ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ נגד סיגל שמואל :

בפני כבוד השופטת פנינה לוקיץ'

תובעת

י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ, ח.פ. 511608226
ע"י ב"כ עו"ד אייל רוזנר

נגד

נתבעים

  1. סיגל שמואל, ת.ז. XXXXXX216
  2. רוני שמואל, ת.ז. XXXXXX414

ע"י ב"כ עו"ד טל רבינוביץ'

פסק דין

זו היא תביעה כספית, שהינה אחת מסדרת תביעות דומות שהגישה התובעת כנגד רוכשי דירות בפרויקט ים של דיור בבנייתה. בתביעה זו מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים, שרכשו ממנה דירה לשלם לה סך של 171,187 ₪, חלקם תשלומים שלא שולמו בהתאם להסכם המכר, וחלקם בגין פיצוי נדרש בשל הפרת הסכם המכר.

בהתאם להסדר דיוני שהושג בין הצדדים (בעקבות פסקי דין שניתנו בתביעות דומות) צומצמה הכרעת בית המשפט כאן לשני ענינים הכלולים בכתב התביעה שהם:
א. דרישת התובעת לתשלום עבור עבודות נוספות שבוצעו בדירת הנתבעים אשר בגין טעויות חישוב לא נדרש תשלום בגינם או שנדרש תשלום לא מספיק מהנתבעים או שזוכו ביתר בעת עריכת חשבונות סופיים (סעיף ג' לכתב התביעה) - סך של 38,543 ₪ (קרן) (יצויין כי על אף שבתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת נדרש סכום גבוה יותר, הרי שבסיכומים חזרה התובעת לסכום שנכלל בכתב התביעה).
ב. אי תשלום מלוא הפרשי הצמדה בגין תשלומי התמורה (סעיף ד' לכתב התביעה) – בעוד שבכתב התביעה נתבע סך של 17,616 ₪ (קרן), בסיכומים תוקן לסך של 15,989 ש"ח;

כמו כן הסכימו הצדדים כי ההכרעה תנתן לאחר הגשת סיכומי טענות בכתב, ללא צורך בחקירת עדים.
רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת:
התובעת, חברה העוסקת בעסקי קבלנות ויזמות בתחום הנדל"ן, מכרה לנתבעים דירת מגורים, על פי הסכם מכר דירה והנספחים לו, מיום 10.4.08, על חלק מחלקה 254 (בעבר 57), בגוש 10431, ברחוב הפטל 23, בשכונת הפרפר, בקרית ביאליק (להלן: "הדירה").
בנספח להסכם המכר, סוכם מועד מסירת החזקה בדירה ("לא יאוחר מ- 31.8.2008." – סעיף 3 לנספח להסכם המכר), ונקבע לוח תשלומים שיבוצעו על ידי הנתבעים כדלקמן:
"א. סך שלא יפחת מ 162,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם במעמד חתימת ההסכם.
ב. סך שלא יפחת מ 818,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם לא יאוחר מ- 1.6.08.
ג. סך שלא יפחת מ 100,000 ₪ כולל מ.ע.מ ישולם לא יאוחר מיום מסירת החזקה בדירה." (סעיף 6 לנספח להסכם המכר – נספח ב' לתביעה ).

בסעיף 7 לנספח להסכם המכר שכותרתו "הצמדת מחיר הדירה", הוסכם כי "מחיר הדירה יהא צמוד לעליית מדד תשומות הבניה למגורים שלא יפחת ממדד הבסיס שהינו המדד של חודש פברואר 2008 שפורסם ב-15.3.2008.".

הצדדים חתמו על נספחים נוספים להסכם שהם : "מחירון תוספות ושינויים לרוכשי דירות" (נספח ד' לכתב התביעה) בו הופיע פירוט העלויות לחישוב עלות של כל תוספת או שינוי אשר תבקש, ככל שתתבקש; כמו כן נערך נספח "מחירון זיכויים לרוכשי דירות" (גם הוא צורף כנספח ד' לכתב התביעה) ואשר בו צויי ן שווי הזיכוי באם הרוכש מוותר על פריטים מסויימים .

ביום 25.5.08 חתמו הנתבעים על מסמך שכותרתו "טופס הזמנת שינויים" אשר הוא ערוך וחתום על ידי גיה בניה ובפיתוח בע"מ (להלן: "גיה") , מי ששימשה הקבלן מטעם התובעת בפרויקט (נספח ו1 לכתב ההגנה – להלן: "טופס השינויים"). בטופס זה פורטו כל השינויים/זיכויים שהתבקשו, כאשר העלות הסופית סוכמה לסך של 20,167.18 ₪.

ביום 9.3.09 ניתן לדירה טופס 4 (כך לפי אישור התובעת, נספח ג' 6 לתצהיר הנתבעים), וביום 30.3.09 חתמו הנתבעים על מסמכים שונים המעידים על גמר ההתחשבנות בין הצדדים (נספח ט' לתצהיר מטעם התובעת הכולל 5 מסמכים שונים) כאשר ביום 31.3.09 חתמו הצדדים על "פרוטוקול מסירת חזקה בדירה" (נספח ג' לתצהיר הנתבעים, על כל חלקיו).

ביום 30.4.09, לאחר גמר חשבון וקבלת הדירה, שלחו הנתבעים באמצעות בא-כוחם, עו"ד מורן רוטנברג, מכתב לתובעת, בו דרשו החזר של 10,818 ₪ שנגבו מהם ביתר לטענתם בשל טעות בחישובי מדד (נספח ח' לתצהיר הנתבעים). לפי הנטען במכתב, התשלום בסך של 810,000 ₪ שבוצע עוד ביום 11.5.08 חושב בחישובי המדד שבוצעו בעת גמר הההתחשבנות לפי מדד חודש אפריל 2008 (מדד שטרם התפרסם ביום ביצוע התשלום) , כאשר היה צריך להיות מחושב לפי מדד חודש מרץ 2008 אשר חל בעת התשלום.

ביום 4.5.09 שלח מנכ"ל התובעת מכתב תשובה למכתב זה, ובו ציין, בין היתר, כי חלה טעות בהתחשבנות הסופית בין הצדדים שלא נערך חישוב נכון של הפרשי ההצמדה על כל תשלום ותשלום שבוצע בערכי קרן, וכי הנתבעים חייבים לתובעת סך של 17,616 ₪ בגין הפרשים אלו. בסיפת המכתב גם נרשם שמבדיקה ראשונית עולה שהנתבעים לא חויבו בטעות בעבור עבודות רבות שבוצעו בדירתם, וכי אין באמור במכתב כדי למצות את טענות התובעת.

מאחר ודרישות התובעת מן הנתבעים למען ישלמו חובם הנטען (באותה העת בגין הפרשי הצמדה בלבד בסך של 17,616 ש"ח ), לא נענו, הוגשה התביעה שבפניי.

כפי שצויין לעיל, במקביל, פחות או יותר, להגשת תביעה זו הגישה התובעת תביעות דומות כנגד רוכשי דירות אחרים ברחוב הפטל: ת.א. (שלום חי') 8435-10-10 י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ נ' לביא (26.6.12) – זו נדחתה במלואה (להלן: "תיק לביא") ; ת.א. (שלום חי') - 17691-10-10 י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ נ' כהן (17.6.12) (להלן: "תיק כהן")– זו התקבלה בחלקה הקטן ביותר .

כמו כן הובא לידיעתי מהודעות הצדדים כי תביעות דומות הוגשו עוד קודם לכן על ידי התובעת כנגד רוכשי דירות בפרויקט אחר שבנתה בגבעת טל בקרית אתא: אביבה ויצחק שטיגליץ [ת.א. (שלום חי') 4814-09-09]; לורט ואייל נתן פייטלוביץ [ת.א. (שלום קריות) 3395-09-09] – שתי תביעות אלו נוהלו בהתאם להוראת סעיף 79א' והתקבלו בחלקן .

האם זכאית התובעת, בהגשת תביעה זו, "לפתוח מחדש" התחשבנות שנערכה בין הצדדים והיוותה את הבסיס ל"גמר החשבון"?
לטענת התובעת בכתב תביעתה ובתצהיר העדות הראשית של מנהלה, מר יואב זיו (להלן: "זיו") ההתחשבנות מול הנתבעים נעשתה תוך שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב וניצלו את העובדה שזו נאלצה להכנס בנעלי גיה שנקלע ה לקשיים וניתן כנגד ה צו הקפאת הליכים. לטענתה, בשל שיקולי זמן ועל מנת שלא לעכב את מסירת הדירות , נאלצה להסתמך בהתחשבנות הסופית עם הנתבעים (כמו עם שאר הדיירים) על מצגיהם בדבר החשבונות, התוספות, השינויים והזיכויים שסוכמו מול נציגי הקבלן, זאת בעוד שהנתבעים יודעים כי גיה לא חייב ה אותם בגין חלק מהתוספות והשינויים זאת בניגוד להסכם המכר ולמחירון התוספות והשינויים.
התובעת ממשיכה וטוענת, כי רק בעקבות טענות הנתבעים לטעויות בחשבון , ומשבדקה מחדש את ההתחשבנות עימם, התברר לתובעת כי אכן נפלו טעויות בחשבון הסופי אולם זאת לרעתה, וכי הנתבעים הסתירו ממנה בעת עריכת החשבון הסופי עבודות רבות ונוספות שנעשו בדירתם "בתפר" שבין קריסת גיה לכניסת התובעת לאתר במקומה, ללא שחויבו בגינן . התובעת מסכימה כי הקבלן פעל בענין בשמה, אולם מוסיפה כי היה על הנתבעים לדעת שהם מקבלים הטבות באלפי ₪ שאינם בהתאם להסכמים שנערכו בין הצדדים.
בסיכומי טענותיה מוסיפה התובעת וטוענת, טענה שלא פרטה באופן הזה בכתב התביעה, כי גם באם יקבע שהנתבעים לא הטעו את התובעת ואינם "אשמים" בכך שהחשבון הסופי שגוי, הרי שיש לחייבם בעילת עשיית עושר ולא במשפט שכן הם זכו להטבות מפליגות כתוצאה מאותן הטבות, ויש לחייבם לשאת בעלות אותן הטבות שניתנו ללא הסכמת וידיעת התובעת ובניגוד למוסכם .
טענתם הבסיסית של הנתבעים הינה כי התובעת אינה זכאית "לפתוח מחדש" את ההתחשבנות בין הצדדים משערכה הסכם המבטא את "גמר חשבון". ככל שלפני התובעת נפלו טעויות בעת עריכת ההתחשבנות הסופית, הרי שאלו טעויותיה, או טעויות הקבלן מטעמה, ואין לזקוף אותם לחובת הנתבעים. לטענתם מש הנתבעים פעלו לפי המנגנון שנקבע בהסכם המכר בכל הקשור לשינויים ש יבוצעו, ולאחר ששילמו את כל הסכום שנדרש מהם בהתאם לטופס השיניים שנערך על ידי התובעת עצמה (או מי מטעמה) במשרדה, על דפים שהיא עצמה הנפיקה מתוכנת המחשב שלה ועוד קודם לקריסה הנטענת של גיה, אין מקום לאפשר לה להתנער מכל ההסכמות בדרך של פתיחת ההתחשבנות.
משלא עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבעים ידעו שנפלו טעויות כאלה בהתחשבנות מולם, ואפילו לא נסתרה טענתם כי עד להגשת התביעה לא ידעו אודות קריסת הקבלן שכן מבחינתם אותם נציגים של גיה פעלו מולם לאורך כל תהליך בניית הדירה ועד למסירתה , הרי שיש לדחות כל טענה לאחריות מצד הנתבעים לטעויות כאלה ואחרות.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי פנייתם ביחס לטעות טכנית שנפלה בחשבון הסופי ביחס לחישוב הפרשי הצמדה בלבד (הסתמכות על מדד שגוי), אינה מקימה לתובעת זכות "לפתוח מחדש" את ההתחשבנות בגין פריטים אחרים כלשהם, ובוודאי שלא בדרך שנעשתה, ללא דרישה מוקדמת בכתב (למעט לענין הפרשי הצמדה) , ללא מסמך וללא שום ראיות התומכות בטענה בדבר "טעות" בהתחשבנות.
הנתבעים מוסיפים כי התביעה כנגדם, כמו גם כנגד שכניהם, הוגשה לאחר שהם דרשו מהתובעת לתקן ליקוי בניה שהתגלו בדירתם תוך שהם מצרפים חוות דעת מטעמם, ובעודם ממתינים לתגובת התובעת לדרישתם זו . התובעת סירבה לתקן הליקויים בטענה כי הנתבעים חייבים לה כספים והגשת התביעות נועדה להרתיע את הנתבעים ושכניהם מלהמשיך בהליכים באשר לליקויי הבניה הנטענים .

לאחר עיון במלוא טענות הצדדים בסוגיה זו זה ובראיות שהוגשו בתיק, בהסכמה ללא חקירת העדים , שהם תצהירו של זיו על כל נספחיו ותצהיר הנתבע לרבות הודעות מפורטות מטעם הצדדים , אני קובעת, כשם שקבעו חברי כבוד השופטים סלאמה ורובס, בתיקי לביא וכהן, כי התובעת לא הוכיחה טענתה להטעיה מצד הנתבעים שכן זו לא הניחה תשתית ראייתית, ולו המינימאלית , אשר תבהיר את נסיבות אותה הטעייה ובאיזה אופן הוטעתה.
תצהירו של זיו, מעבר לכך שהוא עדות יחידה של בעל דין לגביה קובע סעיף 54 לפקודת הראיות כי ככלל אין להסתמך עליה אלא בהינתן נימוקים מיוחדים, הרי שאין בו כדי לשפוך אור על נסיבות עריכת טופס השינויים ואי הכללת פריטים שונים בו או תמחור לקוי של הפריטים הכלולים בו (כטענת התובעת), שכן הוא לא היה מעורב כלל בעריכת אותו טופס או בהתנהלות מול הנתבעים באשר לאישור ביצוע השינויים ותמחורם. התובעת לא הביאה תצהיר של פקידת הקבלן שעסקה בכך זאת חרף הקביעה בפסקי הדין ביחס לחשיבות אותה עדות מקום בו נטענת טענה להטעיה (שכמוה כטענת רמיה) מצד הנתבעים.
17. אלא שגם באם יש לדחות את טענת ההטעייה המיוחסת לנתבעים, אין בכך להביא לדחיית תביעת התובעת ביחס לטעויות הנטענות על ידה, ככל שיוכח כי אכן קיימות כאלו, אך בשל העובדה כי הצדדים ערכו התחשבנות שעל פיה נערכו מסמכי גמר ההתחשבנות.
בענין זה אינני מקבלת את טענת הנתבעים שלתובעת לא עומדת זכות לתבוע הפרשים באם התברר לה כי החשבון הסופי מבוסס על טעות, גם באם הטעות הינה מצידה. מסמכי גמר החשבון אין בהם למנות טענה כזו מפי התובעת, ברמת העקרון, אלא יש לבחון באם אכן יש בסיס לטענות ובאם אין במסמכים אחרים שנערכו בין הצדדים כדי להקים מניעות מפני העלאתה.
מעבר לזכות הבסיסית של התובעת, גם באם היא חברת הבניה העורכת את החשבונות הסופיים לטעון לקיומה של טעות (דבר המצריך הסבר הכיצד נפלה טעות כזו ואין מדובר בטענה שעל דרך שגרה יכולה חברה קבלניות להעלות כנגד הרוכשים), הרי שסבורה אני כי מקום בו הנתבעים, במכתב ב"כ מיום 30.4.09, בקשו לפתוח מחדש את ההתחשבנות אחרי שחתמו על מסמכים המעידים כי הם מאשרים את החשבון הסופי כפי שנערך על ידי התובעת, עומדת זכות זהה גם לתובעת, והנסיון לשלילתה מהווה דווקא חוסר תום לב מצד הנתבעים.
אינני מקבלת טענת הנתבעים כי מאחר ומכתבם עסק רק בחישוב הפרשי הצמדה, אזי יש לצמצם את זכות הבדיקה של ההתחשבנות הסופית לסעיף זה בלבד. באם צד אחד טוען כנגד ההתחשבנות הסופית, אני סבורה שיש בכך משום הודעה מצידו כי בהתחשבנות נפלה טעות, ובאם כך הדבר, יש בכך להקים זכות נגדית לצד שכנגד לטעון לטעויות גם באם בענינים אחרים.
במקרה זה נתנה התובעת הסבר מספק באשר למקור הטעויות וגם באם לא העידה את הפקידה שערכה את טופס השינויים, אין בכך למנוע ממנה, על סמך מסמכי ההסכם, כי בחלק מהסעיפים נפלו טעויות המחייבות תיקון.
18. חרף האמור לעיל אני מוצאת טעם לפגם והתנהלות כוחנית מצד התובעת בכך שקודם להגשת התביעה לא המציאה לנתבעים דרישה מפורטת באשר לכל טענותיה (מעבר לדרישה לתשלום הפרשי הצמדה), אולם בנסיבות הענין ונוכח העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי לנתבעים היו גם טענות בגין ליקויי בנייה, אינני סבורה שיש באי המצאת דרישה כזו לגרום נזק כלשהו לנתבעים, מאחר וברור, לאור התנהלות הצדדים, כי גם דרישה כזו לא היתה מסולקת בהסכמה.
לאור קביעותי אלו, אפנה לבחינת הטענות הפרטניות ביחס לכל אחד מתתי הסעיפים של סעיפים 10 ו-11 לכתב התביעה (שהם גם פרקים ג' ו-ד' לכתב התביעה בהתאמה)
חוב בגין ביצוע עבודות נוספות על ידי התובעת בדירת הנתבעים:
19. קודם לבחינת הטענות ביחס לכל אחד מהפריטים הכלולים בדרישת התובעת, עלי להתיחס לטענה בדבר העדר הוכחה באשר לגובה החיוב הכלול בדרישה. לטענת הנתבעים התובעת לא הביאה כל ראיה לאופן החישוב או עלות העבודות נוספות/שינויים, וככל שאלו לא כלולים במחירון שנקבע, אין מקום לחייבם בסכום הנטען בעלמא ע"י מנהל התובעת.
בענין זה מסכימה אני חלקית עם הנתבעים. מקום בו אין מסמך מוסכם באשר לאופן חישוב העלויות, לא יכולה התובעת להסתמך על עדותו של זיו להוכיח עלויות אלו (למעט חריג אחד אליו אתיחס בהמשך) . על אף שזיו הינו מהנדס ובעל נסיון בתחום, הרי שהוא גם בעל ענין מובהק בהליך זה ותצהירו אינו יכול לשמש חוות דעת מקצועית באשר לגובה העלויות בהן יש לחייב את הנתבעים, בהעדר הסכמה. עם זאת, ככל שאמצא שישנם פריטים שהוכח שאכן מהווים עבודות נוספות שהתבקשו על ידי הנתבעים, ניתן לקבל את הערכת זיו באשר לעלותם כאומדנא, ועל דרך אומדן זהיר לחייב את הנתבעים במחצית מסכום זה.
20. באשר לפריטים הכלולים בטופס השינויים וצויין לצידם "ללא חיוב" או שצויין חיוב שכעת התובעת טוענת כי הוא שגוי, אני סבורה שהתובעת איננה זכאית לחייב את הנתבעים בגינם. מסמך טופס השינויים מהווה מסמך שנערך מטעם התובעת, וכל עוד לא הוכח, באמצעות העדת עורכת המסמך מטעם התובעת, כי ההחלטה שלא לחייב את הנתבעים במלוא הסכום לו זכאית התובעת בהתאם למוסכם מקורה בטעות ולא בשיקול מסחרי של התובעת באותה העת, אין מקום לחייב את הנתבעים בגין פריטים אלו. משמעות קביעתי זו הינה כי רק פריטים שהתובעת הוכיחה שלא כלולים בטופס השינויים וכרוכים בעבודה נוספת מצידה, היא זכאית לקבל תמורתם בכפוף לסייג שלעיל ביחס לאומדן העלות.
21. הריסה ופינוי של מחיצות פנים לאחר ביצוען (סעיף 10א (1) לכתב התביעה):
דרישת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 1,500 ₪ בגין הריסה ופינוי של מחיצות פנים לאחר שאלו כבר נבנו, מסתמכת על תוכנית לביצוע מיום 14.4.08 ( נספח A להודעה המפורטת מיום 9.1.12 – להלן: " הודעת התובעת") עליה נרשם ונחתם בכתב ידם של הנתבעים הזמנת עבודה כדלקמן: "להרוס לקצר את הקיר ל-70 ס"מ" (סומן א /1) וכן נרשם "הריסת קיר" ביחס לקיר נוסף שתוחם את המטבח (א/2). בסיכומיה הוסיפה התובעת כי פריטים אלו לא הופיעו במפרט הטכני שנחתם בעת חתימת ההסכם וכי מדובר בשינויים בקומת הקרקע.
כנגד דרישה זו טענו הנתבעים בהודעתם המפורטת מיום 3 0.1.12 (להלן: "הודעת הנתבעים") כי כתב התביעה לא פירט באיזה קירות מדובר וכי ככל שמדובר על ביטול קיר ובניית מחיצות בקומת הגג הרי שאלו נכללו בהסכמות מפורשות בטופס הבקשה להרשמה לדירת קוטג' (נספחים ט1 ו-ט2 לתצהיר מטעמם). בנוסף נטען כי בטופס השינויים נרשם בסעיף 4.1 כי הריסת מחיצה לאחר ביצוע הינה ללא חיוב.
לאחר בחינת טענות הצדדים ביחס לפרט זה, אני דוחה את טענת הנתבעים כי דרישת התובעת ביחס לקירות ומחיצות בקומת הקרקע מהווה הרחבת חזית אסורה. אמנם נכון כי בכתב התביעה לא פרטה התובעת באיזה קירות במדויק מדובר, אולם בהעדר דרישה למתן פרטים נוספים, ומשעיגנה התובעת את דרישתה זו בתכנית מפורטת (נספח A להודעת התובעת), היתה לנתבעים האפשרות להתיחס עניינית לדרישה זו, דבר שבחרו באופן תמוה שלא לעשות בהודעתם המפורטת בה התיחסו לקירות ומח יצות בקומה אחרת של הבית!!
אלא שעיון בטופס השינויים מעלה, כטענת הנתבעים, כי בסעיף 4.1 נכלל פריט של " מטבח - הריסת מחיצה לאחר ביצוע", פריט התואם באופן ברור את הריסת אותו הקיר ליד המטבח המצויין א/2 בנספח A להודעת התובעת. התובעת לא התיחסה כלל לטענה זו של הנתבעים, ומשכך אני קובעת כי הריסת קיר זה אכן כלולה בטופס השינויים (ללא חיוב) ואין לתובעת זכות לדרוש תשלום בגינה.
נוכח קביעותי אלו אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעים בגין קיצור קיר אחד (א/1 לנספח A) וזאת בסך של 500 ₪ בלבד.
22. הקטנת גובה חלון לאחר ביצועו (סעיף 10א(2) לכתב התביעה):
דרישה זו, בסך של 500 ₪, נדחית על ידי מהטעם שברור לחלוטין כי פרט זה נכלל בטופס השינויים ונקבע בו כי יבוצע "ללא חיוב" וזאת בהתאם לאמור בסעיף 20 לעיל. הדרישה מתיחסת לפרט שסומן אף הוא א/2 בנספח A להודעתה המפורטת כאשר הרישום בכתב יד על גבי התכנית תואם במדויק את המלל המופיע בסעיף 4.3 לטופס השינויים "סלון – הקטנת גובה חלון לאחר ביצוע מגובה 160 ס"מ לגובה 145 ס"מ.

23. הריסת מחיצות לחדר מקלחת הורים בקומה א' (סעיף 10א (3) לכתב התביעה):
דרישה זו של התובעת אף היא דינה להידחות. התובעת מבססת דרישתה לתשלום הסך של 2,000 ₪ בגין הריסת מחיצות לחדר מקלחת על הכיתוב בתכנית B שצורפה ל הודעתה המפורטת לפיו הוסכם על : "ביטול מקלחת החדר יהיה חדר ארונות" (סימון א/3) ו כן סומן X (ביטול) על השירותים, המקלחת והכיור. בהתאמה גם קיבלו הנתבעים ז יכוי בעבור הכלים הסניטריים שבמקלחת קומה א', מה שמלמד על כך שחדר המקלחת בוטל והפך לחדר ארונות.
אלא שמהודעת הנתבעים עולה כי אין כל בסיס לדרישה זו. בהתאם לתמונה שצרפו הנתבעים לתצהירם (סעיף 31) המחיצה שהוקמה באותו חדר שיועד להיות מקלחת קיים עד היום ולפיכך לא בוצעה על ידי התובעת כל עבודה נוספת שהיא זכאית לתשלום בגינה. מרגע שהוסכם בין הצדדים כי החדר יוסב לחדר ארונות לא בוצעו בו עבודות אינסטלציה וצינור הביוב שכבר הונח, נשאר במקומו. לאור נתונים אלו שהובאו בהודעה המפורטת של הנתבעים ולא נסתרו על ידי התובעת, אני קובעת כי אין בסיס לדרישה מאחר והתובעת לא הוכיח כי נגרמה לה הוצאה כלשהי בגין שינוי ייעוד החדר, שינוי שנעשה, כאמור, בהסכמה.
24. שינוי מיקום דלת במקלחת שבעלית הגג (סעיף 10א (4) לכתב התביעה):
דרישת התובעת לחיוב הנתבעים לשלם לה סך של 750 ₪ בגין שינוי מיקום דלת במקלחת שבעלית הגג, אף היא דינה להידחות. הדרישה מסתמכת על הפרט המסומן א/4 בתכנית C ל הודעתה המפורטת שם נרשם השינוי כדלקמן: " להקטין את הקיר ב-40 ס"מ ... להגדיל את הקיר ב-40 ס"מ", כאשר המשמעות הנובעת הינה שינוי מיקום הדלת למקלחת .
דרישה זו מתעלמת מן העובדה כי בסעיף 4.8 לטופס השינויים חויבו הנתבעים בסך של 345.60 ₪ בגין שינוי זה. טענת התובעת בסיכומיה, נוכח האמור בטופס השינויים, הינה כי החיוב בטופס השינויים שגוי שכן קיים בו חיוב על יחידה אחת של שינוי בעוד שלמעשה צריך היה לחייב על שתי יחידות, ובהתאמה לחייב את הנתבעים בסך של 320 ₪ בצירוף מע"מ.
טענה זו של התובע אכן מהווה הרחבת חזית כנטען על ידי הנתבעים שכן ברור כי הועלתה לאחר שנסתרה הטענה בהודעות המפורטות של הצדדים. מעבר לכך, טענה זו עומדת בניגוד ברור לעולה מטופס השינויים לפיו הנתבעים חויבו בגין: "שינוי מיקום הפתח ע"י הריסת מחיצה מצד אחד של הפתח בנייה מצד שלי של הפתח ב-40 ס"מ", שינוי אשר עלותו חושבה לפי 1.08 יחידות ולא יחידה בודדת של חישוב, דבר המביא למסקנה הברורה כי טופס השינויים התיחס לשינוי בכללותו.
25. ביטול פתח לחלון שבוצע בעלית הגג (סעיף 10א(5) לכתב התביעה) :
הדרישה לחיוב בגין פרט זה, המבוססת על הפרט המסומן א/5 לתכנית C להודעת התובעת, נדחית מהטעם שפרט זה נכלל במפורש בסעיף 4.6 לטופס השינויים תוך ציון כי ביטול הפתח נעשה "ללא חיוב/זיכוי".
פרט זה משקף את הסכמת הצדדים כי כנגד אי חיוב בגין ביטול הפתח לא יזוכו הנתבעים בגין חלון אלומיניום, תריס ורשת שלא סופקו עקב ביטול החלון.

26. שינוי במידות פתח בחלון נוסף בעלית הגג לאחר שבוצע (סעיף 10א (6) לכתב התביעה):
הדרישה לחיוב בגין פרט זה, המבוססת על הפרט המסומן א/6 לתכנית C להודעת התובעת, נדחית מהטעם שפרט זה נכלל במפורש בסעיף 4.7 לטופס השינויים תוך ציון כי ביטול הפתח נעשה "ללא חיוב".

27. הזזת נקודות החשמל עקב הזמנת מטבח פרטי (סעיף 10א(7) לכתב התביעה):
התובעת דורשת לחייב את הנתבעים בסך של 2,000 ₪ בגין הזזת 8 נקודות החשמל (להבדיל מתוספת עבור נקודת חשמל) שנדרשה עקב הזמנת מטבח פרטי, וזאת בתעריף של 250 ₪ לנקודה. הדרישה מסתמכת על תוכנית (D1) להודעת המפורטת ממנה עולה כי הנתבעים שינוי את צורת המטבח באופן יסודי (זאת לעומת תכנית מטבח מקורית D2) ועליה סומנו כל 8 נקודות החשמל שהנתבעים ביקשו להזיז. התובעת מפנה לפירוט המופיע במסמך D3 אשר לטענתה יש לראות בו בקשה להזזת 8 נקודות "מפינה לפינה המסומנת בסימן " כפי שמפורט בכותרת הטבלה.
לטענת הנתבעים האמור בטופס השינויים באשר לשינויי החשמל, ובעיקר סעיפים 8.3 ו-8.7 המתיחסים לתוספות שנדרשו מהם בגין הוספת נקודות חשמל במטבח, חוסם את התובעת מלהעלות טענות בגין הזזת נקודות חשמל כנטען. לטענתם תכנית המטבח שלהם כלל אינה שונה מהותית מהמטבח הסטנדרטי שסיפקה התובעת כפי שעולה מהתמונות שצורפו בהודעה המפורטת.
מעבר לכך טוענים הנתבעים, כי אם בכלל יש מקום להתחשבנות בגין נקודות חשמל, אזי הם זכאים לקזז סך של 300 ₪ מכל סכום שיחויבו בו שכן התובעת חייבה אותם בגין הזזת 5 נקודות חשמל בסך של 160 ₪ לנקודה על אף שאלו נעשו לפני ביצוע הטיח, ולפיכך לפי מחירון התוספות והשינויים צריכים היו להיות מחוייבים בסך של 100 ₪ בלבד לנקודה.
עיון בתכנית 1D אל מול תכנית 2 D מעלה כי מלבד תוספת נקודות חשמל במטבח לא ניתן להסיק כי נקודות אחרות הוזזו. סך נקודות החשמל במטבח הנתבעים עולה על אלו שתוכננו במקור (עפ"י תכנית 2 D), אולם לא ניתן ללמוד ממכלול המסמכים שצרפה התובעת על כך שהוזזו נקודות ומסמך 3D אינו מעיד על כך מפורשות. הכיתוב "מפינה לפינה המסומנת בסימן" מעידה רק על מיקום אותה הנקודה ולא על עצם הזזתה לעומת תכנית קודמת. אוסיף כי גם באם הייתי מקבלת דרישת התובעת לחיוב הנתבעים עדיין היתה זו צריכה לשכנע כי ההזזה נעשתה לאחר טיח, דבר שאין אפילו בדל ראיה לגביו.
28. תוספת שתי נקודות חשמל הכנה לתנור במקלחות (סעיף 10א(8) לכתב התביעה):
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 760 ₪ בגין תוספת שתי נקודות חשמל הכנה לתנור במקלחות ( הסכום עבור כל נקודה מחויב לפי מחירון השינויים בסכום מצטבר של 70 + 150 + 160 ₪ = 380 ש"ח ). הדרישה מבוססת על טענתה כי ב תוכניות החשמל מיום 22.5.08 (E1, E2 להודעה המפורטת ) מופיעה תוספת של שתי נקודות חשמל לתנור במקלחת קומה א' ובמקלחת עליית גג (סומן כפרט א/8 בכל אחת מהתוכניות.
בתגובה לטענת הנתבעים כי נקודות אלו נכללו בתוכניות החשמל שערכה התובעת ולא התבקשה כל תוספת שלהן, טענה התובעת כי תכניות החשמל אינן חלק מתכניות המכר שנחתמו בהסכם אלא תכניות שנ מסרו לנתבעים בשלב מאוחר יותר, ובהן הצעות לתוספות ולשדרוגים לבחירתם מעבר למפרט הסטנדרטי. נטען כי משהחליטו לאמץ את הצעת השדרוג להוספת נקודות לתנורים חשמליים במקלחות, על הנתבעים לשלם על כך, וכי הצגת תכניות החשמל כאילו היו תכניות מכר שנחתמו בהסכם נעשית בחוסר תום לב.
בענין זה מסכימה אני עם הנתבעים כי את חוסר תום הלב יש לייחס דווקא לתובעת. טענתה בסיכומיה מעידה על כך שאכן הפרט של נקודת חשמל לתנור במקלחות הוסף על ידי התובעת בתכניות החשמל שנערכו על ידה, כך שלא ניתן לייחס לנתבעים בקשה לערוך שינויים בדרך של הוספת נקודות אלו, ואין בחתימתם על התוכניות משום בקשה כזו.
כפי שניתן ללמוד מכל הסעיפים הקודמים, מקום בו הנתבעים ביקשו שינוי הדבר נרשם בכתב יד (כנראה של מירב, פקידת גיה) והמסמך נחתם על ידי הנתבעים כאישור לבקשת אותם שינויים. לבוא ולטעון, בדיעבד, וללא העדת מירב, כי חתימתם שיקפה גם הסכמה/בקשה להוספת נקודות חשמל שנכללו בתכנית החשמל שנערכה ע"י התובעת , הינה טענה חסרת תום לב. באם אכן הוסיפה התובעת, מיוזמתה, נקודות חשמל מעבר למוסכם בתוכנית החשמל (לעומת תכניות המכר או המפרט הטכני ) אזי צריכה היתה לציין זאת מפורשות ובבירור בפני הנתבעים לפני החתמתם על תכנית החשמל, ולא "להבליע" תוספת כזו בתכנית שנערכה על ידה מבלי שהדבר התבקש על ידי הדיירים. בהעדר ראיה שהדבר נעשה בעת החתמתם על תכניות החשמל בודאי שאין מקום לטעון כי "אימצו את השדרוג" שהוצע להם.
29. נקודת חשמל וגוף תאורה למספר בית מואר (סעיף 10 א(9) לכתב התביעה):
דרישת התובעת לחייב את הנתבעים בסך של 730 ₪ בגין פריטים אלו נדחית מאותם הנימוקים שפורטו בסעיף הנוגע לתוספת נקודות חשמל בעבור התנור במקלחות, ומאותם הטעמים.
30. רשתות בחלונות ובדלתות האלומיניום והתקנת זכוכית בידודית בחלונות ובדלתות (סעי פים 10א(1 0) – (11) לכתב התביעה ):
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 6,690 ₪ בגין רשתות בחלונות ובדלתות האלומיניום וכן סך של 8,800 ₪ בגין התקנת זכוכית בידודית בחלונות ודלתות אלו. לטענתה מדובר בפריטים שאינם מופיעים במפרט הטכני, שהוא המחייב את הצדדים, ולפיכך מהווה תוספת להתחייבויות התובעת כלפי הנתבעים. התובעת אינה מפנה למסמך המעיד על כך שהנתבעים ביקשו תוספות אלו, אולם לטענתה, משלא ציינו בפני פקידת גיה כי תוספות אלו בוצעו בדירתם מבלי שהתבקשו על ידם, גרמו לכך שפריטים אלו לא נכללו בהתחשבנות בין הצדדים.
מנגד טענו הנתבעים כי מעולם לא בקשו או הזמינו פריטים אלו וכי ממילא, אלו נכללו מלכתחילה בפרוספקט שהוצג להם בראשית ההתקשרות בין הצדדים.
בהקשר לכך מקבלת אני את טענת התובעת כי הפרוספקט של הדירות (נספח י"א לתצהיר הנתבעים) אינו מהווה חלק ממסמכי ההתקשרות בין הצדדים, וכי סעיף 16(ב) להסכם בין הצדדים קובע מפורשות כי הפרוספקט חסר כל תוקף. המסמך הרלבנטי לבחינת הרכיבים הכלולים במפרט הדירה הינו המפרט הטכני ולא נתון המופיע במפרט שצורף לפרוספקט שהינו מסמך מסחרי ואינו חלק ממסמכי ההתקשרות בין הצדדים (ראה: ע"א 9085/00 רע"א 478/01 שטרית אברהם ואח' נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 462 (2003).
על אף שלא קיים בנמצא מסמך המעיד על בקשת הנתבעים להוספת פרטים אלו, וכן אין התיחסות אליהם במחירון התוספות והשינויים, עדיין אני סבורה כי זכאית התובעת לטעון כי בטעות אלו הותקנו בדירת הנתבעים, וטעות נוספת נעשתה בעת שלא חויבו בגינם. מדובר בפריטים יקרים המשדרגים משמעותית את דירת הנתבעים, ואינני סבורה כי הם זכאים "להינות" מפריטים אלו ללא נשיאה בעלותם, גם באם אלו נעשו מבלי שהוזמנו על ידם.
באשר לשיעור החיוב, משפורטו הכמויות לחישוב בנספח ח' לתצהיר זיו (ולא הובאה ראיה לסתור מטעם הנתבעים באשר לכמויות) , וצורף הדף הרלבנטי ממחירון "דקל", אני סבורה שהתובעת הוכיחה, בפירוט ובמידה הנדרשת את אופן חישוב התוספת כנדרש. עם זאת, מאחר ואין כל הסכמה כי מחירון "דקל" הוא המחייב את הצדדים בגין תוספות, ובהעדר התייחסות לפריט זה במחירון התוספות אני מוצאת לנכון להעמיד את החיוב על שיעור של 75% ממחירון "דקל", ובהתאמה: 5,017 ₪ בגין הרשתות, ו-6,600 ₪ גין הזכוכית הבידודית.
31. ברז גן נוסף (סעיף 10א(12) לכתב התביעה):
דרישת התובעת לתשלום סך של 500 ₪ בגין ברז גן נוסף מבוססת על תכנית G הנספחת להודעת התובעת לפיה הנתבעים ביקשו ברז גן שלישי ( מעבר ל-2 שנכללו במפרט) וזאת ביציאה מהסלון (הציון בכתב התביעה כי מדובר ביציאה מהמטבח בטעות יסודה). בסיכומיה תיקנה התובעת טענתה וטענה כי כל דייר בפרויקט קיבל ברז גן אחד, אך הנתבעים ביקשו שניים: האחד ביציאה מן המטבח והשני ליד המשטח המרוצף שביציאה מהסלון.
דרישה זו דינה להידחות מהטעם הפשוט כי בסעיף 4.12 למפרט שצורף להסכם המכר בתיאור כללי של פיתוח מגרש צויין ב תת סעיף 4.12.2 שזה כולל : "רשת השקאה 2 ברזי גן אחד בגינה הקדמית ואחד באחורית – מיקום על פי מתכנן". משכך, המדובר בפריט שהובטח לנתבעים במסגרת הסכם המכר. התובעת לא הציגה מסמך התומך בטענתה כי מדובר בפריט נוסף שהתבקש על ידי הנתבעים וגם לא ניתן להסיק זאת מתכנית G שצורפה על ידה.
32. הגנה על מדרגות השיש הפרטיות של הנתבעים (סעיף 10א(13) לכתב התביעה):
דרישת התובעת לחייב את הנתבעים בסך של 500 ₪ עבור הגנה על מדרגות השיש ששודרגו על ידם נדחית על ידי. אמנם נכון כי הנתבעים שדרגו את המדרגות לשיש (אם כי המדרגות עצמן היו קיימות בהתאם לתוכניות) ונכון גם שביקשו שהתובעת תגן עליהם במהלך ביצוע עבודות הגמר ראה מכתב הנתבעים מיום 3.11.08, נספח H להודעת התובעת. אולם מכאן ועד להוצאת דרישה לתשלום בעבור אותה "הגנה" מבלי לפרט באיזה עלויות נשאה התובעת (כגון: האם התקינה כיסוי מיוחד או נקטה בכל צעד אחר, מלבד הזהירות המתבקשת, בגינן נשאה בעלות), הדרך עוד ארוכה .
טעויות חישוב ביחס לחשבון שינויים וזיכויים שנערך לנתבעים:
33. שינויי חשמל (סעיף 10ב()1 לכתב התביעה):
לטענת התובעת בטופס השינויים נפלה טעות, כאשר הנתבעים חויבו ב-160 ₪ בלבד בעבור 58 נקודות חשמל נוספות שהוזמנו על ידם בדירה כולה (סעיפים 8.1-8.16 לטופס השינויים). לטענתה עפ"י מחירון התוספות והשינויים היו הנתבעים צריכים לשלם סך נוסף של 70 ₪ בעבור כל נקודה מאחר ואלו הוזמנו לאחר יציקת התקרות (שכן הבית נרכש לאחר גמר השלד ובעת שהתקרות כבר נוצקו.
אני מוצאת את דרישתה זו של התובעת כמבוססת. אמנם הנתבעים שילמו את אשר נדרשו בעבור אותם השינויים, אולם מקום בו ברור כי החיוב בטופס השינויים היה שגוי, יש לערוך את התיקון הנדרש והנתבעים לא הוכיחו כי הוסכם על מתן הנחה כלשהי מהמחירון הקובע. בהתאם לסעיף ד' למפרט הסכם המכר, הדירה נמכרה לנתבעים כשהיא "בשלב גמר שלד ובניית מחיצות הפנים" מכאן עולה שהתקרות כבר היו יצוקות בעת שהדירה נרכשה, כך שכל שינוי שנעשה בנקודות החשמל נעשה "לאחר יציקת התקרה" ומתקיים התנאי המוסכם לחיוב הנוסף בסך של 70 ₪ לנקודה. בהעדר מחלוקת באשר למספר הנקודות הנוספות זכאית התובעת לסך של 58 X 70 ₪ 4,060 ₪ בצירוף מע"מ .
34. זיכוי בטעות בגין פריטים שונים (סעיפים 10ב (2) – (6) לכתב התביעה):
דרישת התובעת בפריטים אלו מבוססת על טענתה כי בטופס הזיכויים (נספח J להודעת התובעת) זוכו הנתבעים בסכומים שונים עבור פריטים שהזדכו עליהם, זאת מבלי שהתקבל אישור התובעת בכתב לזיכויים אלו כנדרש בסעיף 8(ו) להסכם המכר.
לא מצאתי בכל טיעוני התובעת הסבר מדוע אין לראות בטופס השינויים והזיכויים שנערך עם הנתבעים משום אישור בכתב של התובעת לזיכויים אלו. האמנם טוענת התובעת, ברצינות גמורה, שהנתבעים לא היו רשאים להסתמך על הטופס שנערך מטעם התובעת (גם באם ע"י פקידת גיה) כאישור בכתב למתן זיכויים אלה?
כל עוד לא הוכיחה התובעת כי לנתבעים היתה ידיעה כלשהי על כך שאותה הפקידה אינה מוסמכת לאשר את הזיכויים מטעם התובעת, אין כל בסיס לטענותיה ביחס לפריטים אלו.
אי תשלום מלוא הפרשי ההצמדה (סעיף ד' לכתב התביעה):
35. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים מה הוא מדד הבסיס שביחס אליו יש לייחס את הפרשי ההצמדה בגין כל תשלום ותשלום, שהוא המדד לחודש פברואר 2008 שפורסם ב-15.3.08 זאת כפי שנקבע בסעיף 7 לנספח להסכם , שעמד על 119.8 נקודות.
המחלוקת הינה באשר לשאלה איזהו המדד הנכון שצריך להלקח ביחס למועד ביצוע כל תשלום ותשלום: האם "המדד הידוע" באותו המועד, דהיינו המדד האחרון שפורסם בעת שבוצע אותו התשלום בפועל , או שמא "המדד בדיעבד", דהיינו המדד שבעת עריכת החשבון אנו יודעים כי הוא המדד החל ביחס למועד התשלום.
כך למשל: באם תשלום בוצע ביום 11.5.08 – האם יחושב לפי המדד הידוע, דהיינו זה שפורסם ביום 15.4.08 (שהוא למעשה המדד לחודש 3/08) או שמא לפי "המדד בדיעבד", דהיינו זה שפורסם ב-15.6.08 שהוא המדד לחודש מאי 2008?
36. עיון בהסכם המכר על נספחיו מעלה כי אין בו התיחסות למחלוקת זו. העדר התיחסות למדד שילקח בחשבון בעת חישוב הפרשי הצמדה על התשלומים שנקבעו ברור וזאת מאחר ובהתאם להסכם אמורים הרוכשים לשלם כל תשלום כשהוא צמוד למדד הבסיס. המשמעות היא למעשה כי הסכמת הצדדים היא שכל תשלום, בעת ביצועו, יחושב כצמוד למדד, דהיינו שהמדד היחידי שיכול להיות רלבנטי בעת ביצוע כל תשלום הינו המדד שפורסם קודם לכן.

אולם האם אותו מדד הוא הרלבנטי מקום בו הפרשי ההצמדה לא שולמו במועדם אלא רק בדיעבד בעת עריכת התחשבנות סופית? אני סבורה שכן. אין מקום לקבל את עמדת התובעת כי המדד הרלבנטי לביצוע החישוב בדיעבד הוא "המדד בדיעבד". לא נטען כי באי תשלום הפרשי ההצמדה במועד הפרו הנתבעים את התחיבויותיהם, וטוב שכך, שכן בשום שלב, עד ל"פתיחת החשבון" על ידי הנתבעים לא הוצגה להם דרישה כזו. עצם העובדה שההתחשבנות בוצעה בדיעבד, כאשר כבר ידוע "המדד בדיעבד", אין בה להקנות לתובעת זכאות שלא היתה קיימת באם התשלום היה מבוצע כמוסכם. משכך, את חישובי הפרשי ההצמדה יש לחשב בהתאם ל"מדד ידוע" בעת ביצוע כל תשלום ותשלום.

בהקשר זה יש לציין, כי למעט ביחס לתשלום בסך של 810,000 ₪ מיום 11.5.08 כך ביצעה התובעת את חישובי הפרשי ההצמדה במסגרת ההתחשבנות הסופית בין הצדדים!!!

בהתאם לקביעה זו החישוב הנכון הינו כחישוב הנתבעים, דהיינו שהם זכאים להחזר הסך של 10,618 ש"ח כמופיע בסעיף 15 להודעת הנתבעים על כל חלקיו.

סיכום
להלן ריכוז הסכומים להם זכאית התובעת:
500 ₪ כאמור בסעיף 21
11,617 ₪ כאמור בסעיף 30
4,060 ₪ כאמור בסעיף 33
16,177 ₪
2,588 ₪ (16% מע"מ)
18,765 ₪

מסכום זה זכאים הנתבעים לקזז את הסך של 10,618 ₪ (ככל שזה לא קוזז במסגרת התחשבנות מאוחרת יותר בין הצדדים), כך שהיתרה לחיוב הנתבעים הינה 8,147 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (7.10.10) ועד היום.

לאור ההפרש בין סכום התביעה (גם לאחר ההסדר הדיוני שצמצמו משמעותית) לבין הסכום הפסוק, אני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובעת בגין אגרת משפט בסך של 800 ₪ (בערכם היום) וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט חשון תשע"הכ"ט חשוון תשע"ה נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י.ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ
נתבע: סיגל שמואל
שופט :
עורכי דין: