ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שגיא פיניש נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק בש"פ 7548/03
בבית המשפט העליון בירושלים

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש

העורר:
שגיא פיניש

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 17.8.03 בב"ש 21093/03 שניתן על ידי כבוד השופטת ו' מרוז

תאריך הישיבה:
כ"ט באב התשס"ג (27.8.2003)

בשם העורר:
עו"ד שמואל זילברמן

בשם המשיבה:
עו"ד אפרת ברזילי

החלטה

העורר הועמד לדין בבית משפט השלום באשקלון באשמת סחר בסמים, בגין מכירת סם מסוג MDMA לסוכן משטרתי.

שאלת מעצרו של העורר העסיקה את הערכאות השונות מספר פעמים. ראשיתם של ההליכים בקביעת בית משפט השלום (השופט ר' בן-יוסף) בדבר העדרן של ראיות לכאורה בעלות עוצמה מספיקה. בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי קבע בית המשפט (השופט י' אלון) כי בתיק ראיות לכאורה שדי בהן על-פי המבחן הלכאורי המקובל עלינו, להקים עילת מעצר. עם זאת, קבע בית המשפט בהחלטתו כי גם בהתקיים עילת מעצר יש מקום לבחינת חלופה למעצר. בית משפט השלום (השופט ח' נחמיאס), אליו שב ופנה בא-כוח העורר, נזקק לא רק לשאלת החלופה, אלא שהוא שב וקבע ממצאים לענין הראיות לכאורה, כך קבע כי עוצמת הראיות נחלשה וזאת בהסתמך על ראיה חדשה מטעם ההגנה שהוגשה לו - חוות דעת מומחה, שהעלתה ספק ביחס לאפשרות זיהוי קולו של העורר, זיהוי מובהק, בעת ביצוע העסקה עם הסוכן. לפיכך, החליט בית משפט השלום לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית דודו. על החלטה זו הוגש שוב ערר לבית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' פלפל), אשר החליט להחזיר את התיק שוב לבית משפט השלום, כדי שיתייחס בפירוט להמלצת שירות המבחן ששימשו יסוד להחלטתו. התיק הגיע מחדש לבית משפט השלום (סגן הנשיא א' זמיר) אשר קבע על יסוד "הכרסום המשמעותי" בראיות התביעה ועל יסוד המלצת שירות המבחן, כי יש חלופת מעצר לעורר. הערר על החלטה זו התברר בפני בית המשפט המחוזי (השופטת ו' מרוז), אשר נתבקש לקבוע שוב כי אין מקום לשנות את החלטתו הראשונה של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה בתיק. בהחלטה השלישית של בית המשפט המחוזי, נקבע שוב כי אין להתערב במסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וכי לא חל בראיות אלה כרסום משמעותי; אשר לאפשרות לחלופה קבע בית המשפט המחוזי, כי אין בתסקיר המעצר יסוד מספיק לשחרורו של העורר לחלופה, בגלל פוטנציאל הסיכון שבעורר, המעורב בחברה עבריינית. עוד קבע בית המשפט כי "אין מדובר במשיב בעל אישיות חיובית המשקיע את מאמציו להיטיב את דרכיו ולשקם את חייו. ברי, כי תסקיר המעצר כשלעצמו – אין בו טעם המצדיק חריגה במדיניות הקיימת באשר למעצרם של נאשמים בעבירות של סחר בסמים ואין מקום, על בסיס האמור בו, להורות על שחרורו של המשיב".

על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי הוגש הערר שבפניי.

לאחר עיון בחומר ובטענות הצדדים, ניתן לקבוע כי ההחלטה כשלעצמה בדבר קיום עילת מעצר, נראית מבוססת וכי הקביעה שקיימות נגד העורר ראיות לכאורה ברמה הנדרשת בשלב זה של ההליך, כפי שציין בית המשפט המחוזי מבוססת היא על פניה. איני יכולה שלא להביע תמיהה מסויימת על דרכו של בית משפט השלום, אשר דן בהחלטות שהועברו אליו לבדיקת חלופה, כאילו היה ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לראיות לכאורה. יתכן, שאלמלא עשה כן, ניתן היה להכריע בשאלת המעצר במספר הליכים מצומצם יותר ויעיל יותר.

על אף האמור, באתי לכלל מסקנה כי ראוי לשחרר את העורר לחלופה. זאת, בהתחשב בכך ששותפו של העורר לאותה פרשה עבריינית שוחרר לחלופה על ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן, מבלי לנקוט עמדה ביחס לראיות לכאורה, אשר ביחס אליהן מקובלות עלי הקביעות של בית המשפט המחוזי, הרי אין להתעלם מכך שהסוכן שעדותו היא הציר המרכזי בהפללתו של העורר, הינו סוכן שהפעלתו הופסקה, כיוון שהוא עצמו עבר עבירות בתקופת הפעלתו.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שתסקיר המעצר אף שהוא מסוייג ביחס לסיכוייו של העורר לשמור על גבולות התנהגותו, יש בו התרשמות חיובית ביותר מרצינות כוונותיו ויכולתו של הדוד של העורר המוכן לקבל אליו את העורר בתנאים של חלופה, הנני סבורה כי יש להעתר לערר ולשחרר את העורר לחלופה.

לפיכך, אני מורה כי העורר ישוחרר לתנאים של מעצר בית בבית דודו יהודה פיניש, בתל-אביב, בכתובת שנמסרה ברחוב אחימאיר 5. העורר יוכל להתלוות לדודו באופן צמוד למקום עבודתו, בין השעות 6:00 בבוקר ל-18:00. ולאחר מכן, ישהה בבית דודו ולא יצא ממנו לאחר שעות העבודה ועד הבוקר. כתנאי לשחרור כאמור, ולהבטחת התייצבותו של העורר למשפטו, יופקדו סך של 20,000 ₪ במזומן, או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט. כן, תיחתם על ידי מר יהודה פיניש ערבות צד ג' על סך 250,000 ₪, והעורר יחתום על ערבות עצמית בסך 50,000 ₪. הערבויות יינתנו בבית משפט השלום באשקלון, והעַרב יהודה פיניש יתחייב בפני בית המשפט לפקח על תנאי שחרורו של העורר.

ניתנה היום, ל' באב התשס"ג (28.8.2003).

ת


מעורבים
תובע: שגיא פיניש
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: