ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם אבידן נגד מולינה פריטזיי :

בפני כבוד הרשמת בכירה ענת דבי

תובע

אברהם אבידן

נגד

נתבעת

מולינה פריטזיי

בית המשפט העליון, בדונו בבקשת רשות ערעור על פסק הדין בעניין בס, ציין כי בצד החובה להקפיד על כל הוראות החוק, לנוכח אופייה הנשכני והבוטה של ההלוואה החוץ בנקאית, "גם תוצאה לפיה לווה שנטל הלוואה שאינה מוכחשת יודע מתחילה כי יוכל להתנער מהשבה כל עיקר אינה פשוטה", אך קבע, כי הסיבה בגינה לא נפסקה השבה ע"י בית משפט קמא הייתה לא רק סנקציה על אי עמידה בדרישת החוזה הכתוב, אלא גם תוצאת העובדה כי לא הוכחה באותו מקרה עסקת היסוד.

פסק דין

1.לפניי תביעה שעניינה שטר חוב ע"ס 6,500 ₪, אשר תאריכו 3.7.10, החתום ע"י הנתבעת ואשר נמסר לידי התובע. התובע הגיש את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתיק 20-06007-12-2.
2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר במסגרתה טענה כדלקמן:
הנתבעת הינה תושבת זרה, אזרחית הפיליפינים. בחודש יולי 2010 פנתה אל התובעת חברתה, ג'נט באנדאו ( להלן: "ג'נט") וביקשה ממנה לסייע לה בקבלת הלוואה מן התובע. הנתבעת ציינה, כי במועד זה טרם פגשה את התובע, אך ג'נט הכירה את התובע כמי שנותן הלוואות חוץ בנקאיות, במיוחד לתושבי חוץ, והפנתה אותה אליו .
הנתבעת נעתרה לבקשת ג'נט ונפגשה עם התובע בתחנה המרכזית בתל אביב וקיבלה ממנו הלוואה בסך 1,000$. סוכם, כי הנתבעת תחזיר ההלוואה ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 350$ כל אחד ( דהיינו: בריבית של 75% על הקרן), כאשר התשלומים ישולמו עד 10 בכל חודש קלנדרי, החל מחודש אוגוסט 2010.
באותו מועד, חתמה הנתבעת גם על שטר החוב נשוא התביעה.
הנתבעת טענה, כי נפגשה עם התובע בתאריכים 14.8.10, 11.9.10, 16.10.10, 27.11.10 ו- 25.12.10, ושילמה לו בכל פעם סך 350$ במזומן. הנתבעת טענה עוד, כי בעת ביצוע כל תשלום ותשלום ביקשה מן התובע כי ימסור לה אישור בכתב בדבר התשלום, אך הלה סירב.
משכך, טענה הנתבעת, כי מלוא החוב, אשר להבטחתו נמסר שטר החוב נשוא התביעה שולם וכי דין ההתנגדות להתקבל.
3. ביום 23.4.14 התקיים דיון בהתנגדות. הנתבעת נחקרה על התצהיר התומך בהתנגדותה וחזרה על טענתה לפיה, נטלה הלוואה בסך של 1,000 $ מן התובע וכי השיבה לתובע את מלוא ההלוואה, אך התובע סרב למסור לה קבלות בגין התשלומים.
בתום הדיון נתתי החלטה לפיה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן והוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדויות ראשיות מטעמם.
4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וטען, כי ביום 3.7.10 נתן לנתבעת הלוואה בסך של 6,500 ₪ וכי החייבת נעלמה במשך תקופה ארוכה בלא שהותירה כתובת מגורים, לא ניתן היה לאתרה ולא שילמה דבר. בשל כך, הגיש את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הנתבעת הגישה אף היא תצהיר עדות ראשית מטעמה וחזרה על הטענות שפורטו בהתנגדותה.
5. בישיבת ההוכחות נחקר התובע בחקירה נגדית ובמסגרת חקירתו השיב כי הינו סמנכ"ל חברה העוסקת בפינוי אשפה וכי אינו עוסק בהלוואות חוץ בנקאיות.
התובע העיד, כי לא הכיר את ג'נט או את הנתבעת טרם הפגישה במסגרתה ניתנה ההלוואה נשוא התביעה ולדבריו "שתיהן באו ביחד" (עמ' 2 ש' 4).
התובע נשאל מדוע הגיעו השתיים דווקא אליו והשיב, כי הוא מוכר בקהילת הפיליפינים כמי שעוזר לפיליפינים (עמ' 2 ש' 10). התובע הסביר כי , בין יתר פעילויותיו, הינו מעניק הלוואות לפיליפינים הזקוקים לכך (עמ' 2 ש' 16). התובע ציין כי בעבר העניק שלוש הלוואות לחברי הקהילה הפיליפינית (עמ' 2 ש' 18).
התובע העיד, כי נתן לנתבעת הלוואה בסך 1,500$, אשר היו באותו עת שווי ערך לסך כ- 6, 500 ש"ח וכי היה על הנתבעת להחזיר לו בתוך 3 חודשים סך 6,500 ₪ ( הסכום הנקוב בשטר החוב), דהיינו סכום ההלוואה ללא ריבית. לפי הנטען, ההלוואה ניתנה על מנת לעזור לנתבעת ולא לצרכי רווח, זאת על אף שלא הכיר את הנתבעת לפני כן . התובע העיד, כי הנתבעת לא החזירה את הלוואה וכי היא נעלמה לאחר 3 חודשים.
התובע הודה כי הצדדים לא חתמו על הסכם הלוואה בכתב.
6. הנתבעת נחקרה בחקירה נגדית וחזרה על כך כי הכירה את התובע דרך חברתה ג'נט וחברות אחרות, אשר הציגו את התובע כמלווה כספים. הנתבעת העידה, כי גם כאשר נפגשה עם התובע, הציג עצמו התובע כמלווה. הנתבעת העידה, כי קיבלה הלוואה בסך 1,000$ (לא 1,500$) מאת התובע וכי שילמה לו את מלוא סכום ההלוואה. הנתבעת חזרה על כך כי התובע סרב לתת לה קבלות על התשלום וציינה כי פחדה מן התובע ועל כן, לא התעקשה על קבלת קבלות.
דיון
7. האם חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק") חל על ענייננו?
מצויים אנו בתביעה אשר ראשיתה אמנם בשטר שהוגש לביצוע, אך השטר נמסר בגין עסקת הלוואה. ועל כן, חלות על העניין דנן הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות.

חוק הלוואות חוץ בנקאיות הינו חוק צרכני, אשר נועד להגן על מי שנוטל הלוואה ממקור שאינו תאגיד בנקאי, ולא בכדי מצא לנכון המחוקק להטיל חובות שונות על המלווה החוץ בנקאי, לרבות עריכת חוזה ההלוואה בכתב (סעיף 2 לחוק); החובה לגלות ללווה גילוי מלא של כל פרטי ההלוואה (סעיף 3 לחוק); וקביעת עלות אשראי מרבית (סעיף 5 לחוק); הגבלת ריבית הפיגורים (סעיף 6 לחוק); פיקוח על הקדמת מועד הפירעון (סעיף 7 לחוק), ועוד.

ס' 15(א) לחוק מסייג את תחולת סעיפים 2,3, ו-7 וקובע, כי לא יחולו על מלווה שנתן הלוואה שלא כדרך עיסוקו.

כבר נקבע , כי כאשר עסקינן בעילה שטרית שהחוק חל עליה, יבחן בית המשפט גם את עסקת היסוד.. על התובע, כחלק מעילת תביעתו, לצרף את המסמכים הקשורים לעסקת היסוד, תוך פירוט תנאיה ובית המשפט יבחן את העסקה ויברר האם, בהתאם לתנאיה ובכפוף להוראות החוק, רשאי התובע להיפרע מן הנתבע את השטר נשוא התביעה.

אין מחלוקת כי במקרה דנן לא נערך כל חוזה בכתב לגבי ההלוואה הנדונה.

8. האם בענייננו מתקיים החריג המצוין בס' 15(א)- האם מדובר בתובע שנתן הלוואה שלא דרך עיסוקו?

בע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה [פורסם בנבו] תק-מח 2009(1) 2859 (להלן: "ענין בס"), נקבע, כי הכלל הינו שרואים את נותן ההלוואה כמי שנותן הלוואה בדרך העיסוק כהגדרת החוק, אלא אם יוכיח שלא כך הדבר.
פסק הדין בעניין בס, שאושר בבית המשפט העליון ( רע"א 2132/09, מפי כבוד הש' רובינשטיין) קבע, כי אי עמידה בתנאי החוק משמעה שאין בפני בית המשפט עילת תביעה. בית המשפט קובע כדלקמן :
"קביעת החוק אינה רק קביעה טכנית בדבר המסמכים שיש לצרף לבקשה לביצוע שטר. עילה שטרית רגילה לחוד ועילה שטרית הנסמכת על הלוואה לפי החוק לחוד. דהיינו, המחוקק קבע כי ככל שעסקינן בבקשה לביצוע שטר, שהחוק חל עליה - לא מדובר בעילה שטרית רגילה המנותקת מעיסקת היסוד, אלא בית המשפט יבחן גם את עיסקת היסוד.
ודוק, עיסקת היסוד לא אמורה להתברר נוכח טענות הגנה המוכרות כנגד עילה שטרית, שאזי על הנתבע לשכנע את ביהמ"ש כי קמה לו עילת הגנה נוכח עיסקת היסוד. מעת שעסקינן בבקשה לביצוע שטר שהחוק חל עליה -עיסקת היסוד היא הנדונה, ראשית לכל, בפני בית המשפט, ולכן הורה המחוקק כי על התובע, כחלק מעילת תביעתו, לצרף את המסמכים הקשורים לעיסקת היסוד, תוך פירוט מלא של מכלול הפרטים הקשורים להלוואה. בהתאם בית המשפט יבחן את עיסקת היסוד, ויברר אם אכן בהתאם לה ובכפוף להוראות החוק, רשאי התובע להיפרע מהנתבע את השטרות נשוא הבקשה לביצוע.
בהתאם לסעיף 8 לחוק, המסמך היסודי שעל מבקש הביצוע לצרף ולהציג הינו חוזה ההלוואה. חוזה ההלוואה הוא זה שיוצר את חיוב הנתבע במסגרת עיסקת היסוד, ובהעדרו, לכאורה לא קמה עילה לפי עיסקת היסוד.
יתר על כן, לא בכדי קבע המחוקק בסעיף הראשון בחוק, לאחר סעיף ההגדרות, בסעיף 2 כי: 'חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב'.
... אם מצאו בתי משפט להקל בנושאים אחרים בנושא דרישת הכתב באופן זה או אחר - לא ראוי כי ייעשה כן, בחוק דנן. יש לראות את דרישת הכתב בפן המהותי על כל המשתמע מכך. ...
הוראת המחוקק הינה שעל המלווה לעמוד בכל הדרישות האמורות. הלוואה שהחוק חל עליה ולא ניתנה בכתב - לא ניתן יהיה, לכאורה, להיפרע ממנה. תנאי מוקדם הינו מסמך בכתב, ובהעדרו אין לכאורה עילה להגשת תביעה כנגד הלווה.
...על כל מלווה לדעת כי מסתכן הוא אם בחר להתעלם מהוראות החוק ולא ערך חוזה הלוואה בכתב.
וכאן עלינו לחבר בין הדבקים. הוראת סעיף 8 משמעותה כי עילת התביעה הבסיסית גם בעת שעסקינן בבקשה לביצוע שטר, חוזה ההלוואה והפרטים של המלווה לפרטם כהוראות סעיף 8. משהתובע לא עומד בכך אין לפנינו עילה ברת תביעה.
למעשה כתב התביעה המוגש בהתייחס להלוואה שהחוק חל עליה חייב לכלול את כל ההוראות הנדרשות בחוק, וכך גם בהתייחס להוראות סעיף 8 בעת שעסקינן בבקשה לביצוע שטר. מדובר למעשה ביישום הוראת תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי ... שמפרטת מה הפרטים האמורים להכלל בכתב תביעה ואשר בהעדרם כתב התביעה אינו מגלה עילה..."

בע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בעמ נ' צוניאשוילי, [פורסם בנבו] תק-על 2007(2) 5430, נקבע, כי בית המשפט מקפיד הקפדה דווקנית על הוראות החוק, דווקא בשל אופיין של ההלוואות החוץ בנקאיות.
כך נקבע:
"אך דווקא אופיה הנשכני, הבוטה, של ההלוואה החוץ-בנקאית, ואופיו הבעייתי של השוק האפור .... לא רק מצדיקים אלא גם מחייבים הקפדה על כל תגיהן ודקדוקיהן של הוראות החוק, וחובתנו לעמוד על משמר זה. אכן, הלווים הבאים אל ההלוואות בשוק האפור יודעים היטב שלא באו לקופת גמילות חסדים ואף לא לבנק; אך כל שקבע המחוקק באשר לחובות המלווה כלפיהם צריך להישמר ללא פשרות. חברתי הביאה מדברי השופט - כתארו אז - ריבלין בפרשת ע"א 9136/02 מיסטר מאני נ' רייז, פ"ד נח(3) 934, פרשה שבה המלוה היתה המערערת בנידון דידן; באותו עניין דובר על 'הקפדה מיוחדת על ההגנות הקנויות ללווים בהלוואות חוץ-בנקאיות'... אין מנוס מכך, כשהמדובר גנרית - שוב, מעבר לתיק דנא - בחוזים שמיסודם אף ניתן היה להשיג על חלק מהם, למצער, כסותרים את תקנת הציבור ... לא באתי אלא לומר איפוא, כי בהלוואות כאלה, משבאו לעולם, וכל עוד לא איכשר דרא, יש ליתן נפקות ומשנה עידוד לתכלית החוק, על-ידי פרשנות מקפידה ומחמירה של הוראותיו."

9. בענייננו:
התובע טען כי אינו ע וסק כלל במתן הלוואות וכי במקרה דנן, כמו במקרים דומים אחרים, ביקש לסייע לנתבעת ב עת מצוקתה. מאידך, טענה הנתבעת כי התובע היה מוכר כמי שעוסק במתן הלוואות וכי כך אף הציג עצמו בפניה. גם חברתה של הנתבעת, ג'נט, הפנתה את הנתבעת אל התובע כיוון שהתובע היה ידוע כמלווה כספים:

"ש. מה היא אמרה לך?
ת. היא אמרה לי שהיא מלווה כספים ממנו." (עמ' 9 ש' 31-32)

וכן בהמשך בעמ' 10 ש' 6-7:

"ש. למה הלכת לאבי, יש הרבה אנשים נחמדים בישראל ,למה דווקא אליו?
ת. היא אמרה שהוא מלווה לפיליפינים, ג'נט וחברות שלה כך אמרו לי."

אציין, כי מצאתי את עדותה של הנתבעת אמינה וקוהרנטית.

זאת ועוד, התובע עצמו הודה בחקירתו הנגדית כי הוא נתן בעבר הלוואות וכי הוא מוכר בקרב אוכלוסיית העובדים הזרים כמי שעוזר , בין היתר, באמצעות מתן הלוואות:

"ש. אתה סמנכ"ל חברה, יש לך זמן לעזור לפיליפינים ונותן להם הלוואות?
ת. לא רק נותן הלוואות, במקרה הנתבעת בכתה שיש לה ילד בבי"ח."
ש. האם זה מקרה יחיד?
ת. אולי שלושה." (עמ' 2, ש' 16-18ׂׂ)

הנתבעת העידה כי לא הכירה את התובע טרם הגיעה אליו לצורך קבלת הלוואה וגם התובע הודה כי לא הייתה בין הצדדים היכרות מוקדמת. בנסיבות אלו, תמוהה בעיניי גרסת התובע כי נחלץ לעזרתה של הנתבעת ונתן לה הלוואה, ללא ריבית, כטובה בלבד וכאשר כלל לא הכירה לפני כן. גרס ה זו אינה סבירה בעיניי.

זאת ועוד, הנתבעת העידה, כי התובע היה מוכר בק הילת הזרים כמי שנותן הלוואות. כאמור לעיל, התובע עצמו הודה בחצי פה בטענתה של הנתבעת, כאשר העיד כי נתן לפחות שלוש הלוואות לפיליפינים טרם מתן ההלוואה נשוא התביעה. עליי לציין, כי מעדותו של התובע עלה, כי התובע עוזר לאוכלוסיית העובדים הזרים , באמצעות מתן הלוואות, כפי שנתן לנתבעת והתקבל הרושם, כי אין המדו בר בשלוש הלוואות בלבד, אלא התובע נתן הלוואות נוספות בעבר.

התובע הודה כי לא החתים את הנתבעת על חוזה הלוואה והסיבה לכך הינה, לטענתו, כי אינו עוסק במתן הלוואות ולכן "אין לו הסכמים" (עמ' 6 ש' 31). ברם- למרות זאת, לא שכח התובע להחתים את הנתבעת על שטר חוב ויש בעובדה זו ללמד כי אין המדובר בהלוואה שהיא בגדר "טובה" בין מכרים, אלא בגדר פעולה עסקית של התובע.

משלא התקיים חוזה שכזה במקרה דנן, התובע נעדר עילת תביעה כלפי הנתבעת.

11. בית המשפט בפסק הדין שניתן בענין בס, דן בשאלה האם לאחר שנקבע שמדובר בהלוואה שאין לאוכפה, רשאי בית המשפט להורות על השבה (ראה סעיף 30 לפסק הדין של כבוד השופט שנלר ודברי כבוד השופט ורדי בפסק הדין, המבסס את החובה האמורה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט ומכח סעיף 9 לחוק). אלא, שנקבע כי באותו מקרה לא הוכחה עסקת היסוד.

בית המשפט העליון, בדונו בבקשת רשות ערעור על פסק הדין בעניין בס, ציין כי בצד החובה להקפיד על כל הוראות החוק, לנוכח אופייה הנשכני והבוטה של ההלוואה החוץ בנקאית, "גם תוצאה לפיה לווה שנטל הלוואה שאינה מוכחשת יודע מתחילה כי יוכל להתנער מהשבה כל עיקר אינה פשוטה", אך קבע, כי הסיבה בגינה לא נפסקה השבה ע"י בית משפט קמא הייתה לא רק סנקציה על אי עמידה בדרישת החוזה הכתוב, אלא גם תוצאת העובדה כי לא הוכחה באותו מקרה עסקת היסוד.

12. בענייננו, אמנם אין מחלוקת כי התקיימה עסקת הלוואה בין התובע לנתבעת , אך קיימת מחלוקת בדבר תנאיה . התובע טען כי נתן לנתבעת הלוואה בסך 1,500$ וכי היה עליה להשיב ההלוואה בתוך 3 חודשים , ללא ריבית ואילו הנתבעת טוענת כי נטלה הלוואה בסך 1,000$ וכי היה עליה להחזירה בחמישה תשלומים בסך 350$ כל אחד , כאשר סכומי ההחזר כוללים ריבית גבוהה.

משכך, לא הוכחה עסקת היסוד (סכום הקרן, גובה הריבית ותנאי החזר ההלוואה) ועל כן, אין מקום להורות על השבה.

למעלה מן הנדרש אומר, כי גם אילו הייתי מוצאת כי הוכחה עסקת היסוד, הנתבעת טענה כי החזירה ההלוואה במזומן ונתתי אמון בגרסתה.
אין בידי לקבל את טענת התובע כי העובדה כי אין בידי הנתבעת קבלות מלמדת כי ההלוואה לא הוחזרה, שכן הנתבעת הסבירה זאת בכך כי דרשה מן התובע קבלות בכתב אך הלה סרב למסור לה אותן. ג רסת הנתבעת סבירה בעיניי, בנסיבות בהן לא קיים שוויון כוחות בין הצדדים, שהרי המלווה הינו אזרח ישראלי וותיק ואילו הנתבעת הינה מהגרת עבודה בודדה בארץ.

13. על כן, ההתנגדות מתקבלת . התביעה נדחית. אני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 26-06007-12-2.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ה, 22 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם אבידן
נתבע: מולינה פריטזיי
שופט :
עורכי דין: