ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אליאור נגד מנחם שוסי :

בפני כבוד השופט מנחם (מריו) קליין

התובע:

אברהם אליאור

נגד

הנתבע:

מנחם שוסי

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי כספי על סך 11,895 ₪ אשר הוגשה בהליך תביעות קטנות.

רקע וטענות הצדדים

התובע מר אברהם אליאור (להלן: "התובע") הינו בעליו של רכב מסוג דייהטסו מספר רישיון 8309217 (להלן: "רכב התובע").
התובע השאיל את רכבו לגב' מיטל (להלן: " הנהגת"), אשר נהגה בו ברחוב ירמיהו שבעיר חולון, ביום 09.01.13.
לטענת הנהגת כמאה מטרים אחר יציאתה מחניית רכבה, התפרץ לפתע לנתיבה הנתבע מר מנחם שנסי (להלן: "הנתבע") אשר נהג ברכבו נושא מספר רישוי 1284367 (להלן: "רכב הנתבע") תוך שהוא עוקף את רכבה מצד שמאל, ובכך פגע בצדו השמאלי הקדמי של רכב התובע וגרם לו לנזק בסך 11,045 ₪ בהתאם לחוו"ד השמאי מר עמוס ז'ורבסקי, שצורפה לתביעה.
מאידך טען הנתבע כי הוא נהג ברחוב ירמיהו כדין, אלא שנהגת רכב התובע יצאה מהחנייה המצויה בשולי הכביש מצדו הימני, מבלי לאפשר לו זכות קדימה, כשהבחין הנתבע ביציאתה בלם את רכבו אולם התאונה הייתה בלתי נמנעת.
הנתבע הציג במהלך הדיון מיום 19.11.14 שרטוט של הרחוב בו אירעה התאונה, אותו שרטט בעצמו, כאשר עולה מתוכנו כי המדובר בכביש דו סטרי אשר משני עבריו חונים שורה של רכבים בצורה אופקית בסמוך למדרכה.
דיון והכרעה

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, סבורני כי דין התביעה להידחות וכפי שיפורט להלן:
הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט, נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).
נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות"( ראו בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598).

התובע הינו בבחינת "המוציא מחברו" ועליו רובץ הנטל להוכיח טענותיו. סבורני כי נטל זה לא הורם על ידו.

גרסאות הצדדים מובילות לתוצאות שונות בתכלית: לגרסת התביעה המדובר בעקיפה בלתי זהירה מצד הנתבע האסורה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: " התקנות") המורה כי:

"נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא."

מצד שני לגרסת ההגנה האשם רובץ לפתחה של הנהגת, מאחר ולטענת הנתבע, נהגת רכב התובע היא שיצאה ממקום העמדת רכבה מבלי שאפשרה לנתבע זכות קדימה כמצוות תקנה 67(ב) לתקנות הנ"ל הקובעת :

"נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –
(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;
(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש."

התובע לא הביא עדים חיצוניים על מנת לבסס את תביעתו, כמוכן לא צירף התובע תמונות ממקום האירוע המעידות על מיקום הפגיעה או לחילופין על מקום הימצאותם המדויק של הרכבים נשואי התביעה בסמוך לקרות התאונה , התובע אף לא צירף תמונות המראות היכן היו הנזקים בשני הרכבים בכדי שבית המשפט ינסה "לפענח" לפי מהות הפגיעות מי מהצדדים דובר אמת.

התביעה שעליה נטל השכנוע לא הצליחה להרימו לכדי הרף הנדרש מתובע במשפט האזרחי, כאשר מלבד עדות הנהגת עצמה לא צורפה כל ראיה המחזקת או תומכת בגרסתה כמצוות סעיף 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

משכך, ומשלא השכיל התובע לפרוס בפניי תשתית עובדתית מספקת התומכת בגרסתו אין לי אלא לדחות תביעתו.

לאור האמור אני פוסק כי דין התביעה להידחות. התובע יישא בהוצאות משפט בסך 2 00 ₪ שישולמו לנתבע תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק החל ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל .

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 14 יום.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם אליאור
נתבע: מנחם שוסי
שופט :
עורכי דין: