ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 6860/14
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט צ' זילברטל

המבקשים:
1. עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל

2. נחמה פרנקו

3. קורל וילמובסקי

נ ג ד

המשיבים:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ

2. אורן בן ציון

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק ע"א 31420-09-13 שניתן ביום 18.9.2014 על ידי כבוד סג"נ יצחק ענבר והשופטים יהודית שבח ושאול שוחט

בשם המבקשים:
עו"ד ליליה גל פישמן-דורון

החלטה

1. בבית משפט השלום בתל-אביב התבררה תביעת המבקשים נגד המשיבים לקבלת פיצויים בגין תאונת דרכים שבה נפצע מר שמעיה פרנקו ז"ל, אשר נפטר מספר חודשים לאחר התאונה. מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין פטירתו המצערת של המנוח.

2. בפסק דינו מיום 5.8.2013 קבע בית משפט השלום כי במקרה זה מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מחוות דעתו של מומחה מטעמו בקבעו, כי הוא אינו "סבור כי עמדה בפני המומחה הרפואי תשתית לקביעתו הנחרצת על העדר קשר סיבתי בין התאונה למותו של המנוח". לאחר זאת, דן בית המשפט בשאלת הקשר הסיבתי על-פי המשפט העברי, ובסופו של דיון קבע כדלקמן:

"סבורני שהתביעה הוכיחה בראיות מספיקות בכדי להטות את מאזן ההסתברויות שהסיבה המהותית להתרחשות מותו של המנוח לא היה אחרת מאשר תאונת הדרכים שהוא עבר חודשים מספר לפני פטירתו וטענת התביעה על חמשת הגורמים שקשורים ישירות לתאונה, וקיצרו את תוחלת חייו של המנוח מקובלת עליי. לולי תאונה זו המנוח היה חי חיים ארוכים ופרודוקטיביים שנים רבות".

3. לאחר שקבע, כי מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין פטירת המנוח, פנה בית משפט השלום לדון בגובה הנזק וקבע למבקשים פיצוי בגין ראשי הנזק הבאים: "הפסדי שכר ואובדן שירותי בן זוג, אבא, וסבא", הוצאות רפואיות ונסיעה, עזרת הזולת, כאב וסבל, הוצאות אבל קבורה ומצבה. סך הפיצויים שנפסקו לחובת המשיבים, לאחר ניכויים, הועמד על 338,509 ש"ח.

4. המשיבים ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. בפסק דינו מיום 18.9.2014 קבע בית משפט קמא כי יש לקבל את הערעור, באופן שפסק דינו של בית משפט השלום יבוטל ויתקיים דיון מחודש, בין היתר, בשאלת הקשר סיבתי. בית משפט קמא נימק את קביעתו בכך כי אף שאין מקום להתערב בהחלטה שלא לאמץ את קביעת המומחה בשאלת הקשר הסיבתי הרי ש"דחייתה של חוות הדעת של המומחה, עדיין אינה אומרת, בבחינת יש מאין, כי קיים קשר סיבתי בין פטירתו המצערת של המנוח לבין התאונה". בית משפט קמא עמד על כך שקביעת בית משפט השלום בדבר קיומו של קשר סיבתי נאמרה "בצורה כללית ובלתי מנומקת" וכי בנסיבות המקרה, ראוי היה למנות מומחה נוסף שיחווה דעתו בשאלה זו. נאמר גם, כי קביעות בית משפט השלום באשר לגובה הנזק אינן יכולות לעמוד מאחר שהקביעות בעניין זה אינן מבוססות על תשתית עובדתית ברורה. נוכח האמור קיבל בית משפט קמא את הערעור, והורה על החזרת התיק לבית משפט השלום, על מנת שימנה מומחה רפואי נוסף שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי ושלאחר "מיצוי הבירור הראייתי, ושמיעת טענות ב"כ הצדדים, יוציא מלפניו בית משפט קמא פסק דין חדש".

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

5. בבקשה, שנפרשה על 24 עמודים, הרבה מעל לסביר בנסיבות, נטען כי היא מעלה שאלה עקרונית שעניינה: "האם לשופט בישראל קיימת אוטונומיה שיפוטית שבשיקול הדעת להפעיל שיקול דעת שיפוטי עצמאי ולקבוע ממצאים שבעובדה, או האם עליו לקבל את חוות הדעת הרפואית כתורה מסיני ...". בכך טוענים המבקשים, כי ההוראה למנות מומחה נוסף פוגעת בסמכות בתי המשפט לקבוע ממצאים בשאלת הקשר הסיבתי. עוד טוענים המבקשים, כי 'החזרת הגלגל אחורה' פוגעת במשיבות 3-2 (אלמנת ונכדת המנוח) אשר נתמכו על-ידי המנוח ונזקקות לפיצויים שנפסקו בבית משפט השלום.

דיון והכרעה

6. דין הבקשה להידחות אף בלי שתתבקש תשובה. כפי שמתואר לעיל, בית משפט קמא לא הכריע בערעור המבקשים לגופו אלא הורה כי הדיון בתביעתם יוחזר לבית משפט השלום לדיון בשאלות ממוקדמות, שלאחריו יוציא תחת ידיו פסק דין חדש. החלטה זו נובעת מנסיבותיו הייחודיות של המקרה הספציפי, שבו בית משפט קמא מצא, כי בית משפט השלום לא נימק את קביעתו באשר לקיומו של קשר סיבתי ולא פירט את הבסיס הראייתי לקביעתו באשר לגובה הנזק שנגרם למבקשים. מכאן שאין מדובר במקרה המעורר שאלה ציבורית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, ועל כן הבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". מעבר לכך, כבר נקבע בעבר, כי "בפרט לא יתערב בית המשפט, בגלגול שלישי, בהחלטה המאפשרת את המשך בירורה של סוגיה לגופה בערכאה הדיונית" (רע"א 3524/10 וינברג נ' הולצברג, פסקה 6 (2.8.2010)).

יתרה מכך, בית המשפט המחוזי פסק, ובדין עשה כן, שכאשר בית המשפט אינו מוכן לבסס את ממצאיו בסוגיה מסוימת על חוות דעת מומחה מטעמו, ובאין מומחים מטעם בעלי הדין שהרי נאסר עליהם להציג חוות דעת מטעמם, התוצאה המתחייבת, ככלל, היא מינוי מומחה נוסף או חלופי ליתן חוות דעת באותה סוגיה. בהעדר תשתית עובדתית-רפואית לשאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הפטירה (נוכח אי קבלת האמור בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ונוכח הצורך במומחיות על מנת להוכיח עניין שברפואה), ברי כי נדרש בירור נוסף של עניין זה, שהרי אין לבית המשפט כלים להכריע לכאן או לכאן. אכן, כידוע, הפוסק האחרון, גם בשאלות שבמומחיות, הוא בית המשפט. ואולם, כאשר בית המשפט דוחה מכל וכל את חוות דעת המומחה בנימוק שמסקנותיו אינן מבוססות והמומחה לא בחן ולא שקל את כל הנסיבות הרלוונטיות, אין עוד בפניו כל תשתית שעל יסודה הוא רשאי לבסס ממצאי עובדה בתחומים שמחייבים מומחיות. בית המשפט אכן רשאי לסטות מקביעות אלו ואחרות של המומחה, ככל שיש הצדקה לכך וככל שהממצאים אליהם מגיע בית המשפט מעוגנים בראיות. ואולם כאשר חוות הדעת נדחית מכל וכל, אין בכוח העקרון שלפיו בית המשפט הוא הפוסק האחרון לפטור את בית המשפט מהחובה לבסס את ממצאיו על ראיות בעלות משקל. ראיות כאלה, כשמדובר בשאלה רפואית ובתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מתבטאות בראש ובראשונה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כשזו נמצאת חסרת משקל, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף או חלופי. יש להצטער על האמור בבקשה דנא לפיו "פסק דינו של בית המשפט המחוזי פירושו קריאת תיגר על האופי השיפוטי העצמאי של ביהמ"ש קמא לפסוק את החלטותיו". העצמאות השיפוטית והיות ה"מילה האחרונה" בידי בית המשפט אינן מתכון להכרעה שאינה מעוגנת בראיות בעלות משקל. כיוון שהצדדים אינם אלו שמוטלת עליהם החובה להציג ראיות בענייני רפואה בתביעות שעל פי החוק הנ"ל, עושה זאת בית המשפט.

סוף דבר. הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות, אך זאת לפנים משורת הדין, שכן לא היה מקום להגיש בקשת רשות ערעור זו, במיוחד לא באופן שבה היא נוסחה ובהיקף האמור.

ניתנה היום, ‏א' בכסלו התשע"ה (‏23.11.2014).


מעורבים
תובע: עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: