ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רחמים אהרוני :

החלטה בתיק בש"פ 7090/03

בפני: כבוד השופטת מ' נאור

המבקשת:
מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:
רחמים אהרוני

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: כ"ז באב התשס"ג (25.8.2003)

בשם המבקשת: עו"ד תמר פרוש
בשם המשיב: עו"ד אבי חימי; עו"ד שרון נהרי

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, ב – 90 ימים נוספים – כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 40345/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

2. המשיב הואשם ביום 14.11.02 בשני אישומים נפרדים. בראשון: בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, החזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973 (להלן – פקודת הסמים), ניסיון ליצוא סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים ביחד עם סעיף 34ד לחוק העונשין, עסקה אחרת בסם מסוכן – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים. בשני: שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 ביחד עם סעיף 34ד לחוק העונשין.

3. על פי האישום הראשון הואשם המשיב שקשר קשר ביחד עם עוד שניים – אופיר לבר וגיסו של לבר – אופיר ויצמן, לייצוא כמות גדולה של כדורי M.D.M.A. המכונה "אקסטזי" (להלן – הסמים) מבלגיה לארה"ב, שם התכוונו הוא ושותפיו לסחור בהם. תוכניתם של השלושה היתה להטמין את הסמים בתוך שולחנות ליטוש יהלומים (יצויין כי לבר הינו בעל חנות תכשיטים בתל אביב וכי ויצמן עובד בחנות) ולשולחם לארה"ב.

השלושה קיבלו יחדיו את הסמים (1,390,000 כדורים ארוזים ב – 139 שקיות) ולבר וויצמן הטמינו אותם - על דעת המשיב – בשולחנות ושבו לישראל. הסמים נתפסו ע"י משטרת בלגיה והוצאו מהשולחנות. כאשר לבר וויצמן ניסו לקבל את הסמים בארה"ב, תוך תיאום עם המשיב, הם נעצרו.

4. על פי האישום השני ניסה המשיב - לאחר הגשת כתב האישום נגדו – לפנות אל עדי תביעה מרכזיים בפרשה, תוך שימוש באחיינו. הסנגורים טענו לפני לענין זה כי בשל ויתורה של התביעה על עדים שונים אישום זה לא הוכח.

5. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה למעצר עד תום ההליכים. הבקשה הושתתה על טיב הראיות לכאורה, מסוכנות המשיב לבטחון הציבור, חשש מהימלטותו מהדין הנובע מניסיונו להימלט מהארץ בטרם נעצר, מהרשעותיו הקודמות בעבירות של בריחה ממשמורת חוקית והשמדת ראיות, ומהעובדה כי האסיר ביצע את העבירות המיוחסות לו בעודו אסיר ברישיון עקב הרשעתו משנת 1984 בעבירת רצח. אם יופקע רשיונו זה, הוא יהיה צפוי להשלים תשע שנות מאסר – לבד מעונש אחר אשר יכול להגזר עליו.

6. ביום 21.1.03 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת המדינה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים עקב קיום ראיות לכאורה כנגדו, הסכנה הנשקפת ממנו לציבור והעדר חלופה למעצר שכזה. על החלטה זו לא הגיש המשיב ערר.

7. הסיבות להתארכות המשפט נובעות בעיקר מאופייה "הבינלאומי" של העבירה המיוחסת למשיב. עד חודש מאי 2003 לא אפשרו שלטונות ארה"ב ליצור קשר עם לבר וויצמן כיוון שהשנים טרם חתמו על הסכם עד מדינה. הדבר התאפשר רק במאי 2003. במאי 2003 נסעה התובעת בתיק לארה"ב לצורך המשפט והדבר גרר ביטול ישיבות מסוימות שנקבעו. עתה מתוכננות 6 ישיבות נוספות במשפט מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר כשהכוונה היא להעיד עדים מארה"ב באמצעות וידאו-קונפרנס. על החלטת בית המשפט לשמוע עדים בדרך זו הגישו המשיבים לפני ימים אחדים עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. בפי ההגנה טענות שונות נוספות הנוגעות לניהול המשפט.

8. אני סבורה שיש חשש ממשי לכך שהמשיב יימלט מן הדין אם ישוחרר. חשש זה נובע מכך שהמשיב שוחרר ברישיון בשל עבירת רצח. הוא צפוי, אם יורשע, להפקעת רישיון של 9 שנים בנוסף לכל עונש אחר שהוא צפוי לו אם יורשע בעבירות נשוא תיק זה. זהו "תמריץ" של ממש לחמוק מאימת הדין ולו בשל כך יש הצדקה להארכת המעצר. הרשעותיו של המשיב מגבירות חשש זה. אשר לטענות שבפי ההגנה בעניין ניהול המשפט או בעניין הוידאו-קונפרנס: טענות אלה עשויות להצמיח עילה לבקשה לעיון חוזר. כך – אם תתקבל העתירה לבית המשפט הגובה לצדק בעניין הכוונה לקיום וידאו-קונפרנס עשוי הדבר להשפיע על כל מהלך המשפט. ואולם, לעת הזו, על פי מצב ההליכים היום, יש הצדקה להמשיך להחזיק את המשיב במעצר.

9. אני נעתרת לבקשה ומורה על המשך המשיב ב-90 יום מיום 14.8.03 או עד מתן פסק דין בת.פ.ח. 40345/02 – לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ז באב, תשס"ג (25.8.2003).

ת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רחמים אהרוני
שופט :
עורכי דין: