ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת דואר ישראל בע"מ נגד ליאורה לבנשטיין :

החלטה בתיק רע"א 7440/14

לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס

המבקשות:
1. חברת דואר ישראל בע"מ

2. חברת בנק ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבה:
ליאורה לבנשטיין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 19.10.2014 בתיק ת"צ 18453-10-11
שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' אלמגור

ובקשה דחופה מטעם המבקשות מיום 4.11.2014
לעיכוב ביצוע החלטה

תשובת המשיבה מיום 13.11.2014
לבקשת רשות הערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקשות: עו"ד אייל בליזובסקי; עו"ד אביאל פלינט
בשם המשיבה: עו"ד מיכאל בך; עו"ד רון לדרמן

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.10.2014 (כבוד השופטת ש' אלמגור), שבה הורה בית משפט קמא למבקשות לגלות מסמכים למשיבה.

2. ביום 9.3.2014 אישר בית משפט קמא למשיבה להגיש תובענה ייצוגית נגד המבקשות. עניינה של התובענה הייצוגית הוא בטענת המשיבה, כי המבקשות גבו עבור מתן שירות של בירור משכונות על כלי רכב תשלום בשיעור גבוה מזה המותר בדין, וכי למבקשות מונופול והן גובות מחיר בלתי סביר עבור השירות שהן נותנות. בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשות על ההחלטה המאשרת את הגשת התובענה הייצוגית נדחתה בהחלטתי מיום 8.5.2014 (רע"א 2779/14). ביום 27.7.2014 שלחה המשיבה למבקשות דרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי. הדרישה לגילוי מסמכים ספציפי כללה 57 מסמכים וסוגי מסמכים שונים. במסגרת זו, דרשה המשיבה כי יגולו לה גם "מלוא כתבי הטענות, על נספחיהם, וכן מלוא ההחלטות, והפרוטוקולים" בחמישה הליכים משפטיים שהמבקשת 1 הייתה בעלת דין בהם. מדובר בהליכים אשר כל אחד מהם התברר בבית משפט אחר: אחד בבית המשפט העליון, שלושה בבתי משפט מחוזיים שונים, ואחד בבית משפט שלום. המבקשות הסכימו לגילוי המסמכים באחד מבין חמשת הליכים אלו. לגבי ארבעת ההליכים הנותרים, השיבו המבקשות למשיבה כי הם אינם רלוונטיים לגדרי המחלוקות בין בעלי הדין.

3. ביום 3.9.2014 שלחה המשיבה למבקשות מכתב, ובו ביקשה את הסכמתן לעיין בתיקי בית המשפט של חמשת ההליכים הנזכרים מכוח תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). מאחר שהסכמת המבקשות לעיון בתיקי בית המשפט לא ניתנה, הגישה המשיבה ביום 22.9.2014 לבית משפט קמא בקשה, ובה ביקשה לקבוע כי היא רשאית לעיין בתיקי בתי המשפט בהליכים האמורים. יוער, כי בתחילה הוגשה הבקשה בלא שצורפו לה כמשיבים כל בעלי הדין בהליכים השונים. בית משפט קמא הורה למשיבה לצרף בעלי דין אלו כמשיבים, והמשיבה עשתה כן והגישה בקשה מתוקנת. עיון בבקשה זו מלמד, כי חלקה הארי מושתת על עיון בתיקי בית המשפט מכוח תקנות העיון. עם זאת המשיבה ציינה, כי "למעלה מן הנדרש", יש לאפשר לה לעיין בתיקי בית המשפט בהליכים אלו גם במסגרת הליכי גילוי ועיון בהליך אזרחי, שכן הם רלוונטיים למחלוקות בין בעלי הדין. המבקשות הגישו תשובה לבקשה זו, ובה טענו כי בקשה לעיון מכוח תקנות העיון יש להגיש לבתי המשפט השונים שבהם התבררו אותם הליכים. המבקשות טענו כי די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. בנסיבות אלו הוסיפו המבקשות בקצרה, כי ארבעה מבין חמשת ההליכים שהעיון במסמכיהם מבוקש אינם רלוונטיים לגדרי המחלוקות בין בעלי הדין (כאמור, לגבי הליך אחד הסכימו המבקשות על גילויו למשיבה), וכי בחלק מהמסמכים המדוברים כלולים סודות מסחריים של המבקשות. רק בתשובתה של המשיבה לתשובה של המבקשות העלתה המשיבה באופן ראוי את הטענה שבקשתה עוסקת בצו עיון המהווה חלק מהליכים מקדמיים בגדרה של תובענה (בנבדל מעיון על פי תקנות העיון).

4. ביום 19.10.2014 קיבל בית משפט קמא את הבקשה שהגישה המשיבה. בהחלטה נקבע, כי "בין אם בדרך של הליך גילוי מסמכים מיוחדים בין בדרך של עיון בתיקים אחרים שהנתבעת הינה צד להם, דומה שתוכן חלק מהמסמכים באותם הליכים עשוי להיות רלוונטי לתיק זה. חשיבות המידע המצוי בכל תיק ותיק פורטה כדבעי בבקשת התובעת לעיון בו ולא מצאתי בתגובות ותשובות הנתבעת מענה ענייני מדוע תמנע מהתובעת עיון בתוכן האמור באותם תיקים". בית משפט קמא הורה למבקשות "לגלות לתובעת את המסמכים הנדרשים כמבוקש בבקשת העיון". יוער, כי החלטת בית משפט קמא ניתנה בטרם הוגשו עמדות בעלי הדין בחמשת ההליכים שהעיון בהם התבקש, אף שכאמור, בית משפט קמא עצמו הורה על צירופם כמשיבים לבקשה.

5. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקשות טוענות כי בקשה לעיון מכוח תקנות העיון יש להגיש לבתי המשפט שבהם התבררו ההליכים השונים. הן מוסיפות, כי ארבעת ההליכים שאת מסמכיהם סירבו לגלות אינם רלוונטיים להליך דנא. המשיבה, בתשובתה מיום 13.11.2014, חולקת על טענות אלו, וסבורה כי יש להורות על גילוי המסמכים בהיותם רלוונטיים למחלוקות בין בעלי הדין. בהחלטתי מיום 7.11.2014 הוריתי על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא נשוא בקשת רשות הערעור.

6. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כפי שטוענות המבקשות, אכן, בקשה לעיון בהתבסס על תקנות העיון צריכה להיות מוגשת לבית המשפט שבו התברר ההליך שהעיון בו מבוקש. תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת, כי: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט". בתקנה 1 מוגדר המונח "תיק בית משפט", כדלקמן: "תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו" (ההדגשה הוספה, א.ג.). לכך יש להוסיף את תקנה 4(ב), הקובעת כי: "בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט"; ואת תקנה 6(ב) המורה כי: "נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן" (ההדגשות הוספו, א.ג.). כל אחד מההליכים שבתיקיהם ביקשה המשיבה לעיין התברר בבית משפט אחר, וברי שבית משפט קמא אינו הפורום המתאים לדון בבקשה לעיון בכל תיקים אלו בהתבסס על תקנות העיון.

7. אומר מיד, כי מן הראוי היה שהמשיבה תציג את מלוא טענותיה בעניין העיון בבקשתה. כאמור, רק בתשובתה לתשובתן של המבקשות היא ביססה באופן מספק את בקשתה על חובת הגילוי הרגילה בהליך אזרחי (בשונה מעיון המבוסס על תקנות העיון). מכל מקום, לעניין גילוי ועיון בהליך אזרחי קבע בית משפט קמא, כי "דומה שתוכן חלק מהמסמכים באותם הליכים עשוי להיות רלונטי לתיק זה", והורה על גילוי כל המסמכים בכל ההליכים שאותם ביקשה המשיבה לגלות. חרף שיקול הדעת הרחב הניתן בדרך-כלל לערכאה הדיונית בעניינים מסוג זה, סבורני כי החלטת בית משפט קמא גורפת יתר על המידה (ראו, רע"א 4656/11 גבעת השלושה - קיבוץ עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קיסל קיטרינג סנטר-הגן הרומי בע"מ, פיסקה 4 (28.08.2011)). ממילא, אם סבור בית משפט קמא כי חלק מהמסמכים עשוי להיות רלוונטי להליך, נראה שאין סיבה להורות על גילוי אותו חלק מהמסמכים שאינו עשוי להיות רלוונטי להליך. בנוסף, התרשמותי היא שאכן, בשל התנהלות המשיבה וביסוס בקשתה בעיקר על תקנות העיון, נמנעה מהמבקשות הזדמנות הוגנת לשטוח את טענותיהן בקשר לסוגיית הרלוונטיות ובקשר לקיומם של סודות מסחריים. לבסוף, דומה כי בנסיבות המקרה דנא ראוי שיעיין בית משפט קמא במסמכים שבמחלוקת על מנת להכריע בשאלת הרלוונטיות ובשאלת קיומם של סודות מסחריים, ועל מנת שיוכל לברור אילו מהם, אם בכלל, על המבקשות לגלות למשיבות (ראו, רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, פיסקה 12 (10.11.2014)). לסיכום, בנסיבות המקרה דנא יש הצדקה להתערבות של ערכאת הערעור אף שברגיל אין להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות בענייני גילוי ועיון במסמכים.

8. התוצאה היא שהערעור מתקבל. המחלוקת בין בעלות הדין לעניין גילוי המסמכים מוחזרת לבית משפט קמא להכרעה לאחר שתינתן למבקשות הזדמנות להעלות את טענותיהן בקשר לגילוי המסמכים כאמור לעיל, ולאחר שיעיין בית משפט קמא במסמכים שבמחלוקת. יש לקוות שהמעורבים יפעלו בזריזות כך שלא יהא צורך לדחות את מועד ההוכחות הקבוע ליום 26.1.2015. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין לטובת המבקשות בסך 7,500 ש"ח.

ניתנה היום, א' בכסלו התשע"ה (23.11.2014).

א


מעורבים
תובע: חברת דואר ישראל בע"מ
נתבע: ליאורה לבנשטיין
שופט :
עורכי דין: