ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זיו אורן נגד עליזה עופר :

בקשה מס' 5
בפני כבוד הרשם הבכיר ניר זיתוני

מבקשים/נתבעים

  1. זיו אורן
  2. עמית אורן

נגד

משיבה/תובעת

עליזה עופר

החלטה

בענין : בקשה לביטול פסק דין מיום 3.9.14

1. הנתבעים הם בעלי הבנין ברח' הפועל 16 בחיפה , לאחר שרכשו את הבנין בשנת 2012 .
התובעת היא דיירת מוגנת בדירה הנמצאת בקומה הראשונה של הבנין ובמחסן המצוי בחדר המדרגות , בהתאם לחוזה שכירות מוגנת מיום 29.3.71 .
שאר הדירות בבנין מושכרות משנת 2006 לחברת ענבלים המנהלת במקום הוסטל לחולי נפש צעירים .

2. כתבי הטענות שהגישו הצדדים מתארים בהרחבה את ההליכים המשפטיים הרבים שהתנהלו בין התובעת לבין בעלי הבנין בעקבות תלונות על מפגעים שונים שמקורם הנטען בתובעת ובמעשיה . בין היתר נטען כי התובעת מאחסנת במחסן שבחזקתה מזון לכלבים , שאינו מוחזק כנדרש ובכך יוצר מפגעים תברואתיים קשים . בשל מפגעים אלה איימה חברת ענבלים להפסיק לשכור את יתר הדירות בבנין . לא נסתרה טענת ב"כ הנתבעים כי בשנה שקדמה להגשת התביעה בתיק זה יוצגו הנתבעים ע"י ב"כ בהליך זה עו"ד דורון ברקוביץ והתובעת יוצגה ע"י ב"כ בהליך זה , עו"ד יחזקאל חרלף .

3. ביום 20.5.14 שלחו הנתבעים לתובעת מכתב בו הודיעו לה כי העמידו לרשותה מחסן חלופי בצידו הצפוני של הבנין , מחוץ לחדר המדרגות . הנתבעים הודיעו לתובעת כי אם לא תעביר תכולת המחסן שבחזקתה למחסן החלופי תוך 7 ימים , יאלצו הנתבעים לעשות זאת בעצמם ולחייב את התובעת בהוצאות הקשורות בהעברת התכולה .

4. ביום 27.5.14 השיב ב"כ התובעת להודעת הנתבעים במכתב שמוען לעו"ד ברקוביץ .
נכתב כי אין לנתבעים כל זכות ו/או סמכות להחליף את מיקום המחסן של התובעת .
נטען כי הודעת הנתבעים על כוונתם לעשות זאת בעצמם מהווה לכאורה עבירה על חוקים רבים ובין היתר הסגת גבול במקרקעין ומטלטלין ופריצה ותטופל בהתאם . הודגש כי עשיית דין עצמית אסורה בדין הישראלי . לכתב התביעה צורף אישור לפיו מכתב זה נשלח והגיע ליעדו .
יתרת מזאת , הנתבעים אינם טוענים שלא קיבלו את המכתב .

5. ביום 8.6.14 לכל המאוחר פעלו הנתבעים להריסת המחסן בחדר המדרגות , אשר נעלם כלא היה .

6. ביום 9.6.14 הגישה התובעת במסגרת תיק זה תביעה לצו עשה המחייב את הנתבעים להחזיר את המחסן למקומו . בד בד עם הגשת התביעה הוגשה ב קשה לפיצול סעדים .

7. ביום 15.6.14 נמסר כתב התביעה לנתבע 1 באמצעות הדואר .
ביום 16.6.14 נמסר כתב התביעה לנתבע 2 באמצעות הדואר .

8. ביום 21.6.14 העבירו הנתבעים את התביעה לטיפולו של עו"ד ברקוביץ .

9. ביום 2.9.14 , משלא הוגש כתב הגנה במועד הקבוע בתקנות ע"י מי מהנתבעים , הגיש ב"כ התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה .
בשל קיומה של בקשה לפיצול סעדים , שאינה בסמכות רשם , הוריתי על ניתוב הבקשה לפיצול סעדים לשופט . ביום 3.9.14 ניתן היתר לפיצול סעדים .
ביום 3.9.14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה המורה לנתבעים לבנות מחדש את המחסן אותו הרסו , כפי שהיה ובמקום שהיה ולמסור את החזקה בו לתובעת . כמו כן חוייבו הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד .

10. ביום 9.9.14 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין . הבקשה על מצורפיה מחזיקה 128 עמודים .
בהתאם להחלטת הביניים מיום 15.9.14 הפקידו הנתבעים 1,000 ₪ ולכן עוכב ביצוע פסק הדין .
ביום 12.10.14 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין .
ביום 29.10.14 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת .
11. אין מחלוקת כי פסק הדין ניתן כדין .
לפיכך עלי לבחון שתי שאלות במסגרת החלטה זו .
השאלה הראשונה הינה האם המחדל בעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד נובע מזלזול של הנתבעים בחובתם כבעלי דין , או שמא מרשלנות גרידא .
השאלה השניה הינה האם עלה בידי הנתבעים להצביע על טענות הגנה מכוחן יוכל בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה במעמד צד אחד , לאחר קיום הליך משפטי מלא בו ישמעו שני הצדדים .

12. באשר לסיבת המחדל , טוען עו"ד ברקוביץ כי בשל השירות הצבאי של בנו כלוחם בעזה במבצע "צוק איתן" הוא היה שרוי בח רדה שלא איפשרה לו לתפקד בעבודתו כעו"ד יחיד במשך חמישה שבועות מיום 8.7.14 . טענה זו נתמכת בתצהירו של עו"ד ברקוביץ ובהעתק ( לא קריא ) של תעודת הלוחם של בנו .
במסגרת התשובה לתגובה נטען כי במהלך כל תקופת הפגרה לא ביצע עו"ד ברקוביץ כל עבודה של כתיבת כתבי בי דין .
ב"כ התובעת טוען כי גם לשיטתו של עו"ד ברקוביץ לא הית ה כל מניעה לכך שיגיש כתב הגנה בתקופה מיום 12.8.14 עד 2.9.14 . עוד נטען כי בתקופה זו הצליח עו"ד ברקוביץ לפעול עבור הנתבעים במסגרת עת"מ 35653-06-14 , אותה הגיש בשם הנתבעים נגד עיריית חיפה ונגד התובעת .
עו"ד ברקוביץ משיב כי לא ביצע דבר בתקופת הפגרה גם במסגרת העתירה המינהלית .

13. לאחר ששקלתי טענות הצדדים בענין סיבת המחדל הגעתי לכלל מסקנה כי מדובר בהתרשלות ממשית של הנתבעים ושל בא כוחם שאינה מגעת כדי זלזול של הנתבעים בחובתם כבעלי דין במידה המצדיקה לסגור בפניהם של שערי בית המשפט מבלי לבחון את טענות ההגנה שהעלו .
תחושת החרדה שחוו בני המשפחות של הורי החיילים ב מהלך מבצע "צוק איתן" מוכרת וידועה .
גם מי שלא חווה זאת על בשרו , יכול היה להתרשם מהקושי לתפקד של בני משפחה קרובה , המצויים בסביבתו , שיקיריהם נלחמים בעזה , במבצע שגבה קורבנות מדי יום ביומו .
כל אדם מגיב לחרדה באופן שונה . יש המעדיפים להעסיק עצמם בכל דבר שימנע את המחשבות הטורדניות לגבי גורל החיילים ויש שאינם מצליחים להתרכז בדבר שאינו עיסוק בלתי פוסק בשטף הידיעות המגיעות מהחזית הדרומית בכלי התקשורת השונים .

משטען עו"ד ברקוביץ כי לא הצליח לתפקד בשל הדאגה לבנו וטענתו לא קרסה תחתיה , יש לקבוע כי זוהי סיבת המחדל .
העובדה כי הנתבעים יכולים היו לפנות בעצמם לבית המשפט בבקשה לאורכה קצרה להגשת כתב הגנה מצדיקה חיוב בהוצאות , אך אינה מצדיקה דחיית הבקשה מבלי לבחון את טענות ההגנה .

14. באשר לטענות ההגנה פורש ב"כ הנתבעים יריעה רחבה של הליכים משפטיים קודמים ותלויים ועומדים . על בסיס הליכים אלה מבקש ב "כ הנתבעים לשכנע כי העמדת מחסן חלופי לתובעת מאיינת את תביעת התובעת לאור הנסיבות שגרמו לנתבעים לפרק בעצמם את המחסן .
ב"כ הנתבעים מציג מסמכים שונים , לרבות החלטות שיפוטיות חלוטות , על בסיסם נטען כי התובעת יוצרת במעשיה מפגע בלתי פוסק לשכניה , תוך שהיא מפרה באופן בוטה את תנאי הסכם השכירות ואת הוראות החוק . עוד נטען כי המחסן שפורק אינו חלק מהיתר הבניה של הבנין . נטען כי המפגעים שיצרה התובעת היו כה חמורים והניסיונות להסירם בדרכים אחרות לא עלו יפה , עד כי לא נו תרה לנתבעים ברירה אלא לטהר את הזוהמה ולהעמיד לתובעת מחסן חדש מחוץ לבנין כך שלא יהיו ג 'וקים וחולדות בחדר המדרגות ( כך במקור – נ.ז. , ס'
26 ל בקשה ) .

15. מנגד טוען ב"כ התובעת כי כל האמור בתצהיר התומך בבקשה אינו מעמיד לנתבעים שום הגנה ראויה המצדיקה ביטול של פסק הדין . הנתבעים הוזהרו שלא לעשות דין לעצמם ובכל זאת עשו דין לעצמם ללא כל בסיס למעשה בהוראות החוזה והדין , כחלק מדרכם להתעלל בתובעת ( כך במקור – נ.ז. , ס' 25 לתגובה ) .

16. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין בפי הנתבעים כל הגנה אפשרית מפני התביעה . ממילא , אין בפיהם כל טענת הגנה ממשית , המצדיקה ביטול של פסק הדין ובירור המחלוקת בהליך משפטי מלא . להלן יפורטו נימוקי החלטתי .

17. דווקא העובדה כי הנתבעים והבעלים הקודם של הבנין מנהלים הליכים משפטיים נגד התובעת במשך שנים באמצעות עורכי דין , היא הנותנת כי גם במקרה של המחסן היה על הנתבעים לפעול בהתאם להוראות הדין ולא לעשות דין לעצמם .
כך בפרט , לאחר שהוזהרו מראש מפני עשיית דין עצמית והתעלמו מהאזהרה .

18. דווקא העובדה כי הנתבעים מיוצגים בשנה שקדמה להגשת התביעה ע"י אותו עו"ד , חייבה אותם לפעול בהתאם להוראות הדין ולא בניגוד בוטה להן .
כל משפטן יודע היטב כי הדין הישראלי מסתייג מעשיית דין עצמית . כל בעל דירה סביר יודע כי לא משנה מה השוכר עושה בדירה , הדרך היחידה לפנותו ממנה היא באמצעות פסק דין של בית משפט המורה על פינוי .
החריג היחיד המתיר עשיית דין עצמית לאדם פרטי הינו ס' 18(ב) לחוק המקרקעין המאפשר למי שמחזיק כדין במקרקעין לסלק פולש תוך 30 יום מיום הפלישה תוך שימוש בכח סביר .
כמו ב"כ התובעת , לא מצאתי בבקשה הארוכה כל הפנייה להוראת דין המאפשרת לבעל דירה להרוס מחסן המהווה חלק מהדירה כיוון המחסן מהווה מפגע . כך בפרט , כאשר מדובר בדיירת מוגנת בדירה ובמחסן מאז שנת 1971 .

19. במקרה דנן , עשיית הדין העצמית של הנתבעים הינה חמורה במיוחד שכן לא רק שהנתבעים קיבלו יעוץ משפטי שוטף בתקופה בה עשו של המעשה , אלא אף נקטו לפני ואחרי המעשה בשורה של צעדים חוקיים להסרת המטרד . כוונתי , בין היתר , להצעות שניתנו לתובעת לעבור להתגורר במקום אחר , לתביעה שהוגשה לבית משפט זה בתיק 47008-11-13 כדי לאפשר להיכנס לדירה ולבדוק את מצבה התברואתי , לעתירה שהוגשה בעת"מ 35653-06-14 במטרה לאלץ את עיריית חיפה לפעול להסרת המטרד ולתביעת הפינוי שהוגשה לאחרונה נגד התובעת והעתק ממנה צורף כנספח לבקשה . מי שמוכיח במעשיו כי מוכרות לו הדרכים החוקיות לפעול להסרת מטרדים , לא יוכל לשכנע כי עשה דין לעצמו כיוון שאינו מכיר דרכים אחרות .

20. על כן , אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בגובה הפקדון . איני מחייב בהוצאות בסכום גבוה יותר לאור הקביעות השיפוטיות בנוגע להתנהגות התובעת כדיירת בבנין , כפי שנקבחלטות שצורפו לבקשה .
בהתאם אני מורה על שפעול הליכי הביצוע של פסק הדין מיום 3.9.14 .
המזכירות תעביר לב"כ התובעת את הפקדון בסך של 1,000 ₪ ובכך ישולמו ההוצאות שנפסקו לחובת הנתבעים בתיק זה .

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלתה .

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ה, 31 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זיו אורן
נתבע: עליזה עופר
שופט :
עורכי דין: