ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק גולדנברג נגד אספרסו קלאב בע"מ :

בפני כבוד השופט דאוד מאזן

תובע
יצחק גולדנברג

נגד

נתבעת
אספרסו קלאב בע"מ ח.פ. 513868380

פסק דין

בפני שתי תביעות שאוחדו.

התובע מלין על כך שהנתבעת, חברה המייבאת ומשווקת מכונות קפה ביתיות, הפרה את הוראת סעיף 30 (א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בתיקונו הארבעים, אשר זכה לכינוי "חוק הספאם".

התובע טוען, כי הנתבעת פעלה בניגוד להוראות החוק ושלחה לו 7 הודעות, בתאריכים שונים, מבלי לציין באף אחת מהן את המילה פרסומת ומתוך שתי הודעות מאלה שנשלחו, לא הוצגה אפשרות להסיר את מספר הטלפון ופרטיו מרשימת התפוצה שקיימת אצל הנתבעת.

התובע טען, כי התקשר מספר פעמים לנתבעת בבקשה להסיר אותו מהרשימות הקיימות אצלה, אך דבר לא נעשה מצידה ואף התקשר טלפונית לנציג הנתבעת, אותו נציג הודיע לו כי יעביר את בקשתו, אך שוב, הנתבעת המשיכה לשלוח לו הודעות כאלה.

ההודעות שנשלחו על ידי הנתבעת הן הודעות מיום 1.9.13, 20.9.13, 17.10.13, 31.10.13, 28.11.13, 23.12.13 ו- 20.2.14.

גרסת ההגנה:

הנתבעת טוענת, כי ביום 29/12/11 בשעה 18.40 השאיר התובע את פרטיו באינטרנט, באמצעות אתר החברה, לצורך קבלת פרסומים והצעות לרכישת מכונת קפה וקפסולות קפה. בין היתר, השאיר התובע שם מלא, מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני.

עוד נטען, כי התובע נתן בהזדמנות זו הסכמתו המפורשת לקבלת מסרים פרסומיים.

עוד באותו יום, בשעה יותר מאוחרת, שעה 18:49 נציגה מטעם הנתבעת יצרה עם התובע קשר. בשיחה זו, הביע התובע את רצונו לקבל את הצעת המחיר, עבור רכישת מכונת קפה וקפסולות קפה.

בין הימים 30.12.12 ו- 1.1. 13, ניהל התובע מו"מ עם נציג החברה וביקש שיחזרו אליו אחר הצהריים בקשר לרכישת המוצרים. בהזדמנויות אלו, התובע לא טרח להודיע שאינו מעונין ו/או מבקש להפסיק לקבל מסרים פרסומיים.

עוד נטען, כי במהלך כל המו"מ הסכים התובע לקבלת מסרים פרסומיים מהנתבעת והביע הסכמה לעשות בפרטים שהוא הותיר אצל הנתבעת.

התובע, כך נטען, סירב להצעת המחיר של הנתבעת, עקב העדר אמצעי תשלום, אך נתן הסכמתו להמשך קבלת הצעות מחיר.

ב- 22.7.12, שוב פנה התובע לנתבעת לגבי הצעת מחיר ואמר שאין לו אמצעי תשלום. גם ביום 17/10/13 השאיר התובע הודעה בחברת קישורית עבור הנתבעת ובה דרש שיורידו אותו מרשימת התפוצה של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי בתאריך זה הסירה את פרטיו.

ביום 30.10.13 השאיר שוב התובע, בשעה 12.43 את פרטיו במוקד השארת ההודעות של החברה, בשם יצחק ולא מסר שם משפחה. התובע ביקש שהנתבעת תיצור איתו קשר בהקדם, כל זאת ביחס לפרסומת שראה בעיתון ובאותה שיחה עם המוקדנית אישר שוב קבלת מסרים פרסומיים. עוד באותו יום, נציג של הנתבעת חזר אליו בשיחה, אך שוב ציין התובע, כי המחיר אינו מתאים לו.

ביום 26.3.14 הגיש התובע את כתב התביעה בגין ההודעות שנשלחו אליו, לכאורה ללא אישורו, בה הוא תבע סך של 10,000 ₪.

ביום 24.4.14 בשעה 15.07 השאיר התובע שוב פרטים באתר החברה, בשם דוד, עם מספר טלפון ובו ביקש שוב לקבל פרטים אודות מבצע אותו פרסמה החברה באתר האינטרנט. בתום מו"מ שנמשך כשבועיים, התובע הסכים להצעת המחיר ורכש את המוצרים מהחברה, אותה עסקה שנרקמה בין הצדדים, היא עניינה של התביעה הנוספת שתידון על ידי במסגרת פסק הדין.

ביום 3.8.14 הגיש התובע הודעה בה ציין את מספר הטלפון נשוא התובענה. במועד זה, גילתה הנתבעת לראשונה כי התובע איננו מעונין להמשיך לקבל מהנתבעת מסרים פרסומיים וכן מיד עם קבלת ההודעה, ביום 3.8.14, בה ציין את מספר הטלפון אליו נשלחו דברי הפרסומת הנטענים, ביצעה הנתבעת חסימת אפשרות שליחת מסרים לתובע.

לאור השתלשלות העניינים, דורשת הנתבעת את דחיית התובענה ומפנה לנספחים א', ב' ו- ג', לכתב ההגנה.

המצב המשפטי:

סעיף 30א.(ב) לחוק התקשורת היא ההוראה המגדירה את האיסור שקובע החוק על משלוח דואר זבל. וזו לשון הסעיף:

"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה."

מהוראה זו נלמד כי המחוקק אסר על שליחת דבר פרסומת בלא קבלת הסכמת הנמען באמצעות אחת מארבע דרכים: (א) פקסימליה; (ב) מערכת חיוג אוטומטי; (ג)הודעה אלקטרונית; (ד) הודעת מסר קצר.

בהשמך קובע סעיף 30 א(ג) כי:

"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1)"

האם ניתנה הסכמה של הנתבע?

נוכח מערכת היחסים בין הצדדים אשר התחילה בהתעניינות מטעם התובע ברכישת מכונת קפה אשר הבשילה לאחר תקופה לחתימת עסקה בין הצדדים, ניתן לקבוע כי הנתבע הסכים למשלוח ההודעות כלשון הוראות החוק וכי כל אימת שביקש להתנתק הוסר שמו מהרשימה, אך התובע שב וחידש הפניה שלו לנתבעת וחידש את הסכמתו לקבל את הודעות הזבל.

הנתבעת הינה משווק של מכונות קפה וקפסולות של קפה, הן משווק מוצר זה, והוכח בפני כי התובע התעניין ברכישת מוצר ממוצריה, מסר את פרטיו, והמו"מ זכה לעלויות וירידות, אך בסופו של יום הבשיל כדי הסכם לרכישת מכונת קפה . לא מדובר בנתבע שכל עיסוקו "פרסום", אלא בחברה שמשווקת מוצר שהתובע גילה בו ההתעניינות רבה במספר הזדמנויות כעולה מנספי ההגנה .

קיים מתאם ברור בין ההודעות שנשלחו על ידי הנתבעת למועדים בהם התעניין התובע ברכישת הקפה ובמבצעים החלים, עד אשר הבשילה עסקת רכישת המכונה.

הסכמה זו עולה הן מהשיחות בהן התעניין וניהל מו"מ בין הצדדים, והן מרישומי השיחות של הנתבעת עם התובע בהן נרשם כי הוסבר לתובע מהם השירותים הנלווים, והוא הסכים לקבל אותם לרבות פרסומות.

ממרום ההסתכלות על יחסי הצדדים , ההתעניינות וקבלת ההודעות היה כדין וכל אימת שביקש להפסיקן, המסרים הופסקו עד לגל החדש של המו"מ בין התובע לנתבעת, אין זה הוגן, על רקע נסיבות מיוחדות זו , לקבוע שהנתבעת הפרה את ההוראה.

עיינתי בתמלילים אין בהם כדי לקבוע כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, כל אימת שהנתבע הביע עמדתו שאינו מעוניין לקבל את השירותים, הוסר שמו מרשימת התפוצות, אך משחזר, באופן לא ברור לבית המשפט, על חידוש המו"מ והתעניינות הנוספת במוצר שכבר דחה את ההצעה ששוגרה לו שוב נוצרה ההסכמה הנוספת למשלוח מסרונים נוספים.

על כן, דין התביעה להידחות.

התובע טען בתביעה זו, כי בתחילת מאי, התקשר לנתבעת לצורך רכישת מכונת קפה, לאחר מו"מ התקשרו הצדדים בעסקה והתובע שילם סך של 1,688 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת התחייבה לספק את המכונה עד תאריך 14.5.14. בתאריך 14.5.14 קיבל התובע שיחת טלפון מנציג הנתבעת שטען שיש לו את המשלוח מחברת אספרסו קלאב ולטענתו לא מתאפשר לו להביא אותה לכתובת שניתנה, כיוון שהוא באזור אחר, ורק למחרת היום יוכל הוא, אותו שליח, להביא את המכונה לצורך מסירתה לידי התובע.

התובע התעקש שהוא מבקש את המכונה באותו יום 14.5.14, כיוון שיש לו יום הולדת לכמה אנשים במקום עבודתו ואם לא יעשה כן, העסקה תבוטל.

משלא סופקה המכונה ביום 14.5.14 ביקש התובע לקבל כספו בחזרה והנתבעת ביקשה שימתין עד שהמשלוח יחזור אליה ורק אז תחזיר לידיו את הכסף.

לאחר בקשות חוזרות מצד התובע לקבל את כספו בחזרה, הנתבעת דרשה ממנו לחתום על כתב וויתור טענות. התובע סירב לחתום על אותו כתב ויתור טענות עקב ביטול העסקה ולא שילמה לו את הכסף.

התובע טען, כי הנתבעת פעלה בניגוד מוחלט לדין, כפתה עליו חתימה על כתב וויתור טענות, כשכל הכסף בגין העסקה מונח אצל הנתבעת וזאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

בסופו של יום, הנתבעת שילמה, לאחר קבלת כתב התביעה, את הכסף במלואו, אך התובע דורש פיצוי, בגין התנהלות זו של הנתבעת, בסך 15,000 ₪.

בעיני אין כל הצדקה לאי החזרת הכספים, מקום שהעסקה בוטלה כדין. נכון שהתובע היה יכול לקבל את המכונה למחרת היום, אך ביקש שמועד האספקה יהיה כקבוע בחוזה בין הצדדים. מששני הצדים הסכימו לביטול, אין עוד להתנות החזר הכספים , בניגוד לתקנה 4 תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 הקובע:

"(א) החזרת התמורה, כאמור בתקנה 3, תהיה במועד ביטול העסקה, ככל שניתן או במועד הקרוב ביותר לכך ולא מאוחר משבעה ימי עסקים ותיעשה באופן אופן שנעשה בו התשלום; היה התשלום במזומן החזרת התמורה תהיה במזומן או בשיק מזומן; היה התשלום בשיק – אם נפרע השיק, החזרת התמורה כאמור תהיה בתוך חמישה ימים מהמועד שנפרע; היה התשלום בכרטיס אשראי, יבטל העוסק את החיוב ואם זוכה חשבונו של העוסק ישיב העוסק לצרכן את הסכום שזוכה בו במזומן או בשיק מזומן או יודיע לחברת כרטיסי האשראי של הצרכן על ביטול העסקה וחברת כרטיסי האשראי תזכה את כרטיס האשראי של הצרכן מיידית בסכום החיוב ובלבד שהיה באפשרותה של חברת כרטיסי האשראי להיפרע מהעוסק בשל העסקה שבוטלה; ואולם לא היה ניתן לזכות את כרטיס האשראי של הצרכן כאמור, ישיב העוסק לצרכן את התמורה במזומן או בשיק מזומן."

אי החזרת הכספים, קביעת תנאים להחזרתה, היא הפרה של הוראות החוק, בפרט כאשר אין הצדקה לכך. בבוא בית משפט לקבוע את שיעור הפיצויים עליו ליתן דעתו למספר שיקולים וביניהם, אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הצרכן למימוש זכויותיו, חומרת ההפרה, היקפה הכספי והשווי הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.

לנגד עיני עמדו השיקולים האלה שמובילים לפסיקת פיצוי, שהכספים הוחזרו במלואם, ההפרה שהביאה לביטול אינה כה חמורה, שכן למחרת מועד האספקה יכל הנתבע לקבל את הסחורה ולא לבטל את ההסכם, היקפה הכספי של העסקה שאינו גבוה החזרת הכסף לא באותה דרך כפי ששולמה, מובלים להשתת פיצוי סביר.

לאחר ששקלתי כל השיקולים הנ"ל ונוכח היקף העסקה והשיהוי בהשבת התמורה הנני פוסק לתובע סך של 500 ₪. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך 300 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע תוך 30 יום.

בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ה, 31 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק גולדנברג
נתבע: אספרסו קלאב בע"מ
שופט :
עורכי דין: