ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פעלים בע"מ נגד מרדכי ווהב :

לפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

מבקשת

פעלים בע"מ

נגד

משיבים

מרדכי ווהב , עו"ד

נ.ר.מ. נכסים בע"מ

פסק דין

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 19.6.14 אשר אישרה מכר נכס מסחרי שבבעלות המבקשת למשיבה 2.

רקע עובדתי

2. המשיב 1 התמנה ביום 26.3.08 לכונס נכסים על נכס בבניין שמשמש למסחר ותעשיה, הידוע כחלקה 514 בגוש 3939 והמצוי בראשל"צ( להלן –"הנכס" )בתיק למימוש משכון. הנכס מורכב מכמה יחידות, כשמהן יחידות 17-19 מחוברות (מושכרות בשכירות חופשית) ויחידות 15,16 מחוברות ופנויות. המשיב 1 התמנה תחילה ככונס על יח' 16- 18 ו- 21.

3. ביום 25.3.10 הודיע המשיב 1 לרשם ההוצאה לפועל על הסכמתו להשכרת הנכס לשוכר עמו התקשרה המבקשת וזאת בין היתר ע"מ שהנכס יוצע למכירה ,כנכס מניב לאור העובדה שבבנין מצויים נכסים ריקים ללא ביקוש לרכישה.

4. לאחר שהוכנסו כספים לקופת הכינוס גם ע"י המבקשת ובהעדר הצעה מצדה לפרעון החוב קיבל המשיב 1 הצעות רכישה והזמין את האחרונה להתמחרות ביום 28.7.11. בהעדר הצעות שהתקרבו לשווי הנכס על פי הערכת שמאי הודיע המשיב 1 לרשמת, כי אינו מעונין באותו השלב למכור את הנכס אלא לאתר רוכשים אחרים ולבינתיים הוארך חוזה השכירות בנכס. רשמת ההוצאה לפועל בהחלטתה מיום 2.8.12 הורתה למשיב 1 להמשיך ולפעול למימוש הנכס לנוכח קיומם של נושים רבים למבקשת.

5. הנכס פורסם מחדש ע"י המשיב 1 והוזמנו הצעות לרכישתו .ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה עמדה ע"ס של 1,688,000 ואילו לאחר ההתמחרות ביום 14.1.13 במשרד המשיב 1 עמדה ההצעה הזוכה על סך של 2,100,000 ₪. המשיב 1 הגיש שמאות עדכנית באמצעות חוות דעתו של השמאי גיא שרת, ועל פיה שווי הנכס כפנוי הגיע לסך של 2,200,000 ואילו במכר מאולץ היה מתקבל מחיר של 1,870,000 ₪ לאחר הפחתה של 15%.

6. כאמור, הנכס מורכב מיחידות שנרכשו באמצעות מימון של שני בנקים (דיסקונט ודיסקונט למשכנתאות). המשיב 1 שהתמנה על יחידות 16-18 ו-21 החל בין לבין לטפל גם ביחידה 15 בהסכמתו של הכונס בתיק האחר (עו"ד דרזנר) לאור האיחוד בין שני הבנקים. משכך, החל המשיב 1 לנהל מו"מ בין המציעים בנוגע לכל היחידות הנ"ל בנכס.
למשיב 1 הוגשה הצעה ע"ס של 2,203,390 ₪ + מע"מ (2,600,000 ₪) ע"י חברת אקסודוס ולכן ביקש הראשון ביום 7.8.13 לאשר את המכר הואיל והסכום המוצע תואם 97% מהצעת השמאי למימוש מהיר. המבקשת ביקשה ארכה להגיב על הבקשה והודיעה, כי בכוונתה להעמיד פרטים ממציע מטעמה בתמורה גבוהה יותר.

7. המבקשת בתגובתה לבקשת אישור המכר ציינה ,כי על פי שומת מכר עדכנית עולה שווי הנכס כפליים על השווי המוצג בשומה עליה התבסס המשיב 1, ועל כן ביקשה שלא לאשר את המכר. השמאי נאור בינדר מטעמה העריך את הנכס בשווי של 4,885,200 ₪ למימוש מהיר.

8. בהחלטת הרשמת מיום 6.10.13 מונה שמאי מכריע לאור הפערים בין חווה"ד השמאיות ועל פי הערכת השמאי ניצן מקובר הוערך הנכס בשווי שבין 2,440,000 ₪ לבין 2,580,000 ₪ + מע"מ.

9. המשיב 1 ניהל שוב התמחרות אליה זומנה המבקשת ומשלא התייצבה עתר לאישור מכר לחברת אקסודוס על פי ההצעה המעודכנת. המבקשת חזרה על התנגדותה מטעמים אחרים בין היתר, שהשמאות מתבסס על נתונים שגויים ועל העדר אפשרות ושהות לבחון את הערכת השמאי כדבעי לרבות משלוח שאלות הבהרה באשר לשמאות. ביום 12.2.14 נתנה הרשמת למבקשת אפשרות לפנות בשאלות הבהרה לשמאי.

10. הואיל וההצעה נשוא בקשת המשיב 1 לא עמדה במתאם השווי שקבע השמאי המכריע לא אשרה הרשמת בהחלטתה מיום 13.3.14 את המכר ,הורתה על פרסום מכרז מחדש מחד, והתירה למבקשת לשלוח לשמאי מספר מצומצם של שאלות הבהרה.
בפניה חוזרת של המשיב 1 לרשמת הודיע, כי למעשה ההצעה עמדה ע"ס של 2,900,000 ₪ ולא כפי שצוין ולאחר שהמומחה השיב לשאלות ההבהרה טען, כי משלא חל שינוי בהערכת הנכס יש לאשר את ההצעה של חב' אקסודוס הנ"ל.

11. המבקשת הגישה ביום 15.5.14 תגובתה הנוספת לבקשה המעודכנת של המשיב 1 ,לה התנגדה וביקשה לחקור את השמאי ,לאחר שהבהרותיו לא נתנו לטענתה מענה לשאלות שהציגה לו. עוד טענה כנגד גובה החוב, ביקשה לאפשר את פרישתו ולפרעו באמצעות גביית דמי השכירות החדשיים. כמו כן טענה ,כי הצעת רוכש מטעמה גבוהה יותר מזו נשוא בקשת המשיב 1, ולכן יש לבחנה ע"מ להשיא את התמורה ולהקטין נזקיה.

12. הרשמת בהחלטתה מיום 19.5.14 קבעה את הבקשה לאישור המכר לדיון במעמד הצדדים תוך שהיא מורה למבקשת להגיש למשיב 1 הצעה לרכישת הנכס- ערוכה כהלכה בצירוף ערבון.
בשלב זה המבקשת ביקשה לאחד את תיק ההוצאה לפועל, שנפתח למימוש המשכון עם תיק אחר שמתנהל מול הערבה להתחייבויות המבקשת כלפי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. בנוסף טענה המבקשת, כי הגישה למשיב 1 הצעת מכר הגבוהה יותר בכ-640,000 ₪ מזו שביקש לאשר ואילו המשיב 1 סרב לקבלה. כמו כן טענה לפגמים בשמאות השמאי המכריע. בהחלטה מיום 4.6.14 קבעה הרשמת, כי טענות המבקשת ידונו במסגרת הדיון וככל שלא ילובנו תוכל לעתור לזימון השמאי לחקירה.

13. בדיון שהתקיים ביום 8.6.14 המשיב 1 הודיע לרשמת כי הרוכש נשוא הבקשה לאישור המכר חזר בו מהצעתו, ואילו המציע מטעם המבקשת לא התייצב. עם זאת העלה הצעה אחרת של מציע אחר שהתייצב.
הרשמת שקלה את בקשת המבקשת לאיחוד התיקים ודחתה אותה, בין היתר בהעדר סמכות, העדר זהות במהות זכותו של הזוכה בשני התיקים ולאור שאלת הסידור החלוף של החייבת בתיק האחר. בנוסף הורתה על קיום התמחרות בין המציעים בציינה, כי עד כה לא הציגה המבקשת הצעה מטעמה שמגיעה לסכום שהוערך בחוות דעת מטעמה.

14. בקשת המבקשת לבטל את המועד שנקבע להתמחרות ולקיים הליך מחודש של פרסום הזמנה להציע הצעות ,בין היתר ע"מ שתוכל לנהל מו"מ עם הזוכה בתיק ההוצאה לפועל ע"מ לנסות להציע הצעה גבוהה יותר, נדחתה ע"י הרשמת בהחלטתה מיום 17.6 משום התרשמותה, כי המבקשת מחפשת "לקנות זמן" ובמיוחד כשניתנה לה הזדמנות להגיש הצעה נוספת מטעמה ולא עשתה כן.

15. על פי הודעת המשיב 1 מיום 16.6 לא טרחה המבקשת להתייצב להתמחרות שנקבעה ואף לא הוגשה כל הצעת מחיר מטעמה. לפיכך , ביקש לאשר את ההצעה של המשיבה 2 בסך של 3,000,000 ₪ כולל מע"מ. ביום 16.6 אישרה הרשמת את מכירת הזכויות למשיבה 2 בקבעה כי צו פורמלי יחתם לאחר תשלום מלא התמורה.

16. עם הגשת הבקשה שבפני (8.7.14) ולאחר שהרשמת סרבה לעכב את ביצוע ההחלטה הנ"ל ניתן צו פורמלי ביום 8.7 בדבר אישור המכר לפי סעיף 34 לחוק המכר באשר המשיבה 2 שילמה את התמורה במלואה ביום 30.6.14.

17. בבקשת הרשות לערער הביעה המבקשת חששה שהליכי המכר לא נעשו תוך הקפדה יתרה על הוראות הדין ועל קיום חובות תום לב והגינות ולכן ביקשה להורות על ביטול החלטת הרשמת מיום 19.6.14 כמו גם ביטול אישור המכר.
כן ביקשה להורות לכונס לפרסם בקשה מחודשת לקבלת הצעות מחיר ולבצע הליך מחודש של התמחרות במטרה להשיא את ערך הנכס וכן להורות על זימון השמאי מטעם ביהמ"ש ולאפשר למבקשת לחוקרו. עוד ביקשה להורות למשיב 1 לעדכן את יתרות החובה בהתאם לתשלומים שהתקבלו, בין היתר תוך זיכוי החשבון בסך 400,000 ₪ בגין התנהלותו הרשלנית עקב אי השכרת הנכס, לאחד תיק ההוצל"פ דנן עם תיקים אחרים ולדון בהם בכפיפה אחת.
בנוסף, ביקשה להורות לכונס לבחון את הצעת המציע מטעם המבקשת לרכישת הנכס תמורת 3,422,000 ₪ כולל מע"מ או את הצעתה לפדיון הנכס באמצעות תשלום דמי השכירות.

18. במסגרת הדיון במעמד הצדדים לפני, חזר ב"כ המבקשת על טענותיו , הדגיש כי המבקשת עשתה רבות למציאת רוכש שיאות לרכוש את הנכס במחיר גבוה ,בעיקר במטרה לשחרר את הערבה לחוב. לטענתו, הופעתה של המשיבה 2 לדיון בפני הרשמת ,בלא שהתקיים קודם לכן הליך מכר מלא כמו בפרסום הנכס והזמנת הצעות אינה מקנה לה עדיפות על האינטרס להשאת התמורה . במעמד הדיון הגיש ב"כ המבקשת את הצעתו של הרוכש מטעמה ע"ס כולל של 3,540,000 ₪ ומסר בידי המשיב 1 ערבות בנקאית ע"ס 342,000 ₪ לגבותה, שנטלה בנאמנות עד למתן החלטה בבקשה דנן.

בהמשך,ולאחר שהמשיב 1 ביקש למחוק את הבקשה מחמת שהמבקשת לא דאגה להארכת תוקפה של הערבות הבנקאית הודיע ב"כ המבקשת, כי המציע חזר בו מהצעתו שנמסרה בדיון לאור התנהלותו המכשילה של המשיב 1 ונאות להעמיד ההצעה ע"ס של 3,422,000 ₪, כבעבר. כמו כן הודיע ,כי כתוצאה מכך הזדרזה המבקשת וחידשה מו"מ עם מציע נוסף, שככל הנראה הצעתו תעמוד על סך של 3,540,000 ₪ כולל מע"מ.
החלטת הרשמת

19. בהחלטה נשוא בקשת הרשות לערער אושר המכר למשיבה 2 תמורת 3,000,000 ₪ כולל מע"מ וניתנו הוראות למשיב 1 להגשת דווח , הקטנת החוב והעברת הזכויות. החלטה זו עוקבת החלטת הרשמת מיום 16.6.14 שדחתה בקשה לפתח מחדש הליכי מכרז . הרשמת הסבירה ,כי ניתן למבקשת זמן ממושך ואינספור הזדמנויות להציע הצעות מטעמה גם בדיון האחרון ולא ניצלה את ההזדמנויות הנ"ל . יתר על כן, בסיום הדיון במעמד הצדדים ניתנה לה הזדמנות נוספת להגיש הצעות מגובות בערבות בנקאית למשרד המשיב 1 ונקבע מועד להתמחרות ,אולם היא לא העלתה הצעה מטעמה אף בהזדמנות האחרונה. משמצאה הרשמת, כי הצעת המשיבה 2 ראויה בהשוואה להערכת השמאי ,אישרה אותה ולא התירה פתיחת ההליך מחדש.

טענות הצדדים

20. המבקשת סמכה בקשתה על מספר טענות כדלקמן:

א. מחיר הנכס כפי שאושר בהחלטת הרשמת אינו משקף את מחירו האמיתי .
ב. השמאי המכריע העריך את הנכס בחוסר קיצוני.
ג. לא ניתן למערערת לחקור את השמאי בחקירה נגדית.
ד. השמאי הנ"ל לא ענה על שאלות ההבהרה שהפנתה אליו המבקשת.
ה. הרוכשת אשר הצעתה אושרה לא הגישה הצעתה כדין משום שלא השתתפה בהליך הצעות המחיר, ומשויתר המציע הקודם שזכה בהתמחרות על זכותו, נכון היה לפרסם בקשה מחודשת ולא לקבל הצעה שלא במסגרת הליך של פרסום מחודש בדבר הזמנה להציע הצעות.
ו. יתרת החוב בתיק אינה משקפת את החוב האמיתי משלא בוצעו הקטנות חוב כראוי.
ז. יש לבצע הקטנת החוב גם בשל הריבית שהמבקשת חויבה שלא כדין.
ח. המשיב 1 התרשל בניהול הנכס וגרם למערערת נזק כבד- הנכס עמד ריק וזנוח ללא שוכרים במשך 3 שנים.
ט. הצעתו הגבוהה של מציע מטעם המבקשת סורבה .
י. בקשת המבקשת לאפשר לה לשאת ולתת עם הזוכה לסיום המחלוקת כולה לא התקבלה.
יא. הצעתה של המבקשת לבחון אפשרות של פדיון הנכס באמצעות דמי השכירות לא נבחנה.
יב. פעולותיה של המבקשת השיאו את מחיר הנכס ונכון היה ליתן לה שהות להמשיך בכך.
יג. מימוש הנכס בערך נמוך יוביל לנשיה בערבה להתחייבויות המבקשת בתיק האחר, שלא לצורך וללא נימוק ענייני.

21. המשיב 1 בתגובתו ציין, כי במשך שנים ארוכות ומאז 2007 הוא מנסה לממש את הנכס ולאחר מספר התמחרויות והתמשכות ההליכים נמצא לבסופו של דבר רוכש מתאים שהציע מחיר סביר. הליכי המכר התנהלו כדבעי ואילו המבקשת לא הצביעה על הפגם בהערכת השמאי ולא זימנה אותו לחקירה.
יתר על כן , רק הצעתו של המציע שאושר גובתה בערובה בנקאית, ואילו ההצעה המוזכרת ע"י המבקשת- הייתה הצעה מותנית בשחרור ערבה בתיק הוצל"פ אחר ולמעשה בהתייחס לשני התיקים היא נמצאת נמוכה בהרבה מהצעת הרוכש ולכן אין היא הצעה אמיתית.
בפועל, כל ההצעות האחרות נפלו וטרם התקבלה הצעת רכישה אמיתית מצד המבקשת.

22. זאת ועוד, יתרת חובה של המבקשת לזוכה עומדת על כ-6 מיליון ₪ וגם אם קיימת מחלוקת על החוב היה על המבקשת לנקוט בהליך מתאים ,כמו גם בנוגע לטענותיה באשר להתנהלותו של המשיב 1. כל שעמד בפני המבקשת הוא לפרע את חובה המלא, ואין לה זכות לדרוש את החלפת הליכי המכר בארכה לפירעון החוב בתשלום דמי שכירות. ממילא דמי השכירות המקסימליים אינם מכסים את הריבית החודשית על החוב.

23. המשיבה 2 הצטרפה לתגובת המשיב 1 וטענה, כי הואיל והגישה הצעתה כדין, וזכתה בהתמחרות יש לאשר המכר לידיה בהיותה קונה ביושר אשר שילמה את מלוא התמורה, מה עוד שהפסיקה קובעת כי לאחר מתן אישור סופי של המכירה לא יינתן לחייב לסכל את הליכי המכירה ע"י פירעון החוב או פתיחת הליכים מחדש כדי למכור את הנכס.

דיון

24. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה על צרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה .

המישור המשפטי

25. הליך מכר בכינוס נכסים נושא בחובו אינטרסים נוגדים של החייב והזוכה ובעוד שהראשון אינו מעוניין כלל במכר ומבקש להשאיר את הנכס אצלו ,הרי הזוכה מעוניין במימוש הנכס לגביית החוב. עם זאת שני הצדדים הנ"ל שותפים לאינטרס מנחה של השאת התמורה בעד הנכס . על אינטרס אחרון זה ממונה בעיקר כונס הנכסים ,שתפקידו הוגדר בשורת פסקי דין כמי שאמון על הקפדה יתרה של הליכי המכר תוך ניהולם בהגינות ויושר.
(ראה רע"א 5609/03 אד מרי השקעות בע"מ נ' דיסקונט למשכנתאות, פ"ד נח (3) 97 (2004) וכן רע"א 10379/02 פינקלשטיין נ' עו"ד רבינוביץ ( 14.1.02)).

26. נסיבות המקרה מעמידות למבחן את עיקרון סופיות המכר במסגרת ההוצאה לפועל.
כפי שמסביר השופט בדימוס ד. בר אופיר בספרו ,הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק שני עמ' 836(1) ,חלה התפתחות בעמדת הפסיקה בנוגע לעיקרון הנ"ל ,ומאז ההלכה על פיה לאחר מתן אישור סופי של המכר אין מקום לבטלו רק מכיוון שנמצא מציע אחר שמוכן להרבות במחיר (ראה ע"א 555/71 אמסטרדמר נ מוסקוביץ, פ"ד כו(1) 793 (1973)) חל שינוי. כיום ,ניתן אמנם מעמד חשוב לאישור רשם ההוצאה לפועל ואין לבטלו גם אם החייב מבקש להציע לפדות את הנכס או להציע קונה נוסף. ברם, המגמה השתנתה וניתן לשקול נתונים לביטול המכר גם לאחר מתן אישור הרשם ובתנאים מסוימים המצביעים על פגמים באישור המכר.
(ראה גם ע"א 9559/11 מנהל מיסוי מקרקעין נ ' שעלים ניהול נכסים(30.9.13))

מובן ,שעל ביהמ"ש בבואו לשקול את הטענות בדבר הפגמים בתהליך אישור המכר ליתן דעתו לאינטרס ההסתמכות של הרוכש אשר לעיתים שינה מצבו והוציא כספים לשם רכישת הנכס ופיתוחו.
בבר"ע (ח-י) 3238/08 ערטול ג'ורג' נ' בל"ל (29.7.08) עומד ביהמ"ש המחוזי בחיפה על האיזון המתבקש במשולש היחסים כדלקמן:

"... באיזון זכויות הצדדים ב"משולש" שבין חייב-זוכה-מציע שהצעתו אושרה, יש, כמובן, ליתן משקל גם לזכותו הקניינית של החייב ברכושו, זכות הבאה לידי ביטוי במתן הזדמנות החייב לפדות את הנכס. עוד יש ליתן משקל לזכות הנושה ל"השאת רווחים", על ידי קבלת התמורה הגבוהה ביותר עבור הנכס. עם זאת, אישור סופי להליכי ההתמחרות מהווה, במידה רבה, נקודת "אל חזור". אין מדובר ב"סגירה הרמטית" של כל אפשרות חזרה, אולם פתיחה מחדש של הליכי המכירה תעשה רק במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל."

27. כאמור ,המבקשת מונה מספר פגמים ועילות לביטול הליכי המכר ויאמר מיד, כי הטענות לענין גובה החוב או ריבית שחויבה שלא כדין ,כמו גם טענות בדבר התנהלותו הלוקה של המשיב 1 במסגרת תפקידו ככונס נכסים, דינן להתברר בהליכים נפרדים על פי דין.

למדנו על פי ההלכה ,כי טענות לענין גובה החוב אינן מהוות עילה להפסקת הליכי הוצאה לפועל למימוש משכון.
(ראה רע"א 6764/02 משה עזרא נ המשביר סוכנויות בע"מ (9.9.02)וגם בר אופיר שם עמ' 767 ,785)
הוא הדין, בטענות לענין נזק שגרם המשיב 1 במסגרת תפקידו ככונס נכסים ,שדינן להתברר בתביעה שתוגש ע"י המבקשת ושמחייבת בירור ראייתי.

28. עיון מדוקדק בטענות האחרות של המבקשת מביא לדחייתן לגופן.
אינני מקבלת את טענות המבקשת לענין פגיעה בזכותה לחקור את השמאי המכריע לאחר העדר מענה מלא בשאלות ההבהרה. כמתואר לעיל, הזכות הנ"ל עמדה למבקשת על פי החלטות הרשמת כמצוין לעיל והיא לא מימשה אותה בהזדמנות המתאימה, לרבות לאחר הדיון שהתנהל בין הצדדים ובטרם אישור המכר.

כמו כן אינני סבורה, כי יש ממש בטענת המבקשת כי המשיבה 2 לא הגישה הצעתה כדין. אמנם, לא קדם להצעתה של המשיבה הנ"ל הליך חוזר של פרסום הנכס והזמנה להציע הצעות. עם זאת, לנוכח התמשכות ההליכים בתיק כפי הסקירה דלעיל ,ההצעות שנפסלו, הקשיים במכירת הנכס ומצבו ,לא מצאתי פסול בהחלטת הרשמת להפניית הצדדים, קרי, המשיבה 2 ומציע פוטנציאלי מטעם המבקשת לקיום התמחרות בדחיית ניסיון להאריך את ההליך.
לכן, אני מוצאת את החלטת הרשמת הנ"ל, והקודמות לה שעליהן לא השיגה המבקשת נכונה וסבירה בנסיבות וכפועל יוצא מכך, מתחזק הבסיס שבו עגנה הרשמת את יסודות ההחלטה נשוא בקשת הרשות לערער.

29. בקשות המבקשת לשאת ולתת עם הזוכה ,כמו גם בקשתה לאפשר לבחון אפשרות פדיון הנכס באמצעות דמי השכירות אינן מהוות עילה לביטול המכר.
סקירת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל כפי שתוארה לעיל, מעידה כי עמדו למבקשת מספר שנים לניצול ההזדמנות לנהל מו"מ עם הזוכה ואף פעלה במישור זה בשלבים מסוימים. על כן כל ארכה נוספת לא הייתה מוצדקת ובוודאי אינה מהווה פגם בהליך.

30. נותרה להכרעה הטענה כי הרשמת כמו גם המשיב 1 סרבו לדון בהצעת מציע מטעם המבקשת בעוד שהצעתו הייתה גבוהה ב-422,000 ₪ יותר מזו שאושרה. המשיב 1 לא הסכים לקבל הצעה ,שהיא מותנית בתנאי פירעון חוב של הערבה וגם הרשמת לא נאותה לכרוך המכר עם תיק אחר שנפתח כנגד הערבה.

מקובלת עלי טענת המבקשת כי על המשיב 1 היה להתייחס להצעה ,שלכאורה גבוהה יותר מזו של המשיבה 2 שהמכר לגביה אושר. המבקשת לא השהתה בקשה זו וטענה כבר בדיון במעמד הצדדים כי יש בידה הצעה כנ"ל.
ברם, לא מצאתי פסול בהחלטות הרשמת בבואה לאשר את המכר וזאת מכמה טעמים :
ראשית, לא הייתה במעמד האישור כל הצעה ראויה ומשווה הנתמכת בערבות בפני הרשמת.
שנית, הצעה הכוללת סייג לפרעון חוב נוסף אינה הצעה משווה להצעת המשיבה 2 .
שלישית, לא היה מקום לאיחוד תיקים מסוג ומהות שונה רק ע"מ לקבל את ההצעה המותנית.

31. מכל המפורט עולה, כי אין במסגרת ערעור על החלטת הרשמת, יסוד לביטול המכר ומקום שהמבקשת מנסה לכפות הצעה מטעמה במועד שנח לה ובהתעלם מהליכי המכר שנקבעו ע"י הרשמת אין להעדיף את האינטרס שלה על זה של המשיבה 2 ,הרוכשת בתום לב.
לא מצאתי ,כי עסקינן במקרה שבו נפל פגם של ממש בהליכי המכר ולא הוכח חריג לכלל הרואה באישור המכר סוף פסוק להתמחרות.
לא זו אף זו , אין המדובר במקרה שלפני בדירת מגורים ,שלעיתים ע"מ לקיים את אינטרס ההגנה על החייב, שעלול להיות מפונה מביתו, יכיר ביהמ"ש בהצעה מטיבה גם כשניתנה לאחר אישור המכר.
(ראה ע"א ( ת"א) 1961/01 הרב אהרון פולמן נ' עו"ד ישי בית או ואח' (20.6.01))

32. בתי המשפט נזקקו רבות לשאלת האיזון בין אינטרס הרוכש לבין אינטרס החייב במקרה של מכר בהוצאה לפועל והמשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות מחשש לפגיעה ברוכש שהוא בדר"כ צד תם לב הוא גבוה.
בבר"ע (ת"א) 1695/04 א.י.נ.ס נכסים בע"מ נ' עו"ד משה אגרסט – כונס נכסים (10.6.04) נאמר:

"האינטרסים המוגנים במסגרת ההליכים בלשכת ההוצל"פ, הם אכן מחד אינטרס הציפיות הלגיטימית של הקונה, אשר, כטענת המערערת, הציע את ההצעה הגבוהה ביותר וכרת הסכם עם כונס הנכסים, כי ההסכם יאושר.
מאידך, אינטרס ראוי להגנה הוא מימוש הנכס בתמורה האופטימלית, המשקף אינטרס משותף לחייב, לזוכה ולנושים האחרים.
החייב, כך נראה לי, אשר כונס הנכסים בא בנעליו, זכאי כי המערכת המשפטית תגן על זכותו הקניינית וכי נכס משלו ימכר על ידי כונס הנכסים, בסכום הגבוה ביותר האפשרי.
אינני סבורה כי האינטרס המוגן של החייב והאחרים להגנת קניינם, על ידי השגת תמורה אופטימלית, נופל מהאינטרס של המערערת המעוגן בעקרון ההסתמכות."

גם בבר"ע (ת"א) 3108/05 "פאר כרמל" מרכז החלמה רפואי בע"מ נ' עו"ד ישראל בכר ( 12.3.06) (שצוטט ע"י המבקשת ) נקבע, כי קיומה של אפשרות למכירת נכס במחיר גבוה אינה כשלעצמה עילה לביטול מכר ,שאושר ע"י רשם ההוצאה לפועל ורק במקרה שנפל בו פגם ניתן יהיה להביא לביטולו.

33. הנה כי כן, הגם שהצעת המציע מטעם המבקשת עולה על הצעת הרכישה של המשיבה 2 שהמכר לידיה אושר, לא די בכך להביא לביטול המכר. בנסיבות שבהן המשיבה 2 פעלה כדין ואילו המבקשת ניסתה ומנסה לנצל את דחיית אישור המכר לצרכיה אין להעדיף את טובתה של האחרונה.
התנהלותה של המבקשת בהתעלם מהחלטות הרשמת, העדר התייצבות להתמחרות שנקבעה בין המשיבה 2 למציע מטעמה ,בהגשת הצעה מטעמה לגבי נכס מסחרי , שהניסיונות למכרו בעבר לא עלו יפה, ושמאז הדיון האחרון כבר לבשה פן אחר כפי שפורט על ידה ושלא בא לסופו גם כעת , לא מקימים לטעמי, הצדקה לפגע באינטרס ההסתמכות של המשיבה 2 ובפועלו של המשיב 1 לרבות הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

מן המקובץ, יש להותיר החלטת הרשמת על כנה ולדחות הבקשה לביטולה.

לסיכום

34. לאור האמור ,אני דוחה את הערעור.

אני פוסקת לכ"א מהמשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5500 ₪.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ה, 31 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פעלים בע"מ
נתבע: מרדכי ווהב
שופט :
עורכי דין: