, לא לפטור לחלוטין מתשלום אגרה אלא לדחות מועד תשלומה לסיום ההליך. בכל מקרה, נתון זה אינו רלוונטי לגישתי לצורך בחינת מצבו הכלכלי של צד להליך.

נותרנו אם כן, עם שאלה אחת, והיא האם הוכיח התובע את חוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה.

ביום 20.7.2014 הוגשה בקשה למתן פטור, לבקשה לא צורף תצהיר ולא צורפו אסמכתאות ואישורים אשר יש בהם כדי לפרט מצבו הכלכלי של התובע; ביום 19.10.2014, לאחר קבלת תשובת מ"י, הוריתי לתובע להגיש תצהיר נתמך באסמכתאות בתוך 30 ימים מאותו מועד; ביום 6.11.2014 הגיש התובע "בקשה והודעה מטעם התובע", אולם גם אליה לא צורף תצהיר; ביום 9.11.2014 הסבתי תשומת לב התובע לכך כי תצהיר לא צורף, בהחלטה המורה: "התצהיר המשלים לא צורף, יש לצרפו עד המועד הקבוע לתזכורת (19.11.2014)"; עד מועד מתן החלטה זאת, לא צורף כל תצהיר מטעם התובע, ולמעט אמירות בעלמא אודות מצבו, מבלי שהוצגו דפי חשבון, תלושי שכר או תגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי, לא הניח התובע את הכר הראייתי המקדמי המאפשר בחינת הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

המבקש פטור מאגרה נדרש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי וזאת בהתאם לדרישת התקנות. ראה לענין זה, בשג"צ 3320/11 , מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011).

כאמור, במקרה זה, האמירה בדבר הקושי הכלכלי של התובע, אינה נתמכת באסמכתאות כלל. ההלכה הפסוקה קובעת כי מבקש הפטור מחמת עוניו חייב לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי פרטים אלו הם בידיעתם של המבקשים ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2) 739.

אני סבור כי היעדר התצהיר חרף מתן מספר הזדמנויות, מביא למצב בו לא נפרשת תמונה מלאה של מצבו הכלכלי, ולפיכך לא הראה התובע חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. בהיעדר פירוט מלא וממצה כנדרש, ומאחר והנטל המוטל בכל הנוגע לתנאי הראשון לפי תקנה 14 ( א) לתקנות האגרות, הינו על כתפי התובע, נטל שלא הורם, אין מנוס מדחיית הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ציון יריב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: