ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע"י עו"ד ישראל שניידרמן נגד ע"י ב"כ עו"ד סיגל מלמיליאן אלימלך :

בפני כבוד השופט דורי ספיבק

המאשימה: מדינת ישראל
ע"י עו"ד ישראל שניידרמן

נגד

הנאשם: תומר האזה
ע"י ב"כ עו"ד סיגל מלמיליאן אלימלך

גזר דין

ביום 16.7.14 ניתנה הכרעת הדין בתיק זה, בגידרה הורשע הנאשם בעבירות של אי תשלום שכר מינימום, כמו גם בעבירות של אי מסירת פירוט על שכר עבודה ששולם. לעומת זאת, זוכה הנאשם מהאישום של העסקת עובדים זרים ללא ביטוח רפואי.
בתמצית, אציין שבמסגרת הכרעת הדין נקבע שהנאשם שילם לחמישה עובדים זרים שעבדו אצלו שכר יומי בסך 105 ₪, בתוספת 15 ₪ לכל שעה נוספת. זאת, בעוד ששכר המינימום היומי על פי חוק עמד על 134 ₪ ליום ו- 17.93 ₪ לשעה. כמו כן, ואף שלא הוכח שהנאשם לא מסר לידי עובדיו תלושי שכר, הוא הורשע באי מסירת פירוט לעובדיו על שכרם ולו רק בשל כך שהתלושים שהוצגו היו פיקטיביים במובן זה שנרשם בהם שהעובדים קיבלו שכר מינימום, אף שכאמור הם לא קיבלו שכר כזה.
ב"כ המאשימה הקדים ועתר לכך שהקנס המינימלי לא יפחת מסכום הקנס המנהלי שהוטל לאחר הביקורת שנערכה (150,000 ₪), אך בשים לב לכך שהנאשם זוכה מהעבירה של אי הסדרת ביטוח רפואי – שהקנס עליו היה 25,000 ₪, ביקש שהקנס המינימלי יעמוד על 125,000 ₪. אשר למתחם הקנס הראוי, הוא טען שלגבי העבירה של מסירת תלושים לקויים, המתחם צריך לעמוד על בין 40,880 ₪ (70% מהקנס המקסימלי) ל- 50,400 ₪ (100%), וזאת לכל עובד. לגבי העבירה של אי תשלום שכר מינימום, שבה הקנס המקסימלי גבוה יותר (226,000 ₪) הוא עתר גם כן למתחם שבין 70% ל- 100%, אם כי הבהיר שהוא משאיר לשיקול דעת בית הדין האם להכפיל את המתחם במספר העובדים לגביהם בוצעה העבירה, אם לאו. כן ביקש שהנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע חוזר של העבירה למשך שלוש שנים.
הסניגורית הדגישה את העובדה שחלפו כבר 9 שנים מאז ביצוע העבירות, ואת הפגיעה שנגרמה להגנתו של הנאשם, בין היתר בכך שבעקבות פשיטה שנערכה על משקו של הנאשם נעלמו לו מסמכים שהיו חיוניים להגנתו. כמו כן פרשה שורה ארוכה של שיקולים לקולא הנוגעים למצבו הכלכלי הקשה ולרצונו להשתקם לאחר שריצה לאחרונה עונש מאסר. היא הדגישה שכל קנס שיוטל עליו יפגע מאד בסיכויי השיקולים שלו.

דיון והכרעה

האם לפנינו אירוע אחד או מספר ארועים?
במקרה שלפני, ועל אף שמדובר במספר עובדים זכויותיהם הופרו, הרי ששוכנעתי שעל פי ההלכה הפסוקה המדובר ב"אירוע אחד" שמוצדק לקבוע בגינו מתחם עונש כולל אחד (ראו והשוו: ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ (8.11.14) , פיסקה 17 לפסק הדין והאסמכתאות שם, להלן: פסק דין חדוות הורים). עם זאת, וכפי שהבהיר באותו פסק דין בית הדין הארצי:
"משמעות ההכרה במספר עבירות כ'אירוע אחד' אין משמעה כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול האירוע יוגבל בעונש המירבי בגין עבירה יחידה, אלא רק כי מתחם העונש ייקבע ביחס לשילוב העבירות ולא בהתייחס לכל אחת מהן בפני עצמה. משכך, הן בעת קביעת מתחם העונש ההולם והן בעת גזירת עונשה הספציפי של המשיבה – תילקח בחשבון העובדה כי הורשעה בשש עבירות של העסקת עובד זר שלא כדין".

מתחם הקנס
את הדיון בקביעת מתחם הקנס אפתח בהדגשת החשיבות החברתית העומדת בבסיסו של מינימום. כדבריה של כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה באחת הפרשות, המדובר בחוק שנועד " להבטיח קיומה של רשת מגן בסיסית וקיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה" ובעת קביעת גובה הקנס שיושת על מעסיקים שהפרו אותו יש להביא בחשבון בראש ובראשונה " את הצורך בהרתעת מעסיקים העומד בבסיסה של הנורמה הפלילית" (עפ 38980-04-10 מדינת ישראל נ' עמרם (26.08.10)) .
על פי הוראת סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991:
"קנס כאמור בסעיף קטן ( א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בהתאם, אישר לאחרונה בית הדין הארצי בפסק דין חדוות הורים רף מינימאלי למתחם הקנס שעמד על כפל הקנס המנהלי לכל עובד זר שהועסק ללא היתר באותה פרשה. האם משמעות הדבר שגם במקרה שלפני עלי לקבוע מתחם שהרף התחתון שלו הינו 250,000 ₪, שהינו כפל הקנס המנהלי ( לאחר הפחתת אותו חלק מהקנס שיש לייחס לסוגיית הביטוח הרפואי, ממנה זוכה הנאשם)? לדעתי, לא. להלן אפרוש את נימוקי לכך.
כפי שציינתי קודם לכן, המחוקק עצמו קבע שניתן לסטות מהקנס המינימלי " מטעמים מיוחדים שיירשמו" כמו כן, על פי הוראת סעיף סעיף 40ח' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם כבר בעת קביעת מתחם העונש. במקרה שלפנינו, הוכח בפנינו שמדובר בנאשם המצוי בהליכי פשיטת רגל (תיק פש"ר 63312-09-14, צו כינוס מיום 27.10.14 הוגש וסומן נא/101). כמו כן, הוכח בפנינו שמצבו הכלכלי של הנאשם הוא בכי רע גם בשל העובדה שהוא ריצה לאחרונה עונש מאסר של כשנה וחצי, וכיום הוא משתכר 4,140 ₪ לחודש בלבד, כשכמעט כל הסכום הזה מועבר על ידו כתשלום מזונות לאישתו ושלושת ילדיו. דומה שאף המאשימה מודעת לכך שמדובר בתיק מתאים לסטות מהכלל בדבר מינימום של כפל הקנס המנהלי, שכן בא כוחה ביקש שהעונש המינימלי יעמוד רק על גובה הקנס המנהלי שהושת (125,000 ₪) , מבלי להכפילו.
משכך, ובשים לב למכלול הנסיבות, ובפרט למצבו הכלכלי של הנאשם, אך גם בשים לב לחומרתה של העבירות ולעובדה שמדובר בריבוי עבירות, אני מעמיד את הרף התחתון של מתחם הקנס במקרה שלפני על 75,000 ₪, ואת הרף העליון על סך 200,000 ₪.

גזירת הקנס
בהתאם לתיקון 113, לאחר קביעת מתחם העונש ההולם יש לגזור את עונשו של הנאשם הספציפי בתוככי אותו מתחם, על סמך נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. זאת אלא אם קיימת הצדקה לחרוג ממתחם זה "בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור" (סעיף 40ג' (ב) לחוק העונשין).
במקרה שלפני, מצאתי שיש בסיס לטענת הסניגורית, לפיה השתת קנס משמעותי על הנאשם עשויה לפגוע פגיעה ממשית בסיכוייו להשתקם. בהקשר זה, אני סבור שיש ליתן משקל מכריע לעובדה שהנאשם השתחרר לפני חודשים ספורים מעונש מאסר ארוך של למעלה משנה בשל עבירה אחרת שביצע. השתכנעתי מהראיות שהוצגו בפני שעצם יכולתו של הנאשם, כאסיר משוחרר, להתקיים בכבוד, תלויה בימים אלה על בלימה. כך גם עצם יכולתו לפרנס את שלושת ילדיו ולעמוד בתשלומי המזונות לאשתו עימה הוא מצוי בהליכי גירושין. במצב דברים זה, ונוכח האינטרס הציבורי המובהק בכך שהנאשם יצליח לפלס את הדרך הקשה לחיים נורמטיביים לאחר תקופה לא קצרה שבה היה כלוא מאחורי סורג ובריח, נכון בעיני לא להשית עליו קנס כספי בשיעור שלא יוכל לעמוד בו. נוכח האמור, החלטתי לגזור את עונשו של הנאשם לתשלום קנס של 20,000 ₪, שישולם ב- 25 תשלומים שווים של 800 ₪ כל אחד, החל מיום 1.1.15 ובכל הראשון לחודש עוקב.
כמו כן, ולבקשת התביעה, הריני לקבוע כי על הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשע במשך שלוש שנים מהיום, שאם לא כן, יישא בתשלום קנס בסך 400,000 ₪ (אף בקביעת לגובה הקנס שיושת על הנאשם במקרה של הפרת ההתחייבות, מצאתי לנכון להתחשב במצבו הכלכלי, ולא להעמיד את הסכום על הקנס המירבי הקבוע בחוק לעבירות אלה).
לבקשת הצדדים, גזר דין זה ניתן בהעדר הצדדים, והוא יישלח לצדדים בדואר.
זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 45 ימים ממועד קבלת גזר דין זה.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ע"י עו"ד ישראל שניידרמן
נתבע: ע"י ב"כ עו"ד סיגל מלמיליאן אלימלך
שופט :
עורכי דין: