ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יובל גד בע"מ נגד מועצה מקומית עמנואל :


בפני כבוד השופט רונן פלג

המבקשת
יובל גד בע"מ

נגד

המשיבה
מועצה מקומית עמנואל

החלטה

1. המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת לסך של 441,360 ₪ בגין חובות ארנונה נטענים של המבקשת . במקור הוגשה התביעה גם כנגד שתי חברות שהן בעלות המניות של המבקשת, אלא שהתביעה כנגדן נמחקה לבקשת הצדדים בהחלטה מיום 6/4/14.

2. בכתב התביעה נטען בתמצית כדלקמן:

א. המבקשת החזיקה נכון למועדים הרלוונטיים באדמת בניין ב- 32 מגרשים בתחומי השיפוט של המשיבה.

ב. במהלך תקופת ההחזקה בנכסים הטילה המשיבה על המבקשת תשלומי חובה ומיסים שונים כחוק, אלא שהמבקשת נמנעה מתשלום.

ג. התביעה מוגשת עבור חובות שהצטברו במהלך השנים 2013-2011.

3. לפני בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן. בבקשה נטען בתמצית כדלקמן:

א. ביום 21/8/87 נחתם חוזה פיתוח בין הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון לבין המבקשת. המבקשת הייתה אמורה לבנות מכוחו של ההסכם 133 יחידות דיור על המגרשים שבחזקתה וזאת עד ליום 6/6/90.

ב. המבקשת וקבלנים נוספים החלו לבנות את הפרויקט, אלא שבשלב מוקדם יחסית הבניה נעצרה מסיבות שלא היו תלויות במבקשת וחוזה הפיתוח פקע בשנת 1990.

ג. המשיבה הייתה מודעת למצב ועד לשנת 2011 לא הציגה למבקשת דרישה לתשלומים כלשהם.

ד. בשנת 2011 המשיבה החלה לשלוח אל המבקשת חיובי ארנונה. גורמים אצל המשיבה מסרו למבקשת כי מטרת החיובים היא לזרז את היזמים לחדש את הפרויקט וכי ככל שייחתם חוזה פיתוח חדש, יבוטלו החיובים בדיעבד.

ה. בחודש ספטמבר 2013 אושרה ארכה להסכם הפיתוח משנת 1987, בכפוף לתשלום בסך של 313,050 ₪ ששולם על ידי המבקשת, ובחודש נובמבר 2013 נחתם הסכם פיתוח חדש.

ו. בשלב זה המשיבה נסוגה ממצגיה ומהבטחותיה והגישה תביעה כנגד המבקשת לתשלום הארנונה המצטברת עבור השנים 2013-2011.

4. בדיון שהתקיים ביום 16/6/14 נחקר יו"ר הדירקטוריון של המבקשת על תצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה. בעדותו הוא טען כי מזכיר המשיבה עידו הבהיר, כי מטרת החיוב ים היא לזרז את היזמים לחדש את הסכמי הפיתוח ואת הבניה וכי בסופו של יום החיוב יבוטל.

5. הצדדים הגישו סיכומים לעניין הבקשה. המבקשת חזרה בסיכומיה על טענותיה בבקשתה. המשיבה טענה בסיכומיה בתמצית, שאפילו יוכחו הטענות להבטחות שנתקבלו, לא יהיה בכך כדי לגבש הגנה כלשהיא מפני התביעה, שכן ע"פ הפסיקה, אין תוקף להבטחה שלטונית אשר ניתנה בעל פה ובאופן מעורפל על ידי גורם שאינו מוסמך לתתה בשם המשיבה.

דיון והכרעה

6. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה ... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר ... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה גם דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ, דינים עליון 2008 (11) 200).

7. בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע כי במסגרת בקשת הרשות להגן "נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן ... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו ... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו...".

8. רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).

9. על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:

"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו" (ע"א 527/07 שנזכר לעיל).

10. בענייננו המבקשת מתגוננת בטענה שמזכיר המשיבה עידו הבטיח לה כי המשיבה תוותר על החיוב ים בדיעבד לאחר חתימת הסכם הפיתוח.

11. המשיבה טוענת כאמור שאפילו תוכח הטענה, הרי שאין בה כדי להוות הגנה אפשרית . טענתה של המשיבה נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון, הדורשת מספר תנאים מצטברים לצורך הקניית תוקף להבטחה שלטונית - נותן ההבטחה היה בעל הסמכות לתתה, הייתה לו כוונה להקנות להבטחה תוקף משפטי, הוא היה בעל היכולת למל א אחריה ואין צידוק חוקי לבטלה.

ביחס להבטחה מנהלית לביטול חיוב בארנונה, המשיבה מפנה לפסיקה ולפיה נדרשת הבטחה בכתב החתומה על ידי גורמים ברשות ובהם ראש הרשות והגזבר ומאושרת על ידי שרי הפנים והאוצר.

12. סבורני כי בטיעוני המשיבה בולט פגם, שהוא היעדרו של הסבר הכיצד ו באיזה אופן היא לא חייבה את המבקשת בחיובי ארנונה עבור השנים שחלפו מאז הפסקת הבנייה בשנת 1990 ועד לתחילת החיובים בשנת 2011.

למעשה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים כי בתקופה ארוכה זו המבקשת לא נדרשה ולא שילמה ארנונה עבור המגרשים. בהיעדר הסבר כלשהוא, נדמה שהמשיבה ויתרה על החיובים לפי רצונה שלה ובאופן היכול לבסס את הגיונן של טענות המבקשת.

13. אם אכן כך, הרי שיש ספק באשר לטענות המשיבה כעת ויש לכל הפחות לאפשר למבקשת לנסות להוכיח את טענותיה ולחקור את הגורמים הרלוונטיים אצל המשיבה.

14. יש להדגיש שוב כי עסקינן בהגנה אפשרית, ולו בדוחק, ואין בהחלטה זו כדי לשנות את הרושם כי הגנתה של המבקשת היא הגנה קשה, הנסמכת על הבטחה מעורפלת משהו, החסרה תימוכין בכתב.

15. אשר על כן אני מורה כדלקמן:

א. למבקשת ניתנת בזה הרשות להתגונן ובלבד שתפקיד בקופת בית המשפט סך של 150,000 ₪ וזאת עד לא יאוחר מיום 1/1/15. אם לא יופקד הסך הנ"ל, תישלל מהמבקשת הרשות להתגונן.

ב. התצהיר אשר ניתן בתמיכה לבקשה יהווה כתב הגנה.

ג. הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים ביניהם עד לא יאוחר מיום 1/2/15.

ד. התובעת תגיש את ראיותיה עד לא יאוחר מיום 1/3/15. הנתבעת תעשה כן עד לא יאוחר מיום 1/4/15.

16. הצדדים יתייצבו לקדם משפט ביום 4/5/15 בשעה 09:00 . חובת התייצבות לדיון למצהיר הראשי מטעם כל אחד מהצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יובל גד בע"מ
נתבע: מועצה מקומית עמנואל
שופט :
עורכי דין: