ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ח'אלד פלאח נגד מכון התערובת נהלל בע"מ :

בפני כבוד השופטת עירית הוד

המבקש
ח'אלד פלאח

נגד

המשיבה
מכון התערובת נהלל בע"מ


נוכחים:
מטעם המבקש: בעצמו וע"י עו"ד דיאב עדוי
מטעם המשיבה: עו"ד זאב גולדוין ועו"ד אסף סלע

פרוטוקול

ב"כ המשיבה: אנו עומדים על חקירת המבקש.

ב"כ המבקש: יש תביעת נזיקין של האישה נגד המכון ונראה כי כל מטרת החקירה כאן לשמש אותם בהליך אחר.

המבקש, מר ח'אלד פלאח, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית :
כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.
התצהיר הוגש וסומן נ/1.

חקירה נגדית:
ש: אתה מציין בתצהירך שנתת את השיק בשנת 98-99 כשיק ביטחון בלבד.
ת: נכון.
ש: ביטחון להבטיח תשלומים למכון עבור סחורה שרכשת?
ת: שרכשו אז משפחת פלאח מוסא.
ש: אתה מתאר בתצהירך שזה שיק ביטחון שחתמת עליו ואפשר למלא אותו רק כאשר יש בעיה בעסקת היסוד.
ת: נכון .
ש: מהי עסקת היסוד?
ת: קניית תערובת מהמכון, שכאילו לא שילמנו בזמנו אבל כן שילמנו וסגרנו את החוב. אני דרשתי להחזיר את השיק ממנכ"ל המכון.
ש: למעשה יש פעילות בכרטסת שלך משך שנים רבות, מ- 98 עד 2013 .
ת: עד 2011.
ש: כל השנים האלה קנית סחורה מהמכון נכון?
ת: כן.
ש: תנאי התשלום שלך היו שוטף פלוס 90?
ת: נכון.
ש: כלומר אתה קונה היום, ומשלם בסוף אוקטובר + 3 חודשים?
ת: כן.
ש: אתה תמיד נמצא במצב שאתה חייב כסף למכון?
ת: לא תמיד.
ש: איך אתה קונה בשוטף פלוס 90 ולא נשאר חייב?
ת: הפיטום שלנו הוא עונתי. אנחנו קונים במאי, סוף אפריל, ובינואר פברואר אנחנו מסיימים את הפיטום ומשווקים את העגלים. אנחנו משלמים את השאר וסוגרים את החשבון. ברגע שהגעתי לסוף שנה אז סגרתי את החשבון ושילמתי את החוב.
ש: אם זה שיק ביטחון שנתת למכון על מנת לקנות סחורה, על איזה עסקת יסוד אתה מדבר בשנת 99 כשקנית סחורה עד 2011 ?
ת: בפברואר סיימתי את הפיטום ואני יכול להפסיק לקחת תערובת וללכת למכון אחר.
ש: למה עסקת היסוד היא ב- 99?
ת: המשכתי ושילמתי כל הזמן.
ש: מפנה לסעיף 29 לתצהירך, אתה כותב שאשתך רכשה סחורה מנהלל.

ב"כ המבקש: אני מתנגד לשאלה. השאלה מטעה.

ממשיך בחקירה נגדית:
ש: אשתך רכשה סחורה מנהלל?
ת: כן .
ש: אני אומר לך שהיא רכשה סחורה ב- 360,000 ₪ בערך. אתה אומר שצריך לקזז את החוב שלך לנהלל מהתביעה של אשתך.
ת: החוב הוא של אשתי ולא שלי.
ש: אז למה אתה מתכוון שאתה אומר שצריך לקזז את החוב?
ת: אני לא מסכים לחוב שאתה אומר. החוב שלכם מבולבל והכרטסת שלכם לא ברורה. אני מכחיש את החוב. אם יש חוב יש תביעת נזיקין וצריך לקזז אותה.
ש: למה?
ת: כי יש תביעת נזיקין. כי אתם גרמתם לנזק ואתם קיבלתם פנייה מאשתי.
ש: מראה לך את הכרטסת הנהלת חשבונות, נספח ג' לבקשה.
ת: קיבלתי את זה מכם.
ש: אתה טוען בסעיף 23 לתצהירך שהיתרה שלך היא 26,186 ₪.
ת: בזכות.
ש: איך אתה רואה את זה שאתה ביתרת זכות?
ת: יש חובה ויש זכות בכרטסת. כלומר אם כתוב שם בחובה 440,678 ₪ ובזכות 466,873 ₪ כלומר אני בזכות.
ש: מראה לך באותה כרטסת שיש בעצם העברה.
ת: אני לא ביצעתי את ההעברה.
ש: ההעברה אל הכרטיס של אלמרעאי.
ת: זה הכרטיס של אשתי.
ש: שני הכרטיסים זה רכישות שאתה ביצעת?
ת: כן. הייתי איש הקשר.
ש: אתה זה שהגיע למכון ושילם?
ת: אני איש הקשר. הגיעו אליי מנהלל ושילמתי. שלחו איש קשר מנהלל אליי, הוא קיבל את הכסף שלו ונסע.
ש: אתה היית מגיע למכון או שהיו מגיעים אליך, והיית משלם עבור הרכישות בשני הכרטיסים?
ת: נכון.
ש: אתה היית מזמין את הסחורה?
ת: כן.
ש: קיבלת אותה?
ת: כן.
ש: האכלת את העגלים?
ת: אני איש הקשר. לא משנה מה עשיתי. תפקידי איש קשר.
ש: מפנה לכתב התביעה של אשתך. בסעיף 2 אשתך כותבת "התובעת ניהלה את המשק הנ"ל באמצעות בעלה...", "הוא זה שדאג לעגלים וטיפל בהם. ..". אתה לא סתם איש קשר, אתה זה שניהלת את זה לדבריה.
ת: אני בעלה ואני עוזר לה ומייעץ לה. כמו שאתה עושה את העבודה שלך אני עושה את העבודה שלי.

העמוד הראשון הוגש וסומן ת/1.

ממשיך בחקירה נגדית:
ש: אתה אומר בתצהירך שקצת הופתעת מזה שנהלל הלכה וגבתה את החוב.
ת: הגישה לביצוע.
ש: אתה מנסה קצת לעשות הפרדה בין פלא ח מוסא לבין אלמרעאי למרות שכל הרכישות בוצעו על ידך, אתה שילמת, התערובות הגיעו תמיד למשק שלך או של אשתך, אתה פרקת את הסחורה והאכלת את העגלים ובכל זאת אתה רוצה לעשות הפרדה.
ת: יש הפרדה. אתם גם עושים אותה בכרטסת שלכם.
ש: יש מכתב מיום 20.3.13 תחת הכרטיס אלמרעאי. מכיר את המסמך?
ת: אני רואה אותו פעם ראשונה. המסמך מוכר לי. אולי ראיתי אותו בנהלל כי ישבנו על תביעת הנזיקין ובגלל זה התחילו לשלוף לי מסמכים.

המכתב הוגש וסומן ת/2.

ממשיך בחקירה נגדית:
ש: מפנה למכתב מיום 8.5.13. יש פה פגישה שהתקיימה בנוכחותך ונציגי המכון. הסכום הוא 183,000 ₪.
ת: זה הסכום שהתווכחנו עליו. למה אתם שולפים לי עכשיו מסמכים? ישבנו ישיבות שלמות עם המשכיר של נהלל, ישבנו על תביעת הנזיקין ולא על החוב הזה.
ש: אז אתה אומר שבמרץ במכתב הקודם ובמאי הישיבות היו על תביעת הנזיקין?
ת: אחרי שישבנו על זה התחלתם לשלוף מסמכים שאני חייב לכם.
ש: תביעת הנזיקין מדברת על נזקים שנגרמו לכם ביוני עד אוגוסט 2013?
ת: נכון. וגם ב- 2010 .
ש: אם כך, איך במרץ ובמאי באותה שנה שדיברתי איתך על החוב דיברנו על תביעה שעוד לא התגבשה ועוד לא היה נזק?
ת: אתה ממציא דברים. אתה יודע שישבנו על תביעת הנזיקין. ניסו לשכנע אותי להמשיך לקנות תערובת בנהלל ואמרתי שהיא פגומה.
ש: אז ידעת במרץ שהסחורה שתקבל ביוני היא פגומה והמשכת לקנות סחורה גם בחודש ספטמבר.
ת: אנחנו דיברנו על החוב של אלמרעאי של אשתי, ולא של משפחת פלאח שבשבילה ניתן שיק הביטחון.
ש: אבל אתה פלאח ואתה מנהל את העסקים של אשתך, וכרגע הסברת שבשתי הכרטסות המזון לאותם עגלים שלך בחצר ואת הנזקים שלך צריך לקזז מהחוב שלך.

ב"כ המבקש: אני מתנגד. אתה שם בפניו הנחה לא נכונה. זה לא מה שסעיף 29 אומר. מי שקורא אותו לא טועה.

ב"כ המשיבה: בכרטסת שהוא מצרף עשו העברות מכרטיס לכרטיס. אין מסמך על שיק הביטחון, יש רק את שיק הביטחון.

שאלת בית המשפט:
ש: למשפחת אלמרעאי אין חוב למשיבה?
ת: למשפחת אלמרעאי יש חוב. אני מאשר. אבל למשפחת פלאח מוסא סגרתי את החוב.
ש: מה החוב של אלמרעאי?
ת: בסביבות 180,000 ₪.
ש: ולמה את זה אתם לא משלמים?
ת: כי יש תביעת נזיקין על הנזק העצום שנגרם לנו.

ממשיך בחקירה נגדית :
ש: אתה עובד משרד החקלאות?
ת: כן.
ש: אני מניח שלפי התקשיר אסור לך לעסוק בעבודה פרטית?

ב"כ המבקש: אני מתנגד. לא רלוונטי.

ש: עד 2011 שקנית תערובת למשפחת פלאח למי קנית?
ת: לאבא ולאחים ממשפחת פלאח.
ש: ומה הם מגדלים?
ת: בקר.
ש: ואתה קנית להם?
ת: אתם רציתם ביחד. אני הזמנתי להם אבל הם שילמו את הכסף. אני ביקשתי ב 2005 להחזיק את השיק ואתם לא הסכמתם. אמרתם שנעלם. אני פניתי ליריב חן ולציונה והם אמרו שאיבדו את השיק.
ש: אתה אומר בתצהירך שהשיק הופקד בניגוד לסיכום שלך איתם.
ת: נכון. כי משפחת פלאח מוסא לא חייבת.
ש: בניגוד לבקשתך.
ת: נכון. לא הודעתם לי.
ש: מה היה הסיכום שלך?
ת: שאני רוכש לאלמרעאי ואני יודע שאין לכם שיק ביטחון כי ביקשתי להחזיר אותו ואתם שמרתם אותו במסווה. ביקשתי מכם להחזיר אותו, ואין לי מה לדאוג ופתאום אתם שולפים אותו אחרי תביעת הנזיקין.
ש: אתה מודה בכרטסת בחוב של אלמרעא י.
ת: אשתי חייבת בערך 180,000 ₪ ואני מודה בזה. ישבתי איתם כמה פעמים להסדיר את החוב. ברגע שראו שאני תובע בנזיקין שלפו את החוב.
ש: איתי ישבת?
ת: כן. אני חושב.
ש: אתה זוכר שהיית אצלי במשרד בנהלל?
ת: לא במשרד עורך דין אלא במכון.
ש: אתה זוכר שהצעת לשלם בערך רק 70% מהסכום?
ת: בכרטסת אלמרעאי יכול להיות שניסינו לגבש הסכמות.
ש: אתה זוכר שלא הסכמנו?
ת: כן.
ש: אמרת לנו בפגישה שאתה תתבע.
ת: אמרתי שיש תביעת נזקים ויש תוצאות מעבדה ויש לי נזק. מי גרם לי? זה טעות שלכם.
ש: זה היה באפריל, מאי?
ת: אפריל מאי, לא זוכר.
ש: וכבר אז אמרת שתגיש תביעה על נזק שלדבריך התגבש ביוני, יולי, אוגוסט.
ת: לדעתי ישבנו באוגוסט. אמרתי ששלחתי דגימה למעבדה שהתברר שהיא לא טובה.
ש: למה החלטת לשלוח בדיקה למעבדה?
ת: כי ראיתי שאתם שלחתם גם.

ב"כ המשיבה: אני עוצר בשלב זה את המשך החקירה ומקבל את המלצת בית המשפט כי תינתן למבקש רשות להתגונן, אולם בכפוף להחלטה התוחמת את המחלוקות בין הצדדים ואת הרשות להתגונן.

ב"כ המבקש: אנחנו מבקשים לתת רשות להגן על מלוא סכום השיק. השיק ניתן בזמנו לביטחון לפני 15 שנה לכיסוי חוב של עסקה א' והוא חוסל והחוב סולק בזמנו. ביקשו את השיק בחזרה והמשיבה טענה שאבד לה ואין לה את השיק והוא בידיים טובות והמבקש האמין לכך. מספר שנים לאחר מכן נפתח עסק נפרד בשם אלמרעאי ושם קיים חוב, יש מחלוקת לגבי גובהו ויש בגינו תביעת נזיקין כנגד המשיבה בגין התערובת הפגומה , ואני טוען שמדובר בשתי עסקאות נפרדות ואי אפשר לקחת את השיק ביטחון שניתן במסגרת תנאי שהסתיים ולהגיש אותו עכשיו על חוב אחר רק בגלל שהחוב הנטען האחר הוא של אשתו של המבקש. בנוסף, אני טוען שגם אם חייב חוב של אשתו ועדיין יש תביעת נזיקין , היא צריכה לשמש מעין הגנה ברשות להגן גם כלפי החוב הזה. אנחנו בשלב שלא מבררים כעת את כל העובדות ולא שוקלים את הראיות. מפנה לע"א 10189-07 עזרא ששון נ' בנק טפחות, שם כבוד השופט דצינגר קבע במפורש כי רק אם ברור על פניו כי אין כל סיכוי לזכות בהגנה לא תינתן רשות להגן. וכבוד השופטת פורקצ'ה קבעה כי יש צורך במידת וודאות גבוהה בחוסר רצינותם של טענות ההגנה כדי לדחות בקשת רשות להגן. וזה לא המצב כאן.

ב"כ המשיבה: אין ספק שבכרטסת שהוא צירף החוב של משפחת פלאח הוא 56,000 ₪.


החלטה

המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל שטר על סך 391,038 ₪ לביצוע בגין חוב נטען של מי מטעם המבקש.

המבקש הגיש במועד התנגדות לביצוע שטר וטען, כי שיק הביטחון ניתן למשיבה בשנת 98- 99 לצורך הבטחת חוב של לקוח הידוע בשם פלאח מוסא.

החוב לו טוענת המשיבה היום הינו חוב של אלמרעאי שהינו עסק בבעלות אשתו של עושה השטר ומדובר בעסק נפרד אשר נפתח בשלב מאוחר יותר מאשר מועד מסירת שטר הביטחון וכי המשיבה אינה יכולה לעשות שימוש בשטר הביטחון על מנת לגבות חובות של עסק אחר הגם אם מדובר באשתו של עושה השטר.

בחקירה היום עולה, כי עושה השטר אף כופר בגובה החוב הנטען, אולם אינו מכחיש, כי אלמרעאי עדיין חייבת כספים למשיבה בסדר גודל של כ – 180,000 ₪ לשיטתו, אולם טוען, כי אין מקום בשלב הזה לחייב את אלמרעאי גם בסכום חוב שאינו מוכחש זה וזאת מאחר ומתנהלת תביעת נזיקין שהגישה אלמרעאי כנגד המשיבה בגין נזק שנגרם לה, לטענתה, כתוצאה מהתערובות אותן מספקת המשיבה ועל כן לכאורה מדובר בסכום חוב אותו יש לקזז מכל פיצוי שהוטל על המשיבה, אם יוטל, בגין נזקים אלו.

ההלכה בעניין מתן רשות להתגונן ידועה ועל פי הפסיקה רק במקרה שברור מעל לכל ספק, כי אין בידי המבקש כל טענת הגנה שהיא וכי הגנתו היא הגנת בדים, כי אז לא תינתן רשות להתגונן. אולם, גם אם מדובר בטענות הגנה קלושות, יש מקום ליתן למבקש את יומו בבית משפט על מנת שיעלה בידו להביא ראיות להוכחת טענותיו.

בנסיבות אלו שלפניי, יש שתי שאלות שבמחלוקת בין הצדדים. שאלה ראשונה הינה, האם ניתן לעשות בנסיבות שימוש בשטר ביטחון שניתן למשיבה על פי הנטען בסוף שנות ה- 90 בקשר לעסק שניהלה משפחת מוסא , משפחתו של עושה השיק, גם לגבי חובות שנצברו לחובת אשתו של עושה השיק. ככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית, תתברר אז השאלה באשר לגובה החוב, כאשר לעניין זה קיימת הודאת בעל דין של עושה השיק באשר לחוב של כ- 180,000 ₪.

שאלות אלו דינן להתברר לאחר שיעלה בידי הצדדים להביא ראיותיהם הן לעניין גובה החוב והן לעניין התייחסות הצדדים לשיק הביטחון שניתן בשעתו והאם כוונת הצדדים הייתה כי ישמש כבטוחה במהלך כל ההתקשרות בין הצדדים בשים לב כי מדובר בבני משפחה.

אי לכך, ניתנת רשות להתגונן בשאלות הבאות, האם המשיבה יכולה לעשות שימוש בשיק הביטחון נשוא הבקשה גם לכיסוי חובותיה של אלמרעאי.
במידה והתשובה לשאלה זו תהיה חיובית לאחר שמיעת ראיות , תידון המחלוקת רק באשר ליתרת הסכום מעבר ל- 180,000 ₪ סכום שאינו שנוי במחלוקת כחובה של חברת אלמרעאי וזאת לאור הודאת המבקש בסכום חוב זה.

התצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה מטעם המבקש.

לאור העובדה כי עסקינן בתביעה שטרית והמבקש אינו כופר בכך שנמסר שיק ביטחון, אולם טוען כי נמסר לצורך מטרה מסוימת, מורה למבקש לפתוח בהבאת ראיותיו.

ב"כ המבקש יגיש תצהירי עדיו תוך 60 יום.
ב"כ המשיבה יגיש תצהירי עדיו תוך 60 יום מיום קבלת תצהירי המבקש.

קובעת את התיק לשמיעת הוכחות וסיכומים בעל פה ליום 27.10.15 בשעה 10:00 עד 14:00.

ניתנה והודעה היום ג' חשוון תשע"ה, 27/10/2014 במעמד הנוכחים.

עירית הוד , שופטת


מעורבים
תובע: ח'אלד פלאח
נתבע: מכון התערובת נהלל בע"מ
שופט :
עורכי דין: