ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאור הנדסה בע"מ נגד אחים עאמר - בניה :

בפני כבוד השופט אורי גולדקורן

התובעת

לאור הנדסה בע"מ,
ח.פ. 51-0839251
ע"י ב"כ עו"ד רפאל ינאי

נגד

הנתבעת

אחים עאמר - בניה, שיווק ו החזקות בע"מ,
ח.פ. 51-1470015
ע"י ב"כ עו"ד סאחר עבד אלחלים - דבאח

פסק דין

1. בין משרד הביטחון, כמזמין עבודה, לבין הנתבעת נכרת הסכם לביצוע עבודות בניה בפרויקט מחנה שומרה. הנתבעת התקשר ה בהסכם "גב אל גב" עם קבלן-משנה, ואף שילמה ישירות את החשבונות שהגישו חלק מקבלני-המשנה והספקים של אותו קבלן-משנה. התובעת, שביצעה עבודות טיפול כימי בצנרת במסגרת הפרויקט, הגישה תביעה נגד הנתבעת לתשלום התמורה המגיעה לה. היא טענה כי נקשר הסכם בינה לבין הנתבעת, אך הנתבעת סירבה לשלם מהטעם שלא נכרת הסכם כזה, וכי "בעל דברה" של התובעת הינו קבלן-המשנה שבינתיים פשט רגל. עם מי התקשרה התובעת ומי מחויב לשלם לה את התמורה ?

רקע

2. באוקטובר 2011 התקשרו מדינת ישראל, באמצעות משרד הביטחון, והנתבעת בהסכם על-פיו התחייבה הנתבעת לבצע עבודות בניה של הקמת קומה ב' במחנה שומרה (להלן: ההסכם עם משרד הביטחון), וביניהן טיפול כימי בצנרת פלדה. בעקבות זאת התקשרה הנתבעת ביום 20.10.2011 בהסכם עם "אלקטרו כרכבי מיזוג וקירור אוויר בניהולו של רמי כרכבי, ע.מ. 023463482" (להלן: ההסכם עם כרכבי וכרכבי, לפי העניין), ובו התחייב כרכבי כלפי הנתבעת לבצע את העבודות נשוא ההסכם עם משרד הביטחון בשיטת "גב אל גב", והנתבעת התחייבה לשלם לו את התמורה תוך הפחתת רווח של קבלן ראשי בשיעור 12% ולפי חשבון מאושר לתשלום על-ידי המפקח מטעם משרד הביטחון.

3. מעת לעת שילמה הנתבעת לכרכבי סכומים שונים בהתאם להתקדמות בביצוע העבודות על-ידו, על-פי חשבוניות מס שהוא הפיק לה.

4. עבודות ציפוי כימי (פסביציה) של צנרת קירור במחנה שומרה, אשר הינן חלק מכלל העבודות נשוא ההסכם עם משרד הביטחון, בוצעו על-ידי התובעת בתאריכים 2-3.5.2012 . את התשלום בסך 12,000 ₪ בצירוף מס-ערך-מוסף היא ביקשה לקבל מהנתבעת, בהתבססה על הצעת מחיר שלה מיום 30.4.2012. משסירבה הנתבעת לדרישת התשלום, וטענה כי מעולם לא התקשרה עם התובעת וכי אינה חתומה על הצעת המחיר, הוגשה תביעה זו (בסדר דין מקוצר) , וסכומה הועמד על סכום חשבונית-המס - 13,920 ₪.

כתב התביעה

5. התובעת טענה כי בתאריכים 2-3.5.2012 היא ביצעה את עבודות הציפוי הכימי, שהיו חלק מהתחייבויות הנתבעת כלפי משרד הביטחון, וכי הן נמסרו לנציג הצבא לשביעות רצונו וללא כל תלונות על טיב ביצוען. עוד נטען כי התובעת ביצעה את העבודות רק לאחר שנוצרה התקשרות חוזית בינה לבין הנתבעת: תחילה שלחה התובעת ביום 21.4.2012 אל הנתבעת הצעת מחיר לציפוי הכימי, ולאחר מכן הוחזרה הצעה זו אל התובעת כשהיא נושאת את חתימת נציג הנתבעת.

6. לכתב התביעה צורף, בין היתר, העתק חשבונית-מס מיום 21.8.2012 בסך 13,920 ₪ שהפיקה התובעת עבור "מפעלי אחים עאמר מרצפות ושיש בע"מ" (להלן: חברת אחים עאמר מרצפות), בגין "פסיבציה NALCO במחנה שומרה" (להלן: חשבונית 2).

כתב ההגנה

7. בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה על-ידי הנתבעת, והפכה לכתב הגנה בהתאם להחלטת הרשם הבכיר זיתוני מיום 3.12.2013, הוכחשה התקשרות הנתבעת עם התובעת, ונטען כי התובעת התקשרה עם כרכבי, אשר חתימתו (ולא חתימת נציג הנתבעת) היא המתנוססת על-גבי הצעת המחיר. כתמיכה לכך, וכראיה לכאורה לחוסר תום-לב של התובעת, צירפה הנתבעת לבקשת הרשות להתגונן העתק חשבונית-מס מיום 3.5.2012 (למעלה משלושה חודשים לפני הפקת חשבונית 2) בסך 13,920 ₪ שהופקה על-ידי התובעת לכרכבי, ולא לה (או לאחים עאמר מרצפות) , בגין "פסיבציה NALCO" (להלן: חשבונית 1). עוד נטען כי כרכבי לא השלים התחייבויותיו כלפי הנתבעת על-פי ההסכם עם כרכבי.

מערכת ההסכמים

8. התובעת והנתבעת אינן רואות עין בעין את מערכות ההסכמים שנקשרו בפרויקט מחנה שומרה:

גרסת הנתבעת:

משרד הביטחון < = > הנתבעת < = > כרכבי < = > תובעת הסכם עם הסכם הצעת
משרד הביטחון כרכבי המחיר

משרד הביטחון < = > הנתבעת < = > כרכבי < = > תובעת הסכם עם הסכם הצעת
משרד הביטחון כרכבי המחיר

גרסת הנתבעת:

גרסת התובעת:
משרד הביטחון < = > הנתבעת < = > תובעת הסכם עם הצעת
משרד הביטחון המחיר
משרד הביטחון < = > הנתבעת < = > תובעת הסכם עם הצעת
משרד הביטחון המחיר

ההסכם עם משרד הביטחון - הנתבעת קיבלה את מלוא התמורה

9. מנהל הפרויקטים של הנתבעת, מאיר אלימלך (להלן: אלימלך) אישר בחקירתו הנגדית בפני הרשם הבכיר זיתוני מיום 3.12.2013 כי הפרויקט נשוא ההסכם עם משרד הביטחון הסתיים ביוני 2013, וכי ה נתבעת קיבלה ממשרד הביטחון את מלוא התמורה על-פי אותו הסכם (עמ' 3, עמ' 16). הוא חזר על כך בחקירתו הנגדית ביום 25.5.2014 (עמ' 18).

הסכם כרכבי - תשלומים ששילמה הנתבעת

10. מנגנון התשלומים של הנתבעת: על אף שבהסכם כרכבי התחייב כרכבי כלפי הנתבעת לבצע את העבודות נשוא ההסכם עם משרד הביטחון, והנתבעת התחייבה כלפי כרכבי לשלם לו את התמורה (בניכוי רווח קבלני), הרי בנוסף לתשלומים ששילמה הנתבעת לכרכבי היא אף שילמה לספקים או לקבלני משנה של כרכבי, בקשר לאספקה או לעבודות הקשורות לפרויקט מחנה שומרה. למנגנון תשלומים זה קיים עיגון בסעיף ט(6) להסכם כרכבי, בו ניתנה לכרכבי האפשרות לבקש מהנתבעת לשלם לקבלנים ולספקים מטעמו, בכפוף לתשלום עמלה לנתבעת.

ראיה לקיומו בפועל של מנגנון זה, המבוסס על לשון סעיף ט(6) להסכם, מצויה בנספח ד' לתצהיר אלימלך, הכולל שלושה עמודים של טבלאות אקסל, שכותרתם "מעקב חשבון קומה ב' שומרה - רמי כרכבי (12% רווח קבלני)" (להלן: טבלת התשלומים). בחקירתו הנגדית הסביר אלימלך את הנתונים שבטבלת התשלומים:

"מופיעים פה כל קבלן משנה או ספק שעבר דרך כרכבי והיה לו הסכם תשלומים דרכי, כלומר הוא עשה אתי הסכם לקבל תשלום דרכי ואז הייתי מקבל את החשבון, מה שמשרד הביטחון משלם, מקזז את הרווח הקבלני שלי ואת התשלומים ששילמתי לספקים שעבדו עבור כרכבי בניכוי 8% מימון עבור כל ספק שעבר דרכי" (עמ' 18).

מכך אנו למדים כי תשלום של הנתבעת ישירות לקבלני המשנה ולספקים של כרכבי לא היה זר לה, אלא היה דרך פעולה שכיחה, על אף שבינה לבין אותם ספקים וקבלני משנה לא התקיימה התקשרות חוזית ישירה.

11. מחקירותיו הנגדיות של אלימלך ומנספחי תצהירו (נ/1) עולה המסקנה כי הנתבעת לא שילמה לכרכבי תמורה בגין ביצוע עבודות הפסיבציה (שביצעה התובעת):

(א) לתצהירו של אלימלך צורפו העתק דף פירוט תשלומים בקשר עם פרויקט מחנה שומרה, העתקי חשבוניות-מס שהוציא כרכבי לנתבעת כחשבונות חלקיים עבור העבודה במחנה שומרה והעתקי שיקים ששילמה לו הנתבעת על-פי חשבוניות אלו בתקופה שבין דצמבר 2001 לאפריל 2012. לא הופיעו תשלומים לכרכבי לאחר המועדים 2-3.5.2012, בהם בוצעה עבודת הפסיבציה במחנה שומרה על-ידי התובעת .

(ב) בחקירתו הנגדית בפני הרשם הבכיר זיתוני מיום 3.12.2013 הודה אלימלך:

"אני לא יכול להראות כי התשלום עבור העבודה של לאור מופיע בתוך התשלום ששילמתי לכרכבי" (עמ' 4).

(ג) ובחקירתו הנגדית ביום 25.5.2014 אמר אלימלך:

"הוא (כרכבי - א"ג) השאיר את שלושת הפרויקטים ונעלם.. פרט שהיינו צריכים להשלים עבודות שהוא לא גמר אותן הוא גם לא קיבל כספים על עבודות שהוא היה צריך לגמור ואז להתקזז" (עמ' 20);

עוד הוא ציין כי כרכבי נותר חייב לנתבעת 288,000 ₪ בגין פרויקטים לגביהם התקשר עם הנתבעת.

(ד) למרות שצורפו לתצהיר אלימלך העתקי חשבוניות-מס שהוציא כרכבי לנתבעת כחשבונות חלקיים עבור פרויקט מחנה שומרה, הרי כשנשאל אלימלך בחקירתו הנגדית האם כרכבי הגיש לנתבעת חשבון עבור ביצוע העבודות שביצעה התובעת הוא התחמק ממתן תשובה ישירה ואמר דברים המנוגדים לנספחי תצהירו :

"כרכבי לא הגיש אף פעם חשבון על כלום. שילמתי לכרכבי כסף על חשבון לפני, על חשבון עבודות עתידיות. הכל שולם לכרכבי – הנתבעת שילמה לכרכבי" (עמ' 21).

וכשנשאל אם הנתבעת ביטלה שני שיקים מעותדים בסכום כולל של 197,000 ש"ח שהיא מסרה לכרכבי, הוא הודה:

"מאוד יתכן. בוטלו שיקים. אינני זוכר אם הם שני השיקים הללו" (עמ' 20).

הצעת המחיר

12. הצעת המחיר הינה מסמך מודפס של התובעת, שכותרתו "הצעה לפסיבציה NALCO", הנושא תאריך 30.4.2012 ו מופנה אל פקס שמספרו 04-XXXX769 (שהינו מספר הפקס של הנתבעת, כפי שעולה מעיון בנספחי תצהיר עדות ראשית של מנהלה) - "לכבוד אחים עאמר לידי רמי", ובסופו נאמר: "להזמנה נא לשלוח פקס או לאשר על גבי טופס זה בצירוף חתימה ותאריך". מהעתק נוסף של הצעת המחיר שהוגש כראיה עולה כי היא נשלחה ביום 1.5.2012 בשעה 13:00 מהפקס של התובעת והוחזרה אליה באותו יום בשעה 14:39 מפקס שמספרו 04-XXXX438. על גבי הצעת המחיר שנשלחה כאמור מתנוססת חתימה (שלא ניתן לפענחה) ורישום בכתב יד: "ת.ז XXXXXX482" (מספר הזהה למספר ע.מ. הנזכר בהסכם עם כרכבי, כאמור בפסקה 2 לעיל). בנוסף, המלים המודפסות "שוטף + 60" הוקפו בעיגול ולצידן נרשם בכתב יד: "מיום סיום העבודה".

נסיבות ההתקשרות על-פי הצעת המחיר - גרסת התובעת

13. בעוד שהתובעת גרסה כי הצעת המחיר שהתקבלה, ועל-פיה בוצעו עבודות הפסיבציה, יצרה התקשרות חוזית בינה לבין הנתבעת, כפרה בכך הנתבעת ו טענה כי מדובר בהתקשרות חוזית בין התובעת לבין כרכבי, אשר לה - לנתבעת - אין יד ורגל בה. נבחן תחילה את גרסת התובעת.

14. נסיבות ההתקשרות של התובעת לביצוע עבודת הפסיבציה תוארו בתצהירו (ת/1) של אורי אור, מנהל התובעת (להלן: אור), באופן הבא:

למשלוח הצעת המחיר קדמו שיחות עם שני אנשים: ביום 18.4.2012 התקשר אל שרה, פקידת הקבלה של התובעת, אדם שהזדהה בשם רביע ריזיק (להלן: רביע) מחברת האחים עמאר בע"מ, וביקש הצעת מחיר לביצוע פסיבציה. סרן איליה ממשרד הביטחון ביקש שהתובעת תשלח אליו את נוסח המפרט ורשימת עובדיה אשר יבצעו את העבודה, על מנת לאפשר כניסתם ל מחנה שומרה. המפרט נשלח לסרן אי ליה ביום 30.4.2012, ואושר על-ידו בחתימתו. באותו יום התקשר רביע וביקש לשלוח אל משרד אחים עמאר את הצעת המחיר. ההצעה נשלחה בו ביום, וביום 1.5.2012 אישרו רביע ו כרכבי את ההצעה, והיא שוגרה אל התובעת מהפקס של האחים עמאר.

בחקירתו הנגדית אישר מנהל התובעת כי הוא חתום בשם התובעת על הצעת המחיר, וכי הוא הנחה את שרה לבקש ממזמין העבודה את פרטיו האישים.

בטרם הוצאה על-ידי התובעת חשבונית-מס לתשלום, נשלחה אל אנה, האחראית להוצאת החשבוניות מטעם התובעת, תעודת משלוח שהוכנה על-ידי עובד התובעת, יחיא. בתעודה זו נכתב "לכבוד רמי קרקבי", וליד "שם ותפקיד מקבל העבודה" נכתב "רביע". בעקבות זאת, הפיקה אנה את חשבונית 1, אשר מוענה לכרכבי. בסעיף (ט) לתצהירו טען אור כי החשבונית מוענה לכרכבי "לפי הוראתו של רמי" (רמי כרכבי - א"ג), ובסעיף 9 הוא ציין כי "נציג האחים עמאר" הוא שביקש להוציא את החשבונית לכרכבי.

בחקירתו הנגדית הוא אמר כי בטרם הוצאה חשבונית 2 (שמוענה לנתבעת ונשלחה כעבור למעלה משלושה חודשים לאחר הוצאת חשבונית 1), שוחחו אנה ומנהל התפעול של התובעת, רחמים ספידי, עם נציג הנתבעת ו"נאמר להם שכרכבי פשט רגל" (עמ' 14).

15. חלקה הארי של עדותו של אור, מנהל התובעת והעד היחידי מטעמה, התבסס על עדות שמועה, ולפיכך משקלו הראייתי הינו זעום. הוא הודה כי על העובדות שבתצהירו ידוע לו מפי עובדי התובעת, וכי הוא עצמו לא היה מעורב בהתנהלותה מול הנתבעת ומול כרכבי. לדבריו, רביע שוחח עם העובדת שרה ועם העובד זבולון קיי, אולם הוא עצמו לא שוחח עמו או עם כרכבי. הוא אף אישר כי לא הייתה מניעה לזמן לבית המשפט את הדמויות ששמותיהן הוזכרו בעדותו על מנת לשמוע את עדויותיה ן מכלי ראשון:

"אפשר היה להביא את האנשים הללו לכאן, אך אני ריכזתי את כל הענין" (עמ' 12).

"במקרה אנה נמצאת פה באולם בית המשפט ואליה יש להפנות את השאלה" (שם).

דוגמא לאי ידיעתו את העובדות באופן אישי מצויה בדבריו של אור באשר לזהות החותם על תעודת המשלוח. בהתייחסו לתעודת המשלוח המופנית לכרכבי, ואשר לדבריו הוכנה על-ידי יחיא, הוא אמר תחילה כי "חתום למטה רביע" (עמ' 12, שורה 16), אך בהמשך שינה טעמו ואמר:

"יחיא כתב ורביע לא חתם, כי בסיום העבודה יחיא בכלל לא ראה אותו. כשיחיא מילא את נספח ב' אז רביע כבר לא היה בשטח. אני יודע זאת כי יחיא אמר לי" (עמ' 12, שורות 25-23).

ובהמשך הושמעה על-ידו גרסה נוספת:

"יחיא השיב שבשטח כשהוא סיים את העבודה שאל את רביע מה לרשום בתעודה, מי המזמין, והוא אמר לו: תרשום כרכבי" (עמ' 14).

מיהו רביע

16. אלימלך, מנהל הפרויקטים של הנתבעת, לא הכחיש כי כרכבי נהג לבקר במשרדי הנתבעת ולהשתמש במכשיר הפקס שלה, אולם הכחיש כי רביע היה נציג של הנתבעת. הוא טען כי רביע היה עובד של כרכבי, ושימש כמנהל העבודה (עמ' 17).

17. התובעת כשלה בהוכחתה כי רביע, שהיה "המוציא והמביא" מטעם כרכבי, הינו עובד של הנתבעת. במהלך חקירתו הנגדית חזר בו למעשה אור מטענתו בתצהירו כי רביע הינו נציג של הנתבעת:

"היום אני כבר לא יודע מי הציג עצמו בשם רביע ריזיק. אני לא יודע מי זה רביע ריזיק בכלל. בן אדם הציג עצמו. כל הדיבורים בין שרה וזבולון נעשו עם רביע ריזיק, מי שהציג עצמו כרביע. אני לא יודע אם זה לא שם בדוי. בטלפון הוא אמר לזבולון ולשרה: אני מאשר את ההזמנה, אנחנו נחתום עליה, והוא אמר שראמי הוא זה שיחתום עליה. ביקשנו שישים תעודת זהות שלו" (עמ' 12).

עוד אמר:
"בשום שלב לא בדקתי מיהו רביע ריזיק ומה תפקידו בחברה שלכם משום שלא חשדנו במאומה" (עמ' 14).

18. לנוכח המסקנה כי רביע פעל כנציגו של כרכבי, הרי שהצעת המחיר שנשלחה על-ידי התובעת וקובלה על-ידי כרכבי, במעורבותו הדומיננטית של רביע, שקיים שיחות עם אנשי התובעת, יצרה הסכם בין התובעת לבין כרכבי.

סיכום ביניים

19. מהמתואר לעיל, עולים הממצאים הבאים:

  • ההסכם עם משרד הביטחון: הנתבעת קיבלה את מלוא התמורה;
  • הסכם כרכבי: - הנתבעת לא שילמה לכרכבי בגין עבודת הפסיבציה;

- הנתבעת נהגה לשלם ישירות לקבלני משנה של כרכבי;
* הצעת המחיר: - כרכבי לא שילם לתובעת, אלא "היפנה" אותה אל הנתבעת;
- הנתבעת לא שילמה לתובעת.

סעיף 6(ב) להסכם כרכבי - חוזה לטובת אדם שלישי

20. סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים) קובע כי חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו.

21. האם סעיף ט(6) להסכם כרכבי קובע חיוב לטובת אדם שלישי , וכיצד יוחל בסיטואציה שלפנינו?

לשונו של סעיף זה הינה:

"במידה וקבלן המשנה (כרכבי - א"ג) יבקש לקנות עבורו או לשלם לקבלנים או ספקים מטעמו ישלם קבלן המשנה לקבלן סך של 8% מעלות התשלום לספק/קבלן/עובד".

סעיף זה דר בסמיכות לסעיף ט(4) אשר קובע:

"אין בזה כל התחייבות לשלם למאן דהוא שאינו על בסיס חוזה עם הקבלן (הנתבעת - א"ג)".

22. על מנת להשיב על השאלה שהצבנו, אין להסתפק בלשון סעיף 6(ב) להסכם, אלא יש לפרשו בדרך הקבועה בסעיף 25(א) לחוק החוזים, לאחר תיקונו ביום 17.1.2011, ובאופן שנקבע בפסיקה.

(לסקירת הפסיקה אודות פרשנות הסכם ראו פסקאות 31-25 בפסק דיני בת"א (שלום צפת) 483-06-09 החברה לפיתוח קצרין בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (פורסם בנבו, 3.3.2013)).

את סעיף ט(6) יש לפרש אף לאור נסיבותיו החיצוניות, וביניהן התנהגות הצדדים לאחר כריתת הסכם כרכבי. להתנהגות צדדים בשלבים מאוחרים לאחר כריתת הסכם משמעות פרשנית אשר יש בכוחה ללמדנו על האופן בו הבינו הצדדים את ההסכם. (בג"ץ 932/91 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430 (1992); ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עירית כפר סבא (פורסם בנבו, 10.6.2008); ע"א 8325/12 מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל נ' מהדרין בע"מ (פורסם בנבו, 5.6.2014)). כפי שעולה מטבלת התשלומים, שילמה הנתבעת ישירות לקבלני משנה של כרכבי. בהתייחסו לטבלה זו, ציין אלימלך בחקירתו הנגדית כי על-פי ההסכם היה כרכבי רשאי להעסיק קבלני משנה כרצונו, וכי הנתבעת שילמה ישירות לאותם קבלני משנה של כרכבי שהיו מוכרים לה ועשו עמה "הסכם תשלומים". יישום זה של סעיף ט(4) להסכם, הקובע כי הנתבעת אינה מחוייבת לשלם לכל קבלן משנה של כרכבי, עם סעיף ט(6) שאינו מסייג את זכותו של כרכבי לבקש מהנתבעת לשלם לקבלני משנה שלו, יוצק תוכן ממשי לסעיפים אלה ומעיד על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים בכל הנוגע לשיטת התשלומים לקבלני המשנה. אולם אומד דעתם הסובייקטיבי אינו מספק תשובה למצב בו השלימה הנתבעת את קיום התחייבויותיה למשרד הביטחון, קיבלה את מלוא התמורה ממשרד הביטחון, ונותר עדיין קבלן-משנה של כרכבי שטרם קיבל את התמורה (והוכח כי הוא הופנה על-ידי כרכבי אל הנתבעת לקבלת התשלום). יש, איפוא, לפנות למציאת אומד דעתם האובייקטיבי, שהינו כוונתם של צדדים סבירים, ולברר כיצד התכוונו לישם את סעיף ט(6) בסיטואציה ייחודית זו. על צדדים כאלו לפעול בקיום חיוב, כמו גם בקיום זכות, הנובעים מההסכם, בדרך מקובלת ובתום לב (ראו סעיף 39 לחוק החוזים). עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד השני.

(לעיקרון תום הלב, ראו, למשל, ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (פורסם בנבו, 16.10.2005) והאסמכתאות שם ; ע"א 1351/06 עו"ד חורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (פורסם בנבו, 17.9.2007); ע"א 8068/11 עיני נ' שיפריס, פסקאות ז' ו-י"ג לפסק דינו של השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 11.2.2014); וכן אהרון ברק, פרשנות המשפט: פרשנות החוזה (2001) ע' 553: "תכליתו האובי יקטיבית של כל חוזה היא במימוש עקרון הצדק").

אומד דעתם של צדדים סבירים, הנוהגים בתום לב ובדרך מקובלת, הינו להחיל את סעיף ט(6) להסכם כסעיף חוזי לטובת אדם שלישי אף על קבלן משנה של כרכבי שלא הועסק בעבר אצל הנתבעת, אולם סיים עבודתו לשביעות רצון משרד הביטחון, אשר מצידו שילם לנתבעת את מלוא התמורה. אין להלום תוצאה אחרת, שאיננה סבירה, ולפיה הנתבעת, שקיבלה את התמורה ממשרד הביטחון, תימנע מלשלם לקבלן המשנה של כרכבי את התמורה על עבודתו בנימוקים שלא ממין העניין ואשר קשורים למערכת יחסיה עם כרכבי בקשר לפרויקטים אחרים.

התוצאה

23. לאור המסקנות אליהן הגעתי בסיכום הביניים, בפסקה 19 לעיל, ולאור פרשנותו של סעיף 6(ב) להסכם כרכבי, על-פי הניתוח דלעיל, חלה על הנתבעת החובה לשלם לתובעת את התמורה עבור ביצוע עבודת הפסיבציה.

24. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 13,920 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, 20.1.2013, ועד לתשלום המלא בפועל;

(ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק ממועד תשלומה ועד לתשלום המלא בפועל;

(ג) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 2,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ה, 31 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לאור הנדסה בע"מ
נתבע: אחים עאמר - בניה
שופט :
עורכי דין: