ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין Alstom SA נגד דריה אנרגיה בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 7838/14

לפני: כבוד השופט י' דנציגר

המבקשות:
1. Alstom SA

2. Alstom Support France

3. אלסטום ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. דריה אנרגיה בע"מ

2. אביב דריה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה, השופט י' שנלר) בת"א 25115-11-11 מיום 30.10.2014

בבית המשפט העליון

החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה, השופט י' שנלר) בת"א 25115-11-11 מיום 30.10.2010 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים לקבל לידיהם עותקים בלתי מושחרים של מסמכים אשר התקבלו מהמבקשות במסגרת הליך גילוי המסמכים בין הצדדים.

  1. במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים, ביום 28.5.2013 הורה בית המשפט המחוזי (השופט ח' ברנר) כי המבקשות תעברנה לידי המשיבים את המסמכים שגילויים התבקש, תוך השחרת חלקים מסוימים במסמכים שלגביהם טענו המבקשות כי הם חסויים ואין לגלותם בהיותם סוד מסחרי. המדובר הוא במסמכי הכללים והפרוצדורה הפנימיים של המבקשות, המנחים את אופן התקשרותן עם סוכנים בשנים הרלוונטיות להליך המתנהל (להלן: מסמכי הכללים והפרוצדורה). תוכנם של מסמכים אלו גולה ואילו שמות החברות הקשורות עם המבקשות והשייכות לקבוצתן, הוא המידע היחיד שהושחר.
  2. בהחלטה מיום 28.5.2013 הורה בית המשפט המחוזי כי "ככל שהתובעים יבקשו לעיין בנתון מסוים שהושחר על ידי הנתבעות, יובא הדבר להכרעה נוספת בפניי, ואזי יהיה מקום להמציא לעיוני את המסמכים שבמחלוקת".
  3. ביום 3.12.2013, לאחר שהסתיים הליך גילוי המסמכים ולאחר שהגישו המשיבים את תצהירי העדות הראשית מטעמם, ביקשו המשיבים כי יועבר לעיונם עותק בלתי מושחר של מסמכי הכללים והפרוצדורה (להלן: הבקשה להסרת ההשחרות). ביום 30.10.2014, לאחר שהועברו המסמכים לעיונו של בית המשפט המחוזי בהתאם להחלטה מיום 28.5.2013 ולתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), נעתר בית המשפט לבקשת המשיבים וקבע כי לא עלה בידי המבקשות להצביע על הסוד המסחרי הנטען, הגלום בשמות החברות המושחרים או על הנזק שיגרם כתוצאה מגילוי שמות החברות. עוד נקבע כי המבקשות לא הצביעו על כל אינטרס הראוי להגנה מפני גילוי שמות החברות, לגביהן נקבע כי הן חברות השייכות לאותה הקבוצה ולכן אינן מהוות צד שלישי מובהק.
  4. ביום 18.11.2014 הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור על החלטה זו וביום 20.11.2014 הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועהּ. לטענת המבקשות, שמות החברות שעל גילויים הורה בית המשפט המחוזי אינם רלוונטיים להליך המתנהל בין הצדדים, וממילא מהוות החברות צדדים שלישיים לתביעה ולכן קיים אינטרס בהגנה על פרטיותן. עוד נטען כי משך הזמן שחלף מאז ניתנה ההחלטה המורה על גילוי המסמכים תוך השחרת החלקים האמורים, ביום 28.5.2013, ועד להגשת הבקשה להסרת ההשחרה ביום 3.12.2013, מלמד כי מדובר בנסיון דיג פסול של מידע על-ידי המשיבים.
  5. כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בנושאים דיוניים-ניהוליים, ובכלל זה בהחלטות בעניינים הקשורים עם הליכי גילוי מסמכים בין הצדדים, אלא במקרים חריגים בהם התקבלה החלטה העומדת בניגוד לדין, החלטה שאינה מתקבלת על הדעת או החלטה המתעלמת מנסיבות שהיה ראוי להתחשב בהן [ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012); רע"א 1296/14 צוקר נ' דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פסקה 11 והאסמכתאות הנזכרות שם (7.5.2014)].
  6. איני סבור כי המקרה דנן הוא אחד מאותם המקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאה זו. במקרים בהם בחנה הערכאה הדיונית את המסמכים שגילויים התבקש, בהתאם לסמכותה על-פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה בדבר גילויו של מסמך תוגבל לגישתי אף יותר מן הרגיל. זאת מן הטעם שהערכאה הדיונית נחשפה באופן בלתי אמצעי למידע אותו ביקשו המבקשות להסתיר מן המשיבים, ולכן ההנחה היא שהיה ביכולתה של הערכאה הדיונית לאזן באופן נכון ומדויק יותר מן הרגיל בין האינטרסים הנוגדים [ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 261 (מהדורה אחת עשרה, 2013); רע"א 7867/06 פקיד שומה חיפה נ' לוסקי, פסקאות ז-י והאסמכתאות הנזכרות שם (6.1.2008); רע"א 5806/06 עזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו, פסקה 11 (13.6.2007)]. הדברים נכונים אף יותר מקום שלפני בית המשפט עמדה באותה העת תשתית ראייתית רחבה מכתבי הטענות גרידא, באשר למחלוקות הקיימות בין הצדדים – כבענייננו – ממנה יכול היה בית המשפט ללמוד על מידת הרלוונטיות של המידע שגילויו התבקש. בשלב שבו הוגשה הבקשה להסרת ההשחרות, כבר הונחו לפני בית המשפט תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבים, הפורשים תמונה – הגם אם חלקית וחד-צדדית – בדבר גדר המחלוקת, מהם יכול היה בית המשפט ללמוד על מידת הרלוונטיות שבהסרת ההשחרות. בהקשר זה יצוין כי לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המבקשות באשר למשך הזמן שחלף בין ההחלטה מיום 28.5.2013 ובין הבקשה להסרת ההשחרות. זאת, מאחר וההתדיינות בין הצדדים בעניין גילוי המסמכים נמשכה במקרה דנן אף לאחר שניתנה ההחלטה מיום 28.5.2013 [ראו למשל את החלטות בית המשפט המחוזי מיום 8.1.2014 ומיום 9.2.2014].
  7. לא למותר לציין מושכלות יסוד, כי נקודת המוצא בנושא של גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי, ואילו הסייג הוא החסייתו של מידע רלוונטי. במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי, לאחר שעיין במסמכים גופם, כי שמות החברות שהושחרו עשויים להיות רלוונטיים להליך המתנהל לפניו, וכי לא היה בפי המבקשות כל הסבר מדוע חשיפת שמות החברות עלולה לפגוע בסוד מסחרי כלשהו או בפרטיותן של החברות. מסקנה זו מקובלת עלי. משכך, סבורני כי לא עלה בידי המבקשות להצביע על אינטרס נוגד בעל משקל המצדיק גריעה מחובת העיון והגילוי [ראו למשל: פסק דיני ברע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 12 (6.3.2013)]. משלא הצביעו המבקשות על טעם בגינו ייסוג גילוי שמות החברות במסמכים שדבר גילויים כבר נקבע בהחלטה מיום 28.5.2013, איני מוצא לנכון לדון בשאלה האם מהוות חברות אלה צדדים שלישיים להליך המתנהל או שמא אינן, מן הטעם שהן מוחזקות ב"בעלות כלשהי בשרשור כלשהו של המבקשת 1" [פסקה 77 לבקשת רשות הערעור].
  8. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
  9. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' בכסלו התשע"ה (24.11.2014).


מעורבים
תובע: Alstom SA
נתבע: דריה אנרגיה בע"מ
שופט :
עורכי דין: