ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המועצה המקומית טובה זנגריה נגד הנדסת תקשורת :


בפני כבוד השופט אברהים בולוס

המבקשת

המועצה המקומית טובה זנגריה

נגד

המשיבה

הנדסת תקשורת 2000

החלטה

לפניי בקשה שהגישה המבקשת, שבגדרה היא עותרת להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בנצרת, שלגישתה הוא המוסמך מבחינת המקום.

המשיבה, הינה עסק לתכנון וביצוע עבודות חשמל ותקשורת, הגישה נגד המבקשת תביעה כספית על סך של 69,121.90 ₪, בגין חוב שנותרה המבקשת חייבת, כך נטען, עבור אספקת שירותי המשיבה.

המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה, שבו הכחישה את טענות המשיבה. היא טענה, בין היתר, כי בין המבקשת למשיבה לא נכרת כל הסכם , וכי לא הזמינה את שירותי המשיבה ביחס לכל העבודות הנטענות. הגם, כך נטען, המשיבה לא סיפקה למבקשת ציוד כלשהו. במסגרת כתב ההגנה, המבקשת גם הכחישה את סמכותו המקומית של בית משפט זה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, המבקשת הגישה את בקשתה דנן, בה היא עותרת להעברת הד יון בתיק לבית משפט המוסמך בנצרת, זאת משום, לטענתה, מקום עסקה של המבקשת ו מקום יצירת ההתחייבות המוכחשת הם במחוז הצפון. כן, לטענת המבקשת , מאחר שהמקום שנועד לכאורה, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות הנטענת, ומקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים הם באותו מחוז, אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין בסיס לטענת המבקשת, וכי לבית משפט זה קנויה סמכות מקומית לדון בתובענה בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות) . זאת ועוד, המשיבה טענה כי היה על המבקשת להעלות את הטענה של העדר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה, היינו במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה מטעמה. אולם, משלא עשתה כן, היא אינה רשאית להעלות טענה זו כעת, ורואים אותה כמסכימה לסמכותו המקומית של בית משפט זה.

בתשובה לתגובה, חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה. המבקשת אף הדגישה, כי טענתה להעדר סמכות מקומית, אכן הועלתה בהזדמנות הראשונה בנסיבות העניין.

לפני שאכנס לעובי הקורה, ראיתי להזכיר כי בתי המשפט קבעו רבות, שאין ליחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית. בימינו אלו המרחקים, שהם בלאו הכי קצרים, הפכו לעניין שולי, שאין זה ראוי להתלות בהם תוך השקעת מאמצים וזמן שיפוטי, שניתן וראוי לנצל לבירור הסכסוך לגופו ( רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473).

בניגוד לטענת המשיבה, המבקשת הייתה רשאית להגיש את בקשתה דנן, ולהעלות בגדרה את טענתה בדבר חוסר סמכותו המקומית של בית משפט זה . משטענה המבקשת את טענתה זו במסגרת כתב ההגנה (בסעיף 5 לכתב ההגנה) , ולא קדם לכתב ההגנה אף בקשה שבגדרה המבקשת טענה לגופו של עניין, הרי בכך היא הציגה טענה זו בהזדמנות הראשונה כמתחייב בדין, ( ת"א (י-ם) 4337/02 גבע נ' הוך ( פורסם במאגרים) ).

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ו בכל המסמכים הרלבנטיים נחה דעתי כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

באשר לענייננו, תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי:

" תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות ".

ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2) 731, התייחס בית המשפט העליון לסוגית הסמכות המקומית בתביעות כספיות וקבע, בין היתר, כי יש להתאים את הפרשנות של תקנה 3(א)(3) לדין המהותי : " הדיבור "התחייבות" בתקנה 3(א)(3) הוא דיבור עמום המחייב פרשנות, ואם אך הדבר ניתן להתאימו מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהותי". על סמך פרשנות זו נקבע, כי למקרה והתחייבות הנתבע הינה תשלום כספים לידי התובע, אזי תשלום זה יעשה במקום עסקו או מגוריו של הנושה-תובע, באם לא נקבע אחרת בהסכם, וזאת בהתאם להוראות סעיפים 44 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

כך הוא המצב בענייננו. סביר להניח שההסכם הנטען נכרת בין הצדדים בע"פ ואין הטוען, גם לא המבקשת כי בגדרו הוסכם לעניין מקום ביצועה של ההתחייבות. ועוד, מעיון במסמכים שצירשיבה לכתב טענותיה , והכוונה לחשבוניות שהנפיקה ואשר לכאורה אושרו בחתימת נציגים מטעם המבקשת, עולה כי אין התייחסות כלשהי לסוגיית מקום ביצועם של התשלומים. בהעדר הסכמה לעניין מקום ביצוע התשלום עבור העבודות והציוד שעל פי הנטען סופקו, היה על המבקשת לשלם את התמורה במקום עסקיו של הנושה, קרי במשרדה של המשיבה הנמצא ב עיר סח'נין . בכך די כדי להקנות לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה (בר"ע (י-ם) 613/08 ארד נ' עיריית מודיעין ( פורסם במאגרים) ).

במסקנתי שלעיל איני מתעלם מטענתה של המבקשת כי לא נכרת בין הצדדים הסכם כלשהו - לא במישור העובדתי וגם לא המשפטי- וגם אין במסקנתי כדי להעיד על גיבוש עמדה במחלוקות אלו שיתבררו בהמשך הדרך . יחד עם זאת, בשלב זה של הדיון די בחשבוניות שהמשיבה צרפה לתביעתה, כדי לעמוד ברף ההוכחה הראשוני הדרוש בשלב זה של הדיון.

לאור כל האמור, אני קובע כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה מכוח תקנה 3(א)(3) לתקנות, ועל כן דין הבקשה להידחות.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המועצה המקומית טובה זנגריה
נתבע: הנדסת תקשורת
שופט :
עורכי דין: