ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריה שוורץ נגד גלינה בר בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 7731/13

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

המבקשים:
1. אריה שוורץ

2. מוטי וודג'ה

נ ג ד

המשיבים:
1. גלינה בר בע"מ

2. אסף מזרחי

3. נדב שצר

4. אורן חזן

5. לרידו ניסן

6. טל גולן

7. י.י.מ.מ. אבטחה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 16.10.13 בע"א 41592-04-12 שניתן על-ידי השופטים י' ענבר, ש' שוחט וי' שבח

תאריך הישיבה: י' בחשון התשע"ה (3.11.14)
בשם המבקשים: עו"ד עופר רון
בשם מבקשת 2: עו"ד מוטי קראוס
בשם המשיבים: עו"ד רז בן-דור

בבית המשפט העליון

החלטה

השופט א' רובינשטיין:

א. עסקינן בפרשה מכוערת של אפליה בשל צבע עור שבה נמנע מן המבקש 2, ישראלי ממוצא אתיופי, להיכנס למועדון (המשיבה 1) בשל מוצאו. המבקש 1 – בהיר עור – הוא חברו הטוב עוד משירותם המשותף בצה"ל, וכניסתו שלו לא נמנעה מתחילה, אך משלא הוכנס המבקש 2 הגיעו הדברים לכלל הכאת המבקש 1 על-ידי מאבטח במקום. בהליך שנוהל בבית משפט השלום חויבה המשיבה 1 בפיצוי למבקש 1 לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, תשס"א-2000 בסך 35,000 ₪, ובבית המשפט המחוזי חויבה המשיבה 7 (חברת אבטחה) בעילת תקיפה בפיצוי מבקש 1 בסך 15,000 ₪ (בניכוי 3,000 ₪ שנפסקו בהליך פלילי כנגד המאבטח). נפסק כי אין למבקש 1 עילת תביעה לפי העילות שבסעיף 3א לחוק האמור.

ב. בקשת רשות הערעור עניינה השאלה האם רשימת עילות ההפליה שבסעיף 3א לחוק היא סגורה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, ולכן אין המבקש 1 זכאי לפיצוי לפי עילה שבחוק זה, או שמא יש מקום להרחיב את פרשנות עילות ההפליה שבחוק. כן נטען כי למשיבים 2-1, בעלי המניות במשיבה 1, אחריות אישית בפרשה כבעלי המקום. לטענת המשיבים אין להרחיב את עילות התביעה לפי החוק לעניין אפליה, ואשר למשיבים 6-2, נטען כי לא היו מנהלים מן הסוג שעליהם חל החוק.

ג. נפתח ונאמר: המקרה שלפנינו מכוער בתכלית. סרט האבטחה מגלה כיצד הופלה המבקש 2 באופן מביש, וכישראלים כלימה כיסתה את פנינו למראה הדבר. המחוקק רצה להילחם בכגון דא. לדעתנו יפה עשו המבקשים שתבעו, ואשר נפסק להם ראוי בהחלט. בתי המשפט מצווים לתת יד למלחמה בתופעות כאלה, במיוחד במדינה יהודית ודמוקרטית שקמה כנגד רדיפות היהודים על בסיס יהדותם וחרתה שויון על דגלה בהכרזת העצמאות.

ד. במישור המשפטי, סבורים אנו כי תיק זה אינו מחייב את ההכרעה האם עילות ההפליה שבסעיף 3 לחוק הן רשימה סגורה. יתכן אולי שהמחוקק לא צפה סיטואציה שבה מגיעים מספר אנשים, מהם כהי עור ומהם בהירי עור, למקום פלוני המפלה כנגד כהי עור ועל כן כולם אינם מוכנסים. תיתכן טענה שמצב מעין זה ראוי להיכלל בעילות ההפליה, שכן במהות מופלים באותו מצב כל הבאים. יתכנו גם מצבים מורכבים ומעורבים נוספים, שלא נרחיב לגביהם את הדיבור. ואולם, דברים אלה אינם נצרכים להכרעה במקרה דנא, שכן המבקש 1 הוכנס מתחילה למקום, על פי הקביעות העובדתיות בהליכים שבפרשה, ועל כן ספק אם ניתן במובהק, בודאי לאור לשון המחוקק, להחיל עליו את עילות ההפליה – אף כי אנו מצויים על הגבול הדק.

ה. הוא הדין לטענה לגבי בעלי המניות במשיב 1, שעל פי הקביעות העובדתיות לא הוכח כי ניהלו את המקום בפועל. אכן, ככלל לדעתנו ראוי בכגון דא לכלול בתביעות גם את נותני ההוראות ל"שומרי הסף", שבצדק טען בא כוח מבקש 1 כי "מועדון" ככזה איננו נותן הוראות אלא בני אדם, אך לא בכך עסקינן כנקבע עובדתית.

ו. הסכום שנפסק למבקש 1 בבית המשפט המחוזי לא שולם. עו"ד בן-דור הצהיר בפנינו כי ידאג לתשלום. הדבר ייעשה תוך 15 יום.

ז. בנתון לכך איננו נעתרים לבקשת רשות הערעור, אך נחזור ונביע שאט נפש מכל הפליה ונעודד בכל לב את הנאבקים בה.

ניתנה היום, ‏י' בחשון התשע"ה (‏3.11.2014).




מעורבים
תובע: אריה שוורץ
נתבע: גלינה בר בע"מ
שופט :
עורכי דין: